אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מזרחי נ' בנק הפועלים סניף המרכזי

מזרחי נ' בנק הפועלים סניף המרכזי

תאריך פרסום : 18/09/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
171407-09
08/09/2011
בפני השופט:
ריבה ניב

- נגד -
התובע:
עזרא מזרחי
הנתבע:
בנק הפועלים סניף המרכזי
פסק-דין

ב"כ התובע- עו"ד שלומי עמירם

ב"כ הנתבע- עו"ד נחום הפטמן

פסק דין

1.התובע ניהל את חשבון הבנק של עסקו בסניף חיים עוזר בבנק הפועלים בע"מ (להלן "הנתבע", או "הבנק"). ביום 14/6/02, לאחר שלא כובדו 10 שקים שנמשכו ע"י התובע, הוגבל חשבונו ע"י בנק ישראל "בנסיבות מחמירות" לתקופה של שנתיים ימים, על פי חוק שקים ללא כיסוי תשמ"א- 1981 (להלן "החוק"). בשנת 2009 הגיש התובע את תביעתו זו כנגד הבנק בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות ההגבלה האמורה.

2.טענות התובע

בקליפת אגוז ניתן לומר כי התובע טוען כי הבנק התרשל כאשר לא כיבד שקים שנמשכו מהחשבון בעת שהיה ביתרת זכות, ולחלופין, בעת שעמדו בצידו בטחונות נזילים בסכומים העולים פי כמה על הסכומים הנמשכים.

לטענתו, בדיקת 10 השקים שלא כובדו מעלה כי לפחות בשני מקרים היה כיסוי מלא בחשבון העו"ש וגם כאשר עמד ביתרת חובה, עמד בצידו פקדון של כ 350,000 ₪, אשר מתוכם 100,000 ₪ בלבד היו משועבדים להבטחת ערבות בנקאית והיתר ניתנים להעברה לחשבון העו"ש בכל עת.

לשיטתו, כיבד הנתבע חלק מהשקים והאחרים חילל בהתנהלות המשקפת מדיניות של הקשחה חסרת הגיון כלפי התובע.

3.ביום 15/5/02 עמדה יתרת החשבון על 17,950 ₪. באותו יום משך התובע שלשה שקים בסכומים 5,000, 2,000, ו- 15,100 ₪. הבנק כיבד שניים מהם, והחזיר את השיק של 5,000 ₪. לטענת התובע לא נפרעו השקים לפי סדר הגעתם לסניף, אלא על פי היתרה בחשבון, כפי שראוי היה לעשות. מאידך, ביום 16/5/02, בעת שבחשבון היו 810 ₪, לא כיבד הבנק חמישה שקים, למרות ששניים מהם, בסכום של 750 ₪, ו34 ₪ ניתן היה לכבד מתוך היתרה בחשבון, כפי שנעשה יום קודם לכן. כתוצאה מהסירוב של עשרת שקים, הוגבל החשבון.

4.זאת ועוד, התובע טוען כי כל אימת שהגיע לבנק שיק שסכומו עולה על היתרה בחשבון, היה הבנק מתקשר אליו ומבקש ממנו להשלים את היתרה כדי למנוע את חילול השיק. לגרסתו, לאחר שהוחזרו, בינואר 2002, שני שקים, ביקש מהפקידה שטיפלה בחשבונו להקפיד על הנוהג הנ"ל. לטענתו הובטח לו כי אם ידאג ש"יהיה כסף בחשבון" , אזי לא יחזיר לו הבנק שקים. התובע טוען כי בעקבות כך העביר את הכסף המזומן שעמד בחשבון העו"ש לפקדון נזיל.

5.לטענתו, לאחר סירוב הבנק לכבד 6 שקים פנה לאותה פקידה והתלונן בפניה כי חלה טעות אצל הנתבע. לגרסתו, הבטיחה לו הפקידה כי העניין יסודר. הבטחה זו, אליה הצטרפה גם העובדה כי לאחר מכן כיבד הבנק שקים בעשרות אלפי שקלים הביאו אותו לחשוב כי איננו צריך לדאוג עוד לחשבון. לפיכך לא היה מופתע ממנו כאשר קיבל ביום 14/6/02 את הודעת בנק ישראל על הגבלתו החמורה למשך שנתיים ימים. שוב פנה לפקידה שהבטיחה לו כי העניין יטופל על ידה. למגינת ליבו לא חזר בו הבנק מפעולת הסירוב ולא דאג לביטול ההגבלה.

6.לשיטתו של התובע, כשם שידע הבנק להמליץ לו על העברת הכספים מחשבון העו"ש לפיקדון, כך היה עליו להזכיר ולהתריע על הצורך במשיכת הפקדונות לצורך העמדת כספים בחשבון העו"ש. עוד הוא טוען כי לבנק יש שיקול דעת ומותר לו לכבד שקים החורגים ממסגרת האשראי. הואיל ונהג להפקיד בחשבון כספים מיד לאחר משיכת השקים החורגים מהמסגרת, היה על הבנק לכבד את כל השקים, בפרט כאשר השיק העשירי, "המסמר האחרון בארון הקבורה" עמד על 34 ₪ בלבד. לטעמו מעיד האמור על התנכלות והתעמרות מטעמים זרים, שמצאה את ביטויה גם בהתנהגות עסקית אחרת המוזכרת ע"י התובע- סירוב הבנק להעמיד לו ערבות בנקאית בסכום של 100,000 ₪ מול בטחון במזומן חופשי משעבוד.

7.לטענת התובע לא נקט הנתבע במדיניות אחידה לגבי החזרת שקים בחשבונו ו"זגזג" בין כיבוד שקים, בחודש 11/01, למרות שמשיכת הכספים העבירה את החשבון ליתרת חובה בסך 9,0000 ₪ ו-4,000 ₪, לבין אי כיבודם ב 15/5/02. "וישאל אדם מהצד, מדוע ביום 15/5/02 סורב השיק בסך 5,000 ₪ שנמנה ברשימת 10 השקים המסורבים ואילו כעת הוא כובד? והעומד מהצד ישאל (ובצדק) וכי איזה שוני מהותי היה בחשבון העו"ש בין יום 15/5 ליום 19/5? ואנו נשיב: שום כלום, שכן ביום 15/5/02 חשבון העו"ש ננכנס ליתרת חובה בסך של 4,149.90 ₪ כאשר אז מחליט הבנק שלא לכבד את השיק ואילו ביום 19/5/02 חשבון הבנק נכנס ליתרת חובה של 4,417.90 ₪..." (ס' 60 לסיכומי התובע).

8.התובע טוען כי בעת שאירעו כל האירועים הללו היה בן 23 שנים ולא היה מודע כלל לאפשרות להגיש ערעור לבית המשפט לפי החוק. בנוסף לכך המתין לטיפולה של הפקידה בפנייתו, בדק ומצא כי השקים הבאים מכובדים, נדחה בלך ושוב ע"י הבנק, עד שחלף המועד החוקי להגשת הערעור.

9.כחודשיים ימים לאחר מכן פנה התובע לעו"ד אהרון יעקב, אשר הבהיר לו כי איבד את מועד הערעור. באותה עת כתב ב"כ הנ"ל לבנק ודרש ממנו לגרום לביטול ההגבלה. ביום 25/11/02, כארבעה חודשים לאחר הפנייה, השיבו הבנק בשלילה. לטענת התובע יש לראות במכלול האירועים והנסיבות שפורטו לעיל התרשלות של הבנק.

10.באשר לנזק, טוען התובע כי נזקיו אינם ניתנים לכימות והפגיעה מלווה אותו עד עצם היום הזה. כך לגבי אי מתן אשראי בחשבונותיו, התדמית העסקית שלו שנפגעה ועוגמת הנפש שנגרמה לו. ביום 13/6/02 רכש התובע דירת מגורים אולם לא הצליח לקבל הלוואה מבנק למשכנתאות ונאלץ ליטול הלואות מהמשפחה ומהשוק האפור ולמכור את מכוניתו. ביום 1/7/04 רכש התובע דירה להשקעה בעיר אילת. למרות שחלפו שנתיים מהכרזת ההגבלה, לא השיג התובע מימון בנקאי להשקעה זו והוא נאלץ לבטלה. עקב כך שילם למןכר סכום של 22,000 ₪. סכום זה, בלווית דמי שכירות שהפסיד, נתבעים ע"י התובע בתביעה זו. סכום נזקיו הכולל של התובע, כפי שפורטו בכתב התביעה, הועמד על 360,000 ש"ח .

11.טענות הנתבע

הנתבע טוען כי בשנת 2001 הוגבל חשבון אחר של התובע, שהתנהל בבנק דיסקונט, והתובע היה מודע היטב למגבלות חוק שקים ללא כיסוי.

עוד הוא טוען כי בחשבון נושא התביעה סורבו 10 שקים, במהלך התקופה שבין 30/8/01 ועד 16/5/02. לאחר מכן, עד שנכנסה ההגבלה לתוקף, נמשכו וחוללו ארבעה שקים נוספים שהתובע מתעלם מהם.

12.כן טען הנתבע להתיישנות התביעה. לשיטתו יש למנות את מירוץ ההתיישנות מיום סירוב השיק האחרון, 16/5/02 ולא ממועד הכרזת ההגבלה. בהחלטת ביניים נדחתה טענת ההתיישנות אולם הנתבע טוען כי משהתברר במהלך הבאת העדויות כי בידי התובע היו דפי חשבון בעת הרלבנטית, מעמידים אותו כמי שכל העובדות מוחזקות בידיו, ואינו יכול להנות מהחריגים והארכות המועד המוקנות לפי ס' 8 לחוק ההתיישנות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ