אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מועצה מקומית כיסרא סמיע נ' עבדאללה ואח'

מועצה מקומית כיסרא סמיע נ' עבדאללה ואח'

תאריך פרסום : 13/11/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
3909-06
09/11/2011
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן

- נגד -
התובע:
מועצה מקומית כיסרא סמיע ע"י ב"כ עוה"ד ניזאר ג ' ובראן
הנתבע:
1. אניס עבדאללה
2. אניס עבדאלה ובניו בע"מ
3. בנק מרכנתיל דיסקונט סניף תרשיח

פסק-דין

פסק דין

1.במקרה שלפני הוטל אצל התובעת עיקול על נכסיו של חייב, הנתבע. התובעת חוייבה מכוח סע' 48 לחוק ההוצאה לפועל בתשלום לזוכה בתיק ההוצאה לפועל, לאחר שנקבע כי שילמה כספים בניגוד לצו העיקול.

המחלוקת שלפני עוסקת בשאלה מי ישא בתשלום הכפל ששילמה התובעת המחזיקה – האם תהא זו התובעת, המחזיקה, או מי מהנתבעים.

רקע עובדתי

2.התובעת, מועצה מקומית כסרא-סמיע (להלן: "התובעת" ו/או "המועצה") ניהלה חשבון בנק אצל נתבע מס' 3, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, בסניף תרשיחא (להלן: "הבנק"). נתבעת 2, אניס עבדאללה ובניו בע"מ (להלן: "החברה"), בבעלותו של נתבע 1, אניס עבדאללה (להלן: "הנתבע"), ניהלה חשבונה באותו סניף.

3.בשנים 96'-99' ביצעה החברה עבודות בניה שונות עבור המועצה, על פי חוזים שנחתמו. ביום 9.2.97 המחתה החברה לבנק את כל הכספים המגיעים ושיגיעו לה מהמועצה (להלן: "המחאת הזכות"). המחאת הזכות נעשתה בכתב ונרשם שעבוד מתאים אצל רשם החברות.

4.בשנת 2000 פתח צד ג', מר סרף יגאל ומפלס בנין ופיתוח בע"מ, תיק הוצאה לפועל (תיק מס' 02-25225-00-0) נגד החברה ונגד מר אניס כחייבים (להלן: "תיק ההוצל"פ" ו"הזוכה בתיק ההוצל"פ").

ביום 11.3.01 וביום 24.3.01 הוטלו, לבקשת הזוכה בתיק ההוצל"פ, עיקולים על כל נכסי החברה במועצה, עד לסך של 268,751.11 ₪, סכום החוב בתיק ההוצל"פ. צווי העיקול הומצאו למועצה.

5.ביום 11.3.01 הודיעה המועצה ללשכת ההוצאה לפועל כי בתאריך קבלת הצו לא היתה כל יתרת זכות בחשבון החייב. כך גם ביום 4.6.01 הודיעה המועצה ללשכת ההוצאה לפועל כי נכון לאותו יום אין יתרת זכות כלשהי לחייב וכי גם אם תהיה יתרה לתשלום, לפי מיטב ידיעתו של החתום (גזבר המועצה) קיימת המחאת זכות לטובת הבנק.

6.במהלך חודש 1/02 מסרה המועצה לבנק שני שיקים, האחד ע"ס 102,977 ₪ ז.פ 5.2.02 והשני ע"ס 128,467 ₪ ז.פ 20.3.02, סה"כ 231,444₪. השיקים נמשכו לפקודת הבנק, היו משורטטים ולא סחירים (להלן: "השיקים").

7.הזוכה בתיק ההוצל"פ זימן את המועצה לחקירה לפי סע' 46 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"). ביום 12.3.02 וביום 11.4.02 התקיימו חקירות מכוח סעיף זה בפני ראש ההוצל"פ, כתוארו דאז, מר דאוד מאזן. בהחלטה מיום 27.11.02 קבע ראש ההוצל"פ כי הדיון לפי סע' 46 לחוק ההוצל"פ ביחס למועצה אינו מתאים, קצב לזוכה מועד להגשת בקשה לחיוב המועצה לפי סע' 48 ההוצל"פ לחוק וקבע כי הבקשות ביחס למועצה ולבנק יישמעו במאוחד. התקיימו מספר דיונים בבקשות הזוכה לפי סע' 48 נגד הבנק והמועצה בימים 26.1.03, 30.3.03, 19.1.04.

8.בהחלטה מיום 14.3.05 קבע ראש ההוצל"פ כי מכוח סע' 48 לחוק ההוצל"פ הוא מחייב את המועצה לשלם לזוכה את סכום שני השיקים. בקשות המועצה להרשות לה לערער על ההחלטה נדחו הן ע"י בית המשפט המחוזי והן ע"י בית המשפט העליון.

9.המועצה טוענת כי שילמה לזוכה את הסכום בו חוייבה בהוצל"פ.

לפיכך, בתביעה שלפני תובעת המועצה את החברה, את הנתבע ואת הבנק שישיבו לה את הסכום ששילמה לזוכה בתיק ההוצל"פ, בתוספת הוצאותיה.

טענות המועצה - התובעת

10.המועצה פעלה בהתאם להמחאת הזכות במשך שנים ובהתאם לה העבירה אל הבנק מאות אלפי שקלים, כספים שהגיעו במקורם לחברה תמורת עבודות שביצעה עפ"י החוזים בין הצדדים. מכוח אותה המחאת זכות וכמתחייב ממנה משכה את שני השיקים לפקודת הבנק בלבד. הבנק פרע את השיקים מבלי להודיע לתובעת דבר.

11.במסגרת ישיבות הבירור בהוצל"פ גילתה המועצה, לראשונה, כי למעשה הבנק מסר בידיו של מר אניס מכתב המודיע על ביטול המחאת הזכות וזאת עוד ביום 19.1.01. הבנק לא שלח מכתב זה למועצה והוא מעולם לא הגיע לידיה. מר אניס והחברה לא ידעו את המועצה בדבר ביטול המחאת הזכות. מר אניס קיבל את השיקים מבלי לגלות למועצה אודות ביטול המחאת הזכות.

12.רק ביום 23.4.02 כתב הבנק למועצה מכתב על פיו המחאת הזכות בטלה ומבוטלת. המכתב הומצא למועצה ביום 30.4.02. הבנק לא ביטל את השעבוד על המחאת הזכות אצל רשם החברות.

13.לאור התנהלותם חייבים הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 340,000 ₪ בתוספת הוצאות והפרשי הצמדה וריבית סה"כ 400,000 ₪.

14.המועצה טוענת כי מר אניס היה הבעלים והשולט הבלעדי בחברה. החברה ומר אניס, התעשרו שלא במשפט, קיבלו ממנה כספים שלא היו זכאים לקבלם ושהם חייבים בהשבתם, הטעו אותה והעלימו ממנה עובדות, בכוונה או ברשלנות ובכך הסבו לה נזקים. הם נהגו בחוסר תום לב ובזדון עת העלימו את דבר ביטולה של המחאת הזכות וגרמו לכך כי תשלם לבנק, בטעות את השיקים ותחוייב בתשלום כפול של הסכומים גם לזוכה בתיק ההוצל"פ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ