אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מחאמיד נ' מועצה מקומית כפר מנדא

מחאמיד נ' מועצה מקומית כפר מנדא

תאריך פרסום : 04/02/2011 | גרסת הדפסה
הפ"ב
בית משפט השלום חיפה
50883-12-10
03/02/2011
בפני השופט:
יואב פרידמן

- נגד -
התובע:
חוסין מחאמיד
הנתבע:
מועצה מקומית כפר מנדא

החלטה

1. בקשה לאישור פסק בורר.

בהחלטתי מיום 30.12.10 הוריתי לצדדים להתייחס לשאלה מיהו ביהמ"ש המוסמך עניינית להידרש להליך. התקבלו תגובת המשיבה (ובקשה לסילוק על הסף בצידה, לפי שנטען שביהמ"ש המוסמך הוא ביהמ"ש המחוזי) וכן תגובת המבקש.

2. בגוף הבקשה לאישור פסק בורר צוין כי בעלי הדין הודיעו לבימ"ש השלום בת.א. 23171/00 כי הם הסכימו על העברת הסכסוך נשוא התיק וסכסוכים נוספים להכרעה בבוררות, כעולה משטר הבוררות שהומצא לביהמ"ש. כתולדה, החליט ביהמ"ש (כב' השופט גנון) כדלקמן:

"לאור הודעת הצדדים על כך שנחתם ביניהם הסכם בוררות מתייתר הצורך בדיונים בתיק זה. לפיכך, אני מורה על עיכוב ההליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח-1968. בכל מקרה והצדדים יבקשו קיום דיון כלשהו יהיו רשאים לפנות לבית משפט" (החלטה מיום 31.12.01).

3. הסכם הבוררות צורף. פסק הבורר ניתן ב 4.1.03 ואף הוא צורף לבקשה.

4. לאחר שעיינתי בתגובות הצדדים, נחה דעתי כי אכן ביהמ"ש המוסמך לדון בבקשה לאישור פסק בורר, הינו ביהמ"ש המחוזי.

מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות (להלן: "החוק"), מוסמך ביהמ"ש לעכב הליך שהוגש בפניו, גם אם אינו ביהמ"ש המוסמך שלפי חוק הבוררות: סעיף 1 לחוק הבוררות מגדיר את ביהמ"ש המוסמך לענין החוק כביהמ"ש המחוזי, חוץ מן האמור בסעיפים 5 ו 6 לחוק.

5. קיימת אפשרות מכוחה מוסמך בית משפט השלום לדון בענייני בוררות, והיא קבועה בסעיף 79ב' לחוק בתי המשפט, הקובע שבית משפט הדן בעניין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו כולו או מקצתו לבוררות וכן רשאי הוא בהסכמתם, להגדיר את תנאי הבוררות. במצב עניינים זה, במידה וביהמ"ש שהעביר את העניין לבוררות הינו בית משפט השלום, הופך הוא לבית המשפט המוסמך לדון בענייני הבוררות, לרבות בקשה לאישור פסק בורר. כך מכוח האמור בסעיף 79ב(ג) לחוק בתי המשפט. ראה למשל רע"א 2325/99 ד"ר רם מודן נ' קופת חולים מכבי.

6. אלא שבמקרה זה נוצרה הבוררות והתנהלה מכוח הסכם בוררות (ראה הגדרת "הסכם בוררות" בסעיף 1 לחוק) שנחתם בין הצדדים עצמם וצורף לבקשה. ולא מכוח העברת הדיון על ידי בית משפט זה לבורר. בין הצדדים נחתם הסכם בוררות מפורט שהעביר לבוררות הן עניינים שנתבעו בתביעה שעוכבה על ידי כב' השופט גנון בבימ"ש זה והן עניינים נוספים. מכל מקום, ואף לו נגע הסכם הבוררות אך ורק לנשוא התביעה בת.א. 23171/00, עדיין אין מדובר על מצב בו ביהמ"ש הוא שהעביר הסכסוך לבוררות. הצדדים הגיעו בינם לבין עצמם להסכם בוררות מפורט וכל שעשה ביהמ"ש הינו לעכב את ההליך מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, הקובע שכאשר הוגשה תובענה לביהמ"ש בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב ביהמ"ש את ההליכים בין הצדדים להסכם ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות והוא עדיין נכון לכך. כאמור, עצם החלטת העיכוב שמכוח סעיף 5 לחוק, אינה מקנה סמכות עניינית לביהמ"ש המעכב ההליך שבפניו.

7. אף ב"כ המבקש מודע לכך ואינו מבקש לחלוק בנקודה זו, כעולה מתגובתו, אלא שלטעמו, קנה בימ"ש השלום את הסמכות לדון בענייני הבוררות משום שהבקשה לעיכוב הליכים הוגשה לאור הסכם בוררות שלא הושג קודם להגשת התביעה בבית המשפט, אלא רק לאחר שהוגשה התביעה. הילוכו של המבקש הינו שכאשר מדובר על הסכם בוררות שנכרת על ציר הזמן לאחר שהוגשה התביעה, יש תחולה לסעיף 79ב' לחוק בתי המשפט ויש לראות בעיכוב ההליכים שניתן על ידי כב' השופט גנון, כמי שניתן על פי הוראות סעיף 79ב' לחוק בתי המשפט.

8. אני נכון להסכים לכך שהסיטואציה הנפוצה עליה חל סעיף 5 לחוק הבוררות, הינה עיכוב ההליכים משעה שהצדדים הסכימו, עוד עובר להגשת התביעה בביהמ"ש, שהסכסוך נשוא התובענה ידון בבוררות. ואילו סעיף 79 ב' לחוק בתי המשפט, חולש על ההסכמה לבוררות שהושגה רק לאחר שהוגשה התובענה.

ואולם לשם תחולת סעיף 79ב' אין זה מספיק שההסכמה על ציר הזמן היתה מאוחרת להגשת התובענה. מדובר בתנאי הכרחי אך לא מספיק. נדרש גם שהעברת הסכסוך לבוררות היתה מהלך שנבע מן ההליך המשפטי, בגדרו של ההליך, על ידי בית המשפט ובהסכמת הצדדים. אין די בכך שההסכמה נולדה באופן מקרי לאחר הגשת התביעה. סעיף 79ב' הנ"ל נועד למצב בו אין בין הצדדים הסכם בוררות חתום, והם מגיעים במהלך הדיון המשפטי ובמסגרתו להסכמה שבית המשפט יעביר את הדיון לבוררות. לעומת זאת, אם באה בוררות לעולם מכוח הסכם חתום אליו הגיעו הצדדים בעצמם ולא בגדרו של ההליך, גם בשלב לאחר שהוגשה תביעה, וכל שעשה ביהמ"ש הינו לעכב התובענה מכוח סעיף 5 לחוק לאור אותו הסכם שהוגש לו, הרי לא ביהמ"ש הוא שהעביר הסכסוך לבוררות והורתה הינה בשטר הבוררות ולא בהעברה לבוררות על ידי ביהמ"ש. עמדה זו גם עולה בקנה אחד עם הגדרת הסכם בוררות כהסכם בכתב, היינו הסכם אליו הגיעו הצדדים עצמם. ועם הרציונל של סעיף 79ב' שנועד להקנות לביהמ"ש את הסמכות העניינית בבוררות רק משעה שהוא זה שהעביר את העניין שבפניו לבוררות.

9. עמדה זו זוכה לתימוכין גם בספרה של המלומדת סמדר אוטולנגי (בוררות דין ונוהל, עמ' 252-253 לעיל):

"יש להבחין בין עיכוב הליכים בשל הסכם בוררות שכבר קיים בין הצדדים, לבין הסכמת הצדדים להעביר לבוררות את התביעה שהוגשה לביהמ"ש. במקרה הראשון, עיכוב ההליכים נכנס למסגרת סמכויות בית המשפט לפי ס' 5 לחוק הבוררות; במקרה השני ההעברה נעשית לפי סעיף 79ב לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. בשני המקרים נשמרת לבית המשפט הסמכות למתן סעדים ולסיוע לבורר ולצדדים. אפשרות שלישית היא, שהצדדים יפנו לבית המשפט לקבלת תוקף של פסק דין לפשרה אליה הגיעו מיוזמתם, לפיה התיק יידון בבוררות. פסק דין כזה מוסמך גם רשם בית המשפט לתת.

מן הראוי לציין, שיש הבדלים בין שני המקרים מכמה בחינות. ראשית, מבחינת הערכאה שתדון בעתירות השונות הקשורות בבוררות: במקרה הראשון, כאשר מוגשת תביעה לבית המשפט- אותו בימ"ש הוא המוסמך לעכב את ההליכים; ברם אין זאת אומרת שהוא גם יהא ביהמ"ש המוסמך לדון לאחר מכן בעתירות הקשורות באותו סכסוך. ביהמ"ש המחוזי הוא המוסמך לפי חוק הבוררות לדון בעתירות אלה, בלי שום קשר לביהמ"ש שעיכב את ההליכים, ואשר אליו הוגשה התביעה במקור. בינתיים הורחבה יריעת בתי המשפט המוסמכים לתת החלטות בנושאי בוררות. ובמקרה השני, כשמדובר בהעברת הסכסוך לבוררות לפי סעיף 79ב לחוק בתי המשפט, לעומת זאת, ביהמ"ש שאליו הוגשה התביעה ואשר העביר את הסכסוך לבוררות בהסכמת הצדדים, הוא זה אשר קנה סמכות לדון בכל הבקשות אשר תוגשנה בנוגע לאותו סכסוך. אשר לאפשרות השלישית, להסכמת הצדדים למתן פס"ד בפשרה לגבי הסכמתם למסור את הסכסוך לבוררות, אין היא נכנסת תחת המטריה של ס' 79ב לחוק בתי המשפט, משום שביהמ"ש אינו "מעביר" את הסכסוך לבוררות, אלא רק נותן גושפנקא להסכמת הצדדים, אליה הגיעו מיוזמתם. לכן הסמכות הבלעדית נשארת של ביהמ"ש המחוזי".

המקרה בענייננו הינו דומה למקרה השלישי הנזכר לעיל בספרה של אוטולנגי ואין למצוא שוני ענייני שיגזור תוצאה שונה מבחינת הסמכות העניינית. ביהמ"ש לא העביר את הסכסוך לבוררות, אלא רק עיכב הליך בפניו, מכוח הסכם בוררות שחתמו הצדדים, שלא בגדרו של ההליך.

10. למותר לציין כי דיון בביהמ"ש בענייני בוררות, משעה שעשוי שימצא בדיעבד שביהמ"ש לא היה ביהמ"ש המוסמך לענין הבוררות, נושא בחובו פוטנציאל לא אכזב לתקלה ובזבוז זמן ניכר: הן מבחינת הצדדים והן מבחינת משאבי הזמן השיפוטי שהושקע. להמחשה ראה למשל פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת.א. (חי') 1132/06 יונתן חי נ' תל-אור ניהול ונכסים בע"מ (פרסום נבו).

עם זאת דרך המלך משעה שנמצא שההליך אינו בסמכותו העניינית של בית משפט זה, אינה סילוקו על הסף אלא העברתו לביהמ"ש המוסמך מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט.

אני מורה אפוא על העברת ההליך לביהמ"ש המחוזי בחיפה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ