אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מורד עבדלסלאח נ' מחמוד מחמד ואח'

מורד עבדלסלאח נ' מחמוד מחמד ואח'

תאריך פרסום : 12/04/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
2509-05
11/04/2010
בפני השופט:
רנר שירלי

- נגד -
התובע:
מורד עבדלסלאח
הנתבע:
1. מחמוד מחמד
2. זמזם שוויקי
3. עומר גזאוי

פסק-דין

פסק דין

1. בפני תביעה לביטול פסק דין שניתן בת.א. 14201/99 על ידי כב' השופט פרקש בתביעה שהוגשה על ידי הנתבע 1 כנגד התובע והנתבע 2. בכתב התביעה בת.א. 14201/99 נתבקש סילוק ידם של התובע והנתבע 2 ממקרקעין, מתן צו מניעה קבוע האוסר עליהם לבצע עבודות בנייה במקרקעין וכן מתן צו המחייבם להחזיר את המצב לקדמותו ערב ביצוע עבודות הבנייה על ידם. ביום 15.5.02 ניתן פסק דין בהתאם למבוקש. ערעור שהוגש על פסק הדין נדחה.

כתבי הטענות

2. על פי כתב התביעה הושג פסק הדין במרמה ובהונאה. גירסת התובע באותה תביעה (הנתבע 1 בענייננו) היתה כי רכש את הקרקע מהנתבע 2 שרכש אותה ביום 7.9.97 מאת בתו של המנוח עלי שאהין אחמד משעל – הגב' מייסר עלי שאהין אחמד משעל. הגב' מייסר שאהין הציגה לנתבע 2 הסכם מיום 14.6.66 בינה לבין אביה המנוח לפיו מכר לה את כל זכויותיו בחלקה הנ"ל, חלקה אשר היתה בבעלות משותפת שלו ושל אחיו וסוכם ביניהם שתועבר לבעלותו הבלעדית של הראשון. הנתבע 3 שייצג את התובע באותה תביעה והנתבע 1 עשו קנוניה והכניסו לתיק בית המשפט צו ירושה מזוייף המתייחס לכאורה לעלי שאהין אחמד משעל שכאילו הוצא על ידי בית הדין השרעי ולפיו נפטר המנוח ביום 11.4.64. מסמך מזוייף זה היווה למעשה יסוד מרכזי בפסק הדין שדחה את גירסת התובע מאחר ואף בית המשפט תהה כיצד יכול היה האב לנוכח תאריך פטירה זה למכור את החלקה שנתיים לאחר פטירתו ביום 14.6.66 לבתו. על פי כתב התביעה המסמך שנמסר על ידי התובע הוא צו ירושה משנת 1994 בו כתוב כי המנוח נפטר בשנת 1980 ולא הזיוף שהוכנס לתיק. לאחר שניתן פסק הדין הגיש התובע המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי להצהיר על בעלותו אך לנוכח ההכרעה בשלום בשאלה האינצידנטלית של הבעלות נדחתה תביעתו. ערעור לעליון בעניין זה נמחק לנוכח אי התייצבות ב"כ התובע שסבר שאין סכוי לתביעה. בכתב התביעה מתבקש ביטולו של פסק הדין שניתן.

בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבע 1 מוכחשת כל שותפות במעשה ההונאה המיוחס לנתבע 1 ומוכחש כי פסק הדין הוצא במרמה/הונאה. מוכחש גם כי הונאה/מרמה הביאו את בית המשפט המחוזי לדחות את תביעת התובע. על פי כתב ההגנה משהחליט בית משפט השלום בתביעה התעלם מצו הירושה עליו מבסס התובע את תאורית הקונספירציה וחרף התעלמות זו הגיע למסקנה כי יתר המסמכים עליהם מבסס התובע את תביעתו אינם אלא זיוף. בית המשפט קבע שהסכם המכר הינו זיוף שכן עולה כי הוקלד במחשב על אף שנעשה בשנת 1966. בית המשפט קבע שנסח הרישום במס רכוש הינו זיוף שכן הנסח האותנטי הוגש על ידי הנתבע. בנוסף תהה בית המשפט כיצד תרכוש גב' מייסר שאהין את כל החלקה מאביה שאינו אלא אחד היורשים.

הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה.

על פי כתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבע 3 מילא האחרון את חובתו נאמנה כלפי התובע. תעודת הפטירה "אינה הסיבה ואינה הטענה העיקרית" אשר אליה הגיע בית המשפט בתיק א. 14201/99. על פי כתב ההגנה לנתבע 3 אין התנגדות כי פסק הדין יבוטל.

בכתב התשובה נטען כי מי שזייף את צו הירושה גם זייף את נסח מס רכוש. התובע קיבל מהנתבע 2 את הסכם המכר ואת צו הירושה האותנטי ואותם מסר לנתבע 3. רק מאוחר יותר כשישב עם עו"ד גורן גילה לא רק את צו הירושה המזוייף שהוגש אלא גם את נסח מס הרכוש.

3. מטעם התובע הוגש תצהירו של התובע. מטעם הנתבע 1 הוגשו תצהיריהם של הנתבע 1 ושל עו"ד נביל אזחימאן מי שייצג את הנתבע 1 בת.א. 14201/99. עוד הוגש מטעם הנתבע 1 תצהירו של ספיר רזק ח'ורי בעליו של המשרד ברמאללה ממנו לכאורה נשלח צו הירושה המזוייף. מטעם הנתבע 3 הוגש תצהירו של הנתבע 3. כל המצהירים נחקרו על תצהיריהם למעט ספיר רזק ח'ורי אשר ב"כ הנתבע 1 וויתר על העדתו לדבריו בשל אי נכונות העד המתגורר ברמאללה לבוא לישראל על מנת להיחקר על תצהירו (ר' עמ' 28, שורות 2-7). ב"כ התובע והנתבע 1 הגישו סיכומים בכתב. מספר נסיונות להמציא לנתבע 3 את ההחלטה בדבר הגשת הסיכומים לא צלחו בין היתר לאחר שהדואר שנשלח לכתובת אותה ציין כמען להמצאת כתבי בית דין חזר בציון "עזב ללא מען".

הטענות בסיכומים

4. לטענת ב"כ התובע בסיכומיו היתה לזיוף שיוחס לתובע השפעה מכרעת על שיקול דעתו של כב' השופט פרקש בהכרעת הדין. עוד טוען ב"כ התובע כי אחד הסעדים שפסק כב' השופט פרקש של החזרת המצב לקדמותו אינו בסמכותו העניינית של בית משפט השלום ולכן גם מטעם זה דינו של פסק הדין של כב' השופט פרקש להתבטל. לטענת ב"כ התובע לנוכח תצהירו ועדותו של הנתבע 3 הוכח כי צו הירושה המזוייף ונסח הרישום המזוייף ממס רכוש הוכנסו לתיק נשוא התביעה על ידי הנתבע 3 תוך שיתוף פעולה עם הנתבע 1 ומי שייצג אותו אותה עת וזאת ללא ידיעתו של התובע אשר המציא לבא כוחו את צו הירושה האותנטי. לטענת ב"כ התובע אין ליתן כל אמון בעדותו של הנתבע 1. לטענתו גם הויתור על העדתו של מר חורי ספיר ריזק הוא אך אמתלא שתכליתה הכנסת התצהיר לתיק בלא לאפשר את החקירה עליו. לבסוף טוען ב"כ התובע כי בפרוטוקול שהתנהל בת.א. 14201/99 ובחקירתו של עו"ד אזחימאן בתיק זה יש כדי לתמוך בקיומה של קונספירציה בין עו"ד אזחימאן לבין הנתבעים 1 ו-3 במסגרת ת.א. 14201/99 שתכליתה מרמה והונאה.

לטענת ב"כ הנתבע 1 בסיכומיו אפילו היה יסוד כלשהוא לטענת הקנוניה בהכנסת המסמכים המזוייפים, ואין, מפסק הדין נשוא התביעה ברור כי ההכרעה בו כלל לא הושפעה מכך אלא התבססה על יסוד נטל הראיה וקביעת אמינות גירסתו של הנתבע 1 שהתבססה על עדותו ומסמכים. עוד טוען ב"כ הנתבע 1 כי הטענה בדבר הקנוניה בהכנסת המסמכים המזוייפים נסתרת מכך שהוכח כי צו הירושה המזוייף ונסח מס הרכוש היו בידי התובע עוד בשנת 1998 והוא זה שהגיש אותם לבית המשפט בשני הליכים קודמים לתביעה המקורית. לטענת הנתבע 1 גם לוקה הגשת התביעה הנוכחית בשהוי כבד. עוד טוען ב"כ הנתבע 1 כי הוכח שהתובע לא דובר אמת ככל הנוגע לקיומם של הליכים קודמים והחזקת צו הירושה המזוייף על ידו קודם להליך הנוכחי. אשר לתצהירו של הנתבע 3 שלמעשה מהווה את הראייה היחידה לגירסת התובע אשר תצהירו שלו הוא כולו בגדר עדות שמיעה לא קבילה, הרי שגירסא זו שונה בתכלית שנוי מהאמור בכתב ההגנה שם נטען כי הנתבע 3 מאויים על ידי התובע, ומנוסח התצהיר עולה כי נערך על ידי ב"כ התובע. בנוסף, הנתבע 3 הורשע בפלילים והושעה מחברותו בלשכת עורכי הדין ועיון בפסק דין שניתן בעניינו מעלה כי אין זו הפעם הראשונה שהוא משנה גרסאות. מחקירתו של הנתבע 3 עולה כי לא אמר אמת עת טען כי שני המסמכים הגיעו לידיו לראשונה רק ביום 7.7.99 ועולה כי הוא עצמו הגישם בשני הליכים קודמים בשם התובע. גירסא שקרית זו יש בה כדי להביא לקריסת טענות התובע שכולן נשענות אך על האמור בתצהירו של הנתבע 3. מעבר לכך גם חקירתו הנגדית של התובע עצמו מעידה על אי אמינתו. לטענת ב"כ הנתבע 1 בקשה לביטולו של פסק דין בטענת מירמה היא חריג צר לעקרון סופיות הדיון וככזה על בית המשפט לעשות שימוש מדוד ושקול בכוחו לבטל פסק דין חלוט. לנוכח האמור די בגירסתו השקרית של התובע כדי לדחות את התביעה. מכל מקום יש להעדיף את עדויותיהם של הנתבע 1 ועו"ד אזחימאן על פני עדויותיהם של התובע ושל הנתבע 3. ההלכה היא כי טענת רמייה מטילה נטל הוכחה מוגבר על הטוען זאת והתובע כלל לא עמד בנטל זה. התובע גם לא עמד בנטל המוטל עליו מכח הוראת סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש]. לבסוף טוען ב"כ התובע כי הסעד שנתבקש הוא מתחום דיני היושר ובית המשפט לא יתן סעד למי שבא בידיים לא נקיות ולוקה באי אמירת אמת.

5. בעקבות סיכומי הנתבע 1 הגיש ב"כ התובע "בקשה לאפשר לתובע להשיב על סיכומי טענותיו בכתב של הנתבע מס' 1, לגבי הסוגיא אם היה למר גזאוי צו ירושה בדומה למסמך בש/2, בשנת 1998". בבקשה גם פורט הטיעון לגופו. על פי הבקשה יש בטענות ב"כ הנתבע 1 משום הטעייה של בית המשפט שכן הנתבע 3 מעולם לא אמר בתצהירו או בעדותו כי לפני שקיבל את הפקס ביום 7.7.99 לא היה לו עותק מהמסמכים המזוייפים אלא כל שאמר הוא כי קיבל בפקס את המסמך שהוצג לו. הוא לא נשאל על מסמך דומה האם היה לו בעבר אלא על "המסמך הזה".

בתגובה שהגיש ב"כ הנתבע 1 כלל גם הוא טעון לגופו לעניין האמור בבקשת התובע.

ב"כ התובע הגיש בעקבות זאת בקשה להתעלם מהטעון האחרון לגופו ולאשר את בקשת התובע להשיב לסיכומים. למעלה מן צורך ניתנה בשלב זה החלטה ולפיה רשאי ב"כ התובע להשיב על סכומי הטענות בנקודה שנתבקשה. על אף שההחלטה הומצאה לב"כ התובע בחר ככל הנראה להסתפק בטעון שהוגש קודם לכן.

דיון

6. "ההסדר החקיקתי לקיומו של "משפט חוזר" שבגדרו ניתן להעמיד לדיון מחדש (de novo ) ענין שהוכרע בפסק דין חלוט, הוגבל לפלילים...). בדין האזרחי לא נקבע הסדר דומה לבירורו של עניין אזרחי, אך כבר נקבע, בעקבות פסיקה אנגלית, כי חרף היעדרו של הסדר חקיקתי מקביל, ניתנה לבית-משפט אזרחי סמכות טבועה לבטל פסק-דין חלוט בהתקיים נסיבות שבהן שיקולים של צדק עדיפים על פני שיקולים של מעשה-בית-דין.....הפסיקה שבה נדונה האפשרות לעריכתו של "משפט חוזר" בעניין אזרחי התייחסה בעיקר למקרים שבהם הסתמך המבקש על עילת תרמית, הינו הטענה כי פסק-הדין שניתן נגדו הושג במירמה, אך הפסיקה הכירה באפשרות העקרונית לבטל פסק-דין גם בשל עילות נוספות, ובראשן העילה בדבר התגלותן של ראיות חדשות... הכוונה למקרים שבהם לאחר שניתן פסק-סופי נתגלו ראיות חדשות שבכוחן לשנות את ההכרעה מיסודה, ואשר לא היה ניתן להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק-הדין..." (ר' ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ. בית טלטש בע"מ פ"ד נז(3) 366, בעמ' 371-372. ר' גם ע"א 417/89 סעד חסן סעד אע'בריה ואח' נ. האפוטרופוס לנכסי נפקדים ואח' פ"ד מה(4) 641; ע"א 4958/99 עין גב ו-5 אח' נ. מקורות חברת מים בע"מ תק-על 2000(4) 621; ע"א 254/58; המ' 194/58 ישראל אינגסטר נ. איזאק לנגפוס וערעור נגדי פ"ד יג(1) 449).

עילת תרמית לביטולו של פסק דין כוללת "ראיה חיצונית למשפט עצמו הנוגעת ל"מעשה רמאות אשר בוצע בניהול המשפט" (ר' ע"א 490/88 ד"ר אנבא בסיליוס המוטראן הקופטי של הכסא הקדוש של ירושלים והמזרח הקרוב נ. עדילה ואח' פ"ד מד(4) 397, בעמ' 407 המפנה לפסק הדין בעניין ישראל אינגסטר נ. איזאק לנגפוס, לעיל). מעשה רמאות מסוג זה כולל מצב בו "מוכר" עורך דין את אינטרס הלקוח אותו הוא מייצג, לצד השני (ר' פסק הדין בעניין ישראל אינגסטר נ. איזאק לנגפוס, לעיל, בעמ' 495, פיסקה ה'. ר' גם נ. זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי (1998), בעמ' 599).

7. עילת התובע לביטולו של פסק הדין נשענת במקרה הנוכחי על הגירסא ולפיה מי שייצג את התובע בת.א. 14201/99 הוא הנתבע 3 בתיק זה, הגיש תוך שיתוף פעולה ולבקשת הצד השני באותו הליך – הנתבע 1 בענייננו ובעצה אחת עם עורך דינו, מסמכים שידע כי הם מזוייפים על מנת לערער את אמינותו של התובע בעיני בית המשפט.

המסמך העיקרי לגביו כך נטען הוא צו ירושה מזוייף הנחזה להתייחס למנוח עלי שאהין אחמד משעל שלכאורה הוצא על ידי בית הדין השרעי בירושלים ביום 11.4.64 ואשר אינו עולה בקנה אחד עם טענת המכירה של חלקת האדמה נשוא אותה תביעה לבתו בשנת 1966. (ר' סעיף 4 לתצהירו של התובע). מסמך נוסף הוא נסח רישום מזוייף ממס רכוש שעליו הוסף השם "עלי" בכתב יד (ר' שם). גירסת התובע היא כי הוא מסר לעורך דינו צו ירושה ותעודת פטירה אותנטיים (ר' סעיפים 4(ד), 5(2)(ב) לתצהירו של התובע) וכי כלל לא היה מעורב בקבלת נסח הרישום של מס הרכוש (סעיף 7 לתצהיר). טענת הקנוניה עם הצד השני כעולה מהתצהיר נשענת על בירורים שעשה עורך דינו של התובע בהליך הנוכחי מהם עולה כי צו הירושה המזוייף "פוברק, עובד ונוצר" במשרד לעבודות משרדיות ברמאללה שבעליו מיודד עם הנתבע 1 והוא נשלח משם על ידו ו/או מי מטעמו לנתבע 3 באמצעות הפקס של המשרד ברמאללה (ר' סעיף 5 לתצהיר). אשר לנסח מס הרכוש גירסת התובע היא כי כיוון שהזיוף נעשה בצורה בולטת ומגושמת "לא יתכן כי עו"ד הרואה זיוף כה בולט במסמך ירשה את צירופו לראיות לקוחו, אא"כ היה שותף בקנוניה עם הצד האחר" (ר' סעיף 7(ד) לתצהיר). על פי התצהיר למעשה קבע כב' השופט פרקש כי התובע כלל לא היה מעורב בקבלת נסח הרישום של מס הרכוש" (ר' סעיף 7(ב)(1)(ב) לתצהיר).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ