אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מחלין נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ואח'

מחלין נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ואח'

תאריך פרסום : 26/08/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
41433-01-13
21/08/2013
בפני השופט:
יורם נועם

- נגד -
התובע:
אולגה מחלין
הנתבע:
1. מדינת ישראל – משרד הבריאות
2. מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים - ד"ר אמיר שנון

פסק-דין

העתירה

1.לפניי עתירה מינהלית נגד החלטת המשיבים, לפיה אין להכיר בעותרת כקלינאית תקשורת מן המניין ולהעניק לה תעודת קלינאית תקשורת, מכוח חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, תשס"ח-2008 (להלן – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות או החוק). בקשת העותרת לקבלת התעודה דנן מתבססת על הטענה, לפיה יש להכיר בה כבעלת תואר ראשון בקלינאות תקשורת, ולמצער – כבעלת תואר ראשון בקלינאות תקשורת בתחום השפה והדיבור בלבד. המשיבים דחו בקשה זו, הואיל ולדידם התואר שבו מחזיקה העותרת אינו מוכר כ"תואר אקדמי ראשון בהפרעות בתקשורת", כמשמעו בחוק הנ"ל, שהוא אחד התנאים המנויים בחוק שבהם יש לעמוד לשם קבלת תעודת הרישוי. מכאן העתירה.

המסגרת הנורמטיבית

2.לפני חקיקת החוק, העניק משרד הבריאות תעודות הכרה במעמד למספר מקצועות פרא-רפואיים, כדוגמת קלינאות תקשורת, לפי קריטריונים שקבע משרד הבריאות באמצעות הנחיות מינהליות. בשנת 2008 חוקק חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, אשר מטרתו, כמצוין בסעיף 1 לחוק, לשמור על בריאות הציבור ולהבטיח רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים השונים. החוק נחקק בעקבות פסק דינו של בית-המשפט הגבוה לצדק בבג"ץ 2921/03 קאופמן נ' ד"ר שנון (29.4.04), אשר קבע כי יש לבטל את מתן תעודות ההכרה במעמד שהוענקו עד כה לעוסקים, וכי יש להסדיר את העיסוק במקצועות הבריאות השונים על-ידי חקיקה ראשית, ולא בדרך של הנחיות מינהליות, כפי שנעשה עד אותה עת.

סעיף 8 לחוק מונה מספר תנאים מצטברים לשם קבלה תעודה במקצועות הבריאות השונים. לעניין השכלה, הכשרה מעשית ועמידה בבחינות – מפנה סעיף 8(3) לחוק לתנאים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק. בתוספת נקבע, בנוגע למקצוע קלינאות תקשורת, כי על המבקש להיות בעל תואר אקדמי ראשון בהפרעות בתקשורת.

3.לאור הפגיעה בזכות החוקתית של חופש העיסוק שנגרמה לעוסקים במקצועות הבריאות ערב ההסדרה בחקיקה ראשית, נקבעו הוראות מעבר שונות, המפורטות בסעיף 58 לחוק (אשר נעשו בו שינויים במרוצת השנים). הוראות אלה קובעות מספר תנאים שעל העוסק לעמוד בהם לשם קבלת תעודה בתחומו (להרחבה ראו: עת"מ 36091-05-11 אלישבע שריד נ' מדינת ישראל (14.5.12)).

סעיף 58(ג)(2) לחוק על תת סעיפיו, מסדיר את עניינם של העוסקים אשר למדו בחו"ל ולא הייתה בידם תעודת הכרה במקצוע עובר לחקיקת החוק. הסעיף קובע, כי מי שהוא בעל תואר אקדמי מוכר מחו"ל יוכל לקבל פטור מהבחינה המקצועית – אם עסק במקצוע הבריאות בישראל תחת פיקוח מקצועי במשך שנה בחמש השנים שקדמו לכניסת החוק לתוקף; ופטור מבחינות ואף מהכשרה מעשית – אם עסק במקצועו בישראל במשך חמש שנים בהיקף ניכר. יודגש, כי התנאי הבסיסי והעיקרי הקבוע בסעיף הנ"ל הִנו זכאות לתואר אקדמי כהגדרתו בחוק. השאלה העיקרית העומדת במחלוקת בין הצדדים בענייננו היא תחולת הוראת המעבר הקבועה בסעיף 58(ג)(2) לחוק על עניינה של העותרת, ובפרט הדרישה לתואר אקדמי מוכר בהפרעות בתקשורת.

הוראת מעבר נוספת הקבועה בסעיף 58(ה) לחוק מעניקה למנהל סמכות להעניק תעודה קבועה במקצוע הבריאות, למי שעסק במקצוע בריאות בישראל חמש שנים לפחות ערב יום תחילת החוק, ולא החזיק בתעודת הכרה במעמד, אם נוכח לדעת כי העוסק הִנו בעל השכלה מתאימה, ידע וניסיון במקצוע הבריאות ובנוסף עמד בהצלחה בבחינות המקצועיות.

להשלמת התמונה יצוין, כי סעיף 48 לחוק מקנה סמכות למנהל להעניק למי שהוכר על-ידי המנהל כבעל תואר אקדמי ראשון בהפרעות השפה והדיבור או בהפרעות שמיעה שניתן על-ידי מוסד להשכלה גבוהה בחו"ל, תעודת קלינאות תקשורת מוגבלת בתחום השפה והדיבור בלבד.

רקע עובדתי

4.להלן הרקע העובדתי העולה מכתבי הטענות על נספחיהם. העותרת הִנה אזרחית ותושבת ישראל אשר עלתה לארץ מרוסיה בשנת 1999. עובר לעלייתה ארצה, סיימה העותרת את לימודיה במכון הפדגוגי הממלכתי בעיר בירוביג'אן. על-פי המסמכים שצירפה לבקשתה, הוקנתה לה תעודת הסמכה כ"מרצה לפדגוגיה ופסיכולוגיה טרום בית-הספר; מורה – תרפיסט בליקוי בדיבור". לבקשת העותרת צורפה גם רשימת הקורסים שאותם למדה במסגרת לימודיה. בידי העותרת אף אישור מיום 25.12.03 מטעם משרד החינוך והתרבות בישראל, לפיו התואר האקדמי הנ"ל, שקול בישראל לתואר ראשון מבין התארים האקדמיים הנהוגים בישראל. ביום 28.1.04 פנתה העותרת לאגף למקצועות הבריאות במשרד הבריאות, בבקשה להכיר בה כקלינאית תקשורת מן המניין. בתשובת האגף, מיום 8.7.04, נקבע כי מבחינת תכנית הלימודים של העותרת עולה כי הדיפלומה שבידה אינה שוות ערך לתואר ראשון בהפרעות בתקשורת, ואי-לכך הופנתה היא ללימודי השלמה לעולים חדשים לשם קבלת תעודת הכרה במעמד.

5.ביום 22.8.05, סיימה העותרת את לימודי ההשלמה בהצלחה, אולם לא קיבלה את תעודת ההכרה במעמד, עקב פסיקת בית-המשפט הגבוה לצדק בעניין קאופמן אשר ביטלה את נוהל חלוקת תעודת ההכרה במעמד. עם זאת, נמסר לעותרת, כמו לשאר מסיימי קורס ההשלמה שנערך במועד זה, כי מעסיקים ציבוריים ואחרים רשאים להעסיקם בתחום גם ללא תעודה זו. יצוין, כי החל מחודש ספטמבר 2005 עבדה העותרת במשרה מלאה כקלינאית תקשורת בבית הספר "נווה רם" ביישוב רכסים, וכן במקומות נוספים במסגרת משרד החינוך.

6.לאור חקיקת החוק, פנתה העותרת ביום 14.6.09 למשרד הבריאות, לשם קבלת תעודת קלינאית תקשורת. לפנייתה זו היא צירפה בקשה להיבחן בבחינה הממשלתית בקלינאות תקשורת לצורך קבלת התעודה. יובהר, כי פרט זה חשוב לענייננו, שכן לפי הוראות סעיף 58(ג) לחוק, אשר מכוחן מבקשת העותרת להעניק לה תעודת קלינאית תקשורת, אין כל חובה להיבחן בבחינה זו. ביום 13.12.09 הופיעה העותרת בפני הוועדה המייעצת לשם בחינת בקשתה. לאחר הדיון בעניינה, המליצה הוועדה להנפיק לעותרת תעודת קלינאות תקשורת זמנית, ולאפשר לה לגשת לבחינה הממשלתית לשם קבלת תעודה קבועה. בהמשך, נשלח לעותרת ביום 28.12.09 מכתב המסכם את המלצות הוועדה, וניתנה לה תעודה זמנית בתוקף עד ליום 30.7.10, מכוח סעיף 58(ד) לחוק שהיה בתוקף באותה העת. בנוסף לאמור, ביום 27.4.10 הוזמנה העותרת לבחינה הממשלתית שנערכה ביום 27.6.10, אליה לא ניגשה.

7.ביום 24.1.11 פנתה העותרת בשנית למשרד הבריאות בבקשה לקבלת תעודה קבועה בקלינאות תקשורת. ביום 10.4.11 נשלח לעותרת מכתב סירוב, לפיו מבדיקה מקיפה שנערכה בתיק עולה כי נפלה טעות בהחלטת הוועדה אשר דנה בעניינה; זאת לאור הלחץ הרב שבו הייתה שרויה הוועדה, עקב מספר הבקשות הגדול שהונח לפתחה עם כניסת החוק לתוקף והעובדה כי מדובר באחת הישיבות הראשונות שערכה הוועדה עם הקמתה. נקבע, כי הואיל והעותרת אינה מחזיקה בתואר ראשון בקלינאות תקשורת כנדרש בחוק, אלא רק בעלת "השכלה מתאימה", והיות שלא עסקה במקצוע כנדרש בסעיף 58(ה) לחוק במשך חמש שנים רצופות לפחות עד ליום התחילה, קרי 30.1.09, היא אינה זכאית לקבלת תעודת קלינאית תקשורת מטעם משרד הבריאות ואף אינה זכאית לגשת לבחינה הממשלתית.

8.פנייה נוספת של העותרת למשרד הבריאות בנושא, מיום 3.5.11, נדחתה עוד באותו היום, מהנימוקים שצוינו לעיל. ביום 23.5.11 פנתה העותרת בבקשה לבחון את שוב את עניינה. במכתב תשובה מיום 3.7.11 נדחתה גם בקשה נוספת זו, בטענה כי התואר שבו מחזיקה העותרת הוא בחינוך ולא בקלינאות תקשורת, וזו הסיבה להפנייתה לקורס ההשלמה. כן צוין, כי ניתן לראות במכלול לימודיה עד כה כהשכלה מתאימה, לפי הוראות סעיף 58(ה), אולם שעה שנמצא כי היא לא עסקה בתחום חמש שנים רצופות עד ליום התחילה, כנדרש בסעיף זה, אין היא זכאית לגשת לבחינה הממשלתית ולקבל תעודה. ביום 27.11.11 הודיעו המשיבים לעותרת, במענה לפנייתה מיום 7.8.11, כי אכן נעשתה טעות בעניינה כמפורט לעיל, והדגישו כי הסעיף הרלבנטי לבקשתה הִנו סעיף 58(ה) לחוק, שעל-פיו אין העותרת זכאית לקבל תעודה.

9.למעלה משנה לאחר פנייתה האחרונה, התקבלה פנייה מרוכזת מטעם באי-כוחה של העותרת, בבקשה להנפיק רישיונות עבור קבוצה של מבקשות, ובכללן העותרת. במענה לאותה פנייה, במכתב תשובה מיום 19.11.12, נתבקשה העותרת להמציא למשיבים אישורי העסקה מהתקופה שלפני חודש ספטמבר 2005, קרי – לפני סיום קורס ההשלמה, לשם בחינה מחדש של עמידתה בתנאי סעיף 58(ה) לחוק. העותרת בחרה שלא לענות לבקשת המשיבים, וביום 27.1.13 הגישה עתירה זו לבית-המשפט.

10.יוער, כי ביום 4.3.13, בעת שהעתירה תלויה ועומדת, התכנסה הוועדה המייעצת לדיון נוסף בעניינה של העותרת, לשם בחינת בקשתה להכרה בלימודיה בחוץ לארץ כשווי-ערך לתואר ראשון בקלינאות תקשורת. במסגרת בדיקה זו, נערך עיון חוזר בסילבוס הקורסים שאותם למדה העותרת. הוועדה החליטה, כי לא ניתן להכיר בלימודיה של העותרת ברוסיה כתואר ראשון בתחום, כנדרש לפי החוק; אולם לאור השתתפותה בקורס ההשלמה שנערך בישראל, ניתן להכיר במכלול לימודיה כ"השכלה מתאימה", במובן סעיף 58(ה) לחוק. לאור האמור, ועקב הטעות שנעשתה בעניינה של העותרת בעבר על-ידי הוועדה, נקבע כי יש לאפשר לעותרת להיבחן בבחינה מיוחדת בקלינאות תקשורת לפי הסעיף הנ"ל, אם יערכו בחינות נוספות. ואכן, ביום 23.4.13 הודיעו המשיבים לעותרת, באמצעות באי-כוחה, כי בתאריך 27.6.13 יערוך משרד הבריאות בחינה נוספת, אליה מוזמנת העותרת, וכי עמידה בבחינה בהצלחה תזכה אותה בתעודה קבועה.

תמצית טענות הצדדים

11.העותרת סומכת את עתירתה על הוראת המעבר הקבועה בסעיף 58(ג) לחוק. לטענתה, יש להכיר בה כבעלת תואר ראשון בקלינאות תקשורת, ומשכך להעניק לה את תעודת הרישוי, ללא צורך לעמוד בבחינה הממשלתית. לדידה, העובדה כי נשלחה על-ידי האגף למקצועות הבריאות ללימודי השלמה בתחומי השפה והדיבור, אשר עמדה בהם בהצלחה, מלמדת כי המשיבים הכירו בלימודיה בחו"ל כשווי ערך לתואר ראשון בקלינאות תקשורת, שכן תנאי הקבלה ללימודי ההשלמה כללו לימודים לתואר ראשון בקלינאות תקשורת. העותרת מוסיפה וטוענת, כי הן משיב 2 והן הוועדה המייעצת אשר דנו בעניינה, לא בחנו כראוי את לימודיה לתואר ראשון בחוץ לארץ. עוד טוענת היא, כי בעת שהופיעה בפני הוועדה המייעצת בשנת 2009, לא הוסברה לה מטרת הפגישה, והיא לא נשאלה כלל על הכשרתה המקצועית, יכולותיה או לימודיה; וכי ההשוואה של לימודיה לתארים אחרים שנלמדו באוניברסיטה אחרת בשנים שונות אינה רלבנטית. לחלופין, מבקשת העותרת להכיר בה כבעלת תואר ראשון ולימודים מספיקים לשם קבלת רישיון לעסוק בקלינאות תקשורת בתחום השפה והדיבור בלבד, בהתאם להוראות סעיף 48 לחוק. העותרת מדגישה, כי סעיף זה מעיד שהמחוקק הכיר בכך שמקצוע קלינאות התקשורת כפי שהוא נלמד בישראל, אינו תואם בהכרח את הנלמד במדינות אחרות, בהן הלימוד מפוצל לשני תחומים נפרדים – אודיאולוגיה (הפרעות שמיעה) ולוגופדיה (הפרעות דיבור), ומשכך השוואה בין תארים שונים ממדינות שונות אינה אפשרית כלל ועיקר. לטענתה, המשיבים התעלמו בכל הדיונים שנערכו בעניינה מהאפשרות להעניק לה, לכל הפחות, תעודה מצומצמת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ