אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מזרחי נ' נקש ואח'

מזרחי נ' נקש ואח'

תאריך פרסום : 02/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
175106-09
27/03/2013
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
התובע:
יעקב מזרחי
הנתבע:
1. אביב נקש
2. מי חיים אחזקות בע"מ

החלטה

לפניי בקשה שיזמו הנתבעים, לביטול או צמצום של עיקולים שהוטלו על נכסיהם בהסדר דיוני בין הצדדים לפני כשלוש שנים, וזאת על מנת לאפשר להם לרכוש נכס, שבינתיים הוברר כי כנראה שממילא לא יוכלו לרוכשו. מנגד עומדת אף בקשה שהגיש התובע, לאחר שקיבל לידיו את הבקשה להסרת העיקול – להגדלת העיקולים. אידרש רק לעיקרי העובדות הצריכות לעניין.

1.בעלי הדין (הנתבע 1 – באמצעות הנתבעת 2 שבשליטתו) הם אחדים מבעלי המניות בחברה בשם שבע בכל בע"מ (להלן: החברה), חברה שהיא איגוד מקרקעין ובבעלותה נכס מסחרי יחיד ורב ערך בבאר שבע (להלן: הנכס).

2.בין בעלי הדין מתנהלים מספר הליכים משפטיים, שאחד מהם הוא התביעה דנן, שבגדרה עותר התובע נגד הנתבעים להחזר הלוואה שנתן, בסכום נומינלי של כ-610 אלף ₪. בגדרי הדיון הגיעו הצדדים עוד בשנת 2009 לידי הסדר דיוני, שלפיו יוטלו עיקולים על שלושה נכסים של הנתבעים, ובהם דירת מגורים של הנתבע (להלן: הדירה). בית המשפט (כב' השופטת מיכל שריר) נתן להסדר תוקף של החלטה (להלן: ההסדר הדיוני). איני נדרש כאן להמשך גלגוליו של ההליך, ששני הצדדים מנסים לאתר בהם תימוכין לעמדותיהם הנוגדות, שכן לא מצאתי שבאלה יש להשליך על הבקשות.

3.הליך אחר שבעלי הדין הם צד לו ואשר יש לו חשיבות לענייננו מתנהל במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 37122-08-11; להלן: התביעה המקבילה). בעל מניות אחר בחברה עתר להסרת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. בגדרי התביעה המקבילה, וכמהלך להפרדת הכוחות בין בעלי המניות בחברה ולשם הבטחת זכויותיהם, קבע בית המשפט המחוזי הנכבד כי הנכס יימכר. ההחלטה העקרונית אושררה בבית המשפט העליון (רע"א 4596/12 נקש נ' מזרחי (21.10.12)). במהלך החודשים האחרונים עסק בית המשפט המחוזי הנכבד בקידום המתווה למכירת הנכס תוך מתן אפשרות לחברה לקבל הצעות לרכישה.

4.על רקע האמור הגישו הנתבעים ביום 12.2.13 בקשה דחופה להסרה ולחלופין צמצום של העיקולים האמורים בהסדר הדיוני, וזאת כיוון שברצון הנתבע 1 לרכוש את הנכס, וכל עוד עומדים העיקולים בעינם – אין ביכולתו לרוכשו, כך נטען. בבקשה התעמתו הנתבעים עם היקף החוב הנכון, טענו כי זה קטן משנטען בתביעה, ועמדו על התפתחויות שונות בתביעה המלמדים על הצורך בהסרת העיקולים או צמצומם.

5.התובע מנגד הביע התנגדותו לבקשה. הוא גרס כי ממילא לא קיימת אפשרות שהנתבע 1 ירכוש את הנכס כיוון שהצעה שגיבש נמוכה משמעותית מהצעה אחרת לרכישת הנכס, שניתן להניח כי היא שתוביל להסכם למכירת הנכס. התובע טען עוד כי אילו יוסרו העיקולים או יצומצמו לא יהיה בכך כדי להבטיח את יכולתו להפרע מן הנתבעים במקרה הצורך, מה גם שההתפתחויות בתביעה, ובפרט – חוות דעת שערך רואה חשבון ביחס למצבה של החברה – מלמדים לשיטתו על כך שחובם של הנתבעים כלפיו גדול משתבע בתחילה. במקביל אף עתר לתיקון כתב התביעה ולהכפלת הסכום הנומינלי הנתבע. כן עתר להוספת עיקולים, שישקפו את חובם הנטען הכפול של הנתבעים כלפיו.

6.יצוין כי ההליך כולו נידון לפני כב' השופט מרדכי בן חיים, ברם נוכח שהייתו בשבתון הועברו הבקשות לטיפולי. דיון לפניי התקיים ביום 18.3.13, ובעקבותיו השלימו הצדדים טענותיהם בכתב. לא אפרטן, זולת עניין מרכזי אחד, שעלה לאחר הדיון והצדדים התייחסו אליו: ביום 21.3.13 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בתביעה המקבילה. בסופו נקבע כי הנכס יימכר לצד שלישי, תמורת כ-14 מיליון ₪. עניין זה הקשה על הנתבעים: הן בתשובתם לתגובת הנתבע, הן בדיון בבית המשפט, הבהירו כי הסרת העיקולים נדרשת לשם רכישת הנכס, ולא יעתרו להסרת העיקולים אלא ככל שרכישה כזו תקרום עור וגידים, והנה – אין הרכישה עומדת עוד על הפרק. ברם נתון זה לא הוציא את הרוח ממפרשיהם של הנתבעים: הם הודיעו כי הם "מסירים את התנאי" שלפיו העיקולים יצומצמו רק במקרה של רכישת הנכס. הם הוסיפו כי ממילא קיימת עדיין אפשרות תאורטית שהנתבע 1 הוא שירכוש את הנכס, שכן הם שוקלים את צעדיהם ביחס להחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד.

7.לאחר שבחנתי את הבקשות, על צרופותיהן הרבות, שמעתי את טיעוני הצדדים והאזנתי לחקירותיהם בבית המשפט, מצאתי כי דין שתי הבקשות להידחות. אנמק בקיצור נמרץ.

8.אשר לבקשת הנתבעים: דומה כי לדידם הסדרים דיוניים והתחייבויות לבית המשפט הם קלי ערך ומשקלם כנוצה. ראשית, ההסדר הדיוני, שלפיו הוטלו העיקולים מלכתחילה. המדובר בהחלטת ביניים, שניתנה בהסכמת הצדים (איני נדרש כאן לטענת התובע, שאינה פשוטה, כי בגלגוליו השונים של ההליך קיבלה אותה החלטה מעמד מחייב עוד יותר). החלטת ביניים שכזו אין לשנותה אלא במקרה של שינוי נסיבות מהותי (ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505 (2002)). שינוי נסיבות מהותי – אין כאן. חישובי הנתבעים כיצד החוב (המוכחש ממילא) נמוך משטען לו התובע הם ספקולטיביים, ובכל מקרה – אינם מהווים שינוי נסיבות. רצונו של הנתבע 1 לרכוש את הנכס אף הוא אינו מהווה, לפי כל אמת מידה המוכרת בפסיקה, משום שינוי נסיבות. ההסדר הדיוני מונע אפוא מן הנתבעים את האפשרות לעתור לצמצום היקף העיקולים, ודאי הסרתם, לעת הזו. שאלה נפרדת כמובן היא האפשרות להמיר את העיקולים בבטוחה מספקת אחרת, והיא, במקרה דנן, כספית. ברם הנתבעים לא הביעו נכונות להפקיד אלא 100 אלף ₪, כשישית הסכום הנומינלי שנתבע, וזו ודאי אינה המרה.

9.המכשלה הברורה השנייה העומדת בפני הנתבעים היא התחייבותם המפורשת, הן בתשובה לתגובה הן בדיון בבית המשפט, כי לא יבקשו את הסרת העיקולים בפועל במקרה שהנתבע 1 אכן ירכוש את הנכס. קשה לראות כיצד לאחר החלטתו הברורה של בית המשפט המחוזי הנכבד בתביעה המקבילה, אפשרות כזו עומדת באופן ריאלי על הפרק. האפשרות שמא יבוא יום והנתבע 1 הוא שיהיה בכל זאת המוביל במרוץ לרכישת הנכס נחזית תיאורטית מתמיד. בזאת עוקרה בקשת הנתבעים מכל תוכן ותוחלת, וראוי היה להם לסגת מבקשתם לאלתר. במקום זאת הודיעו הנתבעים על כך שהם "מסירים את התנאי" להסרת העיקולים רק במקרה של רכישת הנכס, כאילו הם חופשיים להתחייב ברצותם, להסיר תנאים ברצותם. המדובר בחריגה בוטה מכל מסגרת דיונית מקובלת, ויש לדחותה על הסף.

10.למעלה מן הצורך אציין שטענותיהם של הנתבעים לכך שגם עיקולים מצומצמים יסכונו – היו רחוקות עד מאד מלשכנע. בשים לב לכך לטעמים שצוינו לעיל לדחיית הבקשה, לא ארחיב.

11.אשר לבקשת התובע: אף זו נעדרת תוחלת. הסבריו המפורטים של ב"כ התובע, כיצד בעל דין מנוע מלעתור לשינוי פועלו של הסדר דיוני בהיעדר שינוי נסיבות מהותי – יפים כמובן אף לבקשת התובע עצמו. בנוסף, הבקשה נועדת בעיקרה להבטיח את מימוש תוצאות תביעה מתוקנת שטרם ניתן אישור לתיקונה, ולכן היא בעייתית אף בהקשר זה. למעלה מן הצורך יצוין (ואף זאת בלא להרחיב, נוכח הטעמים האחרים) כי לא השתכנעתי שהעיקולים הקיימים, שהתובע עומד בתוקף על המשך קיומם ומדגיש את חיוניותם הרבה – לא די בהם, אפילו תתוקן התביעה בעתיד לבוא. עוד אוסיף כי התקשיתי להשתחרר מן הרושם, שאותו ניסה התובע להפיג ללא הצלחה, כי מדובר בבקשה שלא היתה באה לעולם, ודאי בעיתוי הנוכחי, אילולא בקשתם של הנתבעים להסרת העיקולים או לצמצומם.

12.שתי הבקשות נדחות אפוא, בנסיבות – ללא צו להוצאות זה לטובת זה. ככל שהדברים אמורים בנתבעים, הרי שנוכח התנהלותם הדיונית והארכת הדיון שלא לצורך, אך בדוחק איני עושה צו להוצאות לחובתם לטובת אוצר המדינה.

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ג, 27 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ