אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מורן נ' עיריית נתניה ואח'

מורן נ' עיריית נתניה ואח'

תאריך פרסום : 07/03/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות כפר סבא
10781-06-10
07/03/2011
בפני השופט:
דורון חסדאי

- נגד -
התובע:
בלה מורן
הנתבע:
1. עיריית נתניה
2. הדס חברת עורכי דין

החלטה

רקע כללי וטענת הצדדים בתמצית

1.בפניי תביעת התובעת על סך 5,922.5 ₪. לטענת התובעת הנתבעות דרשו ממנה לשלם סך של 1,012.50 ₪ בגין קנס דו"ח חניה שבמקור עמד על 70 ₪, זאת כאשר הודעות הקנס הראשונות לא הגיעו לידיה מאחר ובתקופה הרלוונטית היא שינתה כתובת.

2.לטענת התובעת, רק בחודש נובמבר 2004 היא קיבלה לראשונה לכתובתה שברח' השחף 27 בהוד השרון דרישת תשלום קנס בגין דו"ח חניה המתייחס ליום 6.5.98 (ר' נספח א' לכתב התביעה). לדברי התובעת, הודעת התשלום נקבה בסכום של 332 ₪ כאשר הקרן הינה 70 ₪. התובעת מציינת, כי פנתה לנתבעת מספר 2 ביום 8.12.04 וביקשה לקבל לעיונה את דו"ח החניה המקורי (ר' נספח ב') אך מכתבה זה לא נענה וביום 8.1.09 כ- 5 שנים לאחר ששלחה את המכתב נשלחה לה הודעה על ידי הנתבעת 2 באשר לרישום עיקול על כלי הרכב והחוב עמד הפעם על 659 ₪ (ר' נספח ג').

3.עוד מציינת התובעת, כי במענה לנספח ג' היא פנתה פעם נוספת ביום 17.1.09 אל הנתבעות וכבלה על כך שטרם הומצא לה דו"ח החניה המקורי (ר' נספח ד'). ביום 27.1.09 הנתבעת 2 השיבה למכתבה וציינה כי עניינה מצוי בבדיקה (ר' נספח ה'). בהמשך לכך נשלח אליה מכתב ביום 9.2.09 ובו נאמר בין היתר, כי מרישומי מחשב רשות החנייה עולה, כי הוגשה בקשה לביטול הודעת תשלום הקנס וזו נדחתה (ר' נספח ו').

4.לטענת התובעת האמור בנספח ו' חסר שחר מאחר והיא מעולם לא קיבלה את הדו"ח המקורי ואף לא הגישה בקשה לביטולו טרם דרישתה לקבל את הדו"ח ביום 8.12.04 וכן מעולם לא הומצאה לידיה החלטת התובע בענין (ר' סע' 15 ונספח ז').

התובעת מציינת, כי ביום 2.3.09 שלחה אליה הנתבעת מספר 2 מכתב (ר' נספח ח') בו נאמר בין היתר כי די במשלוח ההודעה בדואר רשום כדי שתיחשב מסירה כדין. לטענת התובעת משלוח ההודעה בדואר רשום צריך להיעשות לכתובת הנכונה ועל פי הודעת הדו"ח הראשונה מיום 10.2.99 הרי שהדו"ח נשלח לכתובת שגויה ברח' צה"ל 60 בפתח תקווה בעוד היא העתיקה כתובתה לרח' השחף 27 בהוד השרון כבר בשנת 1996. עוד מציינת התובעת, כי מכתב ראשון בענין הדו"ח נשלח לכתובתה הנכונה ביום 20.11.01 דהיינו מעל לשלוש שנים מיום ביצוע העבירה וכן היא קיבלה לידיה מכתב ראשון בענין הדו"ח בנובמבר 2004, כשש שנים מאוחר יותר, ולפיכך חלה התיישנות. (ר' סעיף 18 ונספח ט').

בסופו של יום, כך על פי טענת התובעת, ביום 20.6.09 היא החליטה לשים קץ להתנהלות הנתבעות ולצורך הקטנת הנזק ושילמה תחת מחאה סך של 1,012.50 ₪ (ר' נספחים י' וי"א).

5.בנסיבות הענין, מתבקש בית המשפט לקבוע, כי "הנתבעות נהגו כלפי התובעת בחוסר סבירות משווע העולה כדי רשלנות ו/או עשיית עושר ולא במשפט ובניגוד לדין לרבות טענות התיישנות ולפסוק כי הנתבעות ישיבו לנתבעת את הכספים שנגבו על ידן שלא כדין", בניכוי סכום הדו"ח המקורי (70 ₪) וכן הוצאות בגין היעוץ המשפטי ועוגמת נפש. (ר' סעיף 21).

6.הנתבעת מספר 1 בכתב הגנתה ציינה בין היתר, כי הגם שהתביעה נראית כתביעה להשבה כספית, המדובר למעשה בתקיפת תוצאות הליך פלילי הואיל והליכי הגביה ננקטו בעקבות אי הסדרת חובה של התובעת בגין דו"ח חניה שנרשם ביום 6.5.98 ברח' לילך 1 על רכב שמספרו 69-271-29 (ר' נספח א').

7.הנתבעת טענה, כי דין התובענה להידחות על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית וזאת מכח הוראת סעיף 229 (ח2) וזאת מפני שמשלא שילמה התובעת את הקנס ולא הגישה בקשה במועד הנקוב לביטול הודעת תשלום הקנס כמוה כמי שהורשע בבית משפט והסמכות לבטל הרשעתה נתונה בידי בית המשפט לעניינים מקומיים. (ר' סע' 8-10 לכתב ההגנה).

8.לענין טענת ההתיישנות, טענה הנתבעת, כי אין מקום לטענה זו היות ונשלחו הודעות תשלום מידי פרקי זמן הקצרים משלוש שנים וזאת בהתאם לסעיף 11 לחסד"פ ובהתאם לבג"צ סצ'י. לדברי הנתבעת חזקה שהודעות הקנס שנשלחו בדואר רשום לכתובתה הרשומה של התובעת במשרד הרישוי התקבלו על ידי התובעת (ר' סע' 30-27).

9.הנתבעת מספר 2 הגישה בקשה לסילוקה של התובענה על הסף, בין היתר מן הטעמים הבאים:

א. היעדר סמכות עניינית לפי שהמדובר בתביעה שעניינה הטלת קנס על רכבה של התובעת בגין ביצוע עבירת חניה. מהות התביעה היא ביטול דו"ח חניה מחמת התיישנות העבירה ואין לתקוף בהליך אזרחי תוצאותיו של הליך פלילי (ר' פס"ד וקס) והסמכות נתונה לבית המשפט לעניינים מקומיים. (ר' סע' 8-1 לבקשה)

ב.עוד טוענת הנתבעת מספר 2, כי בתביעתה תובעת התובעת גם פיצוי מעבר לחוב שלכאורה שולם על ידה בגין נזקים שנגרמו לה עקב הליכי הגבייה, אך הפסיקה קבעה כי בטרם יטען תובע בנזקים שנגרמו לו עקב נקיטת הליכים שלא כדין לגביית דוחות חניה, עליו ראשית לפנות לבית המשפט המוסמך אשר יתן החלטתו בטענותיו ביחס לדו"חות. (ר' סע' 11-9 לבקשה).

ג.מחמת העדר יריבות ועילה לפי שהנתבעת מספר 1 היא האחראית הבלעדית להסדרת החניה, לרישום הדו"חות ולביטולם ואילו הנתבעת מספר 2 מטפלת בהליכי הגביה בלבד בשם, בעבור ולפי הנחיות העיריה כאשר המדובר בפעולות טכניות בלבד.(ר' סע' 23-13).

כמו כן, לטענת הנתבעת מספר 2 התביעה מתייחסת להודעת תשלום קנס שהתגבשה לכלל פסק דין חלוט, מטרת התובעת לבטל את פסק הדין הפלילי ובנסיבות הענין אין היא בעלת הדין הרלוונטית. (ר' סע' 29-24).

ד.עוד טוענת הנתבעת מספר 2, כי בית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה עקב תשלום הדו"ח וזאת מאחר ותשלום הדו"ח/החוב על ידי התובעת מהווה הודאה בחוב בהתאם להוראת סעיף 229 (ח'2) לחסד"פ לפיה רואים מי ששילם את הקנס כאילו הודה באשמה, הורשע ונשא את עונשו. (ר' סע' 31-30).

10.התובעת בתגובתה לבקשה לסילוק על הסף טענה, כי מעולם לא ביקשה סעד של ביטול הקנס וכי לדבריה מדובר בתביעת נזיקין בגין עוולת הרשלנות ובעילה של התעשרות שלא כדין ולבית משפט זה הסמכות העניינית לדון בתובענה ואין היא תוקפת את ההליך הפלילי בהליך האזרחי. לשיטת התובעת עסקינן בתביעת נזיקין אשר יש לאבחן אותה מהמקרים המצויינים בפסיקה, כתב התביעה אינו מבוסס על תקיפת ההליך הפלילי ואינו תוקף את עצם קיום הקנס, התובעת מעולם לא כפרה באשמה של עבירת החניה שבגינה נתקבל הקנס, ואף לא ביקשה את ביטולו, אינה טוענת להתרשלות מצד הנתבעת מספר 2 בהליכי הגביה ומשכך בית המשפט אינו מתבקש בתביעה לשנות את תוצאות ההליך הפלילי אלא לפסוק כי התנהלותה של הנתבעת מספר 2 בהליכי הגבייה נעשתה ברשלנות ותוך התעשרות שלא כדין. (ר' בין היתר סע' 11).

11.באשר לטענת היעדר היריבות והעילה, הרי שלשיטת התובעת המדובר בתביעת רשלנות והתעשרות שלא כדין בביצוע הליך הגביה ומכאן שאין מקום למחוק את הנתבעת מספר 2 מכתב התביעה שכן היא הגורם הרלוונטי לביצוע העוולות מאחר והיא פועלת מטעם הנתבעת מספר 1 בהליכי גביה, בשמה ומטעמה של זו. (ר' בהרחבה סע' 25-15).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ