אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מזל נ' כרמל ואח'

מזל נ' כרמל ואח'

תאריך פרסום : 10/05/2010 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום קריות
6335-02-10
09/05/2010
בפני השופט:
פנינה לוקיץ'

- נגד -
התובע:
כרמל מזל
הנתבע:
1. שגיב כרמל
2. בנק דיסקונט בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לפסק דין הצהרתי שיצהיר כי זכויות הבעלות ברכב מסוג רנו קנגו מס' רישוי 5160529 (להלן: "הרכב") הינו בבעלות המבקשת וכן להורות על ביטול העיקול שהטיל המשיב מס' 2 (להלן: "הבנק") על הרכב.

העובדות הרלוונטיות להכרעה וטענות הצדדים

1.אין מחלוקת כי ברישיון הרכב רשומה המבקשת, שאין ברשותה רישיון נהיגה, כבעלים של הרכב, וכי הוא נרכש ביום 7.5.2008.

2.אין מחלוקת כי המשיב מס' 1 שהינו בנה של המבקשת (להלן: "החייב"), עושה שימוש קבוע ברכב וכי בין היתר הוא משתמש ברכב זה על מנת להסיע את אביו, בעלה של המבקשת (להלן: "האב"), הסובל מאי ספיקת כליות כרונית וזקוק לטיפול דיאליזה מספר פעמים בשבוע בבית החולים.

לבקשת האב ועל סמך מצבו הרפואי, הוצא לרכב, ביום 25.11.2008, תג חניה לנכה.

3.החייב חב בחוב כלפי הבנק אשר נכון לחודש 4/2010 עומד על סך העולה על 210,000 ₪ ובמסגרת הליכי הוצאה לפועל שנקט הבנק, הוטל עיקול על הרכב ובוצעה תפיסה של הרכב.

4.ביום 9.2.2010, לאחר דיון בבקשת המבקשת להשיב לידיה את הרכב שנתפס, ניתנה החלטתי לפיה הרכב יושב לידיה בתנאי שתפקיד את הסך של 7,500 ₪ בקופת בית המשפט ולאחר שסכום זה הופקד על ידה, הוחזר הרכב לידיה.

5.לטענת המבקשת, היא זו שרכשה את הרכב מכספי חסכונותיה וזאת על מנת שהרכב ישמש את החייב להסיע את אביו. בניגוד לטענת התובעת בתצהירה כי מטרת רכישת הרכב היתה לצורך הסעת בעלה בלבד (סעיף 7 לתצהיר התומך בבקשה), הרי שבדיון בפני הודתה המבקשת כי הרכב נרכש לצורך שימושו של החייב, לרבות לצורכי עבודתו, כאשר בין היתר הוא משתמש בו גם על מנת להסיע את אביו החולה.

6.המבקשת הודתה כי רכישת הרכב נעשתה על ידה בשל מצבו הכלכלי של החייב, שהיה ידוע לה באותה העת, אולם טענה כי סוג הרכב שנרכש, הוכתב מהצורך בהסעת בעלה ועל מנת שניתן יהיה להכניס את בעלה כשהוא יושב על כסא הגלגלים בחלק האחורי של הרכב, בשל הקושי שלו לעבור לכסא הנוסעים.

7.המבקשת לא הציגה כל מסמך המעיד על רכישת הרכב על ידה ומכספה. אמנם צוין בסעיף 5 לתצהירה כי הרכב נקנה בסכום של 21,000 ₪ מאדם פרטי אולם, על אף שאפשרתי למבקשת לצרף ראיות נוספות לתובענה לאחר הדיון בסעד הזמני, לא צורפה על ידה אסמכתא באשר למקור הכספים ששולמו, זכרון דברים עם אותו אדם פרטי או תצהיר מטעמו.

דיון והכרעה

השאלה הדורשת הכרעה במקרה זה הינה האם די ברישום הבעלות במשרד הרישוי על שם המבקשת בצירוף טענת המבקשת כי היא זו שרכשה את הרכב מכספה, כדי לזכותה בהצהרה המבוקשת על ידה, וזאת מקום בו אין מחלוקת בין הצדדים כי החייב עושה שימוש קבוע ברכב והרכב נתפס בחזקתו.

המסגרת הנורמטיבית לבחינת תובענה זו הינה הוראת סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל שזו לשונו:

"ספק בבעלות

(א) מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח, להנחת-דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שאינם שלו.ו

(ב) מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח, להנחת-דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב יבוטל העיקול".

על פי הפסיקה שפירשה סעיף זה, סעיף 28 מבחין בין מטלטלין שעוקלו כשהיו "על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבאחזקתו" שאז רואים אותם כנכסי החייב כל עוד לא הוכח שאינם שלו, לבין מטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב בכליו או בחצרים שבאחזקתו שאז אין למכור אותם כל עוד לא הוכח שהם רכושו של החייב. דהיינו, שההבדל בין שני המקרים המנויים בסעיף 28, הינו בשאלה מי נושא בנטל ההוכחה.

מקום בו אין מחלוקת כי החייב עושה שימוש קבוע ברכב וכי הרכב נתפס כשהוא בחזקתו, הנטל מוטל על המבקשת לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 28(א) דהיינו, כי עליה להוכיח שהרכב אינו בבעלות החייב אלא בבעלותה.

באשר לסוגיית הרישום כבר נקבע בפסיקה כי הרישום במשרד הרישוי, הוא רישום דקלרטיבי ולא קונסטיטוטיבי (ע"א 492/64 לוי נ' רייס פד"י י"ט 1586) ובית המשפט העליון גם קבע בע"א 1680/03 לוי נ' ברקול פד"י נ"ח 6 941, כי על הטוען כנגד הרישום, להציג מסכת עובדתית המלמדת על "אותות מרמה" אשר ככל שהן נותרות ללא מענה, יש בכך להעביר את הנטל לצד השני אשר מחובתו להפריך את אותם "אותות מרמה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ