אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מחאג'נה נ' ארסלאן

מחאג'נה נ' ארסלאן

תאריך פרסום : 17/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
11353-05-10
08/07/2013
בפני השופט:
עירית הוד

- נגד -
התובע:
מוחמד מחאג'נה
הנתבע:
מוסטפא ארסלאן
פסק-דין

פסק דין

רקע ותמצית טענות הצדדים

התובע, יליד 17.5.78 עותר, כי בית המשפט יחייב את הנתבע לפצותו בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות תקיפה שתקף אותו הנתבע. התביעה הוגשה במקור לבית המשפט המחוזי בנצרת והועברה לבית משפט זה.

מכתב התביעה עולה, כי במועדים הרלוונטיים לתובענה היה הנתבע גיסו של התובע וכי הוא הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בביצוע עבירה לפי סעיף 333 במשולב עם סעיף 335(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977- חבלה חמורה וחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, בעקבות קרות האירועים נשוא תביעה זו.

התובע טוען, כי היה נשוי לאחותו של הנתבע ונתגלעו ביניהם סכסוכים שבסופם הם התגרשו. לטענתו, ככל הנראה בנסיבות אלו רחש אליו הנתבע טינה. התובע טוען, כי ביום 11.11.04 הוא והנתבע נפגשו באקראי ברחוב צדדי וקבעו להיפגש מאוחר יותר. באותו יום בשעות הערב נערך מפגש בינו לבין הנתבע ובמהלכו תקף אותו הנתבע באמצעות סכין ודקר אותו בגבו, בזרועו השמאלית, בבטנו ובחזהו. התובע התמוטט מתבוסס בדמו והנתבע נמלט מהמקום. התובע ציין, כי הוגש נגד הנתבע כתב אישום בגין עבירה של ניסיון לרצח וכי הוא הורשע בעבירה של חבלה חמורה וחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות.

לאחר שבני משפחתו של התובע איתרו אותו, הוא הובהל לבית החולים שם נותח וטופל. לאחר שנותח, הועבר התובע לבית החולים רמב"ם ואושפז עד ליום 18.11.04. התובע טוען, כי לאחר שחרורו הוא נדרש לטיפולים רפואיים ומעקב רפואי צמוד, בפרט לאור מצבו הנפשי הקשה בעקבות תסמונת פוסט טראומתית בשל אירוע התקיפה.

התובע טוען, כי סבל ועודנו סובל מכאבים פיזיים ונפשיים והוא אף הובהל לחדר מיון מספר פעמים בשל כאבי בטן עליונה שמאלית והפרשות מפצע הניתוח. בהמשך, הופנה התובע לטיפול פסיכיאטרי בשל מצב נפשי קשה. לטענתו, שהה בחופשת מחלה במשך 252 ימים ברציפות ולאחר מכן שהה בחופשת מחלה במשך 40 ימים בשנת 2007 ובמהלכם היה נתון במעקב הרופא המטפל בשל מצבו הנפשי. עוד טוען, כי בשל מצבו הפוסט טראומטי שונה תפקידו במקום עבודתו במטרה למזער את החיכוך בינו לבין אורחי העסק ולאחר שלא עלה בידו לשוב לתפקידו הקודם כמלצר.

התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה בתחום הפסיכיאטריה לפיה נכותו הנפשית הינה בשיעור 30% וחוות דעת של מומחה בתחום הכירורגיה לפיה נכותו הצמיתה המשוקללת הינה בשיעור 25%.

התובע טוען, כי הנתבע הורשע בגין תקיפתו וכי אין חולק שהוא גרם לפציעתו הקשה. לטענתו, עצם הרשעת הנתבע בפלילים מטילה עליו אחריות לתוצאות מעשיו. עוד טוען, כי מעשי הנתבע כלפיו מהווים עוולת תקיפה בהתאם לסעיף 23 לפקודת הנזיקין. לחלופין טוען, כי הנתבע הפר חובה המוטלת עליו לפי כל חיקוק ובין היתר את הוראות סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977. בנוסף, טוען, כי הנתבע התרשל כלפיו ובשל מעשיו ומחדליו של הנתבע נגרמו נזקיו.

לטענת התובע, בשל מצבו הנפשי והפיזי נפגע כושר השתכרותו, נגרמו ויגרמו לו הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לשם קבלת טיפולים והוא סובל ועתיד לסבול מכאב וסבל. התובע עותר לפיצוי בגין הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, עזרת צד ג' בעתיד וכאב וסבל.

הנתבע מכחיש את נסיבות המקרה וטוען, כי התיאור המפורט בכתב התביעה מסתיר את הנסיבות בהן נדקר התובע ומצמצם ואף מעלים את חלקו של התובע ביצירת האירוע נשוא התובענה. לטענתו, הוא נגרר לאירוע שלא מרצונו עקב התנהגותו הבוטה והגסה של התובע. הנתבע התייחס להכרעת הדין בה נקבע, כי הוא והתובע נפגשו לאחר תכנון מוקדם בכדי לנהל עימות אלים אולם ידו של התובע הייתה על התחתונה וכי מבחינת כוונות הצדדים, רצונותיהם, הלך נפשם והתכנון המוקדם תוצאת המפגש יכולה הייתה להיות גם הפוכה. הנתבע אינו מכחיש, כי הורשע אך טוען, כי הרשעתו הייתה שלא כדין.

הנתבע מכחיש את נזקיו הנטענים של התובע וקשר סיבתי בינם לבין המקרה בו עסקינן. לטענתו, האשם התורם של התובע הינו מכריע והוא עולה כדי בליעת התובענה כולה. לטענת הנתבע, התובע ידע והעריך או יש להניח, כי ידע והעריך את מצב הדברים שגרם לנזק וחשף עצמו מרצון למצב זה. עוד טוען, כי הנזקים שנגרמו לו בעקבות האירוע עולים לאין שיעור על נזקיו של התובע. לבסוף טען הנתבע, כי מכל סכום שייפסק לתובע, ככל שייפסק, יש לנכות סכומים המגיעים לו על פי חוק.

הראיות

מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע ושל מר מאג'ד מחאג'נה (להלן: "מאג'ד")- אביו ומעסיקו של התובע. מטעם הנתבע הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבע ודו"ח חקירה של החוקר מר משה רוזנטל. המצהירים מטעם התובע והחוקר נחקרו על האמור בתצהירים ובדו"ח החקירה, בהתאמה. בדיון מיום 6.3.13 הודיע בא כוחו של התובע, כי מבלי להודות בתוכן תצהיר הנתבע הוא מוותר על חקירה נגדית. בנוסף, הגישו הצדדים את ראיותיהם. התובע סיכם טענותיו בעל פה והנתבע סיכם טענותיו בכתב.

בהתאם להחלטה מיום 10.3.11 מונו ד"ר אריה איתן כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגי ופרופ' אפרים בנטל כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי. בהמשך, בוטל מינויו של פרופ' איתן ותחתיו מונה פרופ' דורון קופלמן.

פרופ' בנטל קבע בחוות דעתו, כי לתובע נכות צמיתה בשיעור 30% בתחום הנפשי וכי מצבו הנפשי הוא תולדה ישירה של אירוע התקיפה. המומחה אף מציין, כי קיימת אצל התובע הפרעה בולטת ביחסיו החברתיים, משפחתיים ובכושר העבודה ובעיקר במגע עם קהל. המומחה מוסיף, כי לאור קיבוע המצב הנפשי, הצורך בטיפול נפשי מוגבל ביותר ותועלתו מועטה ביותר. פרופ' קופלמן קבע, כי נותרה לתובע נכות בשיעור 10% בגין הדבקויות לאחר ניתוח, פציעה בחלל הבטן עם הפרעות ו- 10% בשל צלקות מכערות או מכאיבות וסך הכל 19% נכות משוקללת. המומחה התרשם מדרגת חומרה קלה של הסימפטומים שאינם מונעים מהתובע קיום אורח חיים פעיל וסביר. יחד עם זאת התובע נמצא בקבוצת סיכון להתפתחות של חסימת מעיים על רקע אותן הידבקויות. מדובר בסיכון עתידי שלא ניתן לכמתו או להעריך את המשמעות הכספית הכרוכה בכך. המומחים לא נחקרו על חוות הדעת מטעמם ומשכך אלו לא נסתרו.

דיון ומסקנות

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר לנזקיו של התובע, קשר סיבתי בינם לבין האירוע ושאלת האחריות. בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר עיון במכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין התובענה להתקבל, כפי שיפורט.

שאלת החבות

התובע והנתבע היו מעורבים בתגרה במהלכה דקר הנתבע את התובע ופצע אותו. בגין מעשיו הוגש נגד הנתבע כתב אישום. הנתבע הורשע בעבירה לפי סעיף 333 במשולב עם סעיף 335(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 ודינו נגזר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ