אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מועלם נ' בן גיגי ואח'

מועלם נ' בן גיגי ואח'

תאריך פרסום : 15/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
3020-09
10/10/2010
בפני השופט:
שולמית דותן

- נגד -
התובע:
לאה מועלם
הנתבע:
1. הילה בן גיגי
2. סעדיה בן גיגי
3. שלמה וענונו

פסק-דין

פסק דין

לפניי תביעה קטנה על סך 12,550 ₪ בגין הפרת הסכם שכירות.

בני הזוג יפית ופינחס קצב (להלן: בעלי הדירה) הינם בעלי דירה ברחוב אליעזר קשאני בירושלים. ביום 20.10.07 השכירו את הדירה לנתבעים 1 ו- 2 – הילה וסעדיה בן-גיגי, לתקופה של שנה אחת, מיום 1.11.07 ועד ליום 31.10.08. הצדדים הסכימו ששכר הדירה החודשי יעמוד על 3,000 ₪. במעמד החתימה על הסכם השכירות, חתם נתבע 3 על כתב ערבות, שבו התחייב לערוב כלפי בעלי הדירה למילוי כל התחיבויותיהם של נתבעים 1 ו- 2 בהסכם השכירות.

בעלי הדירה ייפו את כוחה של התובעת, אמה של גב' יפית קצב, לפעול בשמם להגשת התביעה נגד הנתבעים.

על פי הנטען בכתב התביעה, נתבעים 1 ו- 2 לא שילמו את כל הסכומים שהיה עליהם לשלם על פי הסכם השכירות. כן נטען, כי נתבעים 1 ו- 2 לא פינו את הדירה במועד המוסכם בהסכם השכירות, 31.10.08, והוסיפו להתגורר בדירה עד חודש ינואר 2009. בסיכום האמור, העמידה התובעת את תביעתה על סך 12,550 ₪.

לטענת התובעת, תביעה זו הוגשה לאחר שמספר פניות אל הנתבעים להסדרת החוב לא נענו, ולאחר שגם מכתב דרישה לתשלום החוב,שנשלח אל הנתבעים באמצעות עורך-דין, לא זכה להתייחסותם.

הנתבעים לא הגישו כתב הגנה. לדיון שהתקיים ביום 17.2.10, התייצבו נתבעים 2 ו- 3 בלבד, והוא התקיים בהעדרה של נתבעת 1, וזאת – לאחר שהתובעת הציגה אישור כי כתב התביעה וההזמנה לדיון הומצאו לה כדין. נתבע 2 מבקש לפטור אותו מהחוב או לפחות לחייב אותו רק כדי חלקו היחסי בהתחייבות. בדיון אישר, כי אכן שכר הדירה יחד עם נתבעת 1, אך לדבריו, באותו זמן הם החלו בהליכי גירושין, ובפועל התגוררה נתבעת 1 לבדה בדירה. בעדותו טען, כי בכל משך תקופת השכירות נהג להעביר את חלקו היחסי בשכר הדירה לנתבעת 1, בהנחה כי היא תעביר את שכר הדירה המלא לתובעת. כמו כן לטענתו, במסגרת הסכם הגירושין סוכם, כי נתבעת 1 תישא לבדה בכל החובות שנותרו כלפי בעלי הדירה.

נתבע 3 ביקש להורות לתובעת למצות תחילה את ההליכים נגד נתבעים 1 ו- 2, ורק אם יימצא כי אין באפשרותם לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות כלפי בעלי הדירה, כי אז תוכל לפנות אליו למימוש כתב הערבות.

מפירוט מרכיבי החוב עולה, כי הוא מורכב מיתרת חוב לתקופת ההסכם, בסך 6,800 ₪, ומחוב נוסף שהתגבש לאחר תקופת ההסכם, בסך 5,750 ₪. אין מחלוקת, כי החובות לא שולמו, וכי נתבעת 1 פינתה את הדירה רק בסוף חודש ינואר 2009.

כאמור, על אף שכתב התביעה וההזמנה לדיון נמסרו לנתבעת 1 כדין, היא לא התייצבה לדיון וגם לא טרחה להגיש כתב הגנה, מבלי שמסרה נימוק מוצדק לכך.

לפיכך, התביעה נגד נתבעת 1 מתקבלת במלואה.

אשר לנתבע 2 – הוא אינו חולק על הקביעה, כי חתם על הסכם השכירות וכי הוא מחויב מכחו בתשלום דמי שכירות עבור החודשים הנכללים בתקופת ההסכם. הואיל וחלק מן החוב שנותר, בסך 6,800 ₪, הוא בגין חודשים הכלולים בתקופת ההסכם, הרי שעל נתבע 2 לשלמו.

בהטלת חלק זה של החוב גם על נתבע 2 אין כדי לפטור את נתבעת 1 מתשלום חלקה היחסי בחוב. אלא שככל שיש לנתבע 2 טענות כלפי גרושתו, נתבעת 1, בענין זה עליו להעלותן כלפיה בדרכים האפשרויות לכך.

כמו כן, החלטתי לקבל את התביעה נגד נתבע 3. נתבע 3 חתם על כתב ערבות שלפיו הוא ערב למילוי כל התחייבויותיהם של נתבעים 1 ו- 2 כלפי בעלי הדירה, על פי הסכם השכירות. לאחר שכל מאמציה של התובעת להוציא את הכספים המגיעים לה מהנתבעים נכשלו, מן הדין הוא שתוכל להיפרע מנתבע 3. נתבע 3 התחייב בכתב הערובה שחתם עליו על כל חיוביה של נתבעת 1 לרבות התחיבויות בגין אי פינוי המושכר והחיובים הנובעים מהפרת ההסכם.

סיכום הדברים: התביעה נגד נתבעת 1 ונתבע 3 מתקבלת במלואה, וביחס לנתבעים 2 ו- 3, מתקבלת התביעה באופן חלקי. פירוש הדבר, כי אני מחייבת את כל הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך 6,800 ₪. הסכם ישולם לתובעת תוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין, וישא הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייבת את נתבעת 1 ונתבע 3 לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, סכום נוסף בסך 5,750 ₪. הסכום ישולם לתובעת תוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין, וישא הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

באשר להוצאות המשפט – נתבעת 1 תישא בהוצאות בסך 100 ₪.

נתבע 2 ישא בהוצאות בסך 200 ₪ ונתבע 3 ישא בהוצאות בסך 300 ₪.

לסכומים האמורים יתוספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק אם לא ישולם בתוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין לידי כל אחד מן הנתבעים.

בקשת רשות ערעור לביה"מ המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ