אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מחלקה משפטית ארצית לתיקי מכס ומע"מ - תל אביב נ' פ.מ.מ בע"מ ואח'

מחלקה משפטית ארצית לתיקי מכס ומע"מ - תל אביב נ' פ.מ.מ בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 28/01/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
1183-04
24/01/2012
בפני השופט:
לימור מרגולין-יחידי

- נגד -
התובע:
מחלקה משפטית ארצית לתיקי מכס ומע"מ - תל אביב
הנתבע:
1. פ.מ.מ בע"מ
2. מ.א.י.א בע"מ
3. ארנון פרי

החלטה

פתח דבר

מונחת לפניי בקשה לשמיעה חוזרת של חמישה עדי תביעה וכן של הנאשם 3, וזאת לאור העברת התיק לטיפולי.

במסגרת ההליכים שהתקיימו לפני המותב הקודם נשמעו כל עדי התביעה, עשרה במספר, וכן נשמעה עדות נאשם 3. לאחר מכן נטענה טענת הגנה מן הצדק מטעם הנאשמים, שהתבררה טרם סיום הבאת הראיות, והתקבלה על ידי המותב הקודם. ביום 14.9.11, בעקבות ערעור שהגישה המאשימה, בוטלה הכרעת המותב הקודם. היות שסגן הנשיא אפרתי פרש מתפקידו, ונבצר ממנו בנסיבות העניין להשלים את שמיעת הראיות, הועבר התיק לדיון לפניי.

ב"כ הנאשמים עותרים כי אחזור ואשמע חמישה עדי תביעה מרכזיים: עד המדינה, שותפיו בחברות שהנפיקו את החשבוניות הפיקטיביות על פי הנטען, ובעלי הסחורות שנמכרו לנאשמים. כן התבקשה שמיעת עדות הנאשם 3. באופן כללי מושתתים נימוקי הבקשה על מרכזיות העדויות, מעמד העדים, טובות הנאה מפורשות או משתמעות הקשורות בעדויותיהם, וסתירות בגרסאותיהם. כל אלה מחייבים, כך נטען, שמיעה חוזרת של העדים לצורך התרשמות בית המשפט.

מבלי למעט מן האמור נטען כי עקב אי העמדת חומרי חקירה לנאשמים יש מקום לזימון העדים המבוקשים לשם השלמת עדותם.

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה.

באופן כללי ביחס לעצם הבקשה, נטען כי תכליתה לערוך מקצה שיפורים בעדויות, לעכב את ניהול התיק, וכי למעשה מבוקשת שמיעה מחדש של מרבית התיק. עוד נטען כי העדויות מוקלטות, ואין קושי להתרשמות ישירה בדרך של שמיעת קלטות הדיון. בנוסף צויין כי מדובר במארג של עדויות עצמאיות המשתלבות זו בזו ותומכות האחת ברעותה. לגוף העדויות נטען כי חלף זמן ארוך כל כך שעלול להביא לשכחה מצד העדים, או לאי התאמה בין העדויות שמסרו לעדויות שימסרו במסגרת שמיעה חוזרת של העדות. כן נטען כי עדות חוזרת פוגמת באותנטיות של העדויות. בהתייחס לעדים תושבי השטחים צויין קושי לזמנם ולכפות עליהם התייצבות לעדות והעדר קשר עם העדים.

לעניין הטענה הנוגעת לחומרי חקירה, המאשימה מפנה להחלטת בית המשפט המחוזי ומזמינה את הנאשמים לזמן במידת הצורך עדים הדרושים להם כעדי הגנה.

בטרם אדרש לעובדות הקונקרטיות של הבקשה, ולמאפייניו של התיק שלפניי, אעמוד על לוז ההלכות לעניין העברת דיון משופט לשופט עקב נבצרות.

העברה משופט לשופט עקב נבצרות

סעיף 233 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ"), מורה כי בנסיבות של נבצרות:

"...רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לעניין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותם בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן".

הנה כי כן, לבית המשפט שאליו הועבר התיק יש סמכות מלאה לנהוג בראיות כאילו נגבו על ידו, או לחזור ולשמוע ראיות באופן חלקי או מלא.

השאלה שעל בית המשפט לשאול את עצמו טרם מתן החלטה בעניין זה היא אם יש ביכולתו לאור מכלול נסיבותיו של התיק, לקבוע ממצאים, ולעשות שימוש אפקטיבי בעדויות ללא שמיעת העדויות, או מי מהן, וההתרשמות הבלתי אמצעית מן העדים.

ההכרעה בעניין זה מורכבת מתמהיל של שיקולים, אשר בכל תיק ותיק, וביחס לכל עד ועד, משתנה נקודת הכובד באיזון ביניהם.

לעניין השיקולים השונים, מושכלות ראשונים הם כי בית המשפט משתית את ממצאיו ביחס לעדים ולמכלול הראיות, על שילוב של התרשמות מעדות העדים, על סימני האמת והשקר שבעדויות, ביחד עם מבחני סבירות והגיון, והשתלבות הראיות במארג הראייתי הכולל. להתרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט מהעדים יש חשיבות רבה, ובהתאמה נקבעו סדרי העדות בעל פה לפני בית המשפט.

כאשר עד לא נשמע לפני ביהמ"ש, עיקר הממצאים מבוסס על שיקולי הגיון, אם כי במידה מסוימת ניתן להתרשם מאופן ותוכן גרסתו של עד גם למקרא עדותו. בית המשפט שאינו שומע עדות, אמנם אינו יכול ליתן אמון בדברי עד שלא נקלטו במישרין בחושיו, אך הוא יכול לקבל או לדחות את גרסתו, או להעדיף גרסה פלונית של העד על פני גרסה אלמונית, על יסוד דברי העד והשתלבותם במארג הכולל של הראיות.

ככל שמדובר בעדויות טכניות, או כאלה הנתמכות בראיות חפציות, פוחת הצורך בהתרשמות אישית של ביהמ"ש מן העד. כך גם לגבי עדויות שאינן מרכזיות בתיק, או ביחס לעדויות שהן חלק ממארג כולל של עדויות באותו עניין, במיוחד אם תהא לבית המשפט הזדמנות להתרשם מחלק מן העדויות. לעומת זאת, ככל שמדובר בעד מרכזי, הנוגע לליבת האישום, ששאלת ההתרשמות הישירה ממנו היא בעלת חשיבות, עשויים השיקולים התומכים בשמיעה חוזרת של העדות לגבור.

לצד השיקולים שפורטו לעיל הנוגעים לעצם הערכת הראיות בתיק, יש לקחת בחשבון גם שיקולים נוספים, וביניהם, השלב שבו מצוי התיק, כמות העדים שביהמ"ש מתבקש לחזור ולשמוע, גילו של התיק וותק העבירה. כמו כן יש לבחון את האפשרות המעשית לחזור ולזמן את העדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ