אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מור ואח' נ' ביטון

מור ואח' נ' ביטון

תאריך פרסום : 16/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום בית שמש
35250-09-12
13/02/2014
בפני השופט:
דוד גדעוני

- נגד -
התובע:
1. קרן מור
2. שמעון מור

הנתבע:
1. שמעון מאיר ביטון
2. עו"ד בעצמו

פסק-דין

פסק דין

תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין. הנתבע ייצג את התובעים בתביעה כספית שהגישו בגין נזקי רכוש שנגרמו להם בשל שריפה בדירתם. התביעה נדחתה. התובעים טוענים כי רשלנות הנתבע היא שהביאה לדחיית התביעה ועל כך התביעה שלפני.

מבוא עיקרי העובדות הצריכות לעניין

ביום 10.1.08 פרצה שריפה בדירת התובעים. מוקד השריפה היה במייבש הכביסה בדירת התובעים.

הנתבע, שהוא עורך דין במקצועו, הגיש בשם התובעים תביעה נגד החברה המייבאת מייבשי כביסה מהסוג שרכשו התובעים ונגד חברת הביטוח שביטחה אותה (ת"א (שלום בי"ש) 1230/08 מור נ' קרדן סחר – להלן: "התביעה הראשונה"). בתביעה נטען כי השריפה פרצה כתוצאה מכשל מכני במייבש הכביסה, וזאת על יסוד דו"ח שערך חוקר מטעם איגוד ערים לשירותי כבאות והצלה שהגיע למקום סמוך לאחר שהתקבל הדיווח על השריפה. בכתב התביעה בתביעה הראשונה עתרו התובעים לחייב את הנתבעות שם לפצותם בסך כולל של 103,145 ₪, הוא סך הנזק הכולל שנגרם להם, לטענתם, בשל נזקים לתכולת הדירה, הוצאות שהוציאו בשל השריפה ועוגמת הנפש ממנה סבלו.

הצדדים הגישו ראיותיהם על דרך של הגשת תצהירי עדות ראשית. בנוסף התבקש זימונם של עדים שלא מסרו תצהירי עדות.

במסגרת ראיות ההגנה הביאו הנתבעות בתביעה הראשונה, בין היתר, ראיות לפיהן התובעים התקינו את מייבש הכביסה בדירתם בעצמם, ללא הזמנת טכנאי שירות ובניגוד להוראות היצרן וכי הניחו אותו על גבי מכונת הכביסה. כן הובאו ראיות לכך שגם בהמשך, לאחר שהוציאו את המייבש מהדירה לצורך איחסונו, החזירו התובעים את המייבש לדירה ושבו והתקינו אותו ללא ליווי של טכנאי מוסמך. בנוסף, הגישו הנתבעות בתביעה הראשונה חוות דעת של מהנדס חשמל, אבי מרקוביץ. בחוות הדעת ציין המהנדס כי בבדיקה שערך נמצאה נקודת התכה במרכז כבל ההזנה של המייבש וכי לא נמצאו כשלים ביתר רכיבי המייבש. מסקנתו היתה כי נקודת ההתכה בכבל ההזנה מעידה בבירור כי הגורם לדליקה טמון בכשל חשמלי שמקורו בלחץ מכני שהופעל על כבל ההזנה כנגד מכשיר אחר או גוף קשיח שהוביל לחימום של בידוד הכבל ולדליקה. נוכח העובדה שהתובעים הובילו והתקינו את המייבש בעצמם, קבע המהנדס כי האחריות לשריפה רובצת לפִתחם.

ישיבות ההוכחות בתיק התקיימו בימים 26.1.11 ו- 22.5.11. במסגרת העדויות נשמעה גם עדותו של החוקר מטעם איגוד ערים לשירותי כבאות והצלה. החוקר העיד, בין היתר, כי במסגרת חקירת השריפה כלל לא בדק את כבל ההזנה של המייבש, כי בדוח שערך התכוון לומר כי מקור השריפה היה במייבש, להבדיל מכשל במערכת החשמל הביתית, אך אין בידיו כלים להצביע על הגורם במייבש הכביסה שגרם לשריפה. מהנדס החשמל מטעם הנתבעות דשם נחקר אף הוא ועמד מאחורי חוות דעתו.

במסגרת ההליכים בתיק נשמעו גם עדויות התובעת והתובע. התשובות שנתנו לחלק מן השאלות שנשאלו יש בהן כדי לעורר תהיות וסימני שאלה. כך, למשל, לא היו בפי התובעת הסברים כלשהם לכך שהתובעים לא הביאו לפני בית המשפט את העובדה שקיבלו, ממקורות אחרים, פיצוי לשביעות רצונם על חלק מראשי הנזק שנתבעו בתביעה הראשונה, באופן שמשליך במישרין על שיעור הנזק הנתבע.

בישיבה שהתקיימה ביום 22.5.11, לאחר שהסתיימה שמיעת כלל העדים בתביעה הראשונה, ביקש הנתבע, בשם התובעים, להביא חוות דעת של מהנדס חשמל שיפריך את ראיות הנתבעות. בית המשפט (כבוד השופטת ח' מאק-קלמנוביץ') דחה את הבקשה.

משכך, סיכמו הצדדים את טענותיהם על פה. לאחר שמיעת הסיכומים, השמיע בית המשפט הערות בקשר עם התביעה. הצדדים חלוקים באשר להתרחשות המדויקת של הדברים בנקודת זמן זו. אתייחס לכך בהמשך. בשלב זה אציין רק כי מהראיות שהובאו לפני עולה בבירור שבמעמד זה הסכימו התובעים עצמם לכך שתביעתם תידחה ללא צו להוצאות, בעוד שהנתבעות ביקשו שהות על מנת לתת את עמדתם ביחס לאפשרות זו. נקבע כי הצדדים ימסרו הודעה בתוך 7 ימים.

ביום 13.6.11 מסרו הנתבעות בתביעה הראשונה הודעה כי הן מסכימות לדחיית התביעה הראשונה ללא צו להוצאות. בו ביום ביקש בית המשפט את תגובת בא כוח התובעים, היינו הנתבע דכאן, בתוך 7 ימים. אף שבשלב זה התערערו יחסי הצדדים – התובעים והנתבע שלפני – ככל הנראה על רקע ענייני שכר טרחה, אין מחלוקת כי לאחר החלטה זו התקיים קשר בין הנתבע לתובעים וכי אלה הודיעו לו – באופן שיש בו משום חזרה מהסכמתם לעת הדיון – כי הם מבקשים לקבל פסק דין מנומק. אין גם מחלוקת כי חרף החלטת בית המשפט לא הגיש הנתבע תגובה בשם התובעים, וזאת – כך לדבריו – בשל "כשל משרדי". זמן מה לאחר מכן הגישו הנתבעות בקשה לבית המשפט בה עתרו להורות על דחיית התביעה הראשונה ללא צו להוצאות, וזאת נוכח הודעתן האחרונה בדבר הסכמתן להצעת בית המשפט, ונוכח הסכמת התובעים לכך כבר במהלך הדיון. ביום 11.7.11 נתן בית המשפט (כבוד השופטת ח' מאק-קלמנוביץ') את פסק הדין לפיו "בהסכמת הצדדים נדחית התביעה ללא צו להוצאות".

סמוך לאחר מכן, הגיש הנתבע, בשם התובעים, בקשה דחופה לביטול פסק הדין. זאת מן הטעם שלאחר מתן ההסכמה בדיון שינו התובעים טעמם וביקשו לקבל פסק דין מנומק. הנתבע הסביר בבקשתו כי הודעה כאמור לא הוגשה לבית המשפט ככל הנראה מחמת "כשל משרדי". בית המשפט (כבוד השופטת ח' מאק-קלמנוביץ') דחה את הבקשה, תוך שהוא מציין כי התובעים הביעו את הסכמתם עוד במהלך הדיון, וכי נמנעו מלהודיע על חזרתם מהסכמתם לאחר שניתנה להם אפשרות לכך.

פסק הדין הדוחה את התביעה הראשונה נותר, אם כן, על כנו. בהמשך הפך חלוט משלא הוגש ערעור.

על רקע האמור, הגישו התובעים את התביעה דנן נגד הנתבע. קודם לדיון בעניינים הצריכים להכרעה נעמוד בקצרה על תביעת התובעים ועל מעשי הרשלנות שהם מבקשים לייחס לנתבע.

עיקר טענות התובעים

בכתב התביעה טענו התובעים כי הנתבע התרשל בייצוגם המשפטי בתביעה הראשונה. טענותיהם המרכזיות של התובעים בהקשר זה היו כי הנתבע לא טרח להגיש חוות דעת מומחה מטעם התובעים בכל האמור בגורם השריפה; כי הנתבע התרשל בהתנהלותו לאחר ישיבת ההוכחות האחרונה בכך שלא פעל להגשת תגובות להחלטות בית המשפט ובכך שלא הביא לפני בית המשפט את עמדת התובעים לפיה עומדים הם על מתן פסק דין מנומק; ובכך שלא פעל כנדרש לעדכן את הנתבעים לאחר שניתן פסק הדין ובכלל זה להעמידם על אפשרויות הערעור הפתוחות לפניהם.

לטענת התובעים התרשלותו זו של הנתבע היא שגרמה לדחיית התביעה הראשונה.

על רקע זה עתרו התובעים לפצותם בסכום השווה לסכום הפיצוי אותו תבעו במסגרת התביעה הראשונה – היינו את שהיו מקבלים, לשיטתם, אלמלא מחדליו הנטענים של הנתבע, שאז היתה התביעה הראשונה מתקבלת. כן עתרו לחייב את הנתבע לשאת בתשלום אגרת המשפט ששילמו התובעים במסגרת התביעה הראשונה. בנוסף תבעו פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה להם בשל דחיית התביעה הראשונה (סעד אחרון זה, לא כומת ולא שולמה בגינו אגרה).

העולה מהאמור הוא כי טענת התובעים בתביעה דנן היא שהתרשלות הנתבע היא שגרמה לדחיית התביעה, וכי הסעדים הנתבעים הם הנזקים שנגרמו לתובעים בשל דחיית התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ