אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מועצה אזורית עמק חפר נ' רוזנבלט ואח'

מועצה אזורית עמק חפר נ' רוזנבלט ואח'

תאריך פרסום : 25/03/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום נתניה
2114-01
24/03/2010
בפני השופט:
אביבה טלמור

- נגד -
התובע:
מועצה אזורית עמק חפר – עו"ד ורד שר
הנתבע:
1. רוני רוזנבלט
2. גדעון בר און - בעצמו
3. שניר בוקי – בעצמו

גזר-דין,החלטה (נאשם 1)

גזר דין

במסגרת תיק פלילי 2114/01 בית משפט השלום בנתניה הורשעו נאשמים 3,1 ו-4 בעבירות שעניינן ביצוע עבודות בנייה ושימוש במקרקעין בלא היתר ותוך סטייה מהיתר וכן בעבירה שעניינה הפרת צו הפסקה שיפוטי – הכל כמפורט בתיק פלילי 2114/01 בית משפט השלום בנתניה.

בטיעוניה לעונש ככל שנוגע לנאשם 1 טענה ב"כ המאשימה כי מדובר בעבירות חמורות ביותר שעבר נאשם 1 אשר ביצע עבודות בניה טעונות היתר ללא היתר כדין בהיקף גדול ביותר מה עוד שקיימת חומרה מיוחדת בעניינו שכן עבודות בניה אלו שנעשו ללא היתר כדין כללו יציקות של משטח בטון בשטח כולל של כ- 180 מ"ר על גבי קלונסאות שנקדחו במצוק של בית ינאי בצדה המערבי של החלקה תוך גרימת סיכון ליציבות המצוק של בית ינאי . ב"כ המאשימה טענה עוד כי חומרה נוספת יש לייחס לכך שהבניה כולה נמצאת בתחום תוכנית מתאר ארצית לחופים תמ"א 13 אשר מגבילה בנייה במקרקעין המצויים בתחום 100 מ' מהחוף ודרוש אישור לבניה זו מהמועצה הארצית.הוסיפה וציינה ב"כ המאשימה כי למרות שחלפו כ- 9 שנים מיום שבוצעה הבניה נשוא הדיון הכל ללא היתר כדין הרי שעד היום אין היתר לבניה זו נשוא כתב האישום. נאשם 1 , כך ציינה ב"כ המאשימה, לא רק שבנה במקרקעין נשוא האישום בניה מסיבית ללא היתר כדין, אלא שהשלים את הבניה האמורה ואף איכלס את המבנים שבנה במקרקעין נשוא הדיון ללא היתר, זאת תוך הפרת צו הפסקה שיפוטי שניתן ביום 13.5.01 במסגרת תיק ב"ש 1154/01. באשר להתנהלות נאשם 1 לקבלת היתר ככל שנוגע לבניה נשוא הדיון הפנתה ב"כ המאשימה למוצגים ת/21, ת/22, ת/23, ת/24, ת/25, ת/26 בציינה שמדובר ב -3 בקשות להיתר שהוצגו לבית משפט במהלך הבאת הראיות שלכולן ניתנה התייחסות הועדה המקומית לתכנון ובניה אשר מסרה לנאשם גיליון דרישות ותנאים מקדימים שעליו לקיים טרם שתידון הבקשה להיתר לגופא, אלא שנאשם 1 זנח את הטיפול בשלוש בקשות להיתר שהגיש והפסיק את הטיפול בהם. ביום 17.3.09 הגיש הנאשם בקשה נוספת להיתר בניה, הרביעית במספר, אך שוב זנח בקשה זו ולא המשיך בטיפול בבקשה להיתר זו שהגיש.בקשה נוספת וחמישית במספר לקבלת היתר בניה הגיש הנאשם ביום 18.1.10 ,דהיינו, לפני פחות מחודשיים ובסמוך מאוד למועד הכרעת הדין בתיק זה. עם הגשת בקשה זו הגיש הנאשם גם בקשה לביטול בקשתו הקודמת – בקשה מס' 4 שהגיש בזמנו לקבלת ההיתרים. הבקשה נידונה ב-7.3.10 ועפ"י בדיקה שנערכה עדיין לא התקיימו כל התנאים הרלוונטים. ב"כ המאשימה טענה כי נאשם 1 עצמו בדרך התנהלותו ובמהלך השנים הביא להתמשכות ההליכים המשפטיים בעניינו וכי בסופו של יום נמצא כי נאשם 1 הודה למעשה בעדותו בבית המשפט בביצוע עבודות הבניה שנעשו במקרקעין נשוא הדיון ללא היתר כדין ובשימוש בהם ובהפרת צו ההפסקה השיפוטי. לא אחת נקבע בפסיקה כך ציינה כי עבירות תכנון ובניה מהוות מכת מדינה ולא סוד הוא שלאחרונה הוחמרה הענישה זאת על מנת לנסות ולמגר תופעה קשה זו. מדובר, כך ציינה, בעבירות שרווח כלכלי בצידן ואין ליתן לחוטא לצאת נשכר מעבירות שכאלה.

בנסיבות אלה עתרה ב"כ המאשימה להוצאת צווי הריסה מידיים וצווי הפסקת שימוש לגבי הבניה נשוא כתב האישום שנבנתה ללא היתר כדין ולשמוש בה וכן עתרה לכך שיוטל על נאשם 1 קנס משמעותי שיבטא את חומרת כל אותן עבירות שעבר בהדגישה את העובדה שנאשם 1 הורשע בנוסף לבצוע עבודות בניה ושימוש בבניה ללא היתר גם באי קיום צו הפסקה שיפוטי שזו עבירה נמשכת. עוד עתרה ב"כ המאשימה להטלת עונש של מאסר בפועל על נאשם 1 הפנתה לרע"פ 11920/04 סעיד נאיף נ' מדינת ישראל פורסם בנבו החלטה מיום 26.3.07 שם נקבע ע"י כב' הנשיאה השופטת בייניש כי בעבירות שעניינן הפרת צווים שיפוטיים בתחום התכנון והבניה מן הראוי ככלל להטיל עונשי מאסר בפועל, זאת לנוכח הצורך להאבק בבניה בלתי חוקית אשר הוכרה כמכת מדינה נוכח הפגיעה החמורה בשלטון החוק שנגרמת כתוצאה מהפרתם של צווים שיפוטיים. לחלופין עתרה ב"כ המאשימה להטלת עונש מאסר על תנאי על נאשם 1 שיהיה בו כדי להרתיעו מלחזור ולבצע אותן עבירות. כמו כן עתרה התביעה לכך שנאשם 1 יחתום על התחייבות כספית משמעותית להימנע מלחזור ולבצע אותן עבירות לרבות עבירה שעניינה אי קיום צווי בית משפט.

באשר לנאשמים 3 ו-4 עתרה ב"כ המאשימה להטלת עונש מרתיע על כל אחד מהם שיהלום את חומרת העבירות שעבר כל אחד מהם הכל כמפורט בהכרעת הדין שניתנה בעניינם.

נאשם 1 בטיעוניו לעונש ציין כי הבניה נשוא הדיון נבנתה לצורך מגורי משפחתו ולא מתוך כוונה להשיג רווח כלכלי כלשהו. לדבריו מטפל הוא בבקשה לקבלת היתר לבניה נשוא כתב האישום באופן שבקשה חדשה להיתר בניה כבר הוגשה על ידו ופועל הוא כנדרש לצורך קידום הליכי קבלת ההיתרים הנדרשים בחוק. נאשם 1 ציין כי הוא בן 63 בעל משפחה, אב לבת בגיל 8 ובן בגיל 5, הוא עצמו בעל השכלה אקדמית רחבה, דובר 4 שפות, חובב תרבות ארכיטקטורה וספורט, ורכש במהלך השנים ידע כללי נרחב בתחומים שונים. בשל נסיבות משפחתיות אישיות ואנושיות חשוב היה לו לאפשר להוריו המבוגרים לשהות בערוב ימיהם בביתו שנבנה בבית ינאי, מוקפים בבני משפחה, קרובים ואוהבים. אימו ז"ל הלכה לעולמה בשנת 2003 בגיל 90 וזכתה להנות מהבית שבנה נשוא הדיון אך במעט, אביו האריך ימים והלך לעולמו בגיל 97 ביום כיפורים האחרון. עוד ציין כי בשירותו הסדיר התנדב לצנחנים ושירת במילואים כקצין קרבי בשריון, השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה בתעלה, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון. בשירותו הצבאי כקצין קרבי זכה לתעודת הצטיינות מהרמטכ"ל ,דאז, על פיקוד יוצא דופן ומוצלח של פעולה מבצעית תחת אש, דבר שנלמד עד היום, לדבריו, בקורסי צה"ל - הוגש העתק וסומן 2. בתום המלחמה נבחר להעיד בפני וועדת אגרנט לחקר מלחמת יום הכיפורים וכך גם נבחר לתעד חלק מקרבות אוגדה 162 שלחמה בסיני ובמצריים. במהלך שירותו הסדיר והמילואים פיקד על יחידות ועבר קורסים בכירים בתחום הפיקוד וכי השתחרר משירות מילואים קרבי פעיל בגיל 50 במינוי סגן אלוף. לאחר שחרורו משירות חובה בצה"ל חזר למקצועו האקדמי כפיזיקאי, בתחילה במכון וייצמן ובהמשך בתעשיית אלקטרוניקה ותקשורת הן בתחום האזרחי והן בתחום הצבאי וכי עיסוקיו אלו הביאו אותו לקצווי תבל ולקשרים עם ראשי מדינות ותעשיות ואף זכה הוא להכרה שעה ששניים מפיתוחיו נמצאו ראויים ואומצו על ידי מדינת ישראל ללא תמורה כספית כל שהיא, האחד בתחום ההצפנה והשני בתחום מערכות הנשק מכוונות לייזר. הוא ומשפחתו שומרים בקנאות על איכות הסביבה, כך מחנך הוא את ילדיו וגם תורם מכספו לענין זה. הוסיף נאשם 1 כי שעה שביקש למכור את ביתו שנבנה במקרקעין נשוא האישום כדי להקל על מצוקת האשראי שלו הסתבר שלבית שנבנה ללא היתר כדין אין קונים ובודאי לא במחיר ריאלי, הבית ממושכן לבנק לפי שווי נמוך זאת לאור העובדה שאין היתר בניה למבנה נשוא הדיון.

נאשם 1 הדגיש את העובדה שהעמדתם לדין של נאשם 3 אדריכל במקצועו, נאשם 4 מהנדס במקצועו וכך גם נאשם 2 עו"ד במקצועו שזוכה בסופו של דבר - מעיק על מצפונו.

עוד טען כי פועל הוא מזה זמן לקידום קבלת היתר הבניה לבניה נשוא כתב האישום ולשמוש בה ונראה שאין מניעה שההיתר ינתן בקרוב. בנסיבות אלו ביקש נאשם 1 שכל צו שיוצא הן צו הריסה והן צו איסור שימוש ידחה ביצועם לתקופה נוספת כדי שיוכל להשלים את הטיפול בהוצאת ההיתרים הנדרשים לבניה ולשימוש בה, עתר להתחשבות מירבית ככל שנוגע לגובה הקנס שיוטל עליו בציינו שיש להתייחס לכל עבודות הבניה שבוצעו ללא היתר בניה ולשימוש בבניה זו כמיקשה אחת שכן נבנה בית מגורים אחד במקרקעין נשוא הדיון שלגביו פועל הוא לקבלת ההיתרים הנדרשים בחוק וכך גם עתר לכך שלא יוטל עליו עונש מאסר בפועל ו/או מאסר על תנאי בהתחשב במכלול טיעוניו לעונש.

נאשם 3 – גדעון בראון, אדריכל במקצועו, עתר להקלה בעונשו בציינו כי הוא אדריכל רשום מזה 40 שנה, בוגר הטכניון בחיפה העוסק בתכנון ובניהול פרויקטים בתחום הבנייה הציבורית ובתכנון ופקוח על מאות מבני מגורים בכל רחבי הארץ. לטענתו לא היה לו ספק שניתן יהיה להוציא היתר בניה כחוק לבניה נשוא הדיון. נאשם 3 הדגיש שעברו נקי. במשך השנים פעל מול עשרות ועדות בניה וזכה לשם של אדריכל מקצועי וישר שעומד בלחצים שמופעלים עליו וכי מצא דרכים לשכנע את הלקוח שיש דרך חוקית להשגת בקשות חריגות אם זה בבקשה להקלה ועם זה בהכנת תב"ע נקודתית. עוד ציין כי כתוצאה מההליכים המשפטיים שהתנהלו נגדו בתיק זה נגרמה לו עוגמת נפש רבה וכי אינו יודע לומר בוודאות אם היו ההתרגשות והלחץ הנפשי חלק מהסיבות שגרמו לו לקבל אירוע מוחי בתאריך 27.11.05, מאז אין הוא עובד כמעט נאלץ למכור את ביתו ברמת השרון ולעבור לדירת 4 חדרים בנתניה כדי להתקיים בכבוד ועצם ההרשעה מהווה עונש כבד מאוד עבורו.

נאשם 3 עתר להתחשבות מירבית במכלול הנסיבות שפרט כולל מצבו הבריאותי והכלכלי שעה שינתן גזר הדין.

נאשם 4 – שניר בוקי, מהנדס בנין במקצועו, עתר להקלה בעונשו בציינו שבהכשרתו הוא מהנדס בנין קרוב ל-40 שנה, בעל נסיון ומוניטין רב בתחום מקצועו. למרות שנפצע במלחמת לבנון הראשונה ולמרות שעבר את גיל השירות ביחידה קרבית קיבל על עצמו לשרת במילואים כמהנדס בכיר ביחידת ההצלה הארצית של צה"ל. ביחידה זו עסק בהצלת חיי אדם במלחמת המפרץ כמו כן ציין כי בהמשך לניסיונו המקצועי טיפל בין השאר בשיקומם של בנין עירית ת"א ואצטדיון בלומפילד. עוד טען כי החלטות המתקבלות על ידו בתחום המקצועי מתקבלות בהתאם לאחריותו המקצועית והמוסרית למניעת פגיעה בחיי אדם וברכוש. עוד ציין נאשם 4 כי מאחר וענף הבניה מטבעו הוא ענף דינמי הרי שלפעמים קיימים בו מהלכים חריגים שאינם תואמים במלואם את ההיתר הפורמאלי לבניה ונסיונו מלמד כי מהלכים אלו מוסדרים במקביל תוך כדי ביצוע עבודות הבנייה. לטענתו לא היה לו שמץ של ספק כי בפרויקט נשוא הדיון אותו כינה בשם פרויקט רוזנבלט בבית ינאי, המצב אינו שונה מאשר עשרות מקרים אחרים בהם טיפל בשנות עבודתו ובמיוחד לאור ניסיונו עם ארבעה פרויקטים אחרים שתכנן על אותו המצוק בבית ינאי עם בעיות דומות אשר טופלו במקביל לבנייה, שבהם בדיעבד קיבלו לקוחותיו ואת היתרי הבנייה הנדרשים. במהלך עבודתו בבית רוזנבלט שבבית ינאי כך ציין נאשם 4, היו לנגד עיניו שתי מטרות חשובות, האחת להציל את המצוק מפני התמוטטות והשניה להציל את הבניין עצמו מפני התמוטטות. מתוך מצוקת הזמן בגלל מצבו הפיזי הרעוע והמסוכן של הבניין ומפאת מצבו הרופף של המצוק נגש לעבודה השיקומית לפני שהוצא לפרויקט היתר בנייה כדין וזאת על מנת למנוע נזק בלתי הפיך.

נאשם 4 הוסיף וציין כי פעל שלא מתוך מטרה שלא לכבד את החוק אלא מאחר והיה משוכנע כי היתר לעבודות הבניה נשוא הדיון יוצא במקביל לביצוע עבודות הבניה בפועל.

עוד הוסיף נאשם 4 כי מבחינה מקצועית הבניה נשוא הדיון הינה יציבה וכך גם המצוק, לא נגרמה כל פגיעה בחיי אדם ובכך לא חטא למקצוע שאליו הוכשר למעט כישלונו בעניין הנהלים, וכי לפי מיטב ידיעתו, נאשם 1 מטפל בנדרש להוצאת היתר בניה כדין לבניה ולשימוש בה נשוא הדיון.

הדיונים בבית המשפט, כך הוסיף, גרמו לו בנוסף להוצאות הכספיות סבל נפשי בל יתואר, לרבות פגיעה בתדמית בעיני בני משפחתו ומכריו, אין לו הרשעות קודמות, הוא עצמו נשוי, אב ל-3 ילדים ו-3 נכדים ונמצא על סף פרישה מהמקצוע. מעשיו לא בוצעו על רקע של בצע כסף, הוא מביע צער וחרטה על מעשיו ובנסיבות אלו מבקש כי בית המשפט יקל בעונשו במיוחד לאור העובדה שבכל שנות עבודתו לא נקלע למצב אליו נקלע ככל שנוגע לבניה נשוא הדיון וכי שגה בשיקוליו.

לאחר ששקלתי בזהירות יתירה טיעוני הצדדים אומר כי מדובר בעבירות חמורות ביותר שעבר כל אחד מהנאשמים.כפי שנפסק לא אחת – חוק התכנון והבניה דורש תחילת עבודה הבאה במסגרת עבודות הטעונות היתר, רק לאחר שאותה עבודה חוסה תחת היתר כדין במשמעות החוק .ברור הוא כי ללא היתר בניה כדין לעבודות בניה הטעונות היתר וללא היתר לשמוש בבניה זו אין מקום להתחלת בניה ולשמוש בה, וזאת ידעו הנאשמים היטב. אם אכן כטענת ההגנה היה עיכוב מטעמים אלו ואחרים בתוככי הרשות אשר מנעה הוצאת היתר, היה על הנאשמים לא להתחיל בבניה הטעונה היתר ולא להמשיך בה כל עוד אין בידם היתר בניה כדין. אם בכל זאת בחרו הנאשמים להיכנס להתחייבויות כאלו או אחרות כל עוד אין בידם היתר בניה כדין לבניה ולשמוש בה – אין להם להלין אלא על עצמם. התכלית שעמדה כנגד עיני המחוקק בבואו לחוקק את חוק התכנון והבניה היתה להגן על הציבור מפני עבודות בניה אשר לא תעמודנה בפיקוח הרשויות המופקדות על מתן היתרי הבניה כדין.רשויות אלו מביאות בחשבון שיקוליהן בין השאר נושאי בטיחות בתחומים שונים, כגון בטיחות מבנים, בטיחות בניה, הוראות הג"א, מכבי אש וכיוצ"ב דרישות אשר עמדו בפני המחוקק בבואו לחוקק את חוק התכנון והבניה והתקנות על פיו, וזאת על מנת להגן על ביטחון הציבור ורכושו ולמנוע סיכון חיי אדם.בענייננו, מדובר בבניה בהיקף משמעותי ביותר שבוצעה ללא היתר בניה כדין ובניה ושימוש בבניה ללא היתר כדין שכאלו מצדיקים ענישה משמעותית שיהא בה כדי לבטא את חומרת העבירות ואת החומרה שבית המשפט מייחס לעבירות שכאלה, וכן את הסיכונים הגלומים בביצוע עבירות בהיקף משמעותי שכזה כמפורט בכתב האישום שבתיק עמק 2114/01 מה עוד שלא רק שהנאשמים ביצעו עבודות בניה ושימוש בבניה זו ללא היתר כדין אלא שאף לא קויים צו הפסקה שיפוטי. המסר הברור שצריך לצאת מלפני בית המשפט הינו חד משמעי והוא שמדובר בעבירות חמורות ביותר בהיקף משמעותי המוסיף נופך עצום לחומרה מה עוד כשמדובר גם בעבירות שעניינן אי קיום צו הפסקה שיפוטי.לא אחת נקבעה בפסיקה חומרתה של העבירה שעניינה אי קיום צו הפסקה שיפוטי. אינטרס הציבור הגובר על פני כל אינטרס של הפרט דורש קיומם של צווים.

בית המשפט אינו יכול ליתן יד לתופעה פסולה זו שעניינה אי קיום צו הפסקה שיפוטי.המסר הברור הינו ללא כל קשר בקשיים בהשגת היתר שאין להתחיל בעבודות בניה טעונות היתר ואין לעשות שמוש בבניה זו כל עוד אין בידי מבצע עבודות הבניה והמשתמש בבניה היתר כדין כמשמעותו בחוק .

יחד עם זאת, אני מתחשבת לקולא בכל אותם נימוקים שהועלו על ידי הנאשמים 1, 3 ו- 4 במסגרת הטיעונים לעונש ושפורטו בהרחבה בגזר הדין לעיל ובמיוחד בכך שנאשם 1 פועל להכשרת הבניה והשמוש בה נשוא כתב האישום והגיש לאחרונה בקשה לקבלת היתר לבניה ולשמוש בה נשוא הדיון וההליכים לקבלת ההיתרים הנדרשים בחוק הינם בעיצומם.

בנסיבות אלו, ולאחר ששקלתי כאמור בזהירות יתירה הנסיבות כולן אני מורה בזאת כדלקמן:

1. מוצא צו הריסה לגבי הבניה נשוא כתב האישום אולם צו הריסה זה נדחה ביצועו למשך 12 חודשים מהיום.

2. מוצא צו איסור שימוש לגבי השימוש בבניה נשוא כתב האישום אולם צו איסור שימוש זה נדחה ביצועו למשך 12 חודשים מהיום.3. על מנת להרתיע נאשם 1 מלעבור עבירה שעניינה אי קיום צו בית משפט בעתיד אני דנה נאשם 1 לתקופת מאסר של 2 חודשים על תנאי למשך שנתיים והתנאי שלא יעבור עבירה שעניינה אי קיום צו בית משפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ