אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מועד חלוקת רכוש במאיס עלי

מועד חלוקת רכוש במאיס עלי

תאריך פרסום : 24/06/2014 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי רחובות
193518-4
19/06/2014
בפני השופט:
1. הרב נחום שמואל גורטלר - אב"ד
2. הרב אברהם שמן
3. הרב ציון אשכנזי


- נגד -
התובע:
פלונית
עו"ד טו"ר דבורה בריסק
הנתבע:
פלוני
עו"ד רחל אבינועם
פסק-דין חלקי

בית הדין הוציא פסק דין בתיק הגירושין, ואלו היו מסקנותיו:

"לאור האמור לעיל בית הדין פוסק:

1. הבעל [פלוני] חייב לתת גט לאשתו [פלונית].

2. המזכירות תזמין את הצדדים לסידור גט עם הוראות לתאריך י"ח סיון תשע"ד 16.6.2014 בשעה 8:45.

3. ענייני הממון וחלוקת הרכוש ידונו בבית הדין לאחר סידור הגט."

במועד שנקבע לסידור גט הודיעה באתכוח הבעל שהבעל מסרב לתת גט כיוון שהוגש ערעור על פסק הדין שחייבו לתת גט לאשה.

בפסק הדין דלעיל נאמר: "ענייני הממון וחלוקת הרכוש יידונו בבית הדין לאחר סידור הגט."

פסקה זו נכתבה בהנחה שהבעל ייתן גט לאשה במועד שיקבע. אולם בית הדין מבהיר כי הדיונים בחלוקת הרכוש, וחלוקת הרכוש יתבצעו גם אם הבעל יסרב לתת גט לאשה. והטעם לכך שאשה הגרה בנפרד מבעלה למעלה משניםעשר חודש וטוענת שהבעל מאוס בעיניה ודורשת להתגרש וטענתה התקבלה בבית הדין, זכותה לקבל את רכושה גם לפני שהתגרשה, ובמיוחד הדבר נכון לגבי חלוקת דירת הצדדים. להלן הנימוקים לכך.

מועד חלוקת רכוש במאיס עלי

בבתי הדין מתעוררות בעיות רבות שנשים טוענות כנגד בעליהם מאיס עלי בטענה מבוררת, ונראה לבית הדין שהדרך היחידה לטפל במקרים אלו הוא להפריד בין הצדדים בגט. אולם במקרים רבים נתקל בית הדין בהתנגדות הבעל. פעמים הוא טוען שיש עדיין מקום לשלום בית. ופעמים הוא יודע שאין מקום לשלום אלא מתעקש ואינו מוכן לתת גט מנימוקים שונים. פעמים הבעל חי בדירה שמחציתה שייכת לאשה ואינו רוצה לחלק את הדירה עמה. או שהבעל אינו רוצה להתגרש משום נקמנות גרידא. מקרים אלו הקורים אצל זוגות בני אשכנז יש פתרון חלקי לבעיה ע"י חלוקת הרכוש על פי תקנתא דמתיבתא שבני אשכנז נוהגים על פיו (ודין זה מתבאר בשו"ע אבע"ז סי' ע"ז סעי' ג' ברמ"א). אולם כשהדבר קורה אצל בני ספרד הדבר אינו אפשרי משום שחכמי ספרד הראשונים כתבו שאין לנהוג על פי תקנה זו כיום, והשו"ע לא הביא תקנה זו להלכה.

אמנם המרלב"ח בסימן ל"ו כתב שגם כיום יש לנהוג על פי תקנה זו. ונימק שמה שכתבו הראשונים שאין לנהוג על פי תקנה זו כוונתם הייתה שאין לכוף על הגט, אולם לגבי דיני הממונות לא כתבו שאין לנהוג על פי תקנה זו. מכל מקום למעשה בני ספרד נוהגים על פי פסק השו"ע.

ואעיר בקצרה על התועלת המרובה שיש כאשר אפשר לעשות חלוקת רכוש לפני הגט. א) במקרים רבים מביאה חלוקה זו להסכם גירושין כיוון שהבעל מאבד את האפשרות להשתמש ברכוש של האשה עד הגט; ב) כאשר מחלקים את הרכוש לפני הגט הדבר מאפשר לאשה להסתדר מבחינה ממונית ולקיים אורח חיים תקין גם כשהיא לבדה. ובמיוחד חשוב הדבר כאשר לאשה טענות כבדות נגד בעלה וניכרים שדבריה אמת אלא שאין באפשרותה להוכיח אותם.

בספר שורת הדין חלק א' עמ' ע"ט האריך דיין בית הדין הגדול הגאון הרב ח' איזירר לדון בשאלה והראה שישנם דרכים גם על פי דין הגמ' לערוך בתנאים מסוימים חלוקת רכוש לפני הגט. בלומדי סוגיה זו נתחדשו לי דברים והואיל ודברים אלו מאוד נחוצים לדיינים היושבים על מדין אבאר עניין זה.

לא אאריך כאן בביאור שיטות הראשונים בדיני אשה הטוענת מאיס עלי, אולם אביא רק מה שכתב הב"ש בעניין זכויות הבעל והאשה במקרה זה.

השו"ע בסי' ע"ז סעי' ב' כתב וז"ל:

"ואם מרדה בו כדי לצערו ואמרה הריני מצערת אותו וכו' שולחים לה מב"ד ואומרים לה הוי יודעת שאם את עומדת במרדך אפי' כתובתיך אלף מנה הפסדת. וכו' אם עמדה במרדה ולא חזרה בה נמלכים בה ותאבד כתובתה ולא יהיה לה כתובה כלל ואין נותנים לה גט עד י"ב חדש ואין לה מזונות כל י"ב חודש ואם מתה קודם הגט בעלה יורשה." עכ"ל.

וכתב הב"ש בס"ק ט"ו וז"ל:

"בעלה יורשה. אע"ג להמחבר אבדה כתובתה אחר הכרזה מ"מ יורש אותה וכן הוא לדעת הרמ"א כשהוא לאחר י"ב חודש. וכו'. והא דיורש אותה אע"ג דהוא פטור מכל החיובים מ"מ היא שמרדה מפסדת הכל אבל הוא אינו מפסיד. לפ"ז נראה שהוא אוכל פירות אף אחר י"ב חודש וכ"כ המהרלב"ח בתשובה בשם הרשב"א. מיהו בד"מ כתב דהרא"ש סבירא ליה אחר י"ב חודש אינו אוכל פירות. וכן מדייק בתשובה הנ"ל מדברי הרא"ש. מיהו לפ"ז קשה מאחר והוא מפסיד זכותו לענין פירות למה יורש אותה. ואם הרא"ש ס"ל ירושת הבעל דאורייתא היה שפיר לחלק ביניהם."

ובס"ק י"ז על דברי הרמ"א - "ולאחר י"ב חודש אין לבעל עליה כלום" - כתב הב"ש וז"ל:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ