אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מחזיק שלא כדין במקרקעין אינו רשאי לנהל חניון פרטי בקרקע

מחזיק שלא כדין במקרקעין אינו רשאי לנהל חניון פרטי בקרקע

תאריך פרסום : 02/08/2006 | גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון
9963-03
01/08/2006
בפני השופט:
1. הנשיא א' ברק
2. מ' נאור
3. ע' ארבל


- נגד -
התובע:
יצחק זוהר
עו"ד ש' גבסין
עו"ד ע' יעקב
הנתבע:
עיריית תל אביב-יפו
עו"ד א' אחרק
פסק-דין

השופטת ע' ארבל:

1.        בפנינו ערעור על דחיית עתירתו של המערער לבית המשפט לעניינים מנהליים (כב' השופט א' טל),  בה ביקש אישור לנהל מגרש חניה פרטי בהתאם לסעיף 6(א) לחוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987 (להלן: החוק).

רקע עובדתי

2.        סלע המחלוקת הינו מגרש בתל-אביב (להלן: המגרש) אשר מצוי בבעלות עירית תל-אביב-יפו (להלן: המשיבה או העיריה). באמצע שנת 2002 החליטה המשיבה לסגור חניונים אשר בניהולו של המערער, ובהם החניון המופעל על המגרש. המערער הגיש תובענה לבית משפט השלום בגין החלטה זו, אך תביעתו נדחתה על הסף. על כך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי שטרם התברר. ביום 18.11.02 פינתה המשיבה בעזרת המשטרה את המערער מהמגרש ופתחה שם חניון בהנהלת חברת "אחוזות חוף". המערער הגיש בקשה לבית המשפט לעניינים מקומיים לעיכוב ביצוע הסגירה אך בקשתו נדחתה בהעדר סמכות. לטענת המערער, לאחר הדיון נודע לו לראשונה על הצו שהוציאה המשיבה ביום 30.5.02 בהתאם לסעיף 5 לחוק המאשר שימוש ארעי במגרש כמגרש חניה ציבורי. ביום 24.11.02 הוגשה על ידי המערער בקשה לעיכוב ביצוע צו הסגירה לבית המשפט המחוזי. הבקשה נדחתה על ידי הרכב שופטים. לאחר מכן פנה המערער שנית לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול הצו לפי סעיף 5 לחוק, אך גם בקשתו זו נדחתה ביום 29.12.02.

           ביום 7.1.03 שלח המערער הודעה לראש העיריה בהתאם לסעיף 6 לחוק, ובה הודיע כי הוא ישתמש במגרש כמגרש חניה פרטי, וביקש כי ינתן לו האישור לכך. לאחר חילופי מכתבים בין המערער למשיבה הודיעה המשיבה ביום 7.1.03 כי היא דוחה את בקשתו לאשר לו להפעיל מגרש חניה פרטי במקום. לאחר חילופי מכתבים נוספים בין הצדדים הוגשה העתירה נשוא ערעור זה.

פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים

3.        בית המשפט דן תחילה בארבע טענות מקדמיות של המשיבה ודחה את כולן. בית המשפט קבע כי העתירה מצויה בסמכותו העניינית, שכן אין המערער טוען כנגד הוצאת הצו אלא נגד שלילת זכותו להקים מגרש חניה פרטי מתוקף היותו מחזיק במגרש, ולפיכך לא חל סעיף 9 לחוק. באשר לטענת השתק פלוגתא קבע בית המשפט כי בהליך בו נדחתה בקשתו של המערער לבטל את הצו שהוצא מכוח סעיף 5 לחוק לא הוכרעה שאלת זכאותו של המערער לנהל חניון פרטי במגרש. כמו כן מדובר בהחלטת ביניים אשר אינה יוצרת השתק פלוגתא. אף טענת השיהוי נדחתה, שכן העתירה הוגשה ארבעה ימים בלבד לאחר שהודעה למערער תשובתה הסופית של העיריה באשר לדחיית בקשתו לנהל חניון פרטי על המגרש. בית המשפט אף לא קיבל את טענת המשיבה בדבר חוסר ניקיון כפיו של המערער.

4.        מכאן עבר בית המשפט לבחינת המחלוקת העיקרית בין הצדדים שעניינה בשאלה האם המערער הינו "מחזיק" במגרש, ולפיכך רשאי להקים חניון פרטי על המגרש בהתאם לסעיף 6 לחוק. בית המשפט ציין כי החוק אמנם מפנה להגדרת המונח "מחזיק" בפקודת העיריות, אך אין לגזור גזירה שווה בכל המובנים בין שתי ההגדרות לאור המטרות השונות של שני דברי החקיקה. בית המשפט קבע כי המונח "מחזיק" בפקודת העיריות כולל גם פולש למקרקעין, מאחר שיש רצון לחייבו בתשלום מיסים עירוניים על מנת שלא יצא חוטא נשכר. לעומת זאת, בחן בית המשפט את תכליתו של החוק על-פי דברי ההסבר להצעת החוק, וציין כי התכלית הרלוונטית לעניין זה הינה פתרון מצוקת החנייה. תכלית זו מושגת על ידי הפקעה זמנית של מגרשים ריקים מידי בעליהם או המחזיקים בהם למטרה של הקמת מגרש חניה ללא תשלום. האופציה השניה שמאפשר החוק היא שבעל המגרש או המחזיק בו הופך את המגרש לחניון פרטי בתשלום. לפיכך הגיע בית המשפט למסקנה כי המונח "מחזיק" כמשמעותו בחוק אינו  כולל פולש או מחזיק שלא כדין, שכן לא יתכן כי העיריה, שהינה הבעלים של המגרש, תיאלץ לתת למערער אישור לנהל מגרש חניה פרטי על המגרש הריק שבבעלותה, וזאת למרות שאינו משלם לה דמי שכירות או כל תשלום אחר. חיוב כזה, על-פי בית המשפט, יעניק למערער יתרון כלכלי בלתי מבוטל למרות שאינו משלם כל תשלום למשיבה. כמו כן ציין בית המשפט כי קבלת העתירה משמעה עקיפת צו הסגירה החלוט שניתן לגבי המגרש. לפיכך דחה בית המשפט את העתירה וחייב את המערער בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום פסק הדין.

טענות הצדדים

5.        טענתו המרכזית של המערער הינה כי הינו "מחזיק" כמשמעות המונח בחוק. המערער טוען כי הוריה של אשתו החזיקו במגרש עוד לפני קום המדינה, ולאחר נישואיו עבר המגרש מידיהם להחזקתו. המערער טוען כי הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר למגרש וכי הוא מחויב בתשלום מיסים בגינו למשיבה. לטענתו, החוק מפנה במפורש להגדרת "מחזיק" בפקודת העיריות, ולפיכך יש להעניק למונח בשני החיקוקים משמעות זהה. תכלית החוק הינה הקטנת מצוקת החנייה, ולפיכך, לטענת המערער, אין מקום לאפשר במסגרתו פתרון לבעיות כלכליות המתעוררות בין המחזיק בפועל לבין הבעלים הרשום. היתרון הכלכלי שנוצר למערער, על-פי בית המשפט קמא, אינו מעניינו של החוק, לטעמו של המערער. החוק מסתפק בהפיכת מגרש ריק למגרש חניה, וקבלת עתירתו של המערער ממלאת אחרי מטרה זו. המערער מציין כי לא ננקטו כל הליכי פינוי כלפיו מהמגרש וכי מעולם לא נקבע כי הוא פולש למגרש. לטענתו אין ליצור הבחנה בין מגרש שבעליו הוא העיריה לבין מגרש בבעלות פרטית. לבסוף טוען המערער כי העיריה נוהגת כלפיו בחוסר תום לב, שכן המשיבה לא טרחה במהלך כל השנים לנקוט כנגדו כל הליך בעניין החזקתו בשטח ואף חייבה אותו בארנונה, וכעת היא מוציאה צו שלא לאחר הליך משפטי ראוי וממשיכה לחייב אותו בארנונה גם לאחר הוצאת הצו.

6.        המשיבה טוענת כי המערער אינו "בעל מגרש" כמשמעותו בחוק, ואינו מחזיק במגרש. המשיבה תומכת יתדותיה בפסק דינו ובנימוקיו של בית המשפט קמא. כן היא מוסיפה כי אין חולק שהמשיבה לא השכירה את המגרש למערער ואף לא נתנה לו את הזכות לקבל הכנסות מהמגרש. לפיכך, לטענתה, אין המערער עומד בהגדרה הנדרשת לצורך החוק. לטענת המשיבה יש לפרש את המונח "מחזיק" בהקשרו של החוק כמחזיק כדין. מסקנה אחרת, לטענתה, תביא לתוצאה לפיה המערער יחשב בהתאם לדיני הרישוי הרגילים כמחזיק ללא היתר וללא רישיון כדין, בעוד שמכוח אותה החזקה שלא כדין יזכה ברישיון מכוח החוק.

דיון

חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987

7.        חוק זה מאפשר לרשות מקומית להשתמש במגרשים ריקים, גם כאשר הם אינם בבעלותה או בהחזקתה, לשני צרכים מוגדרים- האחד, לנקוט פעולות לגינון זמני של המגרש, והשני, שהוא הרלוונטי לענייננו, להפוך את המגרש למגרש חניה לציבור ללא תשלום. בעניין זה קובעים סעיפים 5, 6 לחוק כך:

 5. שימוש זמני במגרש חניה

הרשות רשאית במקום לתת צו לפי סעיף 2, לצוות על השימוש הזמני במגרש ריק כמגרש חניה ציבורי; ציוותה הרשות כך, ירשה בעל המגרש לציבור להחנות כלי רכב במגרש ללא תשלום, אולם הוצאות הכשרת המגרש לצרכי חניה והחזקתו התקינה יחולו על הרשות.

 6. הפיכת מגרש ריק למגרש חניה פרטי

(א) מי שנצטווה כאמור בסעיף 5, ימלא אחר הצו, אולם רשאי הוא בהודעה שתימסר לראש הרשות תוך ששים ימים ממועד קבלת ההודעה, להודיע כי ישתמש במגרש כמגרש חניה פרטי ויראו הודעה זו כבקשה לרשיון לניהול מגרש חניה פרטי, לפי כל דין.

(ב) רשות שקיבלה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תאשר לבעל המגרש כי הוא רשאי לנהל מגרש חניה פרטי על המגרש ויראו אישור זה כרשיון לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק רישוי עסקים), ולפי כל חוק עזר המחייב היתר לניהול מגרש חניה. לאישור כאמור רשאית הרשות לצרף תנאים לניהול המגרש ויראו תנאים אלה כתנאים לרשיון לפי סעיף 7 (א) לחוק רישוי עסקים ותחול עליהם זכות הערעור לפי סעיף 7 (ה), (ו) ו-(ז) לחוק האמור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ