אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מורשע בגרימת מוות בנהיגה רשלנית ובהפקרה לאחר פגיעה ירצה את עונש המאסר מיידית

מורשע בגרימת מוות בנהיגה רשלנית ובהפקרה לאחר פגיעה ירצה את עונש המאסר מיידית

תאריך פרסום : 27/01/2008 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
612-08
24/01/2008
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
ווליד אל ווהב
עו"ד א' בר עוז
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ת' פרוש
החלטה

1.        המבקש הורשע על-פי הודאתו בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית; הפקרה אחרי פגיעה; נהיגה ללא רישיון נהיגה; נהיגה ללא רישיון רכב תקף וכן נהיגה רשלנית שגרמה לתאונה בה נחבל אדם. נוכח הרשעתו, הוטלו על המבקש העונשים הבאים: 3 שנות מאסר לריצוי בפועל; שנה מאסר על-תנאי כשהתנאי הוא שבמשך 3 שנים לא יעבור את העבירות בהן הורשע; פסילה מקבלת או החזקת רישיון נהיגה למשך 15 שנים; וכן תשלום פיצוי בסך 25,000 ש"ח לאביו של האדם שלמותו גרם. 

           על גזר הדין הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה. בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי, בעיקר בהתחשב בכך שהערעור מופנה כלפי חומרת העונש בלבד ולאור תקופת המאסר הארוכה שהושתה על המבקש והסיכוי הנמוך כי ירצה את מלוא עונשו או אף חלק גדול ממנו בטרם מיצה את זכות הערעור. יחד עם זאת, הורה בית המשפט על עיכוב עונש המאסר לפרק זמן של שבוע ימים, בכפוף לערבויות שונות, לצורך מתן אפשרות למבקש להיערך לריצוי מאסרו.

           מכאן הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור.

2.        על-פי עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה המבקש, בשעת לילה ביום 24.5.02 היה המבקש מעורב בתאונת דרכים קטלנית בכביש 444, אשר במהלכה גרם למותו של אדם אחד (להלן: המנוח) ולפציעתם של ארבעה אנשים נוספים. התאונה התרחשה כאשר המבקש נהג ברכב במהירות של 120 קמ"ש במקום שבו המהירות המותרת היתה 80 קמ"ש. רכבו של המבקש התנגש בחלק האחורי של רכבו של המנוח וכתוצאה מן הפגיעה הסתובב רכבו של המנוח, סטה לנתיב הנסיעה הנגדי והתנגש ברכב נוסף שנסע בנתיב זה. לאחר התרחשות התאונה נמלט המבקש מזירת האירוע כשהוא מפקיר את המנוח ואת יתר הפצועים ללא עזרה רפואית. במועד התרחשות התאונה לא היה בידי המבקש רישיון נהיגה וכן לא היה בידו רישיון רכב תקף.

3.        לאחר שנשמע חלק ניכר מן הראיות בתיק, הגיעו הצדדים להסדר דיוני שלפיו הוגש נגדו כתב אישום מתוקן והוא הודה והורשע בעבירות שפורטו לעיל. ההסדר הדיוני לא כלל הסכמה לעניין העונש, למעט לעניין קבלת תסקיר של שירות המבחן אודות המבקש.

           בתסקיר שהגיש שירות המבחן תוארו בהרחבה נסיבות חייו של המבקש. בין היתר צוין כי המבקש הוא צעיר כבן 29, תושב טייבה, נשוי ואב לילד בן שנתיים וחצי וכי הוא מצוי בהליכים מול משרד הפנים לקבלת תעודת זהות ישראלית ומשפחתו נמצאת במצב כלכלי קשה. בשנת 2000 נפצע המבקש קשה בתאונת דרכים ולטענתו בריחתו מזירת התאונה הנוכחית והפקרת הנפגעים ארעה על רקע הצפה רגשית של החוויה הטראומטית שחווה בתאונה הקודמת. שירות המבחן התרשם כי המבקש סובל מהשפעות טראומטיות כתוצאה מהתאונה הקודמת, אשר לא טופלו ולא עובדו כנדרש, וכי למצב זה היו השלכות שליליות על התנהגותו והתנהלותו עובר לתאונה הנוכחית ואחריה. עוד ציין שירות המבחן כי המבקש נזקק למסגרת טיפולית לצורך עיבוד האירועים הטראומטיים שחווה; כי הוא הביע נכונות לטפל בתכנים הקשורים באירועים שחווה וכי הוא לוקח אחריות על עצמו ומודע לחומרת התנהגותו ולתוצאותיה. לפיכך, המליץ שירות המבחן כי במידה ויוטל על המבקש עונש מאסר בפועל, תישקל בחיוב המרתו של עונש זה בעבודות שירות, תוך העמדתו של המבקש במבחן לתקופה של שנה.

4.        בית המשפט המחוזי התייחס בגזר דינו לממצאי שירות המבחן ולהמלצתו וכן לטיעוני הצדדים לעניין העונש. לבסוף, החליט בית המשפט שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן, וזאת לאור נסיבותיו החמורות של המקרה אשר הצדיקו לטעמו ענישה מרתיעה הכוללת מאסר לריצוי בפועל. בפרט, התייחס בית המשפט למהירות הגבוהה שבה נסע המערער, לעובדה כי לא היה לו רישיון נהיגה ורישיון רכב תקף ולהימלטותו מזירת התאונה תוך הפקרת הנפגעים. בית המשפט דחה את טענת המבקש כי מאחר והתוצאה הקטלנית של התאונה נגרמה מפגיעת רכבו של המנוח ברכב הנוסף, מדובר בתאונה שנגרמה בעטיו של "גורם זר מתערב", וקבע כי מעשי המבקש הם הסיבה הראשונה והיחידה לקרות התאונה והתוצאה הקטלנית בכללה. כן דחה בית המשפט את טענת המבקש כי חומרת ההפקרה במקרה דנן פחותה מאחר והוא השאיר את אחיו שנסע עמו ברכב בזירת התאונה. בית המשפט קבע בהקשר זה כי חובתו של הנהג המעורב בתאונה אינה יכולה להיות מועברת לאחר וכי למעשה חובה זו היתה קיימת גם כלפי אחיו של המבקש אשר נפצע בתאונה. באשר לנסיבת חלוף הזמן קבע בית המשפט כי גם אם ניתן היה לסיים את חקירת המשטרה בזמן קצר יותר - כטענת המבקש - הרי שהסתלקותו של המבקש מהזירה והפקרת הפצועים היא שהקשתה מאוד על החקירה וגרמה להתארכותה ולהתמשכותה. מכאן, מצא בית המשפט כי חלוף הזמן אינו יכול להוות נסיבה לקולא לטובת המבקש, וקבע כי ממילא אין בכך כדי להקהות מחומרת העבירות בהן הוא הורשע. גם באשר לנסיבותיו האישיות של המבקש לא מצא בית המשפט כי הן יכולות להצדיק את מניעת שליחתו לריצוי עונש של מאסר בפועל. לבסוף, קבע בית המשפט כי הוא אינו מאמין לטענת המבקש לפיה הסתלקותו מזירת התאונה והפקרת הפצועים נבעו מתאונת הדרכים הקודמת שעבר וציין כי המבקש לא מסר אמת גם באמירתו לקצינת המבחן כי ערך סולחה עם משפחת המנוח. בנסיבות אלו, ציין בית המשפט, מועב תוכן תסקיר שירות המבחן והמלצתו מוחלשת עד כדי דחייתה. על בסיס כל האמור, גזר בית המשפט המחוזי את דינו של המבקש כפי שפורט.

5.        לטענת המבקש, יש להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר לאור סיכוייו הטובים של הערעור הנובעים מן המשגים הרבים שנפלו לטעמו בגזר הדין. טענותיו של המבקש הן בעיקרן כדלקמן: ראשית, טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי חרג ממסגרת הסדר הטיעון וממסגרת עובדות כתב האישום, וזאת בין היתר בכך שהתייחס להודעה שמסר במשטרה; בכך שהתבסס על הטענה הבלתי-מבוססת כי אחיו נפצע בתאונה; ובכך שקבע את נסיבות התאונה בהתעלם מרשלנותו התורמת של המנוח.  שנית, טוען המבקש כי בית המשפט שגה בכך שלא נתן אמון בגרסתו ובכך שדחה את ממצאי שירות המבחן ואת המלצותיו. שלישית, טוען המבקש כי שגה בית המשפט בייחסו את נסיבת חלוף הזמן לחובתו. בכך, התעלם לשיטתו בית המשפט מן ההלכה הפסוקה לפיה חלוף הזמן עשוי להשפיע על בחינת חומרת העבירות; מן העובדה כי הודאת המבקש חסכה זמן שיפוטי יקר; וכן  מנסיבותיו האישיות של המבקש ובפרט מן העובדה כי מאז התאונה המבקש התחתן והקים משפחה והוא מנהל אורח חיים נורמטיבי. עוד טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את הטענה כי ההפקרה במקרה דנן הינה במסגרת הרף הנמוך של העבירה.

           לטענת המבקש יש להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר אף מאחר ואין כל חשש שהוא לא יתייצב לריצוי עונשו במידה והערעור יידחה, וזאת לאור העובדה כי בעבר התייצב לכל הדיונים בתיק כנדרש ולאור הביטחונות והערבויות שנקבעו לשחרורו.

6.        המדינה מתנגדת לבקשה. בדיון לפניי הדגישה באת-כוחה את חומרת העבירות בהן הורשע המבקש ואת תוצאותיה הקשות של התאונה. בהתייחס לטענת המבקש כי בגזירת הדין ראוי היה להתחשב בזמן הארוך שחלף מאז קרות התאונה לטובת המבקש, ציינה היא כי גם אם הימלטותו של המבקש מזירת התאונה נבעה מההשפעה הטראומטית של התאונה הקודמת שבה היה מעורב, לא היתה כל הצדקה להימנעותו של המבקש מלהתייצב במשטרה בשלב מאוחר יותר לצורך לקיחת אחריות על מעשיו. נתון זה, יחד עם העובדה כי המבקש נעצר רק לאחר שחלפו שנתיים ממועד התאונה, הם שגרמו לטענתה להתארכות הטיפול בתיק. מכאן, טענה באת-כוח המשיבה, כי הסיכוי להתערבותה של ערכאת הערעור בעונש שהושת על המבקש נמוך ביותר ועל כן אין להיעתר לבקשתו לעיכוב ביצוע המאסר.

7.        לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה ושקלתי את טיעוני הצדדים כפי שפורטו, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. המבקש הורשע על פי הודאתו. משהורשע, אין עומדת לו עוד חזקת החפות שעמדה לו כל עוד התנהל ההליך הפלילי נגדו. משנגזר דינו, הכלל הוא כי יש להחל בריצוי העונש באופן מיידי וכי אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי להצדיק את עיכוב ביצוע העונש. אמות המידה שלפיהן יכריע בית המשפט בשאלה האם יש מקום לעכב ביצועו של עונש עד להכרעה בערעור הותוו בפרשת שוורץ (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241 (2000)). בפרט, נקבע שם כי על בית המשפט להעמיד לנגד עיניו את השיקולים הבאים: חומרת העבירות בהן הורשע המבקש ונסיבות ביצוען; אורך תקופת המאסר שהושתה עליו; טיב הערעור וסיכויי הצלחתו; עברו הפלילי של המבקש ואופן התנהגותו במהלך המשפט; נסיבות אישיות מיוחדות של המבקש וכן האם ערעורו מופנה אך כנגד חומרת העונש שהוטל עליו (שם, בעמ' 282-277). יישום שיקולים אלו על נסיבותיו של המקרה הנוכחי מוביל לטעמי למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה.

           המבקש הודה והורשע בעבירות חמורות ביותר, ובראשן העבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית והעבירה של הפקרה לאחר פגיעה. תוצאות נהיגתו הרשלנית - במהירות גבוהה, ללא רישיון נהיגה וללא רישיון רכב תקף - היו קשות: אדם אחד נהרג וארבעה נוספים נפצעו. חומרה יתרה טמונה גם בהימלטותו של המבקש מזירת התאונה ובהפקרתו את הנפגעים בתאונה ללא סיוע רפואי. אורך תקופת המאסר לריצוי בפועל שהושתה עליו אינה קצרה וערעורו מופנה אך כנגד חומרת העונש. אכן, לא ניתן להתעלם מן הזמן הארוך שחלף מאז בוצעו העבירות, כמו גם מכך שמשחלף פרק זמן של שנה ממועד השלמת החקירה עד להגשת כתב האישום, גם התביעה נושאת באחריות להתמשכותו של ההליך. יחד עם זאת, מקובלת עלי עמדת המשיבה בהקשר זה כי הימלטותו של המבקש מזירת האירוע היתה אף היא בעלת תרומה ניכרת להתמשכות ההליך. בין כך ובין כך, ומבלי לקבוע דבר לגופם של דברים, דומה כי לאור חומרתה של הפרשה הסיכוי שערכאת הערעור תמצא לנכון להתערב בעונש שהושת על המבקש אינו גבוה. יתר על כן, בהתחשב באורך תקופת המאסר שהוטלה עליו, ממילא אין לטעמי חשש ממשי כי המבקש ירצה חלק ניכר מן העונש בטרם יידון ערעורו. בהתחשב בכל אלו, אין מקום להמשיך ולעכב את תחילת ריצוי העונש שהושת עליו.

           רצונו של המבקש כי יתאפשר לו לממש את זכות הערעור כשהוא משוחרר הוא כמובן ברור ומובן. ואולם לצד זאת אעיר כי משהמבקש הודה בעבירות שבהן הורשע ודווקא לאור הזמן הארוך שחלף מאז אירעו, נראה כי גם מבחינתו שלו יהיה זה נכון ומועיל להתחיל בריצוי העונש כבר עתה.

           הבקשה נדחית, איפוא. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 5.2.08 בשעה 10:00. לצד זאת, בהתחשב בזמן הארוך שחלף ממועד ביצוע העבירות ובהתחלת ריצוי העונש, ייקבע הדיון בערעור בתוך 3 חודשים מהיום.

           ניתנה היום, י"ז בשבט תשס"ח (24.1.08).

                        ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ