אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מחלוקת בעניין הקדש.

מחלוקת בעניין הקדש.

תאריך פרסום : 05/03/2013 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני גדול ירושלים
846032-1
10/01/2013
בפני השופט:
1. הרב נחום פרובר - דיין
2. הרב יצחק אלמליח - דיין
3. הרב אליעזר איגרא - דיין


- נגד -
התובע:
1. ישיבת אור החיים
2. ואורות ממזרח

עו"ד מנחם כהן
עו"ד טו"ר הרב יעקב רבין
הנתבע:
ת"ת וישיבת קרית ספר
פסק-דין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מיום ו' אדר א' תשע"א (10.2.2011), במסקנתו נאמר כדלהלן:

"הצדדים הגישו סיכומיהם באריכות וסיכומי-נגד, ולאחר העיון בכל החומר ביה"ד מחליט כי אין ספק כי לביה"ד להקדשות הסמכות לדון בהקדש זה כהקדש דתי לכל דבר וזאת מהטעמים דלהלן.

ביום ד' אייר תשט"ז (15.4.56) הופיע מר אליהו חיים כהן בפני ביה"ד הרבני בירושלים והקדיש את הנכס הנ"ל לטובת ת"ת וישיבת ק' ספר ובית התבשיל ומינה למנהלי הקדש את מנהלי הישיבה (ראה בתיק 633/תשט"ז) באותו שטר הקדש נאמר שהמקדיש חילק את הנכס שבבעלותו הידוע כחלקה 79 לשלשה חלקים לתתי חלקות (1.2.3) ע"פ תוכנית המהנדס מר פ. ליכובצקי שצורפה לבקשה.

והוא מקדיש את ת"ת חלקה מס' 1 אשר מכילה 3 חדרים מצד רח' באר שבע ושטחה נקוב כך וכך. כשהחדר הגדול ישמש לביכנ"ס ומקום לימוד ותפילה ושני החדרים הנוספים ישמשו לכל עניני ישיבת ק' ספר. ומנהלי הישיבה ק' ספר התחייבו להפעיל את ביהכנ"ס ושיתקיימו בו שלוש תפילות.

החלוקה של הנכס לתתי חלקה נרשמה בטאבו וכשבועיים לאחר מכאן אישר שטר ההקדש בביה"ד.

גם ביום י"ט אדר ב' תשכ"ב (25.3.62) ערך המנוח מר אליהו הכהן הסכם עם ישיבת פורת יוסף כאשר ביקש להקדיש את שלושת תתי חלקות לפורת יוסף ובפני ביה"ד ביום י' אדר ב' תשכ"ב התברר שת"ת חלקה 1 כבר הוקדשה לת"ת וק' ספר וביה"ד אישר את שטר ההקדש רק על תתי חלקות 2-3 בלבד. (תתי חלקות אלו לא נוגעים לנדון לפנינו) אך מוכיח כי המנוח דאג שכל רכושו כולל תתי חלקות 2-3 יקבלו אישור ביה"ד הרבני וכך נעשה. וא"כ הסמכות לדון בנכס זה כהקדש דתי כבר קנויה מזה שנים רבות לביה"ד להקדשות וגם ביה"ד בפס"ד שלו מיום ה' טבת ס"ז (26.12.2006) לא הטיל בכך ספק ופסק בסעיף ג', כדלהלן:

כי על מוסדות אור החיים או אורות המזרח וישיבת ק' ספר לנהל משא ומתן להסדיר המחלוקת שבניהם (וזה היה לבקשת ב"כ אור חיים ואורות המזרח כך שמעולם לא נטענה גם על ידיהם לחוסר סמכות לביה"ד וכאילו זהו הקדש ציבורי ולא דתי) וביה"ד קבע באם לא יגיעו להסכמה "יובא הדבר להכרעת ביה"ד" הרי מפורש בלי שום ספק ההכרעה כי נתונה רק לביה"ד.

לציין שהגם שהמנוח בשנת תשל"ה 14.4.75 ערך שטר הקדש נוסף בפני נוטריון ציבורי שבו מקדיש ביכנ"ס בין חדר אחד ע"ש "אור החיים". הרי אחרי שהקדיש חדר זה בפני ביה"ד לק' ספר ביום ד' אייר תשט"ז 15.4.56 אינו יכול להקדיש לאחרים כי כבר אינו שלו ואין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. וביה"ד הרבני כבר קבע זאת שהמנוח אינו יכול לשנות ולהקדיש חדר זה לישיבת פורת יוסף וכמו שקבע בדיון ביום כ' אדר ב' תשכ"ב וע"כ החליט כי חדר זה שייך כבר לקרית ספר. מכאן שגם מה שעשה המנוח בשנת תשל"ה בפני נוטריון אין לו שום תוקף הלכתי ולא חוקי. משכך טענתם של הנתבעים כי הסמכות נתונה לביהמ"ש כי זהו הקדש ציבורי בטעות יסודה כי אין כאן מעיקרא שום הקדש ציבורי גם על אותו חדר וכל רכושו של המנוח נדון בפני ביה"ד הרבני כהקדש דתי, ולאור זאת ביה"ד מחליט לאחר העיון בכל החומר שבתיק ובסיכומים ולאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות בניהם מיום ה' טבת תשס"ז כפי שביה"ד נתן להם שהות ע"כ ביה"ד קובע כי החלקה 79 והתת חלקות שלה 1.2.3 שייכים ע"פ הדין לת"ת וקרית ספר שזכו בהם ע"פ דין ע"פ שטר הקדש של המנוח שאינו יכול להתבטל וע"כ העיקול שביה"ד הטיל ג"כ הינו כדין ועל הצדדים לפעול ע"פ פס"ד זה ובהקדם."

בתחילת הדיון שהתקיים לפנינו הבהירו הצדדים כי הם מקבלים את סמכות ביה"ד, והערעור הוא על שאר החלקים של פסה"ד, ונדון בהם אחד לאחד.

יצירת ההקדש

בכתב הערעור ובדיון שהתקיים לפנינו טען המערער הרב פרץ [מטעם אורות ממזרח] כי שטר ההקדש מעולם לא מומש, משום שמנהלי ת"ת קרית ספר שמונו כנאמנים לא קבלו את הנכס, ויורשיהם המשיבים לא ידעו כלל על שטר ההקדש עד שהדבר נודע להם על ידי מר רחמים יזדי שתבע בעבר זכויות בנכס, ונדחה.

המשיבים טוענים כי טענה זו לא הוכחה, ואדרבא, בשנת תשכ"ב דחה ביה"ד האזורי את בקשת המקדיש לאשר הקדש לטובת ישיבת פורת יוסף על תת חלקה מספר 1 בגלל שטר ההקדש לטובת ת"ת קרית ספר.

ברם, נאמני ההקדש לא טרחו לבצע רישום זכויות במוסדות הרשמיים. ורק ביום 28/06/06 הורה ביה"ד האזורי להטיל עיקול על הנכס עד שיבוצע רישום וימונו נאמנים.

כעת יש לדון מה תוקפו של שטר ההקדש.

דהנה כאשר לא היתה מסירה לידי הגבאי יש שיטות בהלכה אם המקדיש רשאי לשנות את הזוכה בהקדש, כמ"ש קצוה"ח בסימן ריב סעיף ד' וזה על פי הכרעתו כדברי רבינו ברוך שהובא בתוספות ערכין ו עמוד ב בביאור דברי הברייתא "סלע זו לצדקה עד שלא הגיע ליד הגבאי רשאי לשנותה". וכאשר המקדיש מת ולא הספיק לתת לגבאי, פליגי הב"י והרמ"א בסי' רי"ב, ועיין בקצות סי' ר"צ ס"ק ג', אם חייבים לקיים הנדר ולתת לעניים או לא.

אך בנד"ד לא צריך לדון בכל זה, משום שהמקדיש עשה קנין גמור ואף מקבלי ההקדש היו שם בשעת מעשה וחתמו על התחייבות לקיים את התנאים האמורים בשטר ומן הסתם קיבלו עותק משטר ההקדש ואם כן נחשב הדבר כבאו לידם של גבאים ממש. ולענין זה ראוי להביא מתוך תיק הקדשות אחר (פד"ר ב עמוד 374) שנידון בפני חברי אותו הרכב שאישר את שטר ההקדש ה"ה הרה"ג אזולאי וולדינברג וקאפח. בתיק זה טענו בפני ביה"ד שהמקדיש יכול לחזור בו מאחר שהממון המוקדש עדיין לא הגיע ליד הגבאי. וחברי ביה"ד כתבו בפס"ד כדלהלן:

"טעות יסודית היא לחשוב שנידון ההקדש שלנו נושא עליו אופי של אמירה בלבד, שהרי דבר ההקדש בא גם כתוב וחתום בשטר והשטר נמסר כבר ליד הגבאים, ונוסף על זה הקנה המקדיש את ההקדש למטרתו בקנין סודר גמור ושלם כפי שצוין בפרטיכל והוזכר באישור בית הדין על שטר ההקדש, ברור איפוא שנחשב כבר הדבר עי"כ כהגיע ממש ליד מקבלי ההקדש, ואין כלל בכדי לגרוע מזה במה שחסר היה עדנה דבר הסידור הפורמלי במשרד ספרי האחוזה."

ואם כן אין ספק שמדובר בהקדש שנעשה כדין ואף הגיע לידם של גבאים. הגבאים המוזכרים בשטר הקדש התמנו כמנהלי ההקדש.

התניה בהקדש

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ