אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מוסא נ' מדינת ישראל

מוסא נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 21/01/2012 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
33798-10-11
17/01/2012
בפני השופט:
כמאל סעב

- נגד -
התובע:
חמזה מוסא
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

בפניי ערעור על גזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה בעכו אשר ניתן ביום 4.10.11 על ידי השופט אבישי קאופמן בתיק ת"ד 2732-09-09, וכנגד ההחלטה שניתנה ביום 7.8.11 ועל פיה חויב המערער בתשלום הוצאות בסך של 800 ₪.

המערער הובא לדין בבית משפט לתעבורה בגין עבירה של נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21 ג' לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"), ביחד עם סעיף 68 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), נהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודה בצירוף סעיף 38(2) לפקודה, נהיגה בדרך הגורמת נזק לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות, בהקשר עם סעיף 68 לפקודה וגרימת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודה.

המערער כפר בעובדות כתב האישום והתיק נקבע לשמיעת ראיות. הדיונים בתיק נדחו מפעם לפעם בעטיו של המערער, לרבות ישיבה שהיתה קבועה לשמיעת ראיות, לכן ביום 7.8.11 חייבו בית משפט לתעבורה בתשלום הוצאות בסך 800 ש"ח.

בשלב מסוים המערער חזר בו מכפירתו, הודה לאחר תיקון כתב האישום בכך שהעובדות הנטענות בו היו כדלקמן:

ביום 18.4.09 בשעה 18:30 נהג המערער ברכב מסוג אופנוע בכביש שבדיר אל-אסד כשהוא נוסע בעקבות רכב מסוג דייהטסו. המערער נהג בחוסר זהירות משום שתוך כדי נסיעה פגע בדייהטסו שנעצרה והתנגש בה מאחור. כתוצאה מהתאונה נחבל המערער חבלה של ממש, סבל מקרע רחב של דופן קדמית של הקיבה, הועבר לבית חולים, שם נותח לשם עצירת הדימום, עבר שטיפות מרובות של הבטן, סבל מקונטוזיה ריאתית ואושפז עד יום 3.5.09.

כמו כן כלי הרכב המעורבים ניזוקו.

בית משפט לתעבורה הרשיע את המערער על סמך הודאתו בכתב האישום המתוקן, שמע את טענות הצדדים לעונש והטיל על המערער את העונשים הבאים:

פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 60 יום, תוך סיוג הפסילה, כך שתחול על נהיגת רכב דו-גלגלי בלבד; פסילה של ארבעה חודשים על תנאי ולמשך שנתיים, כמפורט בגזר הדין; קנס כספי בסך 700 ₪ שישולם בשני תשלומים.

הערעור, כאמור, מופנה כנגד עונש הפסילה בפועל וההוצאות בהן חויב המערער.

ב"כ המערער טען כי בית משפט לתעבורה שגה משלא נתן משקל ראוי להודאת הנאשם שחסך זמן שיפוטי, הגם שההודאה באה בשלב מאוחר, חרף זאת אין להמעיט במשקלה ולהתעלם ממנה. זאת ועוד, טען ב"כ המערער כי האחרון נפגע בעצמו באופן קשה, נתון שיש לתת לו משקל בבוא בית המשפט לקבוע את העונש. לדעת ב"כ המערער יש להקל בעונשו של המערער ולבטל את עונש הפסילה, הגם שפסילה זו סויגה לרכב דו-גלגלי, או לחילופין להקל במידת מה בעונש הפסילה ולהעמידה על חודש ימים. ב"כ המערער ביקש לקבל את הערעור ולבטל את החיוב בהוצאות תוך שהוא מפנה גם לבקשות שהגיש לבית משפט לתעבורה.

ב"כ המערער הפנה גם כן לנסיבות אירוע התאונה ולמפגע שהיה בכביש, שלדעתו תרם רבות להתרחשות התאונה, כך שבחינת האחריות לאירוע התאונה מצמצמת את רשלנותו ומקטינה את אחריותו של המערער, בהתחשב באותו מפגע שעליו הצביע בתמונות שהגיש ביחס למקום אירוע התאונה, שם נראה הפרש גובה בין הכביש לבין בור הניקוז.

ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הערעור. לדעתה אין כל מקום להתערב בעונש שהוטל על ידי בית משפט לתעבורה, העונש שקול ונתן ביטוי לנסיבות שהיו בפניו. עוד ציינה ב"כ המשיבה כי בית משפט לתעבורה הטיל עונש פסילה נמוך מפסילת המינימום הקבועה בחוק, ואף סייג את הפסילה לרכב דו-גלגלי בלבד.

כאמור, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בעונש שהטילה הערכאה הדיונית, למעט מקרים נדירים ומצומצמים, ואשר בהם הטילה עונש החורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת.

זאת ועוד ביקשה ב"כ המשיבה לדחות את העתירה לביטול החיוב בהוצאות.

כתב האישום הוגש ביום 23.8.09, הדיונים נדחו מספר פעמים עקב אי התייצבות המערער, שהתייצב רק בעקבות צו הבאה. הדיון הראשון, שבו התקיימה הקראה היה ביום 7.2.10, הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ומועד ההוכחות נקבע ליום 6.2.11. מספר ימים לפני כן, הוגשה בקשה לביטול ישיבת ההוכחות וקביעת תזכורת, הואיל והוגשה בקשה לעיכוב הליכים ליועץ המשפטי, בקשה שיכל המערער להגישה מיד עם הגשת כתב האישום.

אשר על כן ועל יסוד האמור לעיל ביקשה ב"כ המשיבה לדחות את הערעור.

לאחר שעיינתי בגזר הדין של בית משפט לתעבורה, בהודעת הערעור, בהחלטתו של בית משפט לתעבורה ביחס לחיוב בהוצאות, ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור על שני חלקיו.

ההליכים בעניינו של המערער בבית משפט לתעבורה, התמשכו מעבר לכל זמן סביר, כאשר ניתן להתרשם כי הדחיות היו בעטיו, מכאן שצדק בית משפט לתעבורה כאשר חייבו בהוצאות.

מעבר לנדרש אציין כי הקנס שהוטל על המערער במסגרת גזר הדין לקח בחשבון את החיוב בהוצאות, משום שהקנס שהוטל עליו הינו קנס על הצד הנמוך בהתחשב בגובה הקנסות המוטלים בעבירות דומות, דבר המלמד על כך שבית המשפט לתעבורה יצר איזון נכון בעניין זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ