אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מחלקת הרישוי והפיקוח במשרד הפנים רשאית לבטל את רישיון הנשק של העותר

מחלקת הרישוי והפיקוח במשרד הפנים רשאית לבטל את רישיון הנשק של העותר

תאריך פרסום : 14/01/2008 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים באר-שבע
310-07
07/01/2008
בפני השופט:
כבוד ס. הנשיא ניל הנדל

- נגד -
התובע:
אפרים סוחמי
עו"ד ל. כהן
הנתבע:
משרד הפנים
עו"ד א. חצרוני מטעם פמ"ד
פסק-דין
  1. המחלקה לרישוי ופיקוח של משרד הפנים החליטה לבטל את רישיונות הנשק של העותר. ועדת הערר אישרה החלטה זו. על כך הגיש העותר את העתירה הנדונה.

העותר הינו חבר קיבוץ משמר הנגב. הוא מחזיק רישיון לעשיית עסק בכלי ירייה משנת 2000, רישיון לניהול מטווח משנת 1997, רישיון מיוחד להחזקת כלי ירייה להגנת יישובים משנת 2000, תעודת פיקוח מטווח משנת 1996. בשלהי שנת 2005 המליצה משטרת ישראל שלא לחדש את רישיונותיו על סמך מידע מודיעיני. נערך שימוע לעותר בסוף חודש 12/05, רישיונו בוטל בתחילת 1/06 והערר הוגש בתאריך 12.3.06. החלטת ועדת הערר ניתנה בתאריך 22.4.07.

לטענת העותר הוא תורם רבות לביטחון הקיבוץ. אכן כך עולה לנוכח סוג הרישיונות בהם החזיק העותר מספר שנים. הגם והעותר לא זכה לעיין במידע המודיעיני, נודע לו במהלך ההליכים המינהליים כי ישנו חשד לפיו, הוא מעורב בסחר באמל"ח. העותר מתרעם נגד החשד האמור ושואל אם העניין כה חמור, מדוע לא הוגש כתב אישום נגדו.

  1. תפקידו של בית המשפט לעניינים מינהליים הינו לבחון את התנהגות והחלטות הרשות. צודק העותר כי ניתן היה לצפות שההליך המינהלי בפני המשיב יסתיים תוך זמן קצר יותר מכפי שהסתיים. ברם, בנסיבות העניין, אין זה העיקר. אך ראוי לציין את העניין, ולו כדי להשפיע על מקרים עתידיים. בית משפט זה אינו מעוניין לקבוע תקופות קצובות אך ההליך בפני ועדת הערר השתרע מעל לתקופה של שנה ועל פני הדברים זו היא תקופה ארוכה. פרט לאמור, לא מצאתי כי נפל כל פגם בהתנהגות המשיב מבחינה דיונית. נערך לעותר שימוע והעניין נידון לגופו. יש לבדוק אפוא, את החלטת הועדה.

הצדדים סיכמו את טענותיהם בטוב טעם. הוגש בפניי, בהסכמת הצדדים, תמצית וסיכום של החומר המודיעיני הרלוונטי לעתירה. הדבר לא ייחשב כתגלית אם יצויין ששופט מעדיף את השיטה של קלפים גלויים, דהיינו גילוי החומר באמתחתו של צד אחד לצד שכנגד וניהול הליך משפטי כמקובל בהליך אזרחי או פלילי. דרך זו תורמת לחקר האמת. ברם, המשפט המינהלי מכיר בראייה המינהלית שאינה חשופה לנפגע ממנה ואף אין דרישה לקיומו של משפט - על כל המשתמע מכך. במצב כאמור, תפקידו של ביהמ"ש לעיין בחומר החסוי, לבחון את עוצמתו ומידתיותה של הפגיעה בפרט.

עיינתי בחומר. צודקת ב"כ המדינה כי המידע מגובה ממספר ידיעות ממקורות שונים. במדרג של ראיות מינהליות החשד נגד העותר מבוסס הן מבחינת כמות החומר והן מבחינת איכותו. בשל הסיכון הפוטנציאלי הטמון בשימוש בנשק בכלל ובסחר בנשק בפרט, מסקנת ועדת הערר של המשיב אינה חורגת ממתחם הסבירות. יש לזכור שהדין מכיר במעמדה של המשטרה להמליץ למשיב בנושא של מתן רישיון לכלי נשק. כלשונו של סעיף 11(2)(א) לחוק כלי הירייה תש"ט - 1949 "רשות מוסמכת" הינה "פקיד רישוי על פי המלצת קצין משטרה בכיר... שהוסמך לכך בידי המפקח הכללי של המשטרה ואלוף פיקוד ונציגו". אומנם שיקולי המשיב אינם בהכרח חופפים בכל מקרה את שיקולי המשטרה, אך בענייננו, אימוץ ההמלצה עונה על דרישת הסבירות.  בהגיעי למסקנה זו לא התעלמתי מכך כי מדובר בהחלטה לבטל מתן רישיונות שהוענקו בעבר. אין פסול בכך שרשות מינהלית שוקלת את עמדתה מחדש על פי חומר מעודכן שמוגש בפניה.

  1. האמור מוביל למסקנה שדין העתירה להדחות. עם זאת, ראוי לציין שלוש הערות. ראשית, אין בפסק דין זה כדי לקבוע שהעותר מעורב בכל דרך בפלילים אלא להכריע  שנכונותה של המשטרה, והמשיב בעקבותיה, להסתמך על חומר מודיעיני בהקשר לנושא הרגיש של שימוש בנשק, עומדת במבחן הסבירות וכללי הפסיקה. שנית, פסק דין זה אינו תוחם תקופה - לכאן ולכאן - בדבר סבירות ההחלטה לאורך תקופת זמן. שלישית, מתגובת המדינה לא ברור מדוע לא הוחלט להגיש כתב אישום נגד העותר. משתמע כי החלטת המדינה אינה בהכרח נובעת מהעדר ראיות קבילות שניתן להגיש בפני ביהמ"ש אלא משיקולים אחרים ביניהם, העדר עבר פלילי של העותר. כאמור, לא הוצגה עמדה ברורה בנדון ולצורך ההכרעה בעתירה, ניתן כאמור להסתמך על הראיות המינהליות. עם זאת, נדמה שהעניין נתון לשיקול דעתו של העותר, בדבר פנייה לקבלת תשובה מוסמכת יותר מרשויות התביעה, ונקיטת צעדים בהתאם.

  1. הנני מורה על דחיית העתירה.

בנסיבות העניין, העותר יישא בהוצאות ושכ"ט המשיב בעתירה זו בסך - 5,000 ש"ח להיום.

ניתן היום כ"ט בטבת, תשס"ח (7 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

ניל הנדל - ס. נשיא

000310/07עתמ065 ציונה נסירי

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ