אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מועצה אזורית עמק הירדן איננה נושאת באחריות לטביעתו של אדם בחוף סוסיתא, שרחץ ללא מציל ומבלי שידע לשחות

מועצה אזורית עמק הירדן איננה נושאת באחריות לטביעתו של אדם בחוף סוסיתא, שרחץ ללא מציל ומבלי שידע לשחות

תאריך פרסום : 30/04/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום חיפה
16396-01
10/02/2005
בפני השופט:
מנחם רניאל

- נגד -
התובע:
עיזבון המנוח נסאר מג'יד ז"ל
עו"ד נסאר עבדאללה
הנתבע:
1. מועצה אזורית עמק הירדן
2. הדר בע"מ - חברה לבטוח

עו"ד סוקול דלית
עו"ד כהן עמירם
פסק-דין

1.       רקע:

התובע טבע בכנרת ביום 21.7.99. זו תביעת עזבונו נגד הנתבע 1, שניהלה לטענתו את החוף שבו טבע, ונגד הנתבעת 2 שנטען שהיא חברת הביטוח שביטחה את הנתבעת 1. הוגשה הודעה לצד ג' כנגד קיבוץ עין גב בטענה שהוא קיבל על עצמו לנהל את החוף, ונגד חברת ביטוח חקלאי שביטחה. גירסת התובע בכתב התביעה היא כי ביום 21.7.99 הגיע המנוח עם מס' חברים לחוף, ובשעה 15.45 שחה עם חברו במים, עד שהגיע לעציץ הנטוע בתוך המים ואז נתפסה בו רגלו או שנתקל בחפץ ליד העציץ או שטבע במהמורה של חול שבו נתפסה רגלו. לטענתו, בזמן כניסתו למים היה נוכח מציל ואילו כאשר טבע לא היה המציל נוכח, והגיע על אופניים כעבור 10 דקות ביחד עם המשטרה. נטען, כי הנהלת החוף לא דאגה לךהכין חוף ראוי לשחיה בטוחה, לטמון את הבורות ולנקות את החוף מעציצים הנטועים במים. לא הציבו שלטים או סימני אזהרה לשוחים שקיימים מכשולים במים. נטען, כי אף אם היה שילוט שהשחיה היא על אחריות השוחה, לא די בכך כדי לפטור את החוף מאחריות שכן היה על הנתבעת 1 להודיע למבקרים בצורה מפורשת שהשחיה ללא נוכחות מציל עלולה להיות מסוכנת, ודבר זה לא נעשה.

הנתבע 1 טענה שאינה מחזיקה בחוף ואינה מנהלת אותו או גובה דמי כניסה. כמו כן נטען שטביעתו של המנוח אירעה עקב אשמו הבלעדי שהתבטא בכך שלא שעה לשלטי האזהרה במקום, ונכנס לשחות חרף האיסור לעשות כן, מצב המים והחוף, וחוסר ידיעתו בשחיה. גם הנתבעת 2 טענה שהמנוח הוא שאחראי למותו, שעה שנכנס לשחות בלי לדעת לשחות בשעה שרוח מערבית עזה נושבת וכתוצאה מכך טבע. אין מדובר בחוף רחצה מוכרז אלא בחניון שבו שילוט מאיר עיניים שהחוף ללא שירותי הצלה.

קבעתי את התיק להוכחות בשאלת החבות ואלה נשמעו ב- 3 ישיבות. לאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.

2.       עדויות עדי התביעה

המנוח, מטבע הדברים, אינו יכול להעיד. ואולם, העידו חבריו, מועד בלאל, מועד טאלב ונסאר ג'אד, שאחד מהם, מועד בילאל, אף העיד ששחה ליד המנוח. לצערי, עלי לקבוע כי כל אחד מעדים אלה אינו אמין בעיני, ואני רואה את עדותם יותר כמעשה של חברות עבור חברם המת, כדי לזכות את עזבונו בתשלום, מאשר כעזרה לעשיית הצדק.

עדותו של מועד בלאל נסתרה כאשר העיד שהמנוח ידע לשחות ועשה קורס שחיה וסיים בהצלחה, והם שחו ביחד. זאת, כאשר בחקירתו במשטרה (נ/1) שנעשתה מייד אחרי האירוע, ענה לשאלה האם המנוח ידע לשחות, שהוא לא ידע לשחות. גם עדותו שהוא לא זוכר שראה שלטים שהאחריות היא על המתרחץ, נסתרה על ידי עדותו במשטרה שבה אמר שיש שלטים שאין מציל והאחריות היא על השוחה. עדותו שהיה זה יום רגיל ללא רוחות, נסתרה על ידי עדות אחרת האמינה בעיני, כי כאשר אירע המקרה היתה הכנרת סוערת, ועל ידי עדות עד זה במשטרה שגל חזק דחף אותו . עדותו שהיה עציץ במים נסתרה על ידי העובדה שבעדותו במשטרה לא סיפר כלל על עציץ, אלא על עמוד ועל עץ. העד נשאל להסבר הסתירות בין עדותו במשטרה לבין עדותו בתצהיר ובפני, וענה שהיה בהיסטריה כי בדיוק הוציאו את המנוח, והוא רץ אליו, בעוד הוא נשאל שאלות. אני לא מאמין שכך נחקר העד, כאשר החוקר רץ אחריו. אני לא מאמין לעד שהוא לא ידע מה הוא עונה. אם כך היה, היה עונה שהוא לא יודע או עונה תשובות מבולבלות. התשובות של העד במשטרה היו מדויקות, ואם רצה לא ענה בדיוק לשאלה. הכך, התשובה "יש שלטים שאין מציל והאחריות היא על השוחה" ניתנה בתשובה לשאלה "האם מותר לשחות כאן בחוף סוסיתא?" אדם מבולבל או טרוד או בהסטריה היה עונה כן, לא, לא יודע, תעזבו אותי. העד ענה תשובה מפורטת. כאשר נשאל מדוע לא נאמר בתצהיר שהמנוח ידע לשחות, למרות שהעד העיד שאמר זאת לעורך הדין ולמרות שנטען במפורש בכתב ההגנה שהמנוח לא ידע לשחות, ענה את התשובה התמוהה "יש לי סיבות שלא רציתי לספר את זה לכולם. זה משהו אישי של המנוח" (עמ' 8 למעלה). גם המשך הפרוטוקול מראה את ניסיונות ההתחמקות של העד:

ש.    הסיפור הזה שידעת שהוא סיים בהצלחה קורס שחייה סיפרת לעורך דין.

ת.     כן.

ש.    זה מופיע בתצהירך.

ת.     יש לי סיבות שלא רציתי לספר את זה לכולם. זה משהו אישי של המנוח.

ש.    שהוא עשה קורס שחייה זה משהו אישי של המנוח.

ת.     בסדר. לא רציתי לספר את כל הסיפור.

ש.    מה אישי שהמנוח עבר קורס שחייה.

ת.     באותו זמן שאני נתתי את התצהיר לא רציתי לספר את הסיפור ואיך שהוא עבר את הקורס שחייה ועם מי ואיפה. בגלל שאף אחד לא ידע מזה רק אני. זו הייתה בקשה שלו שאשמור את זה ואני מכבד את הבקשה שלו.

ש.    (לביהמ"ש) אבל כאן בלי שנשאלת אם הוא עבר קורס שחייה ענית וסיפרת את מה שהוא ביקש שתשמור ואתה מכבד את הבקשה שלו. איך אתה מסביר את זה.

ת.     הבקשה לשמור, הוא שאל על הקורס עצמו ולשמור על המשך הסיפור שהוא לא רצה שאף אחד ידע שזה בקשר לקורס.

יצויין, כי העד העיד בתחתית עמ' 11 שהאירוע אירע בסביבות 15.30. ההודעה במשטרה נגבתה בשעה  17.00, ומכאן שלא היתה בזמן האירוע עצמו. כללו של דבר, הן על פי הדוגמאות שהבאתי והן על פי התרשמותי מעדותו של העד, איני מאמין לעדותו בפני ככל שהיא באה לתמוך בגירסת התובע.

גם עדותו של העד טאלב מועיד נסתרה כאשר העיד שהוא שחה ביחד עם המנוח שידע לשחות, שעה שבמשטרה אמר שהמנוח לא ידע לשחות (נ/2). בהסבר מאוחר יותר, בעמ' 21, ענה שהוא ידע לצוף על המים. עד זה העיד בפני שהגלים היו בגובה 40-50 ס"מ, ובעדותו במשטרה העיד שהגלים היו גבוהים וחזקים כך שהוא חשש להכנס ולהציל את המנוח כי זה היה מסוכן. זאת, בסתירה לעדות בלאל על הים הנוח. סתירה נוספת היא שהעד העיד שלא ראה שלטים כלל בחניון ובחוף, שעה שבעדותו במשטרה העיד שהיו שלטים. העד העיד על עציץ בקוטר של מטר או חצי מטר שהיה בתוך המים, אך בעדותו במשטרה לא סיפר כלל על עציץ כלשהוא אלא רק על כך שהמנוח נסחב לכיוון הכנרת על ידי הגלים. כשנשאל על הסתירה בין עדותו לבין מה שאמר במשטרה, השתמש באותו מונח, הסטריה, כדי לומר שמה שאמר במשטרה, למרות שהעיד שהוא אמת, אינו נכון. דבריו, כאילו בגלל האירוע לא התרכז במה שאמר לשוטר, אינם מתקבלים על דעתי. העד לא ענה תשובות מבולבלות או תשובות שלא לענין, ואף עמד על שלו. כך למשל, בתשובה לשאלה "האם ידעתם שאסור לשחות כאן?" ענה את התשובה הוכחנ ית משהו "לא כתוב שאסור לשחות כתוב שהאחריות היא על השוחה ושאין מציל. אני דוחה את דבריו של העד כאילו המנוח שקע. מייד אחרי המקרה, העיד שוב ושוב שהמנוח נסחב ונסחף על ידי הגלים, ולא אמר מילה על כך ששקע.  גם עד זה הסתבך בתשובותיו, בנסיונו מצד אחד לעזור לתובע ומצד שני שלא לצאת דובר שקר לגמרי. התוצאה של המאבק הזה היא מבוכה. כך העיד (בעמ' 22):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ