אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מוצטפא מוניב סרסור ואח' נ' מדינת ישראל

מוצטפא מוניב סרסור ואח' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 26/02/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
37687-10-12
14/02/2013
בפני השופט:
שלמה פרידלנדר

- נגד -
התובע:
1. עז' המנוח מוצטפא מוניב סרסור
2. עז' המנוח מואמן אברהים אליאזורי
3. עז' המנוח אמיר אחמד עבד אלעאל
4. עז' המנוח רביע עבד אלחאיי עבד אלעאל
5. עז' המנוח ראתב עבד אלרחים אלעלול
6. עז' המנוח חמיס סאמי מושתהא
7. אברהים מוחמד אלמעסאוואבי
8. האני מוחמד בדאווי
9. מחמוד יוסף עבד אלעאל
10. עדנאן מחמד יוסף עבד אלאל
11. מחמד נביל אלכילאני
12. אוסמה ג'ימעה אבו ג'אלי
13. אמין אברהים בהלול
14. עבד אלקאדר מחמד עב-אלעאל
15. ת.ז. מספר זיהוי תובעים
16. יוסף מוחמד עבד אלעאל
17. ת.ז. מספר זיהוי תובעים

הנתבע:
מדינת ישראל – משרד הביטחון
פסק-דין

פסק דין

לפניי תביעת נזיקין בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב פעולה צבאית של הנתבעת.

ללא קשר לנסיבות האירוע ולתוצאות ההליך, אבקש להביע צער עמוק על האובדן הנורא.

מתיאור האירוע בכתב-התביעה המתוקן עצמו, בסעיף 18, עולה כי "ביום 22.3.04... מסוקים של צה"ל ירו טילים על קבוצת אנשים... בעזה כשבינם היה השיח' אחמד יאסין..."

אין מחלוקת על כי האירוע התרחש בחבל עזה, לתכלית של מאבק בטרור; וכי הפעולה הנדונה התבצעה בתוככי השטח הנתון לשליטה עוינת, כאשר צוות האוויר נתון בסיכון אופייני לפעילות מבצעית בשמי השטח העוין.

מאפיינים אלו של האירוע מביאים אותו תחת ההגדרה של 'פעולה מלחמתית' האמורה בסעיף 1 בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הנזיקים"), לאמור:

"'פעולה מלחמתית' – לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות, שהיא פעולה בעלת אופי לוחמתי, בהתחשב במכלול נסיבותיה, ובכלל זה במטרת הפעולה, במיקומה הגאוגרפי או באיום הנשקף לכוח המבצע אותה".

לא ניתן להלום את הנסיבות האמורות, בהקשרן, עם פעולת-שיטור, אימונים או פעילות מנהלתית – אלא עם פעולה מלחמתית בלבד.

לפיכך, חלה בענייננו הוראת סעיף 5(א) בחוק הנזיקים, שלפיה "אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל".

אפילו קמה לתובעים עילה לפיצוי בגין הפרת דיני המלחמה במשפט הבינלאומי – אין מדובר בעילה שניתן לתבוע בגינה בהליך אזרחי כבענייננו [רע"א 3675/09 מדינת ישראל נ' דאוד מיום 11.8.11, פסקה 15].

היבטים שונים של הסייג לאחריות בנזיקין בגין פעולה מלחמתית נדונו בהרחבה בפסק דיני בעניין א (מח' ב"ש) 5193/08 חברת מסרי גבון בע"מ נ' מדינת ישראל מיום 15.4.12. יש לראות באמור שם כחלק מן ההנמקה של פסק-דין זה.

סעיף 5(ב) בחוק הנזיקים קובע כי –

"טענה המדינה, כטענה מקדמית, כי אינה אחראית בנזיקים בשל כך שהמעשה שבשלו נתבעה הוא פעולה מלחמתית כאמור בסעיף קטן (א), ידון בית המשפט בטענה לאלתר, ואם מצא כי המעשה הוא פעולה מלחמתית כאמור, ידחה את התביעה".

התובעים לא סתרו את העולה מן הנסיבות שאינן במחלוקת כי המעשים מושא התובענה אופייניים במובהק לפעולות מלחמתיות. בטענותיהם כי הפעולות הנדונות היו בגדר עוולות בנזיקין, או הפרה של דיני המלחמה – אין משום סתירה להיותן בגדר פעולות מלחמתיות, שהמדינה אינה אחראית בנזיקין בגינן.

נוכח מאפייני האירוע לפי כתב התביעה, ובשים לב לתכליתו של סעיף 5(ב) בחוק הנזיקים לחסוך התדיינות שתוצאותיה צפויות מראש – לא מצאתי צורך בליבון ראייתי, ברזולוציה גבוהה יותר, של שאר נסיבות האירוע. ליבון כזה עשוי לסייע לבירור השאלה אם האירוע היה מוצדק ומידתי, או נגוע ברשלנות ובהפרה של דיני המלחמה. אולם, ליבון ראייתי זה לא יוכל לשלול את הסיווג של פעולה מלחמתית, העולה כבר מתיאור האירוע בכתב התביעה כאמור.

לפיכך, בהתאם לסעיף 5(ב) בחוק הנזיקים הנזכר, ובהתאם לתקנה 143(8), בשילוב עם תקנה 101(א)(3), בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 – דין התביעה להידחות על הסף.

אשר-על-כן, התביעה נדחית.

מן הטעמים שעליהם עמדתי בפסק דיני הנזכר בעניין מסרי גבון, איני רואה לסטות מן הכלל שלפיו כאשר תביעה נדחית, התובע מחויב בהוצאות; חרף התוצאה הקשה והצער העמוק עליה.

התובעים ישלמו לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪, בשים לב לדחיית התביעה על הסף, בטרם התנהלו בה דיוני הוכחות. הנתבעת רשאית להיפרע סכום זה מתוך הפיקדון שהופקד כערובה להוצאותיה, ככל שקיים כזה. ככל שסכום הפיקדון גבוה מסכום החיוב האמור – היתרה והפירות יוחזרו למפקידים, באמצעות ב"כ התובעים.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ג, 14 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ