אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מזעקי כרמלה נ' עיריית תל-אביב

מזעקי כרמלה נ' עיריית תל-אביב

תאריך פרסום : 29/01/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב – יפו
1925-09
27/12/2009
בפני השופט:
עודד מודריק – סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מזעקי כרמלה
הנתבע:
עיריית תל-אביב
פסק-דין

פסק דין

העותרת אשה כבת 71 שנים מתגוררת עם בעלה בדירה ברח' נ"ז ב 36 כפר שלם, תל אביב. בני הזוג מתגוררים בדירה יותר מ-20 שנים.

לפני מספר חודשים התקבלה בידי העותרת הודעה מן הבנק האומרת שעיריית תל אביב הטילה עיקול בסך 164,000 ש"ח על חשבון הבנק של העותרת כתוצאה מכך שלא שילמה את חשבון צריכת המים שלה.

בשנת 2007 ביצעה העירייה פעולות לצמצום אובדני מים ברחבי העיר וגילתה לראשונה שהנכס שבו מתגוררת העותרת מחובר לרשת המים העירונית ב"חיבור פיראטי" וכי כתוצאה מכך לא מתקבלים אצל העותרת חשבונות תשלום בגין צריכת מים והיקף השימוש הפרטני במים בדירת העותרת אינו ידוע.

מאז גילוי הנסיבות בשנת 2007 החלה העירייה לשלוח חשבונות לעותרת אך החשבונות עד לסוף 2008 לא שולמו. זה הטעם להחלטה לנקוט הליכי גבייה מנהלית שבמסגרתם הוטל העיקול הנ"ל.

ב-23.1.09 התקינה העותרת מד מים בדירתה ומאז היא מחוייבת בהתאם לצריכה בפועל שנמדדת במד המים הדירתי. המציאות מראה כי שבתקופת המדידה צריכת המים שלה מסתכמת בכ-50 ש"ח לחודש.

טיעוני העותרת

העותרת טוענת כי העירייה פועלת כלפיה בשרירות לב ותוך נגישֹה. שהרי סך 164,000 ש"ח הוא סכום דמיוני שאינו הולם משק בית עירוני קטן ביותר. העותרת אינה מנהלת עסק ואין לה גינה בכלל ואינה ממלאה בקבוקי מים מינרלים או מחזיקה מכון לשטיפת מכוניות.

העירייה גילתה את הבעייתיות שנובעת מן העובדה שהעותרת אינה מחוברת באורח תקין לרשת המים בשנת 2007, ואילו היא תובעת תשלום בגין 20 שנים לאחור. במשך כל השנים שחלפו לא נקפה העירייה אצבע כדי לפעול לגביית החוב ולפיכך השימוש בהליך גביה מנהלי שאינו כפוף לכללי ההתיישנות עולה כדי נגישה רשעית.

טיעוני המשיבה

המשיבה טוענת שנסיבות שבהן לא מותקן מד מים דירתי מוסדרות בדין. סעיף 9[ב] לכללי המים (תעריפים למים ברשויות במקומיות) תשנ"ד – 1994 (להלן: "כללי המים") מורה:

במקום שלא הותקן מד מים, ייעשה החיוב כמפורט להלן

(1) לצריכה ביתית

1.1 לצרכי בית, לכל יחידת דיור לפי 15 מ"ק לחודש ולפי התעריפים הנקובים בתקנה 4(1)(1.1)...

העירייה דרשה מן העותרת תשלום עבור כמות של 15 מ"ק לחודש למשך התקופה שמשלהי 1988 ועד שלהי 2008. העותרת אינה מכחישה בכתבי טענותיה שהיא השתמשה במים משך כל השנים הללו ועל כן אי אפשר שחוטא יצא נשכר.

דיון

כיוון שהדין מסדיר את היקף החיוב של צריכת מים בדירה או נכס שאין בהם מד מים, וקובע היקפי חיוב אחידים של 15 מ"ק לחודש לכל יחידת דיור, לא נראה לי שיכול להיות לעותרת פתחון פה בהקשר לחיובי המים שלה משנת 2007 ועד סוף 2008; כלומר מן היום שנשלחה אליה הודעת חיוב ראשונה בשנת 2007 ועד שהתחברה למד מים דירתי.

הקושי נוגע לפרק הזמן שבין סוף 1988 לבין 2007. במרוצת 19 השנים האלה צרכה העותרת מים והעירייה לכאורה זכאית הייתה לתבוע ממנה את דמי הצריכה. אילו הגישה העירייה תביעה אזרחית הייתה התביעה מוגבלת ל-7 שנים לאחור שכן מעבר לכך חלה התיישנות. העירייה מבקשת "לעקוף" את מגבלת ההתיישנות וגם להימנע מקיום הליך דיוני שיפוטי באמצעות שימוש בסמכויות הגבייה המנהלית המוענקות לה.

לעניין כגון זה התגבשו בפסיקת בתי המשפט השקפות שונות. לפי השקפה אחת סמכויות הגביה המנהלית נפרשות מעבר לתקופת ההתיישנות ואין לרשות המקומית כל מגבלה בעניין זה. לפי השקפה אחרת דין ההתיישנות חל גם על הליכי גבייה מנהליים. השקפה שלישית היא שנקיטת צעדים מנהליים לאחר שנים רבות שבהן הרשות המקומית "ישנה" על זכויותיה ולא נקטה בצעדי גבייה או בהודעות חיוב היא בלתי מידתית ומהווה שימוש לא ראוי בכח האכיפה המנהלי שהוענק לרשות [לפסקי הדין המשקפים את הגישות הללו ראו את אלה המוזכרים בעת"מ (ת"א) 1224/05 גריסרו נ' עיריית ת"א (להלן: "פס"ד גריסרו")]. אין עדיין, למיטב ידיעתי, הכרעה בסוגיה זו בפסק דין של בית המשפט העליון.

את דעתי הבעתי בפס"ד גריסרו. פסקתי שם שהליכי גבייה מנהליים אינם כפופים לדיני ההתיישנות החקוקים. עם זה, התנהלות כושלת של העירייה ומחדל פעולה רב שנים שלה עשוי להיחשב כהתנהגות לא הוגנת כלפי הצרכן. התנהגות כזו מפרה את חובת ההגינות המנהלית המוטלת על הרשות המקומית ומהווה מניעות כנגד נקיטת הליכי גבייה מנהליים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ