אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מחלוקת בין אם לבנה בגין כספים שנמשכו מחשובנה

מחלוקת בין אם לבנה בגין כספים שנמשכו מחשובנה

תאריך פרסום : 20/09/2007 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
7757-07
19/09/2007
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
התובע:
פלונית
עו"ד ד' מקליס
הנתבע:
פלוני
החלטה

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת שטופמן) מיום 25.6.07 בתיק ע"מ 1321/05 וע"מ 1327/05, בו נדחו ערעורי הצדדים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (השופט גדול) מיום 31.8.05 בתיק תמ"ש 16690/03. שוב תיק המעורר מחשבות נוגות, שעה שאם ובנה מתדיינים ביניהם בבית המשפט, גם אם ישנם "שחקנים" משפחתיים נוספים מאחורי הקלעים.

ב.        המבקשת (בת למעלה ממאה, עד מאה ועשרים) היא אמו של המשיב (כבן שבעים, לאורך ימים טובים). בשנת 2003 הגישה המבקשת תביעה נגד המשיב בבית המשפט לענייני משפחה, בה נטען כי משך מחשבונות הבנק שלה ושל בעלה המנוח - להם צורף בתחילת שנות התשעים - 1.8 מליון ש"ח ללא רשותה. מנגד טען המבקש כי כספים אלה ניתנו לו במתנה, ושמאחורי התביעה עומדים אחיו החשים מקופחים מאופן חלוקתם של נכסי הוריהם. ביום 2.11.04 קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי נטל הראיה והשכנוע מוטלים על המשיב (זאת לפי ההלכה שנקבעה בע"א 180/51 גולדקורן נ' ויסוצקי, פ"ד ח 262 לגבי נתבע הטוען טענת מתנה). ביום 31.8.05 דחה בית המשפט את התביעה.

ג.        במישור נטלי הראיה הפך בית המשפט בפסק דינו את קביעתו הקודמת: נקבע כי במהלך המשפט התברר שכל האחים זכו לקבל מהוריהם מתנות בסכומים ניכרים ביותר, ולפיכך מתקיים החריג לכלל, דהיינו, במתנות בין בני משפחה קרובים ביותר, שב הנטל לכתפי התובע (פרשת גולדקורן, עמ' 265; ע"א 3829/91 וואלס נ' גת, פ"ד מח(1) 801, 811; תמ"ש (תל אביב) 14154/02 פלור נ' גראור (לא פורסם)). נאמר, כי שני המומחים מטעם המבקשת הותירו רושם לא חיובי על בית המשפט (מה גם שהמומחה החשבונאי נאלץ להודות בחקירה נגדית כי נפלה טעות חשבונאית בחוות דעתו, באופן המפחית ביותר ממחצית את סכום התביעה), והתקבלה טענת המשיב לפיה בפועל מדובר בתביעת אחיו. עוד התייחס בית המשפט לשתיקה ארוכת השנים של המבקשת, כאינדיקציה להסכמה. ולבסוף, בית המשפט קבע כי אף אילו לא היה קובע כי נטל ההוכחה מוטל על המבקשת - לא היה הדבר משנה את התוצאה (עמ' 143). נקבע כי "הנתבע טען, וטענה זו הוכחה כנכונה בסופו של יום, שאת אשר קבל - קבל, ואת שלא רצו ליתן לו לא קבל" (זאת בהתייחס לחשבון בנק בו נותרו למבקשת 300,000 ש"ח).

ד.        ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 25.6.07. בית המשפט המחוזי אישר את הקביעות בדבר נטלי הראיה, ולא ראה לנכון להתערב בממצאי המהימנות (ערעור שהגיש המשיב לגבי אי פסיקת הוצאות נדחה גם הוא). כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית.

ה.        בבקשה - הערוכה בפירוט וכדבעי - נטען, כי (1) שגה בית המשפט לענייני משפחה כשהפך חזרה את נטלי הראיה, ובפרט בעשותו כן בפסק הדין מבלי שניתנה למשיבה אפשרות לטעון ולהיערך; (2) שגה בית המשפט בהחילו על המקרה את הכלל בדבר מתנה בין קרובי משפחה - שעה שמדובר בבגירים שאינם תלויים או סמוכים זה על שולחנו של זה, ולשגגה זו השלכת רוחב בתיקים רבים; (3) במישור העובדתי - גירסת המתנה כלל לא הוכחה, ושלא הוכח קיומו של מסמך כדרישת סעיף 5 לחוק המתנה, תשכ"ח - 1968. כן נטען כי משמעות פסק הדין היא כי צירוף אדם לחשבון בנק יתפרש מעתה כמתן מתנה; (4) התוצאה גורמת עיוות דין למבקשת, ופוגע בוודאות המשפטית. הוגשה גם בקשה לסעד זמני, בעניין השארתם על כנם של עיקולים ובטוחות.

ה.        לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. ראשית, שלא כנטען, אין המקרה מעורר שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית מן הסוג שבגינו נשקלת רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123). במישור המשפטי עניינו של המקרה ביישום הלכות 'ישנות נושנות' (כדברי השופט גדול בהחלטתו מיום 2.11.04) לגבי נטלי הראיה הבסיסיים וחריגיהם (ע"א 34/88 רייס נ' עזבון אברמן, פ"ד מד(1) 278, 285, 287 וע"א 3829/91 ואלס נ' גת, פ"ד מח(1) 801, 811, מפי הנשיא שמגר). כשנתבע מעלה טענת מתנה כטענת הגנה. המדובר ביישום הלכות ידועות, שלעניות דעתי מעוגנות בשכל הישר ובנסיון החיים, וכוחן עתה כאז, לתשתית עובדתית ספציפית - שכלפיה מכוונת הבקשה - ואין בכך חידוש המצדיק מתן רשות ערעור (רע"א 3902/00 מלמוד נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם); רע"א 947/05 גרינצוויג נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (לא פורסם)). למותר לציין כי דרישת הכתב בסעיף 5 לחוק המתנה מתייחסת להתחייבות לתת מתנה בעתיד, עניין שלא נדון. במישור הדיוני אין לקבל את טענת המבקשת בדבר הפיכת הנטלים מבלי שניתנה לה הזדמנות לטעון. זאת - משני טעמים: ראשית, הפיכת הנטלים - שהתבררה בסופו של הליך כלא מוצדקת - פעלה לטובת המבקשת; המשפט כולו התנהל כשנטל ההוכחה והשכנוע מוטל על המשיב; שנית, בית לענייני משפחה קבע מפורשות - ומעבר לדרוש, כדבריו - כי טענת ההגנה (טענת המתנה) "הוכחה מפיו (של המבקש - א"ר) ומפי יתר הצדדים הקשורים לתובענה" (עמ' 143), קרי הכרעת בית המשפט לא נסמכה רק על כך שהמבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח שאין מדובר במתנה, אלא על קבלה עובדתית פוזיטיבית של טענות המשיב. נטעים: בית המשפט המחוזי ציין (עמ' 9) כי "גם לגירסת המשיבה סמכו היא ובעלה המנוח על המערער... העבירו למערער... נכסים שונים, בשווי ניכר, במתנה", וכי הדבר מצביע על נכונותה של גירסת המערער גם מבלי להידרש לעניין נטל השכנוע; כך גם לגבי ראיות אחרות. ולבסוף, גם במישור העובדתי אין מקום להתערבות בממצאי המהימנות שנקבעו בבית המשפט לענייני משפחה, בין היתר, לגבי הכוחות הפועלים האמיתיים מאחורי התביעה; בוודאי שלא לכך נועד הערעור הנוסף (רע"א 4339/06 חב' אירו-פארם בע"מ נ' פיטרמן (לא פורסם); רע"א 1422/07 מועלם נ' מנהל מקרקעי ישראל (לא פורסם); רע"א 6474/99 צוקרמן נ' פאלוך (לא פורסם)). מקרה זה גם שונה מרע"א 942/07 פלונים נ' פלונית (טרם פורסם), שהזכיר בא כוח המבקשת, שעסק במקרה בו הודתה המשיבה בנטילת הלוואה ובהשבת חלקה בלבד.

ו.        לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה. משבאנו למסקנה זו, מתייתר הדיון בבקשה לסעד זמני בערעור שהוגשה, כאמור, בצמוד לבקשה. אשוב ואזכיר כי לבקשת רשות ערעור חובה לצרף את החלטות הערכאות דלמטה (ראו תקנות 404 ו-419 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 9369/04 דדון נ' וייסברג (לא פורסם); י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי(תשנ"ה) 823) - דבר שלא נעשה במקרה שלפנינו לגבי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 31.8.05.

           ניתנה היום, ז' בתשרי תשס"ח (19.9.07).

ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עש /מפ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ