אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מוסלטי נ' מדינת ישראל

מוסלטי נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 21/10/2010 | גרסת הדפסה
ה"ת
בית משפט השלום תל אביב - יפו
40969-08-10
19/10/2010
בפני השופט:
שמאי בקר

- נגד -
התובע:
יצחק מוסלטי - ע"י עו"ד טל גלאון
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

1.מונחת בפני בקשה להחזרת תפוס על פי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) תשכ"ט – 1969 (להלן: "הפקודה").

2.המבקש חשוד כי יחד עם אחרים ביצע עבירת גניבה בנסיבות מיוחדות, פגיעה במתקן בזק וקשירת קשר לביצוע פשע. על פי חשדה של המשטרה, התפוס נשוא בקשה זו, שהינו טרקטור של המבקש, שימש בביצוע גניבת כבלי התקשורת של חברת בזק (להלן: "הטרקטור").

3.הטרקטור נתפס על ידי המשטרה ביום 17.2.2010 ומיום תפיסתו, חלפו עברו להם 180 ימים, וטרם הוגש כתב אישום נגד המבקש.

4.סעיף 35 לפקודה קובע, תחת הכותרת "החזרת התפוס על ידי המשטרה", כך (ההדגשות שלי – ש.ב.):

"אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע."

5.לית מאן דפליג כי בענייננו התקיימו נסיבותיה של הרישא לסעיף הנזכר לעיל, ולכאורה איפוא שומה היה על המשטרה, בחלוף ששת החודשים הנזכרים, להחזיר את החפץ למבקש דכאן.

6.משבוששה שיחת הטלפון מאת המשטרה להגיע אל המבקש, לאמור – "בוא, קח נא את טרקטורךָ", הגיש המבקש, ביום 22.8.2010 את הבקשה דנא. המדינה מצידה התנגדה בכתב למבוקש (תגובה מיום 14.9.10), ואת תגובתה חתמה במילים הבאות: "אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד להאריך את התקופה בה מוחזקים התפוסים (ובהם הטרקטור) עד ליום 31.12.2010".

7.לאחר עיון בבקשה, בתגובת המדינה ובסיכומי הצדדים בכתב החלטתי לקבל את הבקשה, והכל מן הטעמים שלהלן.

8.ראינו לעיל, שסעיף 35 סיפא לפקודה אכן מורה כי "רשאי בית המשפט שלום, על פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע" (הדגשה שלי ש.ב.).דא עקא, שהלכה למעשה, אין בפני כל בקשת ארכה מטעם המדינה, לבד מ"מעין-בקשה", אגבית, המצויה אי שם בירכתי תגובתה הלאקונית של המדינה לבקשה שיזם המבקש להחזרת התפוס, הא - ותו לא.

רוצה לומר, כי יש בפני בקשה להחזרת תפוס, כאמור ברישא להוראת סעיף 35 לפקודה, אולם בקשה להארכת תקופת ההחזקה בתפוס - כאמור בסיפא לבקשה - אַיִן.

9.אין המדובר בפורמליזם גרידא, או בדקדקנות לשמה. כאשר ביד המדינה ניתנת סמכות כה מרחיקת לכת, המתירה לה לפגוע בקניינו של הפרט, עד כדי תפיסת רכושו של מי שאך חשוד כי נטל חלק בביצוע פשע, עוד טרם הוחלט כלל להגיש כתב אישום, וזאת לתקופה ארוכה מאוד, בת שישה חודשים תמימים, הרי שברי כי חובה עליה, על המדינה, להקפיד ולעמוד על קוצו של יו"ד, בהפעילה את אותה סמכות. ודוק: החובה היחידה המוטלת לפתחה של המדינה, בבואה לבקש הארכת תקופת החזקתו של תפוס, היא לבוא בפני בית המשפט, מבעוד מועד ולהגיש בקשה מנומקת כדבעי לשם כך. מצב דברים בו המדינה "מבקשת" להאריך את התקופה בה תגרם פגיעה קשה לקניינו של חשוד, וזאת באופן אגבי - שלא לומר מזלזל ממש - אך ורק במסגרתה של תגובה לבקשה שיוזם אותו החשוד – לא יכול לעמוד.

10.אמנם, לא נעלם מעיניי שנקבע, לא אחת, כי בקשה למתן ארכה מצד המדינה יכול שתוגש גם בחלוף ששת החודשים הקבועים בסעיף 35 לפקודה.

אולם, מהלך כגון דא הוא חריג לכלל לפיו תוגש בקשה מעין זו – מטבע הדברים - לפני חלוף המועד, וצריך שתהא הצדקה, או למצער – הסבר כלשהו, לבקשה להחלת אותו חריג. בין כך ובין כך, חריג זה בוודאי שלא יאושר כשהתבקש רק במסגרת אגבית ובתגובה לבקשה שיוזם החשוד להחזרת קניינו, אלא אך במסגרת בקשה עצמאית ויזומה של התביעה. ואף זאת, למיטב הבנתי, רק אם הקדימה המדינה את החשוד ב"מירוץ", והגישה את בקשתה שלה לפני פנייתו שלו בבקשה להשבת תפוס.

11.אינני קובע כאן תקדים פורץ דרך, שהרי היה זה בית המשפט העליון אשר קבע זה מכבר, במפורש, אגב דיון מקיף בהוראת סעיף 35 לפקודה, את הכלל לפיו "בקשה" למתן ארכה לחזקת תפוס מעבר לחצי שנה המוגשת במסגרת תגובה המתנגדת להחזרת תפוס – לאו בקשה היא (ראו בש"פ 6686/99 אליהו עובדיה נגד מדינת ישראל, נ"ד (2), 464, 477). בית המשפט העליון הבהיר במסגרת פרשת עובדיה את הבסיס לקביעה דלעיל, ועל כן לא אכביר מילים על המהפכה החוקתית ועל זכויותיו של הפרט - גם אם חשוד - במדינה מתוקנת, ודי לי בהפניה לקביעותיה הנכוחות של כבוד השופטת שטרסברג כהן, כהאי לישנא:

"סעיף 35 מורה לנו, כי המחוקק קצב פרק זמן של שישה חודשים שאחריו אין המשטרה רשאית להמשיך ולהחזיק בתפוסים. אם המשטרה מבקשת להמשיך ולהחזיק בהם או לחלטם או להשמידם, עליה להזדרז ולפנות לבית-המשפט במהלך ששת החודשים מאז התפיסה ולבקש את המשך החזקת התפוסים ולהראות כי הדבר דרוש למטרה ראויה המצדיקה שלילתם זמנית או לצמיתות מבעליהם. לא עשתה כן במהלך ששת החודשים, רשאית המשטרה על-פי סעיף 35 לבקש ארכה ובית-המשפט ייתננה אם ישתכנע שאכן קיימים נימוקים המצדיקים זאת. במהלך ששת החודשים ובתקופת ההארכה, אם ניתנה, אין מניעה לפנות לבית-המשפט בבקשה לפי סעיף 34. המשטרה לא עשתה דבר מכל אלה. היא לא ביקשה צו לפי סעיף 34 במהלך ששת החודשים, היא לא ביקשה ארכה לאחר תום ששת החודשים וממילא לא ניתנה כזו. היא "ישבה על הגדר", החזיקה בחפצים, ומשהגיש המבקש בקשה להחזירם, התנגדה לכך בטענה שיש להשמידם. קיצור דרך זה אינו ראוי ולא נראה כי ניתן לעקוף בו את הוראות החוק ולהפעיל את סעיף 34 לאחר חלוף שישה חודשים ובלי שהתקופה הוארכה ובמסגרת בקשה שהגיש המבקש להחזרת החפצים...

לא נראה לי, כי יש מקום להתייחס להתנגדות המשטרה לבקשה כאילו הייתה זו בקשה להארכת מועד ולדיון בהתנגדות כאילו הייתה קיימת החלטה להארכה. כאשר על הכף מונחת זכות יסוד של הפרט על קניינו ומנגד סמכות הרשות ליטול ממנה את קניינו, על הרשות למלא בקפדנות אחר הוראות החוק ולנקוט את הצעדים המתחייבים ממנו כדי להפעיל את סמכותה. דרישה זו איננה פורמאלית גרידא. היא נובעת מתפיסת יסוד של המחוקק ושל השיטה בדבר האיזון ההולם בין צורכי הציבור ובין זכויות הפרט, ואין להקל ראש בצעדים שיש לנוקטם בדרך לפגיעה באותן זכויות".

(פרשת עובדיה בעמוד 477, מול ב').

12.לא למותר לציין, כי נסיבות המקרה דכאן מלמדות, לפחות לכאורה, כי הטרקטור נשוא הבקשה הינו "עבריין מועד" ועל פני הדברים, עולה מן הראיות כי נטל לכאורה חלק בביצוע העבירות המיוחסות לאדוניו. נסיבות המקרה שלפניי שונות, איפוא, מאלה שבבסיס הלכת עובדיה, שכן שם נקבע, כענין שבעובדה, כי לא נעברה עבירה בחפצים שנתפסו, ולא הוגש כתב אישום נגד המבקש ואף תיק החקירה נגדו נסגר. ובכל זאת, עיון בפרשת עובדיה מלמד כי הכלל דלעיל, השולל הגשת בקשה למתן ארכה במסגרת תגובה לבקשת שחרור שיוזם החשוד, נקבע במנותק מאותן הנסיבות, ועל מכונו הוא עומד, באורח עצמאי, ואין נפקא מינה מה היא מידת ה"פליליות" הלכאורית של החשוד - המבקש או של החפץ נושא הבקשה.

המדינה צריכה לנהוג כדין בכל מקרה, ומידת ה"פליליות" הלכאורית המיוחסת לתפוס כזה או אחר, לא צריכה להעלות או להוריד לענין זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ