אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מועצה אזורית עמק חפר נ' ברון ואח'

מועצה אזורית עמק חפר נ' ברון ואח'

תאריך פרסום : 27/04/2011 | גרסת הדפסה
חע"מ
בית משפט השלום נתניה
60001-08
27/04/2011
בפני השופט:
אביבה טלמור

- נגד -
התובע:
מועצה אזורית עמק חפר
הנתבע:
1. אבי ברון - בעצמו
2. דרורה ברון – בעצמה

גזר-דין

גזר דין

הנאשמים הורשעו עפ"י הודאתם בעבירות שעניינן ביצוע עבודות בניה ושימוש בבניה ללא היתר כדין, בניגוד לתוכנית החלה על המקרקעין ותוך הפרת צווים שיפוטיים, עבירות על סעיפים 145 (א)(2)3, 204(ב), 205, 208, 210, לחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965.

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש ציינה הדברים הבאים:

"מדובר על כתב אישום שמתאר מסכת ארוכה ועגומה של עבירות לצידם של הנאשמים שתחילתה בינואר 2002 בשלב שבו הקימו מבנה מעץ בגודל של 25 מ"ר בשטח הנכס שלהם ללא היתר. לנאשמים נמסר צו מינהלי להפסקת עבודות אולם הם המשיכו בבניה על אף הצו והפרו אותו. בהמשך הוצא לנאשמים צו הפסקה ע"י בית המשפט אך גם אותו הנאשמים הפרו והשלימו את המבנה כאילו לא די בכך, בסוף אותה שנה נמצא שהנאשמים הציבו בנכס מבנה נוסף והרסו קיר ללא היתרים. בהמשך הוצא צו שיפוטי כנגד אותו נכס שהועמד על שטח ציבורי תוך חסימת תעלת ניקוז והעברת קו חשמל על ידי חציית כביש ציבורי כל זאת לשם הפעלת קיוסק. מייד לאחר מסירת הצו השיפוטי הנאשם 1 הודיע שהקיוסק הוסר מהשטח ואכן בביקורת נמצא שהקיוסק סולק אולם בביקורת מעקב מספר חודשים לאחר מכן חזר הקיוסק למקומו והנאשם נמצא עובד בתוכו ומפר את צו בית המשפט. מספר חודשים לאחר מכן בשנת 2004 נמצא שהנאשמים הציבו שני מבנים נוספים בשטח 42 מ"ר כל אחד וחילקו אותם לשתי יחידות דיור כל אחת. בשנת 2005 נמצא שהנאשמים בונים מבנה עץ נוסף שהציבו בחזית החלקה ובחריגה מקווי בניין. בשנת 2006 נמצאו בנכס עבירות נוספות בין היתר מבנה בגודל 350 מ"ר המשמש לשתי יחידות דיור בסטיה מהיתר בניה. מבנה יביל שדובר קודם של 42 מ"ר שמחולק לשתי יחידות דיור עדיין נמצא בשימוש והמבנה הסמוך אליו אף הוא משמש למגורים לשתי יחידות דיור. מבנה מעץ נוסף בשטח של 60 מ"ר המשמש כיחידת מגורים פעילה, מבנה מעץ בשטח של 12 מ"ר המשמש כמבנה מגורים, מבנה מבלוקים בשטח כולל של 140 מ"ר המשמש ל- 3 יחידות נופש, מבנה מבלוקים בשטח של כ- 40 מ"ר המשמש כמזנון, וסככות בשטח של כ- 70 מ"ר ללא היתר. בשלב זה היו בנכס 11 יחידות דיור ומזנון.

כאילו לא די בכל אלה, ב- 09/07 נמצא שהנאשמים ממשיכים לעשות שימושים במבנים כמתואר לעיל והוסיפו והציבו מבנה נוסף בשטח של כ- 12 מ"ר המשמש להשכרת חדרים. נמצא שלאורך 5 שנים הנאשמים לא הפנימו שהוראות הדין חלות עליהם ואף לא הפנימו את הוראות בית המשפט שהוציא צווים שיפוטיים ביחס למבנים כמתואר בכתב האישום והמשיכו את השימושים בהתעלם מכל חובה בחוק. בנסיבות כאלה חובה על בית המשפט להוציא תחת ידו גזר דין שמשקף את משך העבירות, היקפם ואת האופן הבוטה בו בוחרים הנאשמים לעשות דין לעצמם הכל במטרה ליצור רווח כלכלי בהתעלם מהוראות החוק.

לפיכך אבקש להשית על הנאשמים העונשים הבאים: כל אחד מהנאשמים ישלם קנס בסך של 50,000 ₪ ויוטל על כל אחד מהנאשמים מאסר על תנאי למשך חודשיים ל- 3 שנים והתנאי שלא יעברו אילו מהעבירות בהם הורשעו. מבקשת שלכל המבנים נשוא כתב האישום יוצא צו הריסה וצו איסור שימוש מיידי נוכח העובדה שמאז שנת 2002 ועד היום לא הוסרו מחדלים ואין כל אפשרות להותיר בנכס את מספר יחידות הדיור שקיים במקום גם לו היו הנאשמים רוצים זאת.

אבקש שיוטל על הנאשמים כפל אגרה בסך 32,916 ₪. מפנה לרע.פ 6665/05 ראיף מריסת נ' מדינת ישראל במקרה זה הנאשם הורשע לפי הודאתו בבנית בית מגורים בשטח של כ- 250 מ"ר על קרקע חקלאית פעל בניגוד לצו מינהלי ושיפוטי שנמסרו לו ואף הוסיף ובנה קומת מגורים נוספת בשטח כולל של כ- 300 מ"ר. בית משפט השלום גזר על הנאשם קנס של 100,000 ₪ כפל אגרה ומאסר על תנאי והנאשם ערער לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את ערערו וקיבל את ערעור המדינה והכפיל את הקנס ל- 200,000 ₪. בקשת רשות הערעור הגיעה לבית המשפט העליון לכב' השופטת ג'ובראן אשר דחה את הבקשה. בית המשפט חזר על ההלכה שיש להחמיר בענישה לגבי עברייני התכנון והבניה על מנת שעבירות אלה לא ישתלמו מבחינה כלכלית .בית המשפט חזר ואמר שהיה מקום להכפיל את הקנס שקיבל הנאשם ודחה את בקשת רשות הערעור. מגישה את פסק הדין מוגש ומסומן ת/1.

יש חשיבות רבה לקבוע את הצווים באופן מיידי על אף שאני מניחה שבית המשפט ירצה לתת לנאשמים זמן סביר להתארגנות אבל משך הזמן שכבר חלף מעיד על כך שהנאשמים לא עשו דבר עד היום".

ב"כ הנאשמים עתרה להקלה בעונשם של הנאשמים בציינה כדלקמן:

"בשנת 2000 שאז התחילו הליכי תכנון בוועדה לתכנון ובניה עמק חפר שנקרא פל"ח, פעילות לא חקלאית, המושב מכמורת לא הצטרף לתוכנית ולמרות זאת על מנת שהנאשמים יצליחו לטפל בהוצאות היתרים לגבי חלק מהמבנים שהיו קיימים בשעתו, הם הגישו בקשה, היתה התנגדות והם למעשה ביקשו להצטרף לתוכנית הפל"ח מגישה העתק צילומי של מסמך המעיד שהיה טיפול בנושא הזה – המסמך מוגש ומסומן נ/1.

מאז החלו הנאשמים לטפל בהוצאות היתרים והגישו בקשות שנמצאות בוועדה, הם עוברים מסכת של ייסורים. המועצה מערימה עליהם קשיים רבים תוך פסילה מראש לטענתם תוכניות שהם מעוניינים להגיש עוד בטרם הוגשו ויש לכך טעם לפגם. בית המשפט להתייחס לכך במסגרת שיקוליו בגזר הדין, מניעה מאזרח להוציא היתר בניה עוד לפני שהוגשה תוכנית הפל"ח.

הנאשמים ללא קשר למצב התכנוני נקלעו לקשיים כלכליים ואני אסביר, נאשמת 2 נכה בשיעור של 14.5% והיא כרגע פועלת לקבלת 100%, היא חולה במחלה סרטנית בבלוטת הלימפה, עברה 3 ניתוחים הסרטן חזר בתקופה האחרונה ועומדת לפני כניסה לניתוח. היא סובלת מבעיה בלב, יש לה סחרחורות רבות ומאבדת מידי פעם הכרה. מטופלת אצל פסיכיאטר ומקבלת כדורי נגד דיכאון – מציגה את כל המסמכים הרלבנטיים לגבי בריאותה של נאשמת 2 – מוגש וסומן יחד נ/2.

בגלל המצב הכלכלי ולמרות מחלתה יוצאת נאשמת 2 שהיא בת 62 לעבודה כאחות והכנסתה היא שכר מינימום וזאת בשל המצב הכלכלי דבר שמראה שהרווחים אם קיימים בכלל מהמבנים נשוא כתב האישום לא מספקים לפרנסת המשפחה.

באשר לנאשם 1 – הנאשם עבר תאונה בשנת 1969 תאונת דרכים קשה מאוד, ריאה אחת נכרתה לו בעקבות התאונה, יד שמאל משותקת, עבר ניתוח בערמונית, מצבו הבריאותי הינו בכי רע, נכה בשיעור של 62%, מציגה מסמכים – מוגשים ומסומנים יחד נ/3.

כך גם אני מציגה מסמך מבנק איגוד המעיד על מצב כלכלי כפי שמופיע בחשבון – מוגש ומסומן נ/4.

בנסיבות אלה אף שהפסיקה בעבירות תכנון ובניה מציינת שלא צריך להתחשב במצב סוציואקונומי הרי במקרה זה יש מקום להתחשבות חריגה תוך גילוי מידת רחמים בנאשמים לאור האמור במסמכים הרפואיים ובמצבם הכלכלי.

בפסקי דין ת.פ. 3368/02 שייחס לנאשמים שם עבירות בניה של מבנים רבים מאוד לרבות בריכת שחיה בקרקע חקלאית וגם שם מדובר בצימרים וגם שם דובר בהפרת צו בית משפט, שם המצב הבריאותי של הנאשם לא היה גרוע ושם נגזר על הנאשם קנס נמוך בהרבה ממה שהמאשימה עותרת לו והצווים נדחו לתקופה של שנתיים, צו ההריסה לשנתיים ואיסור שימוש לשנה.

מפנה לת.פ. 4902/02 שמתייחס לבניה של צימרים בשימוש בקרקע חקלאית גם שם נדחו הצווים לשנה והוטל קנס של 7000 ₪ על כל נאשם.

בת.פ 20650/03 היתה בניה של 230 מ"ר ללא היתר בלי שהוגשה בקשה לועדה ובלי פעולה תכנונית להסדרת הנושא, הוטל קנס בסך של 20,000 ₪ לכל אחד ב- 40 תשלומים – מגישה את שלושת פסקי הדין – מוגשים יחד ומסומנים נ/5.

אמנם מדובר בפסקי דין של בית משפט שלום אולם פסקי דין אלה הוגשו כדי להראות את הקו שבו נוקטים בתי משפט שלום בקשר למקרים כגון אלה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ