אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מועד התגבשות הנכות הצמיתה בתביעת ביטוח נכות

מועד התגבשות הנכות הצמיתה בתביעת ביטוח נכות

תאריך פרסום : 28/06/2006 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום חיפה
19357-05
25/06/2006
בפני השופט:
כ. ג'דעון

- נגד -
התובע:
מגדל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד ח. קליר ואח'
הנתבע:
גדי משה
עו"ד ר. משה
החלטה

1.         התובע - המשיב - נפגע בברכו הימנית, בתאונת דרכים שאירעה ביום 18.11.97. התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה, וביום 14.7.04 נקבעה לו על ידי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי ( להלן "המל"ל" ), נכות צמיתה בשיעור של 10% החל מיום 13.12.97.

2.         ביום 27.9.04, דהיינו כחודשיים לאחר הקביעה הנ"ל ויותר משבע שנים לאחר ארוע התאונה, הגיש התובע תביעה כנגד המבקשת לתשלום תגמולי ביטוח מכח פוליסת ביטוח נכות שהוצאה על ידה. המבקשת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

3.         ביום 26.3.06 קבעתי כי מקרה הביטוח לצורך מניין תקופת ההתיישנות בתביעת ביטוח נכות הוא מועד התגבשות הנכות הצמיתה, ולבחינת מועד זה יש להיזקק למבחן הידיעה הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. על פי מבחן זה על התובע להוכיח כי פעל בשקידה סבירה להוכחת קיומה של הנכות הצמיתה, וכי לא היתה לו ידיעה בפועל או בכח על קיומה של הנכות הצמיתה לפני מועד הקביעה על ידי המל"ל.

4.         בעקבות החלטה זו וכמתחייב ממנה, המציא התובע מסמכים הכוללים החלטות של הוועדות הרפואיות השונות של המל"ל, החלטות של בית הדין האזורי לעבודה ושל בית הדין הארצי לעבודה, ותיעוד רפואי נוסף.

5.         מהתיעוד הנ"ל עולה כי התובע פנה למל"ל ביום 4.2.98, דהיינו כשלושה חודשים לאחר התאונה, בתביעה לקביעת דרגת נכות, וכי ביום 26.10.98 קבעה ועדה רפואית של המל"ל כי לא נותרה לו נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

6.         התובע ניגש לבדיקת M.R.I (סריקה בתהודה מגנטית) ומימצאי הבדיקה הראו בין היתר, על קיום קרע בקרן האחורית של המניסקוס המדיאלי, ועל חשד לקרע קטן בקצה המדיאלי של הקרן הקידמית של המניסקוס הלטרלי.

7.         מצוייד בתוצאות הבדיקה הנ"ל, פנה התובע לוועדה רפואית לעררים של המל"ל, אולם ביום 18.2.99, ועל אף שהוועדה קבעה כי תוצאות ה-M.R.I משתמעות לשתי פנים, היא החליטה להשאיר את ההחלטה של הועדה הרפואית על כנה.

על קביעה זו הגיש התובע ערעור לבית הדין האזורי לעבודה, אולם ערעורו נדחה ביום 20.1.00.

            על החלטה אחרונה זו הגיש התובע בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, וביום 13.5.02 הורה בית הדין על החזרת עניינו של התובע לוועדת עררים.

8.         ביום 5.6.02 נבדק התובע על ידי רופא מטעמו הוא ד"ר פוקס אשר קבע כי מימצאי בדיקת ה-M.R.I מראים בצורה חד משמעית על קיום נזק למניסקוס המקנה לתובע אחוזי נכות.

9.         מצוייד הפעם באישור רפואי זה, פנה התובע לוועדת העררים של המל"ל, אולם וועדה זו שוב קבעה כי לא נותרה לו נכות צמיתה בעקבות התאונה. על החלטה זו, הגיש התובע ביום 10.9.02 ערעור לבית הדין האזורי לעבודה, ועניינו הוחזר שוב לבדיקה על ידי הוועדה.

            ביום 4.6.03 דנה הוועדה פעם נוספת בעניינו של התובע, וקבעה שוב כי לא נותרה לו נכות צמיתה בעקבות התאונה.

            התובע לא הרים ידיים, והגיש שוב ערעור על החלטה אחרונה זו לבית הדין האזורי לעבודה, ובית הדין כבמקרים הקודמים, החזיר את עניינו לבדיקה נוספת על ידי הוועדה.

10.        ביום 14.7.04 הכירה וועדת העררים לבסוף במצבו של התובע כמקנה לו נכות צמיתה בשיעור של 10% החל מיום 13.12.97.

11.        דיון

עינינו רואות השתלשלות ארוכה של מהלכים בהם נקט התובע, ועל פני כל ההשתלשלות הנ"ל יש לקבוע מהי נקודת הזמן שבה נתגבשה אצל התובע ידיעה בפועל או בכח על קיומה של הנכות הצמיתה?

            לעניין הידיעה בפועל - ניתן לקבוע כי ידיעה כנ"ל נתגבשה אצל התובע ביום 5.6.02, שהוא היום שבו קיבל לידיו אבחנה רפואית מוסמכת מאת ד"ר פוקס המעידה על קיומו של נזק למניסקוס המקנה לו אחוזי נכות.

זהו המועד שבו מצדד התובע לתחילת מניין תקופת ההתיישנות בעניינו, ולשיטתו, תביעתו שהוגשה ביום 27.9.04, דהיינו בחלוף כשנתיים ממועד האבחנה הנ"ל, לא התיישנה.

12.        אולם, ברי הוא כי לא די בהוכחת מועד הידיעה בפועל, אלא יש לבחון האם לפני מועד הידיעה בפועל, נתגבשה אצל התובע ידיעה בכח לגבי קיומה של הנכות הנ"ל, ובמילים אחרות , האם יכול היה התובע לדעת על קיומה של הנכות הצמיתה לפני מועד הידיעה בפועל, אם היה פועל בזהירות סבירה?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ