אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מורשעים במעשי אלימות ותקיפה על רקע סכסוך על אזורי מרעה יחלו בריצוי עונשם

מורשעים במעשי אלימות ותקיפה על רקע סכסוך על אזורי מרעה יחלו בריצוי עונשם

תאריך פרסום : 10/03/2008 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
6748-07
10/03/2008
בפני השופט:
ס' ג'ובראן

- נגד -
התובע:
1. דן חלמיש - ת.ז. 027809904
2. יצחק חלמיש - ת.ז. 036500734

עו"ד יורם שפטל
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד זיו אריאלי
החלטה

           דן חלמיש (להלן: המבקש 1) ויצחק חלמיש (להלן: המבקש 2) (ביחד להלן: המבקשים) הועמדו לדין בבית משפט השלום בירושלים (פ 4947/04) בגין עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 ו-382(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 ו- 335(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין; ועבירה של מעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(5) לחוק העונשין. כנגד המבקש 2 הוגש אישום נוסף בגין עבירות בנשק, לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין.

           לפי הנטען בכתב האישום, בתאריך 21.2.2004 הגיע ברוך פלדבאום, רכז ביטחון שוטף צבאי חוות "שדה בר" (להן: ברוך) ביחד עם אנדריי פוטפוב (להלן: אנדריי) לואדי בלתי מיושב המשמש כאזור מרעה, במרחק מספר קילומטרים מן הישוב "נוקדים". ברוך ואנדריי ירדו מן הרכב, התקדמו לכיוון יוסף צבאח (להלן: צבאח) תושב תקוע הערבית, אשר רעה את צאנו בשטח, בסמוך למאהל בו התגורר יחד עם תושבים אחרים, שרעו גם הם את צאנם במקום (להלן: המאהל) ברוך דרש ממנו לעזוב את השטח. משסירב צבאח לעזוב את השטח הוא הותקף על ידי ברוך. לאחר מכן חזרו ברוך ואנדריי לרכב והמשיכו בנסיעה באזור. לאחר זמן קצר חזרו ברוך ואנדריי לשטח והבחינו שצבאח עדיין לא עזב את השטח. ברוך ואנדריי נסעו למעלה רחבעם במטרה לצרף אליהם את המבקשים ואת אחיהם יאיר חלמיש (להלן: יאיר) ולפעול יחד לסילוקו של צבאח מן השטח. המבקשים לקחו עמם כלב אשר היה במעלה רחבעם באותה עת. המבקשים ביחד עם ברוך, אנדריי ויאיר ירדו מן הרכב יחד עם הכלב. ברוך והמבקשים נשאו ברשותם כלי נשק הכוללים רובים ואקדחים טעונים. המבקשים התקרבו לכוונו של צבאח, ודרשו ממנו לפנות את השטח, משסירב תקף אותו המבקש 2 והכה אותו בחזהו, ואילו המבקש 1 הכה אותו באגרופים בבטנו ובפניו. בעקבות זאת החלו להגיע לאזור רועי צאן נוספים ותושבים נוספים שהיו במאהל או בקרבתו. חסין אלחאג'אג'ה (להלן: חסין) יצא מן המאהל וניסה לברר מה רצון המבקשים, במהלך הויכוח תקף אותו המבקש 2 ולחץ את צווארו בידיו, לאחר מכן תקף את אמו של חסין, דחפה והפילה לרצפה. למקום הגיע גם מוחמד חמידה (להלן: חמידה) אשר גם אותו תקפו המבקשים, כן תקפו בני משפחה אחרים של חמידה שהגיעו למקום, בנוסף הותקף חמידה על ידי הכלב. המבקשים תקפו גם את אחיו של צבאח שנכח במקום. משהתלהטו הרוחות והגיעו למקום תושבים נוספים של המאהל, ירו ברוך והמבקש 1 בנשק שנשא כל אחד מספר יריות לכיוון האדמה, במרחק של מספר מטרים מרגליהם של התושבים שעמדו בסמוך להם. כמו כן ירה המבקש 2 מספר יריות מאקדחו באויר וכן לכיוון האדמה, כל זאת במטרה להפחיד את התושבים ולהרחיקם מהמקום. כתוצאה מן הירי ניתזו פיסות אדמה ואבנים לעבר התושבים שעמדו בסמוך. ולמספר אנשים נגרמו חתכים ופגיעות גופניות. חלק מן הנפגעים פונו לבית החולים בבית ג'אלה שם קיבלו טיפול רפואי ושוחררו. לאחר הירי חזרו המבקשים לרכב ביחד עם ברוך ונסעו מן המקום. במאמר מוסגר יצוין, כי ברוך הואשם תחילה באותו כתב אישום יחד עם המבקשים, אך ענינו הופרד, הוא הודה בעבירות שיוחסו לו, והורשע במסגרת הסדר טיעון.

           ביום 10.7.2006 הרשיע בית משפט השלום בירושלים (כבוד הנשיא א' כהן) את המבקשים בעבירות שיוחסו להם.

           ביום 25.12.2006 גזר בית המשפט השלום על המבקש 1 עונש של 7 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; ו-6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שנתיים לא יעבור עבירה מסוג תקיפה. כמו כן הוטל על המבקש 1 לפצות את כל אחד מארבעת המתלוננים בסכום של 1,000 ש"ח. על המבקש 2 גזר בית המשפט עונש של 8 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; 6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שנתיים לא יעבור עבירה מסוג תקיפה; ו-3 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שנתיים לא יעבור עבירה של התפרעות או הפרעה לשוטר או עבירות בנשק. כמו כן הוטל על המבקש 2 לפצות את כל אחד מארבעת המתלוננים בסכום של 1,000 ש"ח.

           על פסק דינו של בית משפט השלום ערערו המבקשים לבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"פ 40076/07). טענתם העיקרית במסגרת הרשעתם באישום הראשון הייתה לעניין מחדל חקירתי שאירע בהתנהלות המשטרה. לטענתם, המשטרה נמנעה מלבצע בדיקת ירי ברובים שנתפסו אצל המבקשים, בדיקה שלטענתם יכלה להכריע האם אכן ירו המבקשים ברובים בזמן האירוע. עוד טענו המבקשים כי נפלו פגמים בתהליך זיהויים.

           בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיאה מ' ארד והשופטים י' עדיאל ומ' מזרחי) דחה את הערעור, וקבע כי המבקשים לא העלו בפני בית משפט השלום כל טענה באשר לאי ביצוע בדיקת כלי הנשק, וזאת למרות שהמשיבה הציגה כראיות מטעמה, מסמכים הנוגעים לכלי הנשק הכוללים דו"חות תפיסה וסימון וכן חוות דעת מומחים. בית המשפט קבע כי מקומה של הטענה לאי ביצוע בדיקת כלי הנשק היה לפני בית משפט השלום ולא לפני ערכאת הערעור, ומשלא נטענה לפני בית משפט השלום נבצר  מהמשיבה לטעון בנושא. עוד קבע בית המשפט, באשר למשמעות הראייתית שיש לייחס לאי ביצוע בדיקת הנשק, כי בית משפט השלום ביסס את הרשעתו על עדויותיהם של ארבעת המתלוננים אותן מצא מהימנות וקוהרנטיות ובנסיבות אלו אי ביצוע בדיקת ירי לכלי נשק, אין בה כדי לשלול את עובדת ביצוע הירי. באשר לטענת הפגמים לכאורה שנפלו בתהליך הזיהוי קבע בית המשפט כי גם טענה זו דינה להידחות, שכן אין חולק כי המבקשים נכחו במקום והשתתפו באירוע וגם אם נפל פגם בזיהוי המבקשים אין בכך בכדי להביא לזיכוים. גם בנוגע לעונש דחה בית המשפט את ערעורם של המבקשים וקבע כי קביעתו של בית משפט השלום מקובלת עליו.

           מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי אשר בגדרה טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדחה את ערעורם. המבקשים חוזרים על טענתם לעניין מחדל חקירתי שאירע בהתנהלות המשטרה, בכך שנמנעה מלבצע בדיקת ירי ברובים שנתפסו אצל המבקשים, בדיקה שלטענתם יכלה להכריע האם אכן ירו המבקשים ברובים בזמן האירוע. עוד טוענים המבקשים כי מסדרי זיהוי התמונות שנערכו, נערכו שלא כדין ולא היה מלכתחילה מקום לעריכתם במקום מסדרי זיהוי חיים. טענה נוספת שמעלים המבקשים כי הם שייכים למערך הביטחוני בישובם, לפיכך הצטרפותם לסייע לברוך לפי בקשתו בהרחקת חלק מהמתלוננים יוצרת מבחינתם ככפופים לו את הסמכות להיענות לבקשתו ולבצע את המשימה. לעניין האישום השני טוען המבקש 2 כי יש לזכותו מחמת הטענה של זוטי דברים. לעניין חומרת העונש טוענים המבקשים כי בית המשפט לא נתן משקל של ממש לעובדה שעונשם נגזר כשלוש שנים לאחר ביצוע העבירות, וכן כי התעלם מהמלצות שירות המבחן שלא להטיל עליהם עונשי מאסר בפועל.

           מנגד, טוענת המשיבה כי בקשתם של המבקשים אינה מצדיקה דיון בפני ערכאה שלישית שכן אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית, החורגת מדלת אמותיו של תיק זה. לטענתה גם לגופו של עניין אין בבקשה כדי ללמד על שגגה שנפלה תחת ידו של בית המשפט המחוזי, שכן עיקר טענות המבקשים מופנה כנגד קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות אשר נקבעו על ידי הערכאה הדיונית והלכה היא כי בית משפט כשבתו כערכאת ערעור איננו נוטה להתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית.

           לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, הגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להדחות.

           הלכה היא, כי רשות ערעור בפני ערכאה שלישית, ניתנת במקרים חריגים בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינם של המבקשים נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, והמבקשים לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון נוסף בסוגיה בפני ערכאה שלישית. מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.

           מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופו של עניין, דין הבקשה להדחות. המבקשים מעלים טענות כנגד אי קיום בדיקה בליסטית. טענה זו הועלתה בפני בית המשפט המחוזי ונדחתה. שלב הערעור נועד לבחון את פסק הדין של הערכאה הדיונית, ולא מיועד לפתוח את ההליכים מחדש (ראו ע"פ 548/83 דהוד נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(2),6) הטענה בקשר לאי ביצוע בדיקת כלי הנשק לא עלתה בבית משפט השלום, ואין מקומה להתברר בערעור.

           באשר לטענה כי מסדר הזיהוי בוצע שלא כדין, מדובר בטענה שהמבקשים זנחו במסגרת סיכומיהם, ושבו והעלו אותה במסגרת הערעור, ואין בידי לקבלה. בית משפט השלום קבע כי אין מחלוקת לעניין הזיהוי, וכי המבקשים הודו במעורבותם באירוע. יתרה מזו, אף אם נפלו פגמים במסדרי הזיהוי מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הדבר עשוי להשפיע על משקלן של הראיות המתייחסות למסדרי הזיהוי ולא על קבילותן.

           באשר לטענת המבקשים כי הצטרפותם לסייע לברוך לפי בקשתו בהרחקת חלק מהמתלוננים יוצרת מבחינתם ככפופים לו את הסמכות להיענות לבקשתו ולבצע את המשימה, הרי שדינה להידחות. בעדותו העיד ברוך כי לא הורה למערערים לירות וכי נתן פקודה מפורשת וברורה לסגת, וכי התנהגותם של המבקשים הייתה על פי החלטתם האישית, עדות שהתקבלה על ידי בית משפט השלום. משכך איני רואה מקום להתערב בממצא עובדתי זה של בית משפט השלום. יתרה מכך בית משפט השלום קבע כי מבירור העדויות וכן על פי מסמך המגדיר את סמכויותיו של ברוך מטעם צה"ל, התברר כי סמכויותיו חלות בתוך תחום הישוב בלבד ולא מחוצה לו כפי שהתרחש במקרה שבפנינו.

           המבקש 2 טוען להגנת זוטי דברים ביחס לעבירה של החזקת נשק ללא רישיון, בנימוק כי מדובר ברובה אויר שאינו מסוגל לירות כדורים, ואשר היה זרוק בארגז ביחד עם חפצים רבים נטולי שימוש. דינה של טענה זו להידחות, הוראת סעיף 144(ג1)(1) לחוק העונשין קובעת בבירור כי אחת היא אם הנשק תקין או לאו.

           באשר לטענות לגבי העונש, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירות אותן ביצעו המבקשים, אשר תצדיק התערבות בעונשם.

           אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

           המבקשים יתייצבו ביום 10.4.2008 לא יאוחר מהשעה 10:00, בתחנת המשטרה במגרש הרוסים בירושלים, לשם תחילת ריצוי עונשם.

           ניתנה היום, ג' באדר ב התשס"ח (10.3.2008).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ