אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מחאמיד(עציר) נ' מדינת ישראל

מחאמיד(עציר) נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 30/10/2011 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
30723-10-11
26/10/2011
בפני השופט:
כמאל סעב

- נגד -
התובע:
ג'מאל מחאמיד (עציר)
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

לפניי ערר על החלטת בימ"ש השלום בחדרה (להלן: "בימ"ש קמא"), אשר ניתנה ביום 17.10.11 על ידי השופט מ. גנות בתיק במ"ת 46560-09-11. בימ"ש קמא הורה לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק פלילי 46536-09-11.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש (בת זוג) (שני מקרים), לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ותקיפה ע"י אחראי על קטין וגרימת חבלה, עבירה לפי סעיף 368א(2) לחוק.

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 11.7.11 בסמוך לשעה 15:30 תקף העורר את בת זוגו (להלן: "המתלוננת"), באופן שאחז בשערות ראשה בחוזקה, הפילה ארצה והכה בכל חלקי גופה באמצעות ידיו ורגליו כשהמתלוננת שוכבת על הארץ.

באותן נסיבות ומשביקשה בתה של המתלוננת, ילידת 2002 (להלן: "הקטינה") להיחלץ לעזרתה של המתלוננת, תקף העורר את הקטינה באופן שמשך בחוזקה בשערות ראשה, בעט בפניה באמצעות רגלו וגרם לה המטומה גדולה מסביב לעין ודימום מפיה.

בהמשך, משהמתלוננת והקטינה נמלטו לקומה העליונה בבית וביקשו לנעול על עצמם את דלת החדר, פתח העורר את הדלת בכוח, נכנס לחדר והמשיך להכות את המתלוננת בכל חלקי גופה באמצעות ידיו ורגליו.

כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת ולקטינה חבלות של ממש.

עוד נטען בכתב האישום כי עובר לאירוע, בתאריך 12.3.10, סמוך לשעה 12:30, תקף העורר את המתלוננת באופן שהכה בראשה באמצעות ידיו והטיח ראשה בקיר. המתלוננת נמלטה לחדר הילדים בקומה השניה שבבית ואולם העורר רדף אחריה והמשיך להכותה באגרופים בכל חלקי גופה תוך שהוא גורם לה חבלות של ממש.

בימ"ש קמא (השופטת פ. ארגמן) הורה על הגשת תסקיר מעצר ביחס לעורר וזאת לבקשת ב"כ העורר שביקש דחיית הדיון כדי לאפשר לו להעתיק את חומר החקירה וללמוד אותו.

בטרם קבלת התסקיר התקיים דיון בפני בימ"ש קמא ביום 27.9.11, שבו התייצבה המתלוננת וביקשה לשחרר את העורר. בימ"ש קמא קבע כי לא ניתן לשחרר את העורר מבלי שיהיה מונח בפניו תסקיר מעצר – ראו עמ' 4 להחלטה, שורות 18-15.

תסקיר המעצר הוגש ביום 16.10.11.

שירות המבחן נפגש עם המתלוננת, בת 32, בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומשמשת כרכזת פדגוגית בבית ספר תיכון. שירות המבחן התרשם מאישיותה של המתלוננת כאישה משכילה, בעלת כוחות ויכולת התמודדות טובה שציינה עוד כי היא שומרת על קשר טלפוני עם העורר ואינה חוששת ממנו ואף הביעה רצונה בבקשתה לשחררו למעצר בית בנוסף הביעה רצונה להשתלב בטיפול זוגי במטרה לשקם את מערכת היחסים ביניהם.

שירות המבחן התרשם מאדם אשר מגלה מודעות נמוכה למורכבות הקיימת במערכת הזוגית. יחד עם זאת הוא מביע רצון לעבור טיפול ייעודי על מנת לזהות את דפוסיו האלימים.

כעולה מגליון הרשעותיו הקודמות של העורר לחובתו שתי הרשעות אחת עניינה איומים ותקיפת בת זוג (משנת 2005). באותה עת הוטל עליו צו מבחן למשך שנה שבמסגרתו שיתף העורר פעולה עם שירות המבחן ועם היחידה למניעת אלימות במשפחה.

שירות המבחן בחן את החלופה המוצעת בבית גיסו בכפר קרע ותחת פיקוחו, פיקוח אחותו של העורר ופיקוח הוריו ומצא אותה ראויה, כך שלהערכת שירות המבחן יש בחלופה המוצעת בכדי לצמצם את המסוכנות כלפי המתלוננת וגם לערוב כי העורר יקיים את תנאי השחרור. משכך, המליץ שירות המבחן לשחרר את העורר לחלופת המעצר המוצעת בתנאי מעצר מלאים וכן להעמיד את העורר בצו פיקוח מעצר למשך 6 חודשים במהלך תקופה זו ישולב בקבוצה טיפולית.

לאחר קבלת התסקיר ולאחר עיון בו ושמיעת טענות הצדדים, החליט בימ"ש קמא (השופט מ. גנות) לעצור את העורר עד לתום ההליכים, תוך קביעה כי:

"הנני סבור שנוכח העובדה כי כנגד המשיב תלוי ועומד מאסר מותנה וכן נוכח המעשים אותם ביצע כלפי המתלוננת ובתו ולאור העובדה שעם פתח החקירה הוא נמלט לפרק זמן ממושך יהא זה מוצדק להורות על מעצרו עד תום ההליכים".

עם סיום החלטתו, ציין בימ"ש קמא כי אינו מתעלם מתסקיר שירות המבחן אשר המליץ לשחרר את העורר לחלופת מעצר תוך שילובו בקבוצה טיפולית. יחד עם זאת קבע בימ"ש קמא כי לטעמו, תסקיר המבחן "לוקה בחסר".

הסנגור המלומד טוען כי שגה בימ"ש קמא עת לא נתן משקל כלשהו לחולשת הראיות. ציין כי חומר הראיות מבוסס על הודעת המתלוננת בלבד, לדעתו, בתיק החקירה נגבו הודעות מעדים ניטרלים כגון שכנים של בני הזוג וכן רופאים אשר הודעותיהם אינן מהוות חיזוק לתלונתה של המתלוננת. עוד הפנה להודעות בני משפחתו של העורר אשר יש בכוחן להטיל ספק באמינות גרסתה של המתלוננת.

עוד טען הסניגור כי גם אם קיימות ראיות לכאורה בתיק כנגד העורר, הרי עוצמתן של ראיות אלה אינה מספיקה ומצדיקה השארתו במעצר מאחורי סורג ובריח ולעניין זה הפנה לפסיקה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ