אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מוריץ נ' הראל ואח'

מוריץ נ' הראל ואח'

תאריך פרסום : 17/03/2014 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום כפר סבא
53976-11-12
12/03/2014
בפני השופט:
צוריאל לרנר

- נגד -
התובע:
מיכל מוריץ
הנתבע:
1. נורי הראל ז"ל
2. נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1.תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 10.6.2012 ברח' קק"ל בקרית ביאליק. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 8,522 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי.

2.יצוין, כי הנתבע מס' 1, שנהג ברכב הנתבעים, נפטר מאז התאונה, ולא מסר עדות.

3.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

4. התובעת טוענת, כי תוך נסיעתה בנתיב השמאלי מתוך שני נתיבים ברח' קק"ל, שהוא כביש חד-סטרי, הבחינה ברכב הנתבעים עומד ביציאה מרח' דגניה, המתחבר לרח' קק"ל מימין. רכב הנתבעים עמד סמוך לתמרור "עצור" העומד בצד ימין לבאים מרח' דגניה. כשהתקדמה ברח' קק"ל, הגיח ככל הנראה רכב הנתבעים מתוך הרחוב, ופגע בדופן ימין של רכבה.

5.מטעם הנתבעים העידה אלמנתו של הנתבע 1 המנוח, שישבה לצדו ברכב, וכן הוצג תרשים שערך המנוח על גבי מחשב, המראה את מיקום כלי הרכב ביחס לכבישים.

6.לגרסת עדת הנתבעים, התואמת את ההודעה הכתובה שמסר בשעתו המנוח, כלל לא הגיע רכבם מרח' דגניה. העדה והמנוח התגוררו ברח' קק"ל 5, והחנו את רכבם בחניית הבית, שהכניסה אליה נמצאת על רח' קק"ל, בצד שמאל לנוסעים על הרחוב, מנגד למקום היציאה של רח' דגניה אל רח' קק"ל. המנוח הוציא את רכבו מהחניה, בנסיעה אחורנית, תוך סיבוב שמאלה, באופן שרכבו התיישר פחות או יותר עם כיוון התנועה, ועמד בערך באמצע הכביש, כשהוא מוטה מעט שמאלה, לקראת המשך נסיעה ישר. טרם החלו בנסיעה, והתובעת הגיחה משמאלם, תוך ניסיון כושל לעבור בין רכב הנתבעים לרכב שחנה משמאל הדרך, ורכבה התחכך כדי מחצית מאורכו בפינה השמאלית-קדמית של רכב הנתבעים.

7.אעיר, כי לפי שתי הגרסאות לא הוחלפו פרטי הנהגים סמוך לאחר התאונה, וכל אחת מהעדות מסרה את גרסתה-שלה לכך, אולם לא מצאתי כי יש בכך כדי להשליך באיזה אופן שהוא על ההכרעה בתיק זה.

8.בשתי העדויות מצאתי פרכות קשות, ואני מתקשה לתת אמון מלא באיזו מהן: גרסת התובעת אינה מסבירה איך הגיע רכב הנתבעים מרח' דגניה, שם עמד לשיטתה, עד לנתיב השמאלי של רח' קק"ל, שעה שהתובעת אף העידה כי ברחוב היתה תנועה ערה בשני הנתיבים, והיא כלל לא הבחינה בו נוסע. גם תמונות הנזק מצביעות לכאורה על התחככות יותר מאשר על חבטה שאמורה להיגרם מתנועה של רכב הנתבעים. מאידך, השרטוט שערך המנוח ממקם את המכוניות אל מול רח' דגניה, במקום אליו לא יכול היה הנתבע להגיע עם מכוניתו תוך נסיעה אחורנית כמתואר, אלא אם לאחר מכן התקדם, בניגוד לאשר כתב בהודעתו ולאשר העידה אלמנתו; יוער, כי במהלך עדותה, עת עומתה עם קושי זה, מצאה עצמה נאלצת להעיד כי אכן התקדם, זאת בד בבד עם התעקשותה כי לא התקדם כלל.

9.למשמע שתי העדויות, דעתי נוטה יותר לקבל את חלק עדות הגב' הראל, אלמנת המנוח, המתייחס למקור נסיעתם ולאופן בו נכנסו אל רח' קק"ל – עדות המפריכה כמעט לחלוטין את גרסת התובעת, שכן בשום שלב לא היה רכב הנתבעים ברח' דגניה או בסמיכות של ממש אליו. חלק זה של עדות הגב' הראל היה קוהרנטי ונחרץ, ומתיישב טוב יותר מאשר גרסת התובעת עם הנקודות לגביהן אין מחלוקת, דהיינו: תמונות הנזק ומקום הימצא רכב התובעת בעת התאונה.

10.לא הוברר לטעמי די הצורך אם אכן היה רכב הנתבעים בעמידה בעת התאונה, או שהתקדם מעט לאורך רח' קק"ל, וכאמור, גם הגב' הראל לא היתה עקבית בעניין זה, אולם מאידך, גם לא שוכנעתי כי נקודה זו היא שתכריע במחלוקת. אני סבור, כי נוכח הממצא האמור באשר לכיוון נסיעת המנוח אל רח' קק"ל, אין ברירה אלא להסיק, כי התובעת ראתה או אמורה היתה לראות את רכבו, וכפועל יוצא, אין מנוס אלא לקבוע, כי מסתבר יותר שהתובעת אכן ניסתה לעקוף משמאל את רכב הנתבעים שהפריע למהלך התקין של התנועה, וכשלה בכך, מאשר שנסעה כדרכה ורח' הנתבעים הוא שהופיע לפתע לצדה, לאחר שלכאורה עמד קודם לכן מימין לכביש, על קצה רח' דגניה.

11.אעיר, כי לאור התוואי המתעקל של הכביש, כפי שהוצג לי בתצלומים מהמקום, מתיישבים הממצאים שאינם במחלוקת עם ניסיון של התובעת להטות את רכבה ימינה לאחר שכבר החלה בעקיפת רכב הנתבעים, אולי כדי להתרחק מרכב חונה בשמאל הדרך, וכך נגרמה פגיעת החיכוך רק מאמצע מכוניתה ואחורנית, ולא מתחילתה.

12.חלק מהאמור לעיל אינו יותר מאשר השערה, המתיישבת עם המעט שניתן לדלות מהעדויות; אולם אני סבור שבכל מקרה, עלי לקבוע כי התובעת לבטח לא השכילה להוכיח את גרסתה להתרחשות התאונה, ולפיכך יש לקבוע כי לא עמדה בנטל ההוכחה הקבוע במשפט האזרחי, ואין מנוס, אפוא, אלא לדחות את תביעתה.

13.לאור האמור, אני דוחה את התביעה, ומחייב את התובעת לשלם לנתבעים את שכר העדים בסך 250 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,250. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, י' אדר ב תשע"ד, 12 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ