אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מורשע בפלילים ששהה במוסד שיקומי והפר כללי התנהגות- ירצה יתרת מאסרו מאחורי סורג ובריח.

מורשע בפלילים ששהה במוסד שיקומי והפר כללי התנהגות- ירצה יתרת מאסרו מאחורי סורג ובריח.

תאריך פרסום : 13/01/2013 | גרסת הדפסה
רע"ב
בית המשפט העליון
9148-12
08/01/2013
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
איציק מור
עו"ד י' הלוי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ר' שויקה
החלטה

           בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים מרכז בעת"א 54293-06-12 (כב' השופט א' טל) מיום 11.12.12.

השתלשלות האירועים

1.        המבקש הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה וקשירת קשר לפשע בבית משפט השלום בתל אביב, ונידון לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. המבקש נשלח לרצות את עונשו במוסד 'רטורנו' בבית שמש, אולם כבר לאחר כחודשיים ומחצה, שונה שיבוצו למוסד אחר בבית שמש בשל התנהגות לא-הולמת והתחצפות כלפי מעסיק. לאחר שבביקורת שנערכה במקום ריצוי עונשו החדש התגלה שהמבקש נעדר ממקום עבודתו, זומן המבקש לשיחת בירור אצל הממונה על עבודות השירות (להלן: הממונה).

           בד בבד עם הליכים אלו, הוגש נגד המבקש כתב אישום חדש אשר במסגרתו, בין יתר האישומים, יוחסו למבקש עבירות בנוגע להיעדרותו מעבודות השירות. בגין כתב אישום זה נעצר המבקש ושוחרר לביתו בתנאים מגבילים הכוללים איזוק אלקטרוני. עקב כך, לאחר מספר בירורים שנעשו בעניין זה, ולבקשת הממונה - הורה נציב שירות בתי הסוהר (להלן: הנציב) כי ריצוי עונשו של המבקש במסגרת עבודות שירות יופסק וכי המבקש ירצה את יתרת תקופת מאסרו - 89 ימים - מאחורי סורג ובריח. החלטה זו נתמכה בשני נימוקים; האחד, המבקש עצור בתנאים מגבילים בביתו, ולא יכול לפיכך לרצות את עונשו במסגרת עבודות שירות. השני, הנציב שוכנע על בסיס ראיות שהוצגו בפניו כי המבקש הפר את תנאי עבודות השירות, מילא טופסי נוכחות שלא כדין, ונעדר ממקום עבודתו ללא אישור.

2.        על החלטת הנציב הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים מרכז. המבקש טען כי הראיות העומדות ביסוד כתב האישום החדש הנוגעות להפרות לכאורה שביצע בתנאי עבודות השירות עתידות להידון בבית משפט במסגרת הליך אחר, ושייתכן שבית המשפט יזכה אותו מהמיוחס לו בכתב האישום. לכן, ביקש הוא בעתירתו להשהות את תחילת ריצוי עונשו במאסר בפועל עד שיתברר העניין בבית משפט. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה באומרו כי גם אם הראיות אשר הביאו את הנציב להפסיק את עבודתו עתידות להיבחן במסגרת התיק החדש אשר ידון בכתב האישום החדש, ואף אם יימצא כי ראיות אלו אינן עומדות ברף הנדרש בהליך משפטי בבית משפט - אין בתוצאה אפשרית זאת כדי להשפיע על חוקיות הוראת הנציב בעת הזאת. שכן, הנציב רשאי לקבל החלטה בעניין הפסקת עבודות שירות על בסיס ראיות מנהליות בלבד. בענייננו, ראיות אלו הוצגו בפני הנציב. די בכך בכדי להותיר את החלטת הנציב על כנה ולחייב את המבקש להתייצב לריצוי עונש המאסר במועד שקבע בית המשפט המחוזי. עוד דחה בית המשפט את טענת המבקש לפיה יש להמתין ולראות אם בית המשפט אשר דן בתנאי מעצרו דהיום יסכים להקל בתנאי מעצר הבית המוטלים עליו כך שהוא יוכל להמשיך בריצוי עונשו במסגרת עבודות שירות. בהחלטה נקבע שמדובר בבקשה לדחייה לזמן בלתי ידוע כיוון שבית המשפט אשר דן בתנאי מעצרו כבר דחה את בקשת המבקש חרף הנימוק האמור.

           מכאן הבקשה שלפניי.


טענות הצדדים

3.        המבקש סבור כי יהא זה מוצדק ליתן בידו רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי. לדידו, בקשתו מעלה שאלות משפטיות רחבות היקף. שכן, לטענתו, בדרך כלל החלטות על סיום עבודות שירות המתקבלות על ידי הנציב מסיימות את ההליכים. לא כך בענייננו. במקרה דנא הוגש נגד המבקש כתב אישום הכולל את אותם המעשים לכאורה אשר היוו את המסד להחלטת הנציב. דהיינו, המדינה פועלת בשני ערוצים מקבילים על בסיס אותה התשתית העובדתית לכאורה - בערוץ המנהלי על ידי הנציב, ובערוץ המשפטי באמצעות הגשת כתב אישום לבית משפט. על כן, כך סבור המבקש, יש להמתין עד לתוצאה המשפטית שתינתן במסגרת בית משפט ולא לחייב את המבקש להתחיל לרצות עונש מאסר בפועל כאשר ייתכן שבית משפט ימצא שאין יסוד בראיות על מנת להרשיעו במיוחס לו בסוגיה זו בכתב האישום. לדידו, אם לא יעוכב מועד תחילת ריצוי עונשו בפועל, עשויות לצאת שתי החלטות סותרות הנוגעות לאותם המעשים - האחת מבית המשפט והשנייה מהנציב. לבסוף, טוען המבקש שבית משפט זה פסק לא אחת כי יש להחיל מבחן מרחיב בשאלת קבלת רשות ערעור של אסיר אשר נידונה רק בערכאה שיפוטית אחת, כפי שקרה בעניינו.

4.        המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות. לדידה, מדובר בעניין פרטני אשר לא מצדיק מתן רשות ערעור בבית משפט זה. לטענת המשיבה, בענייננו מתקיימות שתי עילות המאפשרות לנציב להפסיק את ביצוע עבודות השירות הנעשות על ידי המבקש, בהתאם לסעיף 51ט לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). העילה האחת עניינה בהפרת תנאי מתנאי עבודת השירות, ואילו העילה השנייה הרלוונטית למקרה דנן היא היות עובד השירות נתון במעצר או משוחרר בערובה בתנאים שאינם מאפשרים את המשך התייצבותו לביצוע עבודות השירות. על כך מוסיפה היא וטוענת שריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות היא פריבילגיה ולא זכות מוקנית. על כן סבורה המשיבה שבקשת המבקש לא מגלה טעם המצדיק מתן רשות ערעור. אף לגופו של עניין טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות. שכן, כל שנדרש לשם הפסקת עבודות שירות הן ראיות מנהליות, ואין קשר הכרחי בין הגשת כתב האישום בנוגע להפרות לכאורה וההליכים הנובעים מכך, לבין ההחלטה להפסיק את עבודות השירות, כפי שקבע בית המשפט המחוזי. אחרת, ייצא החוטא נשכר - דהיינו, רק מי שיבצע עבירות כה חמורות אשר יגררו כתב אישום יזכה לעיכוב ריצוי עונשו, ואילו מי שרק ביצע עבירות שלא הביאו את המדינה להגיש כתב אישום - ייאלץ לבצע את עונשו ללא דיחוי.


דיון והכרעה

5.        עיינתי בבקשה, בתגובת המדינה ובצרופותיהן, ומצאתי כי דין הבקשה להידחות. ראשית, איני סבורה שהמבקש הצליח להצביע על סוגיה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור. כפי שציינה המשיבה בתגובתה, בית משפט זה דן לא אחת בשאלת הפסקת עבודות שירות בכלל, ובשאלת היחס שבין החלטת הנציב להפסיק עבודות שירות לבין הליכים משפטיים אחרים שיכולים לנבוע מאותם המעשים בפרט. כך, למשל, קבע בית המשפט כי כאשר העבירה המשטרה לפרקליטות המלצה להגיש כתב אישום בגין הפרות תנאי עבודות שירות של נידון, הנציב היה מוסמך להורות על הפסקת עבודות השירות על יסוד חקירת המשטרה אף בטרם הוגש נגד הנידון כתב אישום (8043/09 קולסי נ' שירות בתי הסוהר (27.10.09)). על כן, קל וחומר שבענייננו היה מוסמך הנציב להפסיק את עבודת השירות לאחר שהחליטה הפרקליטות על הגשת כתב האישום (וראו, למשל, ברע"ב 4352/10 יחיא נ' מדינת ישראל (4.7.10); רע"ב 9637/04 בלדוט נ' מדינת ישראל (28.10.04)). משכך, אין הבקשה עומדת בתנאי הבסיסי לבקשות מסוג זה - היא איננה מגלה שאלה משפטית או ציבורית רחבה (5126/08רע"ב רביבו נ' מדינת ישראל (26.6.08)).

6.        יתר על כן. על פניו, איני מוצאת כי נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט המחוזי דנן. סעיף 51ט לחוק העונשין מעניק לנציב, כאמור, סמכות להפסיק עבודתו של עובד שירות מכמה נימוקים. סעיף קטן (א)(3) מאפשר לנציב להפסיק עבודת שירות בשל הפרת תנאי מתנאי עבודת השירות. סעיף קטן (א)(5) מאפשר לנציב שירות בתי הסוהר להפסיק עבודות שירות אם הנידון נתון במעצר או משוחרר בערובה בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוע עבודת השירות. בענייננו, מצא הנציב על סמך ראיות מנהליות ולאחר שערך מספר בירורים ושיחות עם המבקש, כי הוא הפר את תנאי עבודות השירות שהוטלו עליו בכך שנעדר ממקום עבודתו ולא החתים את טפסי הנוכחות כנדרש. כמו כן מצא בית המשפט המחוזי כי לעת הזאת, כאשר המבקש עצור בביתו בתנאים מגבילים - נבצר ממנו להתייצב כנדרש לריצוי עבודות השירות. משני טעמים אלו הורה הנציב, כאמור, שיש להפסיק את עבודות השירות ולהורות על המשך ריצוי עונשו של המבקש במאסר בפועל. לפיכך, דומה שבדין דחה בית המשפט את העתירה שהגיש המבקש בעניין זה.

7.        למעלה מן הצורך אוסיף כי איני מוצאת ממש בטענת המבקש לפיה משהוגש נגדו כתב אישום הכולל התייחסות להפרות לכאורה שביצע בתנאי עבודות השירות שהושתו עליו בהליך אחר, קיים חשש שאם בסופו של ההליך הוא יזוכה עשוי הדבר לקרות לאחר שכבר ריצה את יתרת עונש המאסר בפועל. כידוע, ריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות איננה זכות קנויה למי שהורשע בדין, אלא מהווה פריבילגיה המחייבת את הנידון לעמוד בתנאים מסוימים (רע"ב 426/06 חווא נ' שירות בתי הסוהר (12.3.06)). שלילת הפריבילגיה על סמך ראיות מנהליות איננה קשורה לתוצאת ההליך הפליל אשר במסגרתו ייתכן שהמבקש לא יורשע בעבירות אלו. הא לא בהא תליא. אחרת, צודקת המשיבה כי ייווצר מצב בו דווקא מי שביצע מעשים חמורים דיים המצדיקים כתב אישום נפרד במסגרת הפרות תנאי עבודות השירות שלו - יזכה לעיכוב עונשו, בעוד שמי שביצע הפרות שלא הביאו לגיבוש כתב אישום - לא יזכה לעיכוב וירצה עונשו ללא דיחוי.

           בשל כל האמור, הבקשה, נדחית. המבקש יתייצב ביום 15.1.13 לריצוי יתרת עונשו במאסר בפועל כפי שקבע בית המשפט המחוזי.

           ניתנה היום, ‏כ"ו בטבת התשע"ג (‏8.1.2013).

                      ש ו פ ט ת


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ