אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מוצמכר לריסה נ' מוצמכר ולדימיר ואח'

מוצמכר לריסה נ' מוצמכר ולדימיר ואח'

תאריך פרסום : 28/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום רמלה
1429-07
27/07/2010
בפני השופט:
ישגב נקדימון

- נגד -
התובע:
מוצמכר לריסה
הנתבע:
1. מוצמכר ולדימיר
2. כלל חברה לב י טוח בע"מ
3. אנדרי ריינגרץ
4. אליהו חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

רקע

זוהי תביעה בגין נזקי גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן - "החוק"). התובעת, ילידת 1962, נפגעה בתאונת דרכים אשר אירעה ביום 7.10.2006 (להלן – "התאונה" או "האירוע"). ומעשה שהיה, כך היה: על-פי התצהירים שהוגשו מטעם התובעת, במועד האמור היו התובעת (להלן – גם - "לריסה"), בעלה – הוא הנתבע 1 (להלן – גם - "ולדימיר") ואחרים, בפיקניק ביער בן שמן. הנתבע 3 (להלן – גם - "אנדרי") ניסה להתניע את רכבו, ומשלא הצליח בכך, הוזמן רכב חילוץ. ולדימיר ביקש לנסוע ברכבו אל מחוץ ליער על מנת לפגוש שם את רכב החילוץ ולהובילו אל מקום הפיקניק. ולדימיר טעה, ותחת שישלב להילוך אחורי הוא שילב להילוך קדמי, נסע לפנים ופגע בלריסה. כתוצאה מהתאונה, נמחצו רגליה של לריסה בין רכבו של בעלה ובין רכבו של אנדרי, והיא ניזוקה. הנתבעת 2 (להלן – גם - "חברת כלל") היא חברת הביטוח המבטחת את רכבו של ולדימיר (להלן ייקרא כלי רכב זה - "רכב כלל"). הנתבעת 4 (להלן – גם - "חברת אליהו") היא חברת הביטוח המבטחת את רכבו של אנדרי (להלן ייקרא כלי רכב זה - "רכב אליהו").

על-פי המתואר בחוות דעת המומחה מטעם בית-המשפט בתחום האורטופדי, ד"ר חנן טאובר, נגרם לתובעת כתוצאה מהתאונה "שבר בברך שמאל מסוג שצקר 2" (ראו עמ' 1 לחוות הדעת). ביום 9.10.2006 התובעת נותחה בהרדמה כללית "ובוצע שחזור השבר וקיבועו בעזרת פלטת תמיכה, בצד הקידמי לטרלי של השוק" (שם). התובעת שוחררה מבית החולים ביום 20.10.2006 כשהיא מתהלכת בעזרת קביים ללא דריכה על רגל שמאל למשך שישה שבועות. בהמשך עברה התובעת טיפולי פיזיוטרפיה.

ביום 26.3.2007 חייב בית-המשפט את הנתבעים 2-1 לשלם לתובעת תשלום תכוף בסך 45,720 ₪ על חשבון הפיצוי בהליך העיקרי.

שאלת החבות

תחילה, יש לקבוע מי מן הנתבעים חב בפיצוי התובעת. לית מאן דפליג, כי ביחסים שבין התובעת לבין הנתבעים 2-1 עסקינן ב"תאונת דרכים" כמשמעותה בסעיף 1 לחוק. כך גם אין מחלוקת, כי חברת כלל חבה בפיצוי התובעת. המחלוקת בין הנתבעים היא באשר לשאלה, האם חברת כלל חבה לבדה בפיצוי התובעת או שמא היא חבה כלפיה ביחד עם חברת אליהו.

טענות הצדדים

אליבא דחברת כלל, החבות לפיצוי התובעת מוטלת עליה ועל חברת אליהו בחלקים שווים, באשר התאונה באה בגדר "תאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב", כפי הוראת סעיף 3(ב) לחוק. לטענתה, מן הנסיבות "עולה בבירור כי התקיימו התנאים שבסעיף 3(ב) לחוק, בכל הנוגע להיות הנפגעת מחוץ לכלי הרכב (בהתאם לרישא הסעיף) ובכל הנוגע לקיומו של מגע בין רכב אליהו לבין התובעת (בהתאם לסיפא הסעיף)" (סעיף 2.א. לסיכומי הנתבעת 2). חברת כלל מוסיפה, כי "יש לראות ברכב אליהו משום רכב מעורב בתאונה מכח סעיף 3(ב) לחוק, לאור העובדה כי בעת קרות התאונה נעשה ברכב אליהו שימוש מכח החלופה של נסיעה ו/או תיקון דרך... [ו]כי מהשלב בו נכנס נהג רכב אליהו לרכבו וניסה להניע את הרכב, וכל עוד הינו יושב ברכב וממתין להגעת הכבלים, הינו בבחינת שימוש ברכב מכח חלופת הנסיעה ו/או תיקון הדרך" (שם, סעיף 2.ב.).

לטענת חברת אליהו, דין התביעה כנגדה להידחות, באשר עובר לתאונה אנדרי לא עשה ברכבו כל "שימוש" כהגדרתו בחוק. לשיטתה, בעת התאונה רכב אליהו חנה כדין ו/או באופן שלא היווה סיכון תעבורתי ולפיכך לכל היותר היווה את זירת התאונה בלבד (סעיף 7 לסיכומי הנתבעים 4-3) (מחמת הזהירות, מצטרפת חברת אליהו לטענות חברת כלל לעניין נזקה של התובעת).

התובעת סבורה, כי "האחריות לפצותה מוטלת על הנתבעים מס' 1-2 שכן הרכב השני לא היה כשיר לתנועה בעת התאונה, לא נעשה בו 'שימוש' כהגדרת החוק ולפיכך לא ניתן לראות בו רכב אשר היה מעורב בתאונה" (סעיף 4 לסיכומיה, וראו גם סעיף 7 שם).

דיון והכרעה

סעיף 3(ב) לחוק קובע כך:

"נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב, בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים. לענין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע".

במקרה דנן, אין חולק כי התובעת נפגעה מחוץ לשני כלי הרכב וכי בעת התאונה היה מגע בינה לבינם. מלשון הסעיף עולה אמנם, כי לכאורה די בקיומו של מגע ברכב כדי "להכתירו" כמי שמעורב בתאונת הדרכים, אך לא היא:

"הוראת סעיף 3 לחוק בוחנת את 'המעורבות' בתאונה במשקפי 'המגע'. אלא, שבכך אין כדי לייתר את דרישת הקשר הסיבתי. הוראת סעיף 3 לחוק יוצרת מנגנון של יריבות בתובענה והסדר פנימי לחלוקת החבות, אך בשום פנים אינה באה להוסיף חבות או להטיל אחריות על מי שאינו מעורב בגרימת התאונה" (ע"א 1675/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 5 (2007)).

ואכן, בחינת תחולת סעיף 3(ב) הנ"ל לחוק על נסיבותיו של מקרה נתון הינה רק השלב השלישי בתהליך הבדיקה התלת-שלבי שעל בית-המשפט להפעיל בסוגיה זו. בהתאם להלכה שנפסקה ברע"א 3436/09 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (2009), יש לדון בשאלה כגון זו שבמחלוקת כאן בשלושה שלבים: ראשית, נדרש לבדוק אם נעשה בכלי הרכב הנדון "שימוש" כהגדרתו בחוק או לחילופין האם האירוע נכנס לגדר אחת החזקות המרבות שבחוק; שנית, על בית-המשפט לבחון את שאלת קיומו של קשר סיבתי בין ה"שימוש" או התקיימות החזקה המרבה לבין הנזק שאירע; ושלישית, רק אם נמצא כי ישנו יותר מכלי רכב אחד המעורב בתאונה, יש לפנות לסעיף 3 לחוק על מנת לקבוע מי מבין כלי הרכב האמורים אחראי לפצות את הניזוק.

סעיף 1 לחוק מגדיר "תאונת דרכים", בין היתר, כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". "שימוש ברכב מנועי" מוגדר בסעיף, בין היתר, כ"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו...". במקרה דנן, כאמור, בעת התרחשות האירוע רכב אליהו עמד במקומו כשמנועו כבוי וכאשר אנדרי יושב בתוכו, בהמתינו להגעת החילוץ (לאחר שאנדרי לא הצליח להתניע את הרכב).

טענת חברת כלל - לפיה יש לראות ברכב אליהו כמי שנעשה בו "שימוש" של "נסיעה" משום היותו של אנדרי בתוך הרכב - דינה להידחות. בע"א 1042/00 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שושי, פ"ד נו(4) 481, 486 (2002) קבע כב' השופט אליעזר ריבלין (כתוארו אז), כי:

"חניה במקום שמותר לחנות בו אינה באה, כשלעצמה, בגדר 'שימוש ברכב מנועי'. על-כן כאשר נפגע אדם בעת שהוא מצוי בתוך רכב החונה במקום מותר, הימצאותו שם, כשלעצמה, איננה שימוש ברכב מנועי, ועל-כן אין הוא זכאי, ברגיל, לתבוע פיצויים ממבטח הרכב. על-פי הדין היום, במקרה כגון זה שלפנינו, שבו אדם יושב בתוך רכב שאינו חונה במקום שאסור לחנות בו, ורכב אחר מגיע למקום ופוגע ברכבו וגורם לו לאדם נזק גוף, לא קמה תחולה להוראת סעיף 3 לחוק הפיצויים (על שני סעיפי המשנה שבה). זאת, כאמור, משום שברכב החונה לא נעשה 'שימוש', ולפיכך אין הוא מעורב בתאונה...".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ