אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מזרחי ואח' נ' משטרת ישראל/חדרה

מזרחי ואח' נ' משטרת ישראל/חדרה

תאריך פרסום : 28/06/2012 | גרסת הדפסה
ה"ת
בית משפט השלום חדרה
15972-06-12
24/06/2012
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
התובע:
1. תמר מזרחי
2. צורי סאסי

הנתבע:
משטרת ישראל/חדרה

החלטה

1.המבקשים עותרים להחזרת תפוס- רכב מסוג B.M.W דגם X -5 מ.ר 58-186-16 שנת ייצור 2006 (להלן: "הרכב"). עפ"י הבקשה נעצר המבקש מס' 2 (להלן: "צורי" או "הנאשם") בגין חשד לביצוע עבודות סחר בסמים, וביום מעצרו – 22.5.2012 נתפס הרכב והוא מצוי עד היום בחזקת המשטרה. המבקשת מס' 1 (להלן: "המבקשת") היא חמותו של צורי, וכמי שהרכב רשום על שמה במשרד הרישוי. לטענת המבקשת הרכב נרכש על ידה ועל ידי בעלה המנוח, הוא מצוי בבעלותה והוא הכרחי לניידותה, מאחר והיא בעלת נכות בשיעור 100%. כמו-כן טוענת המבקשת כי אין היא מורשית כיום לנהוג וקרוביה הם אשר מסיעים אותה באמצעות הרכב.

2.המשיבה - היא המאשימה, מתנגדת לבקשה וטוענת כי כנגד מבקש הוגש כתב אישום חמור הכולל שש עבירות סחר בסמים מסוכנים, מרביתם מסוג קוקאין, ועם הגשת כתב האישום הודיעה המאשימה כי בכוונתה לחלט את הרכב מושא הבקשה. המאשימה טוענת כי הגם שהרכב לא שימש לביצוע העבירה, תבקש היא לחלטו כרכושו של סוחר הסמים (ראו סעיף 3 לתגובתה). עוד טוענת המאשימה כי מי שעושה שימוש ברכב בפועל היא אשתו של צורי- הנאשם וכי אין ליתן משקל יתר לעובדת רישום הרכב על שם חמותו של הנאשם.

3.אכן, כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם כולל ארבעה אישומים, והוא מואשם כי עבר שש עבירות סחר בסמים (חמש מהן בסם מסוג קוקאין). העבירות המפורטות בכתב האישום בוצעו, לכאורה, בתקופה שבין 9.5.2012 ועד 21.5.2012.

4.המאשימה טוענת, כי יש להותיר את הרכב מוחזק בידי המשטרה, מאחר ובכוונתה לעתור בפני בית המשפט שידון בהליך הפלילי לחלט את הרכב לפי הוראות סעיפים 36א (א) ו-(ב) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב] התשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים")

דיון והכרעה:

5.בית המשפט שהרשיע אדם בביצוע עסקת סמים רשאי להורות, בנוסף לכל עונש, על חילוט רכוש "שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך", וזאת על פי סעיף 36א(א)(2) לפקודת הסמים המסוכנים. כמו-כן רשאי בית המשפט, לפי הוראות סעיף 23א(א) ו-(ב) לפקודה לקבוע, לאחר הרשעת נאשם בעבירות סמים, כי הנידון הוא "סוחר סמים", ורשאי לצוות בגזר הדין כי "בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים..".

6.סמכות חילוט מקבילה נתונה לבית המשפט, אף בעבירות סמים, לחלט רכוש - עפ"י הוראות סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט – 1969 (להלן: "הפקודה")

7.כאמור, עותרת המאשימה לשמר את התפוס בידיה לצורך חילוטו- בבחינת "תפיסה עד תום ההליכים".

8.כבר נפסק, כי לבית המשפט סמכות להורות כי המשטרה תחזיק תפוס עד להכרעה בבקשה לחילוטו לפי סעיף 39 לפקודה, אף אם התפוס אינו דרוש להצגה במהלך המשפט (ראו: רע"פ 1792/99 אלי גאלי נ' משטרת ישראל פד"י נג(3), 312). בעניינו מודיעה המשיבה כי בכוונתה לחלט את הרכוש שנתפס בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים ובהתאם לסעיף 39 לפקודה. לפיכך, רשאי בית המשפט להורות על המשך תפיסת הרכוש בהתאם לסעיף 32 לפקודה (לעניין היחס בין הוראות התפיסה לפי הפקודה לבין הוראות החילוט והתפיסה לפי פקודת הסמים המסוכנים ראו: בש"פ 7079/08 פרנסה רחימי נ' מדינת ישראל (לא פורסם- ניתן ביום 2.2.09)).

9.טוענת המבקשת כי הרכוש הוא שלה, וכי אין לנאשם - צורי כל זכויות בו. עוד טוענת המבקשת כי "כל חטאה" הוא שהיא חמותו של הנאשם. יש לבחון אפוא, בשלב זה, אם קיימות ראיות לכאורה הקושרות בין הרכוש לבין הנאשם. כידוע הרישום במשרד הרישוי אינו קונסטיטוטיבי, אלא דקלרטיבי, ועצם רישומו של רכב על שמו של פלוני אינו מוכיח כי הרכב מצוי בבעלותו (ראו לעניין זה: ע''א 5379/95 סער נ. בנק דיסקונט ואח' פ''ד נא(4) 464).

10.על כן עלינו לבחון את מכלול הראיות, על מנת לקבוע האם יש להיעתר לבקשה אם לאו. הכלל בעניין דיות הראיות לשם השארת הרכב בחזקת המשטרה עד לגזר הדין הינו כי:

"מן הבחינה הראייתית, לשם תפיסת רכוש, כמו גם לשם קביעתו של כל אמצעי מגביל אחר להבטחת מימוש החילוט, די בשלב הביניים, בדומה לדין בעניין מעצר נאשם עד תום ההליכים, בקיומן של ראיות לכאורה המצביעות על "פוטנציאל חילוט", קרי על קיומו של סיכוי סביר שאם יורשעו הנאשמים, יביא הדבר לחילוט הרכוש שבמחלוקת" (בש"פ 3750/09 פואז אלהואשלה נ' מדינת ישראל ואח' (טרם פורסם- ניתן ביום 2.6.09); כן ראו ע"פ 4341/99 וידאל נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(3) 329).

11.עיינתי בחומר הראיות והגעתי למסקנה כי קיים "פוטינציאל חילוט", מאחר וקיימת זיקה בין הרכב לבין הנאשם, ועצם רישומו של הרכב עם שם חמותו- המבקשת אין בו כדי לשלול את הזיקה בין הרכב לבין הנאשם להלן הנמק מסקנתי זו.

12.עפ"י חומר הראיות נצפה הרכב חונה בחצר ביתו של הנאשם . אין חולקין כיום, כי אין בידי המבקשת רישיון נהיגה תקף מזה חמש שנים, (ראו הודעת המבקשת מיום 25.5.2012 שורה 26). אין מחלוקת כי מי שנוהג ברכב היא שגית - אשתו של הנאשם וביתה המבקשת, וכי הרכב מצוי בשימושה הבלעדי של שגית, אשתו של הנאשם (ראו הודעת המבקשת הנ"ל בשורות 40 ששגית נוהגת ברכב וכי היא, המבקשת, ביקשה שאף אחד אחר לא יהנג ברכב).

13.לאמור לעיל אוסיף, כי חרף טענת המבקשת, לא הביאה בפניי כל ראיה ממנה אוכל ללמוד כי המבקשת היא שנושאת בהוצאות הרכב (ביטוח, טיפולים וכו'). אומנם המבקשת נתנה הסבר בהודעתה מדוע אשה פנסיונרית זקוקה לרכב כה יקר ומפואר וטענה כי היא "אוהבת להתפנק" (שורה 42), אולם, כאמור, לא הובאה בפניי ראייה המוכיחה כי המבקשת נוהגת ברכב מנהג בעלים. רישום המבקשת במשרד הרישוי אינו חזות הכל, והשימוש שעושה אשתו של הנאשם ברכב, מקום שלאמה אין רישיון נהיגה, יש בו כדי להקים זיקה בין הנאשם לבין הרכב.

14.עובדה נוספת שראויה לציון היא, כי בשימוש הנאשם ואשתו היו שני רכבים יוקרתיים; בשימוש הנאשם היה ג'יפ מסוג "טויוטה לנד-קרוזר" (להלן: "הג'יפ") שבאמצעותו בוצעו, לכאורה – על פי חומר הראיות, חלק מעבירות הסם המיוחסות למבקש בכתב האישום וכן הרכב מושא הבקשה, שהיה בשימוש אשתו. שני הרכבים נרשמו במשרד הרישוי על שם צדדי ג'. הרכב מושא הבקשה נרשם על שם אימה של אשת הנאשם, ואילו הג'יפ נרשם על שם אימו של הנאשם - הגב' שרה סאסי, שאף היא העידה במשטרה שהיא בעלת הג'יפ והיא רכשה אותו במיטב כספה לפני מספר שנים. הגב' שרה סאסי העידה בהודעתה מיום 24.3.2010 כי היא "פניסיונרית" וכי הנהג העיקרי ברכב הוא הנאשם, ש"אין לו רכב" (ראו שורה 14 להודעה) .

15.חוששני כי התמונה שעולה מן החומר שלפניי שונה מזו שניסו המבקשים לצייר, וזאת אני אומר מבלי לקבוע מסמרות בעניין. נראה כי הנאשם הוא בעל שני הרכבים, והוא ורעייתו משתמשים בהם, אולם לצורך הברחתם מעיני הרשויות, רשמו שני רכבים יקרים ומפוארים שמחירם מאות אלפי ₪ ועלות החזקתם גובהה על שם אמו של הנאשם ואמה של רעיית הנאשם - שתי נשים פנסיונריות שגילם מעל 70 שאינן משתמשות ברכבים ואינן נוהגות בהם.

16.המסקנה היא, כי עפ"י חומר הראיות קיים פוטינציאל חילוט לאחר הרשעת הנאשם, למקרה ויורשע.

17.עתה עליי לבדוק אם ניתן להשיג את תכלית תפיסת הרכב בדרך של "חלופת תפיסה". הפסיקה קבעה כי בדומה להליך מעצר עד תום ההליכים, יש לבחון "חלופת תפיסה", ואם ניתן להבטיח את מטרת התפיסה לצורך חילוט בתנאים שפגיעתם בזכות הקניין פחותה, יש להעדיף דרך זאת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ