אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מור נ' המוסד לביטוח לאומי

מור נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 05/05/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
6573-09-11
22/04/2013
בפני השופט:
אילת שומרוני-ברנשטיין

- נגד -
התובע:
רוני מור
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובעת להכיר בפגיעה בידיה כפגיעה בעבודה.

ביום 6/11/12 התקבלה חוות דעתו של ד"ר יפה דיויד בעקבות החלטת בית הדין מיום 15/10/12.

ביום 20/11/12 התקבלה בקשה מטעם התובעת להעביר למומחה שאלות הבהרה. בתגובתו מיום 14/1/13 הסכים הנתבע להפניית חלק מהשאלות, לגבי חלקן ביקש לשנות את נוסח השאלה ולגבי חלקן התנגד להפנייתן מטעמים כי כבר יש תשובות לשאלות אלו בחוו"ד, כי הן חורגות מהתשתית העובדתית וכי הן כלליות ולא מתייחסות לעניינה של התובעת.

יצוין כי בהמשך לבקשת התובעת כי המומחה יעביר לעיונה מאמר אליו התייחס בחוות הדעת, הוגשה על ידה ביום 25/2/13 בקשה משלימה לשאלות ההבהרה. בתגובתו מיום 4/4/13 התייחס הנתבע לשאלות הנוספות, כאשר הסכים להפניית אחת משתי השאלות.

בפסיקה ובהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.

עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את כל שאלות ההבהרה בבקשה מיום 20/11/12 להוציא את שאלות מס' 1.1., 9 אשר אין מקום להפנותן למומחה, מהטעמים שיפורטו בהמשך. בכל הנוגע לבקשה המשלימה מיום 25/2/13 מצאנו כי יש להפנות גם את שתי השאלות הנוספות שהתבקשו במסגרתה. השאלות שהתרנו עומדות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.

יצויין כי לגבי חלק מהשאלות ערכנו שינויי נוסח, בין היתר, בהתאם לטעמים שהעלה הנתבע בתגובתו ואשר מצאנו כי יש בהם ממש. כך, לדוגמא, במסגרת השאלות הופנה המומחה ישירות לתשתית העובדתית וזאת על מנת שלא תוצג בהן כל חריגה מהעובדות.

אין מקום להעביר למומחה את שאלה מס' 1.1 – משהועברה למומחה שאלה אחרת בה התבקש לפרט את המחלוקת הרפואית הנוגעת לליקוי הספציפי בו לוקה התובעת בידיה (שאלה 1.2), אין צורך לבקש ממנו לפרט מחלוקת רפואית הנוגעת לבעיות כלליות יותר בידיים, אשר חלקן לא רלוונטיות לתובעת.

אין מקום להעביר למומחה את שאלה מס' 9 המומחה כבר התבקש במסגרת שאלות קודמות להתייחס לשאלת האסכולות הרפואיות השונות הקיימות. לשם כך אין צורך להפנותו למקרים אחרים שנדונו בפסיקה, אשר נסיבותיהם לא ברורות, מה גם שהתובעת לא הפנתה לפסיקה של ביה"ד הארצי הקובעת אסכולה רפואית שלטת אשר יש לנהוג על פיה.

על כן, השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:

אנא פרט את המחלוקת הקיימת בספרות הרפואית בנוגע להשפעה תעסוקתית על שינויים ניווניים במפרק הקרפו מטקרפלי, מהסוג בו לוקה התובעת. אנא ציין האם זה נכון כי קיימת דעה הקושרת בין המחלה בה לוקה התובעת ובין תעסוקתו של הנפגע.

האם זה נכון כי המאמר שפורסם ב- The Journal of Hand Surgery , מציין במפורש, בפרק ההקדמה, כי הספרות הרפואית סברה כי בין יתר הגורמים המשפיעים על המפרק הקרפו מטקרפלי היו גורמי תעסוקה?

האם נכון כי המאמר הנ"ל מבקש להביא תוצאות בדיקה שנערכה ל- 61 נשים אשר טופלו באמצעות ניתוח בגין הפגיעה במפרק הקרפו מטקרפלי וקבוצת ההשוואה היתה של 120 נשים עם היסטוריה של פגיעה במפרק הקרפו מטקרפלי?

האם נכון כי המאמר הנ"ל מביא מספר מקצועות אשר להם השפעה על המפרק הקרפו מטקרפלי אצל נשים?

האם נכון כי כותבי המאמר הנ"ל ציינו כי הסברה הקיימת הינה כי תעסוקה מהווה גורם סיכון לפגיעה במפרק הקרפו מטקרפלי?

האם נכון יהיה לאמר כי הבדיקה האמורה במאמר הנ"ל אינה מהווה כלי מכריע לשלילת קשר בין תנאי העבודה לבין פגיעה במפרק הקרפו מטקרפלי?

האם נכון כי יש גורמי סיכון לקיומה של פגיעה במפרק הקרפו מטקרפלי כדוגמת השמנת יתר והיסטוריה משפחתית?

האם נכון כי התובעת אינה סובלת מגורמי סיכון לפגיעה במפרק הקרפו מטקרפלי?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ