אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> (מחוזי) 43/15 מ/XXX סרן ס' א' ר' נ' התובע הצבאי הראשי

(מחוזי) 43/15 מ/XXX סרן ס' א' ר' נ' התובע הצבאי הראשי

תאריך פרסום : 02/11/2015 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי לערעורים
(מחוזי) 43-15
02/09/2015
בפני השופטים:
1. תא"ל דורון פיילס
2. אל"ם ארז פורת
3. אל"ם אליעזר קעטבי


- נגד -
המערער :
מ/XXX סרן ס' א' ר'
המשיב :
התובע הצבאי הראשי
פסק דין

 

 

  1. המערער, סרן ס' א' ר', הורשע על-פי הודאתו בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 ובעבירה של התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק, בגין כך שנעדר מיחידתו למשך 639 ימים, שתחילתם בהיעדרות משירות מילואים פעיל בן חמישה ימים, אליו נקרא.
  2. בערכאה הדיונית הודיעו הצדדים כי נקשרו ביניהם בהסדר טיעון, שבמסגרתו ביקשו מבית הדין קמא להטיל על המערער חמישה ימי מאסר לריצוי בפועל, עונש מאסר מותנה, קנס והורדה לדרגת סג"ם. במסגרת גזר הדין, עמד בית הדין קמא על היות המערער לוחם וקצין מצטיין, שתרם רבות במהלך שירותו לצה"ל וממשיך לתרום גם בחייו האזרחיים לגיוס בני נוער לצבא. בית הדין עמד גם על דברי המערער בפניו, שלפיהם הוא מעוניין להמשיך ולתרום לצה"ל, על היותו חסר "עבר קודם" וכן על הרקע לביצוע העבירה, הנעוץ בבעיות רפואיות של המערער. נוכח האמור, מצא בית הדין קמא כי ההסדר שהוצג בפניו סביר ומאוזן. על המערער נגזרו, אפוא, חמישה ימי מאסר לריצוי בפועל, עונש מאסר מותנה בן שלושים ימים למשך שנתיים, קנס בסך 850 ש"ח והורדה לדרגת סג"ם.
  3. המערער לא השלים עם גזר דינו ובמסגרת ערעורו ביקש כי נתערב ברכיב עונש ההורדה בדרגה. המערער, שאינו מיוצג, טען בערעורו כי "הצבא היה לי חלק נכבד מהחיים... לכל תפקיד שהגעתי נתתי את ה-200% שלי וברוך השם סיימתי אותם כמצטיין... אני מרגיש אבוד, פגוע ונבגד... כי את הדרגה קיבלתי בזכות אחרי עבודה קשה". המערער ציין בערעורו כי הוא מעוניין להמשיך ולתרום לצה"ל ככל שיידרש.
  4. הלכה היא כי ערכאת הערעור תתערב בחומרת העונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה או במקרים שבהם נפל פגם היורד לשורשו של עניין (ראו למשל ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (לא פורסם, 3.7.2006); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל, פיסקה 11 (טרם פורסם, 29.1.2009)). האמור נכון ביתר שאת, מכוח קל וחומר, שעה שהעונש הוטל על-פי הסדר טיעון שבו נקשרו הצדדים. כידוע –

"יש צורך להצביע על נסיבות מיוחדות וחריגות, על מנת שערכאת הערעור תתערב בעונש המצוי בטווח הענישה המוסכם" (ע"פ 1630/14 אבו שנדי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 4.12.2014); ראו גם: ע/79/14 טור' גדיר נ' התובע הצבאי הראשי (2015)).

 

  1. בחינת המקרה דנן מעלה כי הסדר הטיעון שגובש בעניינו של המערער היה סביר ומאוזן, ולא ניתן לטעון כי הוא סוטה ממדיניות הענישה הראויה או כי נפל בו פגם המצדיק את התערבותנו. העונשים שהוטלו על המערער, ובכלל זה עונש ההורדה בדרגה, מוצדקים ואף מתונים, בהתחשב בחומרת מעשיו. המערער הורשע בכך כי נעדר מיחידתו במשך 639 ימים, עד להתייצבותו. המערער נדרש להתייצב לשירות מילואים פעיל, לצורך אימון שממנו נעדר ולאחר מכן, נעדר ממצבת יחידתו ולא ניתן היה לזמנו למילואים למשך תקופה ארוכה. התביעה הצבאית הסכימה, בהיקשרה בהסדר הטיעון, שלא לשלול את דרגותיו של המערער כליל, ולהותירו בדרגת קצונה. הלכה היא, כי נוכח מעמדו הפיקודי של נושא דרגות הקצונה, סמכותו וכובד אחריותו, עבירה של היעדרות משירות על-ידי נושא דרגת קצונה פוגעת פגיעה קשה במשמעת ומחייבת עונש הולם – לא פעם, בדמות הורדה מכל דרגה פיקודית:

"קיימת, אפוא, חומרה יתירה כשנושא דרגה פיקודית, קל וחומר קצין, מועל באחריותו, זונח את חובותיו למערכת הצבאית... ובכך פוגע במישרין ביכולת התפקוד של יחידתו...

בשים לב לעומק כישלונו הפיקודי של המשיב, מתחייב כי מעמדו הפיקודי יישלל. אנו מורים, אפוא, כי המשיב יורד מדרגתו, סגן, לדרגת טוראי" (ע/26/15 התובע הצבאי הראשי נ' סגן עובדיה (2015); ראו גם ע/149/94 התובע הצבאי הראשי נ' סג"ם סמילה (1994); ע/145/85 סגן שפס נ' התובע הצבאי הראשי (1985)).

 

מצאנו, על כן, כי עונש ההורדה לדרגת סג"ם הוא עונש סביר, מאוזן ומידתי. שעה שעונש זה הוטל במסגרת הסדר טיעון, ברור הוא שגם המערער עצמו סבור היה כי עונש ההורדה בדרגה הוא עונש סביר בנסיבות העניין.

  1. אכן, ליבנו עם המערער, ששירת בצה"ל כלוחם מצטיין ואף הוכר ככזה על-ידי מפקדיו, ואשר זוהי לו עמידתו הראשונה לדין בעבירה של היעדרות משירות. אין מחלוקת, כי עונש ההורדה בדרגה הוא עונש קשה ומשמעותי עבורו, כמי שתרם רבות ומעוניין להמשיך ולתרום לצה"ל במסגרת שירות המילואים. עם זאת, העובדה כי מדובר בקצין מצטיין ותורם, אשר הפנים את חומרת מעשיו ומעוניין לתקנם, אינה מצדיקה, בנסיבות העניין, את התערבות ערכאת הערעור.
  2. נוכח האמור, הערעור נדחה.

 

ניתן והודע היום, י"ח באלול התשע"ה, 2 בספטמבר 2015, בפומבי ובמעמד באי כוח הצדדים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ