אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מוסקוביץ נ' חברת בטוח שירביט

מוסקוביץ נ' חברת בטוח שירביט

תאריך פרסום : 22/01/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
4786-08
14/01/2010
בפני השופט:
איריס סורוקר

- נגד -
התובע:
יצחק מוסקוביץ
הנתבע:
שירביט
פסק-דין

פסק דין

כללי

בפני תביעה בסדר דין מהיר בגדרה מבקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח דירה (שצילום מרשימתה צורף כנספח א' לתצהיר התובע). בנוסף, עתר התובע לחייב את הנתבעת בהוצאותיו שנגרמו לו כתוצאה מהתנהלות לקויה כביכול המיוחסת לנתבעת בטיפול בתביעתו, כמו גם בגין עוגמת נפש. האירוע נשוא התביעה הוא אירוע של הצפת מים מצנרת בעליית הגג בביתו של התובע שארעה ביום 15.3.2008 (ס' 3 לתצהיר התובע; ר' גם פרק "נסיבות המקרה" בחוו"ד של שמאי הנתבעת).

הנתבעת לא חלקה על עצם אחריותה הביטוחית מכח הפוליסה, ואולם ביקשה לפצות את התובע עפ"י חוו"ד של השמאי מטעמה, מר סיאני תמיר. השמאי המליץ בחווה"ד מיום 18.6.2008 לפצות את המבוטח "בערכים ריאליים בסך של 5,477 ₪" (ס' 1 לפרק ההמלצות), וזאת לאחר שהכיר בכך שהנזקים מכוסים לפי הפוליסה. ואולם התובע טען כי ערכים אלה אינם מכסים את נזקיו בפועל ועתר לחייב את הנתבעת בנזקיו שפורטו בתצהירו וכן בחוות הדעת שהגיש. המחלוקת בין הצדדים היא, אם כן, על גובה הנזק.

במישור הדיוני: מטעם התובע מצהיר הוא עצמו וכן הוגשה חוו"ד של מומחה עץ ורהיטים מר עמנואל אורנבוך (מיום 16.5.2008), וכן חוו"ד של השמאי שלמה פרנקיל (מיום 22.6.2008). מטעם הנתבעת הוגשו חוו"ד של השמאי סיאני כמוזכר לעיל, וכן חוו"ד של מר שלמה שועעי, בתחום הטיפול בשטיחים (חווה"ד אינה נושאת תאריך). התובע וכן המומחים נחקרו בביהמ"ש. עם תום שמיעת הראיות, ב"כ הצדדים סיכמו בעל פה.

דיון

שתי שאלות מרכזיות עומדות לבירור בהליך זה: האחת – היקף הפריטים והרכוש אשר ניזוקו כתוצאה מאירוע הצפת המים. השאלה השנייה מתייחסת לעלויות התיקון, ובענין זה קיימת מחלוקת בין השמאים.

אשר להיקף הפריטים שניזוקו בעקבות אירוע ההצפה -- המחלוקת בענין זה נסבה על השאלה אם אירוע ההצפה גרם לנזק גם בפריטי העץ, נשוא חוו"ד של המומחה אורנבוך: שולחן, שישה כסאות ומסד תחתון למזנון. הנתבעת לא הכירה בדרישה לפצות את המבוטח בגין רכיבים אלה. נטען, כי המבוטח לא התלונן על פגיעה בריהוט זה לאחר האירוע וכי טענותיו בענין זה נולדו מאוחר יותר, וכי לא הצביע על קשר סיבתי בין אירוע ההצפה לבין הנזק הנטען.

בענין זה, יש לקבל את עמדת הנתבעת. הטעמים לכך הם כדלקמן: ראשית, עיינתי בטופס התביעה שהציג המבוטח לחברת הביטוח (נ/1). טופס זה מולא ביום 16.3.2008, יום לאחר אירוע ההצפה (שהתרחש, כמצוין בטופס, ביום 15.3.2008). עיון בפרטי הרכוש הנפגע מלמד כי השולחן והכסאות, כמו גם מסד המזנון, אינם מופיעים ברשימה. ודוק: הרשימה היא מפורטת וכוללת 13 פריטי רכוש. ניכר כי התובע ביקש להקיף באופן ממצה את הרכוש שניזוק ולהציג את תביעתו באופן מלא. העובדה כי השולחן והכסאות, כמו גם המזנון, אינם מצויים ברשימה זו – אומרת דרשני.

התובע הודה כי לא נתן דעתו לבעיה הקשורה בריהוט הנ"ל וכי לא שם לב אליה כלל ועיקר. לדבריו: "אני לא הבחנתי בנזקי עץ. אני לא מומחה לזה ולא חיפשתי להתעשר מכל התביעה הזאת, ואין לי ענין בזה" (פ' ע' 9 ש' 27-28). התובע טען כי הנזק לריהוט הנ"ל נגלה רק כאשר השמאי פרנקיל ביקר בביתו; לדבריו: "הוא ישב הוא ראה" (פ' ע' 10 ש' 17). ואולם, איני מקבלת כי במקרה דנא מדובר בנזק נסתר אשר אינו גלוי לעין ההדיוט וכי נדרשת לכאורה עין מקצועית של מומחה על מנת לחשפו. מדובר בנזק גלוי לעין אשר אין צורך "לחפשו" כביכול. רגלי שולחן כמו גם רגלי כסאות אינם רכיבים נסתרים ואין צורך במאמץ מיוחד על מנת לגלותם. זאת ועוד: קשה לקבל כי הנזק הנטען אמנם נבע מהצפת המים. התובע העיד בדבר אירוע ההצפה: "יש רשת ויש טייח וזה נקרא תקרת אקספנד, התמלא מים [על הגג] והמים נכנסו פנימה, שקע על ריצפת הגג. זה טפטף דרך הנברשות... זה טפטף מהתקרה למעלה" (פ' ע' 10 ש' 24-27). נסיבות האירוע והאופן בו זרמו המים – מהתקרה ולמטה, מלמעלה וכלפי מטה – שוללים את האפשרות כאילו רק מסד המזנון או רגלי השולחן והכסאות ניזוקו; הדעת נותנת כי נזק לריהוט זה, לו אמנם נגרם, היה נוצר במשטחים העליונים. התובע ציין כי המשטחים העליונים נרטבו (פ' ע' 10 ש' 31-32), ומשמע – הוא היה ער לרטיבות על פני הרהיטים. מן הסתם ניתן להניח כי ניגש לרהיטים ונגבם, וכך מנע הצטברות מים אשר עלולה להזיק לחלקי הריהוט התחתונים. מכל מקום, אם אמנם כבר נגרם הנזק לחלקים התחתונים באותה עת – חזקה על התובע שהיה מציין זאת בפני השמאי שביקר בביתו יום לאחר האירוע.

כאן המקום לציין כי מומחי התובע ביקרו בביתו מאוחר יחסית לאירוע: המומחה אורנבוך ביקר בבית ביום 14.5.2008; השמאי פרנקיל לא ציין בחוו"ד מתי ביקר ואולם בחקירתו בביהמ"ש הודה כי ביקר במקום כחודש וחצי לאחר הנזק, ביום 4.5.2008 (פ' ע' 5 ש' 28-30). נמצא, אם כן, כי לשמאי הנתבעת ישנה עדיפות על פני מומחי התובע בכל הקשור לתיאור מצב הנזקים בעקבות האירוע, וזאת משום שביקר במקום יום למחרת האירוע.

אשר על כן, בכל הקשור לפריטי הרכוש שניזוקו, אני דוחה את התביעה המתייחסת לחלקים כדלקמן: "החלפת מסד תחתון למזנון; תיקון שולחן וכסאות כולל ירידת ערך (ר' פריטים 2 ו-3 בחוו"ד של השמאי פרנקיל).

השאלה הנוספת אשר יש לברר בהליך זה היא מהן העלויות לתיקון הנזקים בפריטים אשר אין מחלוקת שניזוקו. בענין זה, שמאי הנתבעת הגיש חוו"ד ובו הוא ממליץ על פיצוי המבוטח בערכים ריאליים (ס' 1 לפרק ההמלצות בחוו"ד). השמאי סיאני עמד על ההבדל בין ערך ריאלי (המכונה גם ערך שיפוי) לבין ערך כינון: בעוד שהערך הריאלי משקף את שוויו של הנכס כמוצר משומש (יד שניה) לפני אירוע הנזק, הרי שערך הכינון מתייחס לעלויות התיקון של המוצר, והיה ולא ניתן לתקן (או שעלות התיקון עולה על ערכו של מוצר חדש) – יש לפצות עפ"י מחירו של מוצר חדש (ר' בעדותו פ' ע' 19 ש' 15 עד ע' 20 ש' 4).

במקרה הנדון, אין מחלוקת כי הפוליסה מחייבת את חב' הביטוח לפצות את המבוטח עפ"י ערך כינון. כך נקבע במפורש בתיאור הכיסוי: "סכומי הביטוח בפוליסה נקובים לפי ערך כינון". על הרקע הזה קשה להבין מדוע השמאי סיאני המליץ לפצות את המבוטח בערך ריאלי בלבד; השמאי מטעם הנתבעת בוודאי היה ער לפוליסה ולחובת הנתבעת לשלם בערכי כינון. על כן, טוב היה אילו היה נצמד לערכי הכינון שפירט בחוות דעתו.

יש אם כן לדחות את עמדת הנתבעת, ככל שזו מציעה להסתפק בפיצוי בערכים ריאליים בלבד.

עיון בחווה"ד הנגדיות שהגישו הצדדים מלמד כי קיימת ביניהן מחלוקת בשאלת ערכי הכינון, וכל שמאי הציג ערכים שונים. יש אם כן צורך להכריע בין השמאים בכל הקשור לערכי הכינון הראויים.

יובהר כי אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת רשאית הייתה לפעול תחילה לתיקון הנזקים בכוחות עצמה, כפי שעשתה במקרה הנדון – באמצעות שיגור הפריטים לתיקון אצל "אשר שטיחים". ואולם, השאלה הנבחנת היא האם התיקונים שבוצעו בפועל אמנם הובילו לקימום הרכוש. התובע ביקש להשיב על כך בשלילה בכל הקשור לשני פריטי רכוש: השטיח הסלוני וכן מערכת הישיבה הסלונית. בענין זה, אני מקבלת את עמדתו של התובע וקובעת כי התיקונים שבוצעו בשטיח ובמערכת הסלונית, לא סיפקו את חובתה של הנתבעת לפצות את המבוטח בערכי כינון. להלן אנמק מסקנה עובדתית זו.

אשר לשטיח הסלוני – לפי חוו"ד של השמאי מטעם הנתבעת, השטיח הסלוני הדיף ריחות לאחר שחזר מהטיפול. לדברי השמאי: "בבדיקתנו מצאנו כי מדובר בריח אופייני לחומרי הניקוי והומלץ למבוטחים להעבירו לטיפול חוזר" (ס' 7 בפרק הבדיקה בחווה"ד). אין בידי לקבל עמדה זו. אין מקום לשלוח את המבוטח ל"טיפול חוזר", שהרי הדבר כרוך בטרחה ובעוגמת נפש. אף כי הנתבעת זכאית לבצע פעולות שיקום, הרי שגם להן יש ליתן גבול וסוף. כאשר מדובר בשטיח, אשר הטיפול בו אינו מורכב במיוחד, אין לצפות מן המבוטח הסביר שיסכים לטיפולים חוזרים ונשנים. זאת ועוד: הניסיון לגלגל את מצב הריחות על חומרי הניקוי והגורם המתקן, אינו מוצלח. בין אם מקור הריחות הוא בנזק המים, ובין אם מקורו בחומרי הניקוי, כך או אחרת – זהו נזק שנגרם ונוצר בעקבות האירוע הביטוחי וניסיונות השיקום. על כן, מקום בו נותר ריח רע לשטיח, פירוש הדבר הוא שהמבטחת לא הצליחה לקומם ולשקם את הרכוש. במקרה כזה, עומדת חובתה לאפשר לתובע לרכוש שטיח חלופי.

כאן המקום להזכיר כי "ערך כינון", כשמו כן הוא: המטרה היא לאפשר למבוטח לרכוש לעצמו פריט חדש חלף הפריט הישן ללא הפחתת בלאי, זאת כאשר ניסיונות השיקום לא הצליחו (ור' בענין זה הלכתו הידועה של ביהמ"ש העליון בע"א 191/80 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נ' אלון דבורה בע"מ, פ"ד לה' (4) 714, בע' 720. כב' השופט בייסקי עמד על עיקרי הדברים: "משהסכים המבוטח לשלם פרמיית ביטוח מוגדלת כדי שייכלל בפוליסה סעיף כינון, עשוי הוא לקבל מהמבטח 'חדש תמורת ישן' ולאו דווקא ישן תמורת ישן... זוהי התפתחות מקדמת האינטרס של המבוטח, אשר לא רק מבטיח לעצמו את האפשרות לשקם ולכונן את ביתו או מפעלו למרות השינויים שחלו בינתיים עקב עליית מחירים ושכר עבודה, אלא עשוי בסופו של דבר לקבל יותר מאשר היה לו, לפני המאורע שגרם לנזק" (ס' 5 לפסק דינו). ואמנם, השמאי פרנקיל עמד על כך בעדותו כאשר ציין כי הנתבעת "מכרה" למבוטח חוזה אשר מחייב אותה לשקם את הנזק, גם אם פירוש הדבר העמדת מצבו של המבוטח במצב טוב יותר ממה שהיה לפני האירוע (ר' עדותו בפ' ע' 7 ש' 22-30).

בנסיבות אלה, אני דוחה את התנגדות הנתבעת לממן עלות של רכישת שטיח חלופי וקובעת כי חלה עליה החובה לעשות כן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ