אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מוראד נ' המוסד לביטוח לאומי

מוראד נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 21/05/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
30146-06-11
21/03/2013
בפני השופט:
מירון שוורץ

- נגד -
התובע:
ראניה מוראד
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.במכתבו מיום 29.4.11, הודיע הנתבע לתובעת על הפסקת תשלום מזונות על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב- 1972 (להלן: "חוק המזונות").

בהחלטה כאמור, הובהר לנתבעת כי אינה זכאית עוד לתשלום החל מיום 1.5.10, כיוון שהכנסותיה החל ממועד זה, גבוהות מהסכום המזכה אותה בקצבה. כן צוין כי לתובעת נוצר חוב בגין פער זמנים זה, בסך 16,941 ₪.

כנגד החלטת הנתבע כאמור, הוגשה התביעה שלפנינו, במסגרתה מבקשת התובעת לבטל את החלטת הנתבע לעיל, כמו גם את החוב שנוצר בעקבות כך, ולהצהיר כי התובעת זכאית לתשלום המזונות, החל ממועד הפסקת התשלום ואילך.

2.טענת התובעת הינה בעיקרה, כי גם אם פקעה זכאותה שלה לתשלום מהטעם המפורט בהודעת הנתבע, אין בכך כדי לפגוע בזכאותה של בתה הקטינה לכך, העומדת בפני עצמה מכח היותה "זוכה" לפי חוק המזונות.

3.הנתבע טען בכתב ההגנה כי החלטתו להפסיק התשלום בדין יסודה. הנתבע פירט את תנאי חוק המזונות ותקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ג- 1973 (להלן: "תקנות המזונות") והראה כי החל מחודש 5/2010, שיעור הכנסת התובעת מעבודה עלה על התקרה הקבועה לצורך הזכאות לגמלה.

4.כיוון שסוגיה משפטית דומה בנסיבותיה היתה תלויה ועומדת בבית הדין הארצי לעבודה, הסכימו הצדדים כי הליכים בתיק זה ימשכו רק לאחר מתן ההכרעה בה. משניתן ביום 17.10.12 פסק הדין בבית הדין הארצי (הדן בערעורים 25123-06-10, 29025-12-10, 22632-10-10 מיטל גילבר, אלינה לינד ושונטל המר (בהתאמה) - המוסד לביטוח לאומי, להלן: "פסק הדין"), הגישו הצדדים סיכומיהם בתיק זה. יצוין כבר עתה כי פסק הדין תומך באופן עקרוני בעמדת הנתבע.

5.הנתבע בסיכומיו ביקש לדחות התביעה בהסתמך על פסק הדין שניתן ואילו התובעת חזרה על טענותיה וציינה כי על אף ההלכה שנתקבלה, יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו וכי יש לקבל את התביעה במיוחד לאור העובדה כי "המדובר באם תושבת וילידת הארץ".

6.יובהר, כי העובדה שהתובעת אינה עומדת עוד בתנאי מבחן ההכנסה הקבועים בתקנות לעניין הזכאות להבטחת תשלום מזונות, לא היתה שנויה במחלוקת וככלל לא היתה כל מחלוקת עובדתית בתיק זה.

7.הסוגיה שעמדה להכרעה היא משפטית גרידא והינה האם העובדה שבתה של התובעת הינה "זוכה" על פי הגדרת המונח בחוק המזונות כשלעצמה מצדיקה את המשך התשלום, על אף שזכאות התובעת פקעה.

8.סוגיה משפטית זהה לזו שלפנינו, עמדה כאמור לדיון בהליכים 29025-12-10 ו-22632-10-10 הנ"ל ונסיבותיהם, כנסיבות תיק זה ממש. בשני מקרים אלו הופסקו התשלומים לפי חוק המזונות כיוון שהכנסת המערערות (אימהות שבחזקתן נמצאו הקטינים) היתה גבוהה מתקרת ההכנסות הקבועה בתקנות.

9.גם שם טענו המערערות כי יש להכיר בזכאות העצמאית של הקטין על פי הוראות החוק ולשלם לו גמלה מכח זכותו הקניינית. נטען, כי על זכאותו להבחן בנפרד, על בסיס הלכה שנקבעה בעב"ל 592/07 המוסד לביטוח לאומי – גאיה עאסי (קטינה) (להלן: "פס"ד עאסי").

10.בית הדין הארצי לעבודה דן במפורט בסוגיה עקרונית זו ודחה הטענה.

11.בית הדין הארצי לעבודה הכיר כמובן בזכותו המהותית השלימה והעצמאית של הקטין למזונותיו, אך בבוחנו את הזיקה שבין מחויבות הנתבע בבואו בנעלי החייב במזונות הקטין ובין תנאי הזכאות של ההורה המשמורן לבקש תשלום (הם גובה הכנסותיו בשים לב למספר הילדים הנתונים להחזקתו), סבר בית הדין כי החלטת הנתבע, בדין יסודה.

נמצא כי אין ב"מסלול הזכאות" המביא בחשבון את הכנסות ההורה המשמורן כדי לפגוע בזכויותיו החוקתיות של הקטין. תכלית ההסדר שבחוק המזונות, כך הוסבר, אינה חיוב הנתבע בתשלום מלא של המזונות אשר נפסקו לקטין, אלא הבטחת גמלת קיום לקטין בשים לב לחובת שני הוריו כאפוטרופסיו הטבעיים לזון אותו. על כן, קובע בית הדין הארצי, רלוונטית ומוצדקת בחינת רמת ההכנסה של הורה. (ראו פסקה 15 ופסקאות 20-22 לחוות דעתה של כב' השופטת רוזנפלד בפסק הדין).

על בסיס הנחות יסוד אלו, ציינה הנשיאה, כב' השופטת ארד בחוות דעתה שבפסק הדין, כי לעניין חוק המזונות ותקנות המזונות, נחשבים הקטין וההורה המשמורן כתא משפחתי וכלכלי אחד. חוק המזונות, כך נזכר, ממילא אינו יוצר התאמה מלאה בין התשלומים הניתנים מכוחו ובין הסכום המגיע לזוכה הקטין מאת החייב. מטרתו לתת רשת ביטחון כלכלית לאותו תא משפחתי, למען קיום מינימאלי בכבוד של הקטין. לפיכך, קובעת הנשיאה ארד בסע' 6 לחוות דעתה בפסק הדין: "החובה לתשלום מזונות הקטין מתגבשת בשים לב למצבו הכלכלי של ההורה אשר הקטין נמצא בהחזקתו. בהתאם, שיעור הכנסתו של ההורה בחזקתו מצוי הקטין, היא שיקול לגיטימי ורלבנטי בקביעת הזכאות לתשלום גמלה מחליפת מזונות".

12.ב"כ התובעת מפנה בסיכומיו לפס"ד עאסי, שם נקבע כי בנסיבות המצדיקות זאת, יחשב הקטין בלבד כ"זוכה" לפי חוק המזונות. הנסיבות שהתקיימו בפס"ד עאסי אינן דומות לענייננו וגם בפסק הדין האחרון שהבאנו לעיל, מאובחנת ההלכה שנקבעה בפס"ד עאסי. שם, אמה של הקטינה לא היתה זכאית לבקש תשלום מכח החוק שכן לא היתה כלל תושבת ישראל. באותו מקרה נפסק לפיכך, כי אין לקשור את זכותה של הקטינה עם מעמדה של האם עמה היא מתגוררת בישראל.

13.בענייננו, אין חולק כי התובעת ובתה הינן תושבות ישראל והן מתגוררות כאן מאז לידתן. הדבר צוין מפורשות בסיכומי התובעת. לפיכך, לא ברור מדוע מבקשת התובעת דוקא בשל נסיבות אלו לקבל את טענותיה, בעוד שמלבד נושא מבחן ההכנסה בגינו נשללה זכאות התובעת, אשר כאמור נדון והוכרע בפסיקה, לא פורטו בסיכומים "נסיבות מיוחדות" בגינן מבקשת התובעת להחיל את הלכת פס"ד עאסי בענייננו.

14.על בסיס המפורט לעיל, התביעה על מכלול רכיביה - נדחית.

מאחר שעסקינן בביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ