אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מחזיק בשטח מזה 40 שנה מכוח רישיון הדיר אינו זכאי לפיצוי בגין הפקעתו

מחזיק בשטח מזה 40 שנה מכוח רישיון הדיר אינו זכאי לפיצוי בגין הפקעתו

תאריך פרסום : 21/03/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
618-05
21/03/2007
בפני השופט:
1. א' פרוקצ'יה
2. ע' ארבל
3. ס' ג'ובראן


- נגד -
התובע:
גדליהו דיאמנשטיין
עו"ד אריאל שוב
עו"ד שושי לוי
הנתבע:
מחלקת עבודות ציבוריות - מדינת ישראל
עו"ד תמיר אפורי
פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

           בפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת.א. 2068/01 שניתן ביום 1.12.04 על-ידי כבוד השופטת ד"ר ד' פלפל. הערעור מעלה שאלות בנוגע למעמדו של המערער ביחס לשטח שהופקע לצורך סלילת כביש ולזכאותו לקבל פיצויים בעקבות ההפקעה.

רקע עובדתי

1.        המערער עלה עם משפחתו מרומניה בשנת 1960 וביקש להקים מפעל תעשייתי לייצור רעפים, דברי קרמיקה ועציצים (להלן: המפעל). לצורך כך פנה לעיריית רמלה (להלן: העירייה) אשר איתרה עבורו שטח קרקע אשר היה חלק מחלקה 9 בגוש 4375 ובבעלותה של רשות הפיתוח (להלן: השטח). העירייה קיבלה מרשות הפיתוח הרשאה להחכרת השטח למערער וביום 28.5.61 נחתם ביניהם חוזה לפיו יוחכר לו שטח של דונם אחד לתקופה של שנתיים לצורך הקמת המפעל (להלן: החוזה). עוד נקבע בחוזה, כי בתום תקופת החכירה בת השנתיים תהיה למערער אופציה לרכישת הקרקע במחיר שייקבע על-ידי הצדדים. לפי גרסת המערער, הוא מימש אופציה זו כאשר שלח ביום 8.5.63 מכתב לעירייה בו הוא מבקש לרכוש את הדונם שהוקצה לו וכן שטח נוסף בגודל של 1,660 מ"ר. לטענתו, בעקבות המכתב הוא קיבל את הסכמת העירייה בעל-פה להעברת הבעלות על השטח. יש לציין, כי לא נערך הסכם בכתב המסדיר את הארכת החכירה או את מכירת השטח למערער אך למרות זאת הוא הרחיב את המפעל לשטח של 2,660 מ"ר. ביום 22.2.67 פנה המערער לעירייה על-מנת להסדיר את רישום השטח על שמו, אך נאמר לו כי נדרשת הסכמת מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל) למכירת השטח. המערער פנה מאז בפניות רבות לעירייה ולמינהל על-מנת להסדיר את נושא העברת הבעלות, אך הדבר טרם נעשה. 

2.        ביום 31.8.77 החלה המשיבה בביצוע עבודות לסלילת כביש עוקף לוד בסמוך לשטח אשר במסגרתן חסמה את כביש הגישה למפעל, זאת לאחר ששטח של כדונם אחד הוכרז ביום 11.6.70 על-ידי שר העבודה כדרך לפי סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) 1943 (להלן: הפקודה). ביום 5.10.78 הודיעה המשיבה למערער, כי עליו לפנות כדונם אחד מהשטח המוחזק בידו לצורך סלילת הכביש. לאחר שהמערער לא פינה את השטח, פנתה המשיבה לבית-משפט השלום ברמלה על-מנת לקבל צו לפינוי ובדיון שהתנהל ביום 9.4.79 ניתן צו בהסכמת הצדדים לפינוי השטח תוך חודש ימים ולאחר שהמשיבה התחייבה להגיע עם המערער להסכם ביחס לפיצוי ולסלילת כביש גישה עוקף. בעקבות ההסכם מסר המערער 1,100 מ"ר משטחו והמשיבה שילמה לו פיצויים עבור כך שבנה מחדש את הגדר המקיפה את מפעלו וכן התחייבה לסלול דרך גישה חלופית למפעל. ההפקעה בוצעה בפועל במרץ 1980 (להלן: ההפקעה הראשונה).

           לאחר ההפקעה הראשונה, ביקש המערער לחדש את פעולת מפעלו בשטח שנותר לו, אך העירייה סירבה לתת לו היתר בניה מאחר ובשנת 1973 שונתה תוכנית המתאר (רמלה לה/1000) כך שלא ניתן להשתמש בשטח אלא לצרכי חקלאות. בעקבות שינוי התוכנית שותק המפעל היות ולא ניתן היה לבנות מחדש את המבנים שנהרסו בעקבות ההפקעה ועל-כן החליט המערער להקים בשטח משתלה לצמחי נוי.

           בעקבות המלצתו של ראש העירייה, אליו פנה בבקשת עזרה ביום 6.4.80, פעל המערער לשם שינוי יעוד הקרקע וקבלת היתר בניה מתאים, וכן פנה הוא למינהל בבקשה לרישום הנכס על שמו. ביום 9.2.83 הודיע המינהל למערער, כי הוא מוכן להחכיר לו את הקרקע אך התנה זאת בכך שהעירייה תאשר את שינויי יעוד הקרקע לתעשייה וכן כי המשיבה תיתן את הסכמתה להחכרה. לאור זאת, הגיש המערער תכנית לשינוי ייעוד השטח לתעשייה. התוכנית אושרה על-ידי הוועדה המקומית לתכנון רמלה, אך לא על-ידי הוועדה המחוזית וזאת, לגרסת המערער, בשל התנגדותה של המשיבה. בין השנים 1990-1984 חזר ופנה המערער למשרדי המינהל אך נאמר לו כי התכנית נמצאת בשלבי תכנון. בשנת 1991 הכין המינהל ביוזמתו תכנית לשינוי ייעוד השטח הנותר, אך גם תוכנית זו לא יצאה אל הפועל.

3.        בשנת 1998 אושרה תוכנית אשר ייעדה שטח נרחב לתעשייה (תוכנית בנין-עיר לה/בת/22/1000). בעקבות אישור התוכנית פנה המערער למינהל וביקש כי אחד מהמגרשים המיועדים לתעשייה והסמוך למפעלו יוקצה לו בפטור ממכרז. פנייתו של המערער נענתה בחיוב ונאמר לו, כי יוקצה לו שטח ללא מכרז בהתאם לתקנה 25(1) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות חובת המכרזים (אשר מעניקה פטור ממכרז למי שהוא בעל זכויות במקרקעין. עד היום טרם הוקצה המגרש למערער.

4.        ביום 10.9.95 פורסמה ברשומות הפקדתה של תוכנית בניין עיר מח/87 אשר ייעדה כ- 818 מ"ר מהשטח שנותר בידי המערער להפקעה לצורך הקמת מחלף רמלה-לוד. המערער הביע את התנגדותו להפקעה אך הוועדה המחוזית החליטה לדחות את ההתנגדות וביום 6.6.96 הוציא שר הבינוי והשיכון צו בדבר החלת הפקודה על שטחו של המערער.

           בשנת 1997 החלה המשיבה בעבודות הבנייה ותפסה שטח בקרבת המפעל. ביום 14.1.99 הודיעה המשיבה כי היא מתכוונת להפקיע 818 מ"ר מהשטח וכי לא ניתן יהיה לבצע פעולות בשטח הנותר. ביום 4.11.99 הגישה המשיבה תובענה לבית-משפט השלום בפתח-תקוה וביקשה צו המתיר לה לתפוס באופן מיידי 818 מ"ר משטחו של המערער (להלן: ההפקעה השניה). ביום 5.1.00 ניתן פסק-דין בהסכמת הצדדים לפיו המערער ימסור את השטח המבוקש עד ליום 15.2.00 והמשיבה תשלם סכום של 68,000 דולרים בגין המחוברים בשטח שהופקע וכן תאפשר למערער גישה לחלק שנותר בידו עד לסיום העבודות לבניית המחלף. כן נקבע, כי אין בקבלת הפיצוי משום ויתור על כל טענה עתידית של המערער כנגד המשיבה.

           מספר חודשים לאחר מתן פסק-הדין נחסמה דרך הגישה לשטח שנותר בידי המערער, למעט גישה בשביל צדדי, אשר לטענת המערער עובר דרך אזור של פשיעה וטרור. המערער פנה ביום 12.3.00 למשיבה וביקש כי תסלול לו דרך חלופית, אך המשיבה סירבה היות והעבודות באותו אזור הסתיימו. בנוסף, המערער ביקש לקבל את סכום הפיצוי בגין המבנים המצויים בשטח שלא הופקע ושכעת הוא אינו יכול לעשות בהם שימוש. ביום 8.6.00 הודיעה המשיבה כי היא מוכנה לשלם עבור מחוברים אלו סכום של 44,000 דולרים בתנאי שיתר המבנים יהרסו. המערער נתן לכך את הסכמתו, אך המשיבה הוסיפה דרישה, לפיה יוותר המערער על כל תביעותיו בתמורה לקבלת הסכום ולכך המערער לא הסכים.

פסק הדין של בית-המשפט המחוזי

5.        המערער הגיש תביעה כנגד המשיבה בבית-המשפט המחוזי, בה ביקש לקבל פיצויים בגין ההפקעה וכן פיצויי נזיקי. בית-המשפט קבע, כי אין חולק על-כך שהמערער אינו הבעלים הרשום של הקרקע ולכן לצורך ההכרעה במחלוקת בין הצדדים, יש לבחון האם המערער הינו "בעל זכות או בעל טובת הנאה בקרקע" כפי שמוגדר בפקודה, וזאת לצורך קבלת פיצויים בגין ההפקעה. בית-המשפט הגיע למסקנה, כי למערער אין זכות קניינית על השטח היות ולא השתכלל חוזה מכר בינו לבין העירייה וכן היות והעירייה אינה הבעלים של הקרקע ולפיכך אין לה סמכות להעניק למערער זכויות קנייניות בשטח. המערער לא שילם תמורה במשך כל השנים בהן החזיק בשטח ולכן לא ניתן להכיר בו כבעל זכויות בשטח. טענתו של המערער, לפיה ניתן ללמוד מהסכמת המנהל להקצות לו שטח בהתאם לסעיף 25(1) לתקנות חובת המכרזים, נדחתה אף היא על-ידי בית-המשפט המחוזי בציינו כי "זכות במקרקעין אינה נקנית בכוונות, או על-ידי אמירות של גורם זה או אחר כי לפלוני יש זכות שכזו..." (עמוד 9 לפסק-דינו).

           לאחר שהגיע למסקנה, כי המערער נעדר זכויות קנייניות בשטח, פנה בית-המשפט המחוזי לבחון את השאלה האם ניתן לראותו כבעל טובת הנאה בשטח. לאור העובדה שהרשויות היו מודעות לכך שהוא נמצא בשטח והקים בו מפעל ולא מחו על כך, קבע בית-המשפט כי המערער הינו בגדר "בר רשות" בשטח. כן נקבע, כי המערער הינו בעל רישיון הניתן לביטול בכל עת, היות ולא שילם בעבור השטח ועל-כן הוא זכאי לפיצוי בגין השבחת המקרקעין בלבד.

           בנוסף, התייחס בית-המשפט המחוזי לעניין שינוי הייעוד של הקרקע בעקבות תוכנית המתאר שאושרה בשנת 1973. בית-המשפט הגיע למסקנה, כי המערער קיבל אישור מהעירייה לבנות על 184 מ"ר בלבד אך היתר זה בטל היות ולא אושר על-ידי הוועדה המחוזית. כמו-כן, המערער בנה על שטח נוסף, לגביו לא ניתן כל היתר. על-כן, היות והמערער עשה שימוש בלתי חוקי בשטח נשוא התביעה, הוא לא זכאי לקבל פיצויי כספי בגין המבנים. כמו-כן, נקבע, כי המערער לא זכאי לקבל פיצויים בגין הפסד רווחים שנבע מהפסקת פעילות המפעל, הן היות והוא נבנה שלא כחוק והן היות והוכח שהוא אינו מניב רווחים.

           יחד עם זאת, קבע בית-המשפט המחוזי, כי על המשיבה לשלם למערער את הסכומים שטרם שילמה לו בגין העתקת גדר המפעל בעת ההפקעה הראשונה, כפי שהתחייבה. לעניין הפן הנזיקי של תביעת המערער נקבע, כי היות והמשיבה לא הוכיחה כי הנזק שנגרם לו לא נבע מרשלנותה, עליה לשלם לו פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו בסכום של 69,800 ש"ח.

טענות המערער

6.        המערער טוען, כי הוא זכאי לקבל פיצויים בגין הפקעת המקרקעין בהיותו בעל זכות במקרקעין או לחלופין בעל טובת הנאה במקרקעין בהיותו בר-רשות. כמו-כן הוא מבקש לקבל פיצויים בגין המחוברים שעמדו על השטח שהופקע ובגין המחוברים אשר נחסמה גישתו אליהם בעקבות ההפקעה השנייה וכן פיצויים עבור הפסד רווחים מהמפעל עקב ההפקעות. לטענתו, יש לפצות אותו בסכום אשר יאפשר לו להעביר את מפעלו למקום אחר ולבנותו מחדש וזאת לאור מטרת פיצויי ההפקעה שהיא העמדתו במקום בו היה אלמלא ההפקעה. בנוסף, מבקש המערער לקבל פיצויים נזיקיים היות והמשיבה איחרה בתשלום הפיצויים המגיעים לו ובכך הפרה חובה חקוקה.

7.        המערער מבסס את טענתו לזכויות קנייניות בשטח על מספר נימוקים: ראשית, הוא מתבסס על כך שהמינהל אישר להקצות לו קרקע בפטור ממכרז לפי תקנה 25 לתקנות חובת המכרזים הפוטרת ממכרז "מי שהוא בעל זכויות באותם מקרקעין". אמנם, המשיבה טענה שהתקנה לא מגדירה זכות קניינית, אבל לטענת המערער אין ממש בטענה זו היות ולצורך זכאות לפיצויי ההפקעה די בזכות "חפצית" ואין צורך בבעלות של ממש. שנית, המערער טוען, כי התקשרות העירייה עמו בחוזה החכירה נעשתה בהרשאת רשות הפיתוח שהיא הבעלים של הקרקע וכי כך היה נהוג באותה העת ולכן החוזה בינו לבין העירייה תקף. שלישית, קביעתו של בית-המשפט המחוזי לפיה בהיעדר תשלום לא השתכלל חוזה מכר שגויה היות והמערער הביע נכונות לשלם ולהסדיר את זכויותיו בשטח והעירייה והמינהל מנועים מלטעון כעת כי החוזה אינו תקף בשל היעדר תשלום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ