אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מוסא ח'ליל חמדו ואח' נ' האפטרופוס לנכסי נפקדים ואח'

מוסא ח'ליל חמדו ואח' נ' האפטרופוס לנכסי נפקדים ואח'

תאריך פרסום : 13/02/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
650-04
13/02/2011
בפני השופט:
כמאל סעב

- נגד -
התובע:
1. מוסא ח'ליל חמדו
2. מחמוד ח'ליל חמדו

הנתבע:
1. האפטרופוס לנכסי נפקדים
2. רשות הפיתוח

פסק-דין

פסק דין

תביעה לפסק דין המצהיר כי התובעים הם הבעלים של מקרקעין וזכאים לפיצויים בגין רכישתם על ידי הנתבעים, על פי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), תשי"ג-1953.

בטרם אדון בתובענה לגופה, אציין כי אמנם הסיכומים הוגשו ביום 10.1.10, אך במועד הסמוך להגשת הסיכומים אבד התיק, נסיונות המזכירות לאתרו עלו בתוהו ולכן היה צורך בשחזור התיק והשלמת הגשת תיק ההסדר. בעניין זה ניתנו מספר החלטות ואף לאחר השחזור נתבקשו הצדדים להתייחס למוצגים. ב"כ התובעים העלתה מספר טענות והגישה ביום 21.10.10 הודעה לבימ"ש לפיה ציינה כי בקלסר שהוכן ע"י הפרקליטות במסגרת שחזור התיק, נעדרים מסמכים רבים, לכן צירפה אסופת מסמכים ונספחים בכריכה עבת כרס שלטענתה היו בתיק בימ"ש. לכן מצאתי צורך בקבלת תגובת הנתבעים אשר ניתנה ביום 9.11.10. מכאן ברי מדוע פסה"ד ניתן בימים אלו.

מבוא

1.ביום 12.11.1953 התפרסמה בילקוט הפרסומים מס' 319 עמודים 153-154, הודעה על רכישת מקרקעין בשטח 6,194 מ"ר הידועים כחלקה (מנדטורית) 29 בגוש 10856 בכפר מנשיה (היום עכו) (להלן: "המקרקעין").

הרכישה נעשתה על ידי רשות הפיתוח, מכוח חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים) תשי"ג-1953 (להלן: "חוק רכישת מקרקעין"). לטענת התובעים מדובר במקרקעין של אביהם המנוח.

2.הצדדים נחלקו ביניהם כמעט בכל שאלה עובדתית אפשרית בנוגע להליכים שהובילו לרכישת המקרקעין ולמה שקרה לאחר מכן. בדיון שהתקיים ביום 6.2.2007 הגיעו הצדדים להסדר דיוני (להלן: "ההסדר הדיוני").

על פי ההסדר הדיוני, ישמע בית המשפט ראיות ויכריע בשלב זה בשאלות השנויות במחלוקת - האם התובעים זכאים לזכויות במקרקעין והאם אביהם המנוח היה בגדר נפקד על פי חוק נכסי נפקדים תש"י-1950 (להלן: "חוק נכסי נפקדים"). כמו כן הסכימו הצדדים על פיצול סעדים, וביקשו שלא יהיה בצמצום המחלוקת כדי לפגוע בזכות התובעים לתבוע פיצויים, ככל שיהיה בסיס לכך. לבקשת הצדדים נתתי להסדר הדיוני תוקף של החלטה.

בסיכומיהם עתרו התובעים לראשונה גם לסעד הצהרתי לפיו המקרקעין כלל לא נרכשו על ידי המשיבה, ואם נרכשו, הרי שהרכישה נעשתה שלא כדין ולכן היא בטלה ומבוטלת, ויש להכריז על התובעים כבעלי המקרקעין.

הנפשות הפועלות וטענות הצדדים

3.המנוח חאג' ח'ליל מוחמד חמדו (להלן: "האב המנוח") והמנוחה ח'דרה מוסטפה חמדו (להלן: "האם המנוחה"), נולדו והתגוררו בארץ עוד לפני קום המדינה, נישאו ונולדו להם 4 בנים: התובע 1 (להלן: "מוסא"), התובע 2 (להלן: "מחמוד"), ושני ילדים נוספים שכבר הלכו לבית עולמם - מוחמד ומוסטפא (להלן: "מוחמד" ו"מוסטפא").

מוסא נולד בשנת 1941 ומחמוד נולד בשנת 1918.

האב המנוח נפטר ביום 12.1.1969 ועזבונו עבר ליורשיו – אשתו וארבעת בניו. משנפטרה האם המנוחה, ביום 21.12.1984, עבר עיזבונה לארבעת הבנים, כך שלכל אחד מהתובעים 2/16 חלקים בירושת אביהם ו- 7/48 חלקים בירושת אימם, ובסה"כ 13/48 חלקים מעיזבון הוריהם המנוחים [צו ירושה בערבית של האם צורף כנספח ד' לכתב התביעה אולם לא צורף לו תרגום לעברית].

4.לטענת התובעים, במהלך שנים רבות ועד לערב פרוץ מלחמת השחרור הם התגוררו יחד עם הוריהם ואחיהם בכפר מנשיה, שם גם עיבד האב המנוח את המקרקעין ששימשו לחקלאות.

במהלך מלחמת השחרור עזבו התובעים את הכפר ועברו לכפר מכר, מקום הולדת אמם, שם הם מתגוררים עד היום. התובעים טענו כי אביהם המנוח, והם כיורשיו, היו הבעלים של המקרקעין, וכי מעולם לא נטש את המקרקעין והמשיך לעבדם כל השנים, הן לפני מלחמת השחרור והן אחריה.

5.בשנת 1953 רכשה המדינה את כל אדמות הכפר מנשיה, לרבות המקרקעין נשוא התביעה, על פי חוק רכישת מקרקעין, כאשר לשיטתה כל אדמות הכפר הן נכסי נפקדים. בשנת 1970 הגיעה הנתבעת, באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (מחוז צפון) עם מוחמד, אחיהם של התובעים, להסכם פשרה (נספח ה' לכתב התביעה) (להלן: "הסכם הפשרה").

לפי הסכם הפשרה קיבל מוחמד פיצויים בגין חלקו במקרקעין כנגד תעודת שחרור לפי סעיף 28(א) לחוק נכסי נפקדים.

ביום 23.4.1973 העניק האפוטרופוס למוחמד את תעודת השחרור בקשר לחלקו במקרקעין (3/16 חלקים), ומוחמד קיבל פיצויים על פי הסכם הפשרה.

החל מאמצע שנות ה-90 פנו התובעים לנתבעים ולגופים מטעמם (כגון מינהל מקרקעי ישראל ולשכת הסדר מקרקעין) ודרשו לקבל פיצויים עבור המקרקעין שניטלו מהאב המנוח. מאמציהם של התובעים לקבל פיצויים עלו בתוהו ובשנת 2004 הגישו את התביעה שבפני.

6.עוד נספר שלפני קום המדינה החל השלטון המנדטורי בהליך הסדר של המקרקעין, במסגרתו הוגשו תביעות סותרות בקשר למקרקעין, ובהן גם תביעתו של האב המנוח. תביעות אלו לא הוכרעו. לטענת הנתבעים, עם פרוץ מלחמת השחרור נטש האב המנוח עם משפחתו את המקרקעין ונדד לכפר מכר. בכך, הפך האב המנוח לנפקד והמקרקעין לנכס נפקד, כאמור בחוק נכסי נפקדים. המקרקעין הוקנו מכוח חוק נכסי נפקדים לאפוטרופוס לנכסי נפקדים ונרכשו בשנת 1953 על ידי הנתבעת מכוח חוק רכישת מקרקעין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ