אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' ק'

מדינת ישראל נ' ק'

תאריך פרסום : 27/01/2021 | גרסת הדפסה
תו"ב
בית משפט לענינים מקומיים ירושלים
66283-05-17
22/11/2020
בפני השופט:
דניאל מרדכי דמביץ

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשם:
א.ק.
עו"ד סאמי ארשיד ו/או פדל מרה
הכרעת דין
 

 

בהתאם להוראת סעיף 182 סיפה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ראשית דבר אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מהאישום המיוחס לו.

 

כתב האישום

  1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 18.5.2017. על פי כתב האישום, בנכס הנמצא בשכונת עיסוויה, קואורדינטות: 223652/633920, ביצע הנאשם, בתאריך בלתי ידוע בין התאריכים 1.6.2016-5.1.2017 או בסמוך לכך, את העבודות הללו: "על גבי קרקע נבנה מבנה חד קומתי בשטח של כ-215 מ"ר" (להלן - הבינוי). העבודות בוצעו ללא היתר מהוועדה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (בנוסחו דאז, טרם תיקון 116; להלן - החוק), למרות שביצוען טעון היתר - עבירה לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק.

    לכתב האישום צורפו תצלום אוויר עליו סומן מיקום הבינוי ותרשים סכמתי של הבינוי.

    כתב האישום הוגש כנגד הנאשם בהיותו בעל הנכס ואחראי לביצוע העבודות.

     

    דיוני ההקראה

  2. לדיון ההקראה שנקבע ליום 27.12.2018 לא התייצב הנאשם על אף שזומן לדיון כדין.

  3. לדיוני ההקראה שנקבעו לימים 1.7.2019, 18.7.2019 ו-2.10.2019 התייצבו סניגורי הנאשם (אשר השתנו מדיון לדיון), בהיעדר הנאשם, ועל אף זאת לא ניתנה תשובה לאישום. לפיכך, הורה בית המשפט על הגשת תשובת הנאשם לאישום בכתב.

  4. ביום 24.10.2019 הוגשה תשובת הנאשם לאישום במסגרתה כפר הנאשם בעובדות המפורטות בכתב האישום.

    לטענת הנאשם נכדו (בן בתו) מתגורר בנכס מושא ההליך דנן.

    עוד טען הנאשם כי מישהו מטעם העירייה שוחח עמו וביקש ממנו להתייצב במשרדי עיריית ירושלים וכך עשה הנאשם. בעת הגעת הנאשם לעיריית ירושלים נתבקש הנאשם לחתום על מסמכים מבלי שהוסבר לו בגין מה מבוקשת חתימתו על אף שהנאשם אינו דובר ואינו קורא עברית. הנאשם חתם על המסמכים עליהם נתבקש לחתום.

    נוכח כפירת הנאשם נקבע התיק להוכחות.

     

    דיון ההוכחות

  5. דיון הוכחות אשר נקבע ליום 1.4.2020 לא התקיים עקב מצב החרום בשל נגיף הקורונה.

  6. בהחלטה מיום 2.6.2020 הורה בית המשפט למאשימה להגיש עמדתה לגבי המשך ניהול ההליכים לאחר בחינה מחודשת של מלוא הראיות המצויות בידה (זאת מחמת מצוקת זמן יומן וללא תלות בתיק הספציפי).

    ביום 1.7.2020 הוגשה תשובת המאשימה בה הודיעה כי היא עומדת על האישום במלואו.

  7. דיון הוכחות נקבע ליום 27.7.2020 ואליו התייצבו ב"כ המאשימה, עד המאשימה, הנאשם וסניגורו.

    פרשת התביעה

  8. עדות המפקח, מר צחי ביאזי

    • המפקח היה בתפקידו בשנים 2003 עד לחודש אוקטובר 2017.

      • במסגרת סיור בכפר איתר המפקח את הבינוי בשלב של סיום בניית שלד לאחר שהחלו עבודות פנים, עבודות אינסטלציה וטיח. בביקור זה לא נכח איש בבינוי והמפקח הדביק במקום התראה וזימון לחקירה. המפקח צילם את הבינוי.

        ביום הביקור ביצע המפקח בדיקה מחשובית ועלה כי לבינוי אין היתר. המפקח התייעץ עם מנהל האגף, מר אופיר מאי, לגבי הוצאת צו הריסה מינהלי וסוכם כי ככל שיתייצב אדם וייטול אחריות על הבינוי, יומר צו ההריסה המינהלי לכתב אישום.

      • ביום 9.1.2017 יצר הנאשם קשר עם המפקח, הציג את עצמו כבעל הבינוי וביקש לתאם מועד לחקירה. ביום 8.2.2017 התייצב הנאשם לחקירה ונטל אחריות על הבינוי. לאחר החקירה חתם הנאשם על פרוטוקול החקירה. הנאשם התייצב לחקירה עם בן דודו אשר דובר עברית והוא תרגם לנאשם את החקירה. שמו של בן הדוד לא צויין בחקירה. במקרה בו בן הדוד לא היה מתייצב, המפקח היה מביא לחקירה מתורגמן אשר עובד בעיריית ירושלים.

      • בעת החקירה התרשם המפקח כי הנאשם מבין את האמור בחקירה. ראיה לכך היא שהנאשם חתם על הפרוטוקול בסיום החקירה.

      • בחקירה הציג המפקח בפני הנאשם את התמונות שצילם המפקח בעת הביקור בשטח והנאשם הודה בפני המפקח כי הבינוי שייך לו.

      • בחקירה הנגדית העיד המפקח כי הוא בחופשה מהעבודה, לאחר תאונת עבודה ושלושה ניתוחים. לטענת המפקח, הוא לא הושעה מתפקידו והוא אף עתיד לחזור לעבוד בעיריית ירושלים במשרה אשר תתאים למגבלותיו.

        המפקח סירב לשתף פעולה בחקירה בעת שנשאל על הליכים פליליים המתנהלים נגדו ודחה את שאלות הסניגור לפיהן עבודתו נפסקה עקב קיומם של אותם הליכים פליליים.

      • על המסך שבאולם הדיונים הוצג צילום אוויר מתוך מערכת המיפוי של עיריית ירושלים (GIS) והמפקח הציג את מקום הבינוי בהתאם לקואורדינטות.

        בתצלום האוויר שצורף לכתב האישום לא ניתן לראות את הבינוי שכן הרזולוציה של התמונה נמוכה מדי. בנוסף, אפשר שבעת הגשת כתב האישום תצלום האוויר לא היה מעודכן ולפיכך הבינוי לא מופיע בו. הבינוי נמצא במקום בו מסומן על תצלום האוויר איקס שחור.

      • בעת חקירת הנאשם בפני המפקח, הציג המפקח לנאשם תצלומי אוויר של הבינוי וכן צילומים של המבנה. הנאשם העיד בחקירתו כי הוא האחראי על הבניה וכי הבניה היא עבור ילדיו.

      • חקירת הנאשם בפני המפקח נערכה בעברית. המפקח דובר ערבית בסיסית אך לא ברמה המאפשרת ניהול של חקירה ולפיכך החקירה בוצעה בעברית. במעמד חקירת המפקח בפני בית המשפט תרגם המפקח לערבית שאלות מתוך חקירת הנאשם בפניו.

        בדרך כלל מציין המפקח בטופס החקירה אם הנאשם דובר עברית או אם נכח מתורגמן בחקירה. במקרה דנן רשום כי בן דודו של הנאשם נכח בחקירה והמפקח לא מצא טעם שלא לחקור את הנאשם בעזרת תרגום על ידי בן דודו. אם בן דודו של הנאשם לא היה מתייצב לחקירה, היה המפקח נעזר באחד מהמתורגמנים שבמחלקה. החקירה תועדה בעברית.

        המפקח לא ידע מדוע לא צויין שמו של בן דודו של הנאשם בטופס החקירה.

      • שיחת ההתייעצות בין המפקח למנהל האגף תועדה בתרשומות שבתיק החקירה. המפקח לא התנגד להגשת התרשומות לתיק דנן, בכפוף להסכמת ב"כ המאשימה.

        בהסכמת המאשימה, הועברו התרשומות לעיון הסניגור במעמד החקירה.

    • הוצגו והוגשו על ידי המאשימה: 7 תמונות ממוזערות של חלק מהבינוי - ת/1; טופס החקירה אצל המפקח - ת/2.

      פרשת ההגנה

    • עדות הנאשם

      • בחקירה ראשית העיד הנאשם כי הוא מדבר ערבית חברונית והוא לא קורא ולא מבין עברית. משהוצג בפניו פרוטוקול החקירה שנערכה אצל המפקח, העיד הנאשם כי הוא לא יודע מה כתוב בו. הנאשם חתם על הפרוטוקול לאחר שהחוקר ביקש ממנו לחתום מבלי שהוסבר לנאשם על מה הוא חותם.

      • מישהו מעיריית ירושלים צלצל אל הנאשם והזמין אותו לחקירה. הנאשם התייצב לחקירה ללא ליווי של אדם נוסף. החקירה נערכה 5 דקות במהלכה שאל החוקר את הנאשם שאלות בערבית (עמ' 19, שור' 5-6).

        במהלך החקירה לא הוצגו בפני הנאשם תמונות או תצלומי אוויר של הבינוי.

      • הנאשם לא בנה את הבינוי המפורט בכתב האישום והוא לא קשור לבינוי. הנאשם מתגורר רוב הזמן ביריחו.

      • בחקירה הנגדית העיד הנאשם כי הוא בן 73. הנאשם מתגורר בעיסוויה, אולם רוב הזמן הוא מתגורר ביריחו שם יש לו פרדס לימונים-בוסתן. משפחתו הגרעינית של הנאשם, המונה 7 בנים ו-3 בנות נשואים, מתגוררת בעיסוויה, ברחוב אל ואד, צמוד למגרש וגם במקומות אחרים בשכונת עיסוויה.

      • לדברי הנאשם הוא לא ידע במה הוא מואשם. טרם הדיון הסביר הסניגור לנאשם שהוגש נגדו כתב אישום בגין בניה. לטענת הנאשם, הוא לא בנה דבר ואין לו כל קשר לבינוי.

      • מתוקף היותו אביהם של ילדיו, הנאשם אחראי למעשיהם של ילדיו, אולם הוא לא אחראי על בניית הבינוי על ידם. ילדי הנאשם בנו את בתיהם בעצמם. בבינוי מתגורר בן בתו של הנאשם. הנאשם מעולם לא נכנס לבינוי והנאשם לא אחראי לבנייתו.

      • הנאשם קיבל שיחת טלפון מעיריית ירושלים ונתבקש להתייצב לחקירה. הנאשם חשב כי מדובר במחלקת ארנונה. הנאשם לא ידע מה שמו של האדם שצלצל אליו.

        לחקירה בפני המפקח התייצב הנאשם בגפו.

        הנאשם חתם על טופס החקירה לאחר שנתבקש לעשות כן על ידי המפקח על אף שהנאשם אינו דובר ואינו מבין עברית. הנאשם לא זכר מה היו השאלות בחקירה.

      • הבינוי נמצא בשכונה העתיקה של עיסוויה. במקום הבינוי היה קיים בינוי ישן, אשר נהרס ותחתיו נבנה לפני 5-7 שנים, הבינוי מושא ההליך דנן.

      • לשאלות בית המשפט השיב העד כי הוא קורא עברית מעט (בפרוטוקול בעמוד 24, שור' 14 נרשם בטעות "ערבית") אבל רק דברים שנכתבו בבירור. הנאשם לא ידע לקרוא את האמור בפרוטוקול החקירה גם לא בזמן אמת.

        הנאשם לא ידע כיצד לעיריית ירושלים היה את מספר הטלפון שלו.

         

        סיכומי הצדדים

    • עיקרי סיכומי המאשימה

      • באשר לחקירת הנאשם אצל המפקח - הנאשם התייצב לחקירה מרצונו החופשי. הנאשם הבין את האמור בחקירה בעזרת תרגום של בן דודו של הנאשם אשר התייצב עמו לחקירה. בסיום החקירה חתם הנאשם על טופס החקירה.

        הסניגור לא התנגד לעצם קבלת מוצג ת/2 לתיק ויש בכך הסכמה שעדות הנאשם בחקירה היתה חופשית ומרצון לפי סעיף 12(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - פקודת הראיות). בחקירות שנערכו בבית המשפט חתר הסניגור לשאלות של קבילות הראיה ולא למשקלה.

        לא הוצגה ראיה הסותרת את הראיה מטעם המאשימה (פרוטוקול החקירה), ויש לתת משקל משמעותי לראיה זו.

      • באשר לעדות המפקח - המפקח הציג בחקירתו בפני בית המשפט את מיקום הבינוי על תצלומי האוויר משנת 2019 ואת מיקום הבינוי על תצלום אוויר משנת 2017. לא ברור מה נתבקש על ידי הסניגור להוכיח בהצגת הבינוי בתצלומי האוויר שעה שאין מחלוקת לגבי עצם קיומו של המבנה.

        עדות המפקח היתה מקצועית, אמינה ועקבית אשר הסתמכה על תמונות, ראיות ותרשומות שהיו בתיק.

      • באשר לעדות הנאשם - העדות מלאה בסדקים וסתירות. במהלך עדותו סתר הנאשם את עצמו מספר פעמים ושינה מספר גרסאות.

        בחקירה הנגדית השיב הנאשם לשאלות שנשאלו בעברית אף טרם תרגומם לערבית ומכאן שהנאשם מבין עברית.

        בחקירה הראשית העיד הנאשם כי הוא לא הבין את מה שנשאל בחקירה וחתם רק כי נתבקש לעשות כן. בחקירה הנגדית, ידע הנאשם להעיד לגבי השאלות והתשובות המפורטות בטופס החקירה (עמ' 23, שור' 18-20).

        בחקירה הראשית טען העד כי הוא לא מכיר את הבינוי ואין לו כל קשר אליו, אולם בחקירה הנגדית העיד הנאשם כי נכדו מתגורר בבינוי וכי משפחתו מתגוררת השכונה.

        הנאשם העיד כי הוא אחראי על מעשיהם של ילדיו גם כשהם נשואים ויש בכך כדי להסביר את התייצבותו של הנאשם לחקירה בפני המפקח ואת נטילת האחריות על הבינוי.

      • חקירת הנאשם בפני המפקח ועדות הנאשם בבית המשפט מוכיחות כי הנאשם אחראי על הבינוי. השינוי בגרסאות הנאשם מהווים חיזוק ניכר.

      • המאשימה הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם אחראי על הבינוי ומבוקש להרשיעו.

    • עיקרי סיכומי הנאשם

      • באשר להוראות החוק המפורטות הכתב האישום - בפרק העובדות שבכתב האישום, מבוקש להרשיע את הנאשם בגין היותו בעל הנכס והאחראי לביצוע העבודות. סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק, הסעיפים המפורטים בכתב האישום, הם לגבי מבצע עבודה ומשתמש במקרקעין ללא היתר.

        אין קוהרנטיות בין פרק העובדות שבכתב האישום לבין פרק החיקוק בו. הסעיף המתאים לפרק העובדות שבכתב האישום הוא סעיף 208 לחוק עובר לתיקון 116, אולם סעיף זה לא צויין בכתב האישום.

      • באשר לזיקת הנאשם לבינוי - הראיה היחידה שהציגה המאשימה הקושרת את הנאשם לבינוי הוא פרוטוקול החקירה בפני המפקח. הנאשם העיד בפני בית המשפט כי אין לו כל קשר לבינוי ואין סיבה להעדפת עדותו של הנאשם בפני המפקח על פני העדות שניתנה בבית המשפט.

      • באשר לחקירה שנערכה בפני המפקח - מעדות המפקח עולה כי החקירה בוצעה בעברית ותורגמה לנאשם בערבית על ידי אדם ששמו לא ידוע ולא צויין בטופס החקירה. מכאן כי עדותו של המפקח לגבי החקירה היא עדות מפי השמועה לפי סעיף 11 לפקודת הראיות שכן המפקח קלט את דברי הנאשם בחקירה באמצעות צד שלישי.

        באפשרותה של המאשימה היה לזמן את המתורגמן הנטען על ידי המפקח לחקירה בבית המשפט, אולם המאשימה לא עשתה כן. אי ציון שמו של המתורגמן בטופס החקירה מנע מהמאשימה לזמנו לדיון ויש בכך כדי לפגוע במשקלה של הראיה.

        הנאשם לא דובר ולא מבין עברית ועל אף זאת תועדה החקירה בעברית בניגוד לסעיף 8(א) לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), ההתשס"ב-2002 (להלן - חוק חקירת חשודים) .

      • באשר לקיומו של חיזוק - למעט פרוטוקול החקירה בפני המפקח, המאשימה לא הציגה ראיה נוספת הקושרת את הנאשם לבינוי אשר תהווה חיזוק כנדרש בסעיף 10א(ד) לפקודת הראיות.

      • בהליך דנן מבקשת המאשימה להרשיע את הנאשם בהיותו בעל הנכס ואחראי לביצוע עבודות בנכס בהסתמך על אמרת חוץ בלבד, אשר משקלה מופחת ביותר ולעומת זאת, בהליכים מינהליים אותם מנהלת המאשימה, מוגשות באופן תמידי בקשות לסילוק על הסף של התנגדות מן הטעם שלא הוכחה זיקה לנכס באמצעות ראיות חפציות. ההבדל בין מדיניות המאשימה בשני ההליכים - תמוה.

      • באשר לעדות המפקח - המפקח סתר את עצמו בעדות לגבי שפת החקירה שנערכה בפניו ותיעודה. בחקירה הראשית העיד המפקח כי בן דודו של הנאשם תרגם את החקירה. לאחר מכן העיד המפקח כי הוא מדבר ערבית בסיסית אך לא ברמה המאפשרת ניהול חקירה. עם התקדמות החקירה עלה כי המפקח ידע לשאול בערבית את השאלות המפורטות בטופס החקירה.

      • אי שיתוף הפעולה מצד המפקח לגבי שאלות בדבר הליכים הפליליים המתנהלים נגדו והתנגדותם הגורפת של ב"כ המאשימה לשאלות בעניין זה, מעלה חשד לגבי אמינותו של המפקח.

      • המפקח לא השיב לשאלה מדוע לא תועדה החקירה בשפה בה נערכה - ערבית.

        עדות המפקח היתה כללית ובלתי אמינה.

      • המאשימה לא הצליחה להוכיח את זיקת הנאשם לנכס מעבר לספק סביר ואף לא הוכחו סעיפי החוק המפורטים בכתב האישום. מבוקש לזכות את הנאשם.

         

        דיון והכרעה

    • משימת ההוכחה של המאשימה

      • בהגשת כתב האישום דנן, כפי נוסחו, טענה המאשימה למעשה כי בידיה ראיות לשם הוכחה מעבר לספק סביר כי בתאריכים 1.6.2016-5.1.2017 הנאשם בנה בינוי חד קומתי בשטח 215 מ"ר.

      • העבירה עצמה היא פעולת הבניה, אולם בהעדר ראיות לעצם ביצועה, הוכחתה תלויה בראיות מוצקות לגבי זיקתו של הנאשם לבינוי, לכל הפחות.

        כאשר מדובר ב"בניה מאפס", קרי הקמה של מבנה על קרקע בתולה, כפי המקרה דנן, הוכחת הבניה מתבססת לרוב על הצגת צילום אוויר של הקרקע ללא בינוי עליה ובמצורף צילום אוויר של הקרקע בו הבינוי מופיע. אולם, לא די בהוכחת עצם קיומו של הבינוי ועל המאשימה להוכיח את זיקתו של הנאשם לבינוי הנטען.

    • ראיות המאשימה

      אלה הן ראיות המאשימה:

      • עדות המפקח בפני בית המשפט.

      • ת/1 - צילומי הבינוי ביום 2.1.2017 כאשר אין מחלוקת לעצם קיומו של הבינוי המופיע בצילומים.

      • ת/2 - פרוטוקול חקירת חשוד (הנאשם) על ידי המפקח ביום 8.2.2017 (היום בו התייצב הנאשם במשרדי המאשימה).

        נתייחס להלן לראיות המאשימה - עדות המפקח ו-ת/2.

    • עדות המפקח בפני בית המשפט

      • המפקח ציין בחקירתו כי הוא דובר ערבית בסיסית שאינה מספיקה לניהול חקירה בשפה זו וכי הוא נעזר בחקירה בתרגום על ידי בן דודו של הנאשם אשר נכח במעמד החקירה (נוכחות שהוכחשה לחלוטין על ידי הנאשם). המפקח אישר כי בחקירה היה הכרח בתרגום - בכך שאמר שאלמלא נוכחות בן הדוד אזי היה מגייס מתרגם אחר (מפקח אחר השולט בערבית).

      • המפקח אישר, במחשבה לאחר מעשה, שנכון היה לציין את פרטי המתרגם (עמ' 14, שור' 25-24) - אלא שכך לא נעשה. המפקח נשאל מדוע לא עשה כן, אולם לא ידע מה להשיב.

        לתמיהה בעניין זה יש לצרף גם את העובדה שלא צולמה תעודת הזהות של אותו בן דוד נטען.

        חקירות מעין אלה הן לחם חוקו של מפקח בניה בעיריית ירושלים. תיעוד נוכחים בחקירה וזהותם הוא חובה בסיסית ביותר. הגיון התנהלותו המתוארת של המפקח ומחדליו בחקירה - לא ברור, במילים עדינות.

      • בחקירה בבית המשפט העיד המפקח כי בחקירת הנאשם שנערכה בפניו, הוצגו לנאשם תצלום אוויר ותמונות של הבינוי (עמ' 12, שור' 26-28). בהמשך החקירה ציין ב"כ המאשימה כי תצלום האוויר העדכני ביותר בעת חקירת הנאשם בפני המפקח היה מחודש אוגוסט 2016, והמפקח הוסיף כי בתצלום אוויר זה הבינוי לא מופיע (עמ' 13, שור' 28-31).

        לא ברור מה היתה תכלית הצגת תצלום האוויר בפני הנאשם כאשר לא מופיע בו הבינוי מושא ההליך דנן. המפקח לא הבהיר זאת בעדותו אלא ניסה להסיט את מרכז הכובד לצילומי הבינוי שטען שהציג לנאשם בחקירה.

        בעניין הצגת הצילומים הנטענת בפני הנאשם (בחקירתו במשרדי הפיקוח) אין כל תיעוד או אזכור בפרוטוקול החקירה (מוצג ת/2). הגיונה של התנהלות זו (העדר תיעוד של חלק מהותי מהחקירה) - לא ברור ולא סביר.

      • בתחילת עדותו הראשית אמר העד כי היה מפקח בניה בעיריית ירושלים משנת 2003 עד אוקטובר 2017 (עמ' 7, שור' 13).

        משניסה הסניגור לעמוד בחקירה הנגדית על מהות הפסקת עבודתו של העד כמפקח בניה בעיריית ירושלים לפני כשלוש שנים, הוא נענה במגוון גרסאות ובפעילות יתירה ואגרסיבית של התביעה: בתחילה טען העד שהוא "בחופשה" (עמ' 9, שור' 8). משנשאל העד "בחופשה ממה", השיב: "בחופשה מהעבודה. אני אחרי תאונת עבודה. אחרי 3 ניתוחים" (עמ' 9, שור' 10). כבר בשלב זה הודיע התובע כי הוא מתנגד לשאלות הואיל ואינן נוגעות לאישום. משנשאל העד על ידי הסניגור מה הסיבה ליציאה לחופשה, השיב "משהו שלי אישי. לא מחוייב לענות לך" (עמ' 9, שור' 27), "הייתי בתאונת עבודה שנתיים ושמונה חודשים. עברתי 3 ניתוחים. כרגע מחפשים לי תפקיד בעירית ירושלים, שיתאים למוגבלות שיש לי ביד." (עמ' 9, שור' 30-29). שוב התקומם התובע ובית המשפט נתן החלטה הדוחה את ההתנגדות. כאשר נשאל העד "האם זה נכון שהוגש נגדך או שמתנהלים נגדך הליכים", השיב: "הם לא רלבנטיים. מה שחשוב זה אם יש עבירה או אין עבירה." (עמ' 10, שור' 29-28). החקירה נמשכה, גם לגבי הפסקת עבודתו של העד, וכאשר נשאל אם נכון שהושעה, השיב "לא נכון. לא מוכן. לא הושעיתי. לא מושעה ולא הושעיתי אף פעם." (עמ' 11, שור' 32).

        אכן, אין רלבנטיות לעצם ההליכים המתנהלים נגד העד (ככל שהם מתנהלים) ובוודאי שאין בהם כדי לפסול (במשמעות העדר קבילות) את עדותו (ע"פ 566/86 ג'מאל איברהים חוסיין נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(2) 777, 787 (1988)). עם זאת, מהימנות העדות מתערערת כאשר הסבריו של העד לגבי אי העסקתו כיום בעיריית ירושלים מתהפכים בין גרסאות והסברים שונים: חופשה; חופשת מחלה; "משהו אישי" של העד; הליכים "לא רלבנטיים".

        לזאת הצטרפה התנהלות חריגה ביותר של התביעה (שיוצגה בדיון ההוכחות באמצעות שני עורכי דין) שהתקוממה, ללא כל צידוק משפטי, על כל שאלה שניסתה לעמוד על מהות הפסקת עבודתו של העד - על גרסאותיה המשתנות והמתגלגלות. בנסיבות אלה, טענת התובע בסיום החקירה הנגדית "אנחנו לא מסתירים שום דבר" (עמ' 17, שור' 19-18) - אינה נקיה מספקות.

        כללו של דבר, בהעדר הסברים מניחים את הדעת לגבי דרך התנהלותו הנטענת של עד התביעה (כפי שהוא הציג אותה בעדותו) בכל הנוגע לניהול חקירת הנאשם בפניו, כמו גם נוכח תשובות משתנות ומתחמקות של העד בכל הנוגע לטעמי אי עבודתו מאז אוקטובר 2017, אין לבית המשפט אלא לייחס לעדות המפקח מטעם המאשימה מהימנות נמוכה.

    • מוצג ת/2 - פרוטוקול חקירת הנאשם על ידי המפקח

      • מוצג ת/2 הוא פרוטוקול החקירה שערך המפקח לנאשם עת התייצב הנאשם במשרדי המאשימה ביום 8.2.2017.

      • ההסדר החוקי - חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002

        קובע סעיף 2 לחוק חקירת חשודים:

        חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים.

        קובע סעיף 8 לחוק חקירת חשודים:

        לענין שפת התיעוד של חקירת חשוד בתחנה יחולו הוראות אלה:

        (1)תועדה חקירת חשוד בכתב בלבד, יהיה התיעוד בשפה שבה התנהלה החקירה;

        (2)לא ניתן לתעד בכתב חקירתו של חשוד בשפה שבה היא מתנהלת, תתועד החקירה בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי; ואולם אם התנהלה החקירה בשפת סימנים, תתועד בתיעוד חזותי בלבד;

        (3)היה לשוטר יסוד להניח שהחשוד אינו יודע קרוא וכתוב או שהוא אדם עם מוגבלות, המקשה עליו לאשר את נכונות תיעוד החקירה בכתב, תתועד החקירה בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי;

        אין מחלוקת כי שפתו של הנאשם היא ערבית. המפקח לא טען כי לנאשם יש יכולת בעברית ברמה נאותה, בפרט לא בנושאי קניין, תכנון ובניה ומשפט. בנוסף לכך העיד המפקח כי בעת החקירה נכח במקום בן דודו של הנאשם אשר תירגם לנאשם את מהלך החקירה ואף הבהיר כי אלמלא נוכחות בן הדוד אזי היה דואג לתרגום באמצעות אדם אחר - ומכאן חיזוק מובהק לכך שלשיטת המאשימה עצמה (המפקח) הנאשם איננו דובר עברית וחקירתו היתה טעונה תרגום.

      • מעדות המפקח עצמו עולה שהחקירה נוהלה בעברית (עמ' 14, שור' 5-9) שהיא אינה שפתו של הנאשם, ותורגמה לנאשם על ידי צד שלישי כאשר פרטיו של אותו צד-שלישי-מתרגם-נטען לא צויינו בפרוטוקול החקירה ובעצם לא תועדו כלל (צילום תעודת זהות של אותו נוכח היה משנה את התמונה מן הקצה אל הקצה).

        אי ציון שמו ופרטיו של אותו צד שלישי (אשר לטענת המאשימה הוא בן דודו של הנאשם), מנע את האפשרות לזמן את אותו צד שלישי לחקירה לשם אימות האמור בטופס החקירה ועמידה על נסיבותיה.

      • המפקח גם העיד בחקירתו בפני בית המשפט כי הוא הזהיר את הנאשם טרם החקירה וכי הנאשם חתם על האזהרה (עמ' 8, שור' 26-28), אלא שלא הוברר באיזו שפה הוזהר הנאשם וכיצד, וממילא מוטל ספק בעצם התרגום המדוייק והנאמן - שהוא בעצם אבן הראשה של הראיה הפוזיטיבית היחידה שבידי המאשימה.

      • אל מול עדות המפקח, עומדת עדות הנאשם. הנאשם טען כי הגיע לחקירתו לבד (עמ' 18, שור' 22 וכן עמ' 21, שור' 30-29; בניגוד לטענת המאשימה לגבי נוכחותו של בן דוד). הנאשם העיד בחקירתו בפני בית המשפט כי החקירה נערכה בערבית (עמ' 19, שור' 3-6). המפקח העיד בחקירתו כי הוא דובר ערבית בסיסית ואף תרגם לערבית בפני בית המשפט חלק מהשאלות שנשאל הנאשם בחקירתו בפני המפקח (עמ' 14, שור' 30-33; עמ' 15, שור' 1-2).

        המאשימה טוענת כי הנאשם מבין עברית - זאת לאחר שבחקירתו בפני בית המשפט גילה הנאשם הבנה וסיפק תשובות לעניין השאלות שנשאל בחקירה בפני המפקח (עמ' 23, שור' 16-22). ברם, מכך ניתן גם ללמוד על מצב הפוך בו יכול להיות שבעת החקירה בפני המפקח, תשאל המפקח את הנאשם בערבית. ספק זה מתעורר לאחר שהוכח בפני בית המשפט כי המפקח יודע לשאול בערבית את השאלות המופיעות בטופס החקירה. אלא שהמפקח עצמו בחר לטעון שהחקירה נערכה בערבית.

        הסתירה בין גרסאות העדים לגבי השפה בה נערכה החקירה וידיעת המפקח לתרגם לערבית חלק מהשאלות המופיעות בטופס החקירה, מעלה חשש שמא חקירת הנאשם בפני המפקח נערכה במקביל בשתי השפות כאשר בחלק מהשאלות השתמש המפקח בידיעתו הבסיסית של השפה הערבית. במקרה שכזה, היה צורך בתיעוד הדברים שנאמרו בשפה בה הם נאמרו.

        כאשר אין בידי בית המשפט להכריע אפילו באיזו שפה נוהלה החקירה בפועל, בוודאי שלא ניתן לייחס משקל משמעותי למסמך שנערך בשפה העברית בזיקה לאותה חקירה (בניגוד לחוק חקירת חשודים).

      • מעדות המפקח עולה כי לטענתו, בנוסף למתועד בטופס החקירה, התנהל בין הנאשם לבין המפקח שיח שלא תועד (עמ' 13, שור' 13-16):

        ש.למה לא צוין בגוף השאלות או לא נעשתה הפניה כפי שנעשה בד"כ בחקירות מהסוג הזה, שהמבנה שהנאשם זיהה אותו ומודה בו

        ת.אני חושב בכל החקירות שלי אלה שאלות חוזרות. לפני שהנאשם נשאל שאלות הסברתי לו במה הוא מואשם. הוא ראה את התמונות של המבנה ועל סמך זה הוא ענה.

        מדברים אלו ניתן ללמוד כי לטענת עד התביעה (שהוכחשה לחלוטין בעדות הנאשם) טרם תחילת חקירת הנאשם (שתועדה ב-ת/2) הוצגו בפני הנאשם תצלומי אוויר ותמונות של הבינוי והתנהל שיח בלתי פורמלי בין הנאשם למפקח לגבי הבינוי שתועד בתמונות. תשובות הנאשם בחקירתו בפני המפקח ניתנו בהסתמך על התמונות שהוצגו בפניו טרם החלה החקירה. הצגת הראיות באופן בלתי פורמלי ואי תיעוד בפרוטוקול החקירה הצגת התמונות בפני הנאשם, כאשר לדעת המאשימה, בהסתמך עליהן הפליל הנאשם את עצמו, פוגעים גם הם במהימנות פרוטוקול החקירה.

        עולה כי חקירת הנאשם נערכה בניגוד להוראות חוק חקירת חשודים. מודגש כי הפגם בחקירת הנאשם איננו טכני בלבד: התמונה העובדתית המתגבשת מעדות המפקח היא שבין המפקח לנאשם לא היה שיח ישיר אלא באמצעות תרגום שטיבו לא הוכח; לא ברור ולא ידוע אם הנאשם הבין את שאלות המפקח (בהנחה שאלו נשאלו בעברית; וגם אם הובעו על ידי המפקח על יסוד שליטתו החלקית בשפה הערבית); לא ברור מה אמר הנאשם (בערבית); לא ברור מה מכל זה תועד על ידי המפקח (בעברית); לא ניתן לקבוע כי החקירה בוצעה בשפה שהחשוד מבין או דובר אותה.

      • לכל האמור יש להוסיף (כמעין מכפלה) את הממצא בסעיף הקודם לגבי מהימנותה הנמוכה של עדות עד התביעה - מי שעשה את ת/2.

        לאור כל האמור, משקלו הראייתי של מוצג ת/2 הוא נמוך מאוד.

    • עדות הנאשם

      • עוד בתשובתו לאישום (אשר כאמור ניתנה בכתב), כפר הנאשם בביצוע העבירה המפורטת בכתב האישום והוסיף כי הבינוי נבנה ובשימוש נכדו (בן בתו; תשובת הנאשם בבקשה מיום 24.10.2019).

      • במהלך חקירת הנאשם בפני בית המשפט חזר הנאשם על טענתו כי הוא לא ביצע את הבינוי המפורט בכתב האישום (עמ' 20, שור' 27-30) וכי הבינוי נבנה ומאוכלס על ידי נכדו, תוך שהנאשם מעולם לא ביקר בבינוי (עמ' 21, שור' 12-20).

      • כפירת הנאשם בעובדות המפורטות בכתב האישום, סותרת גם את האמור ב-ת/2 (המפרט, לטענת המאשימה, את חקירת הנאשם הפני המפקח) שם נכתב: "ש. מי בעל הקרקע ת. האדמה שלי ש. מי אחראי על הבניה ת. אני אחראי על הבניה אני בונה לילדים שלי".

      • כזכור, הנאשם כפר בנוכחות אדם נוסף מטעמו בחקירה (בן הדוד אשר לגביו טען עד המאשימה) וכן שלל הצגת צילומים כלשהם בפניו.

        אין בידי המאשימה להפריך את טענות הנאשם אשר שוללות את גרסת עד התביעה.

        תשובת הנאשם לאישום והאמור בחקירתו בפני בית המשפט עומדים בסתירה מוחלטת לאמור ב-ת/2. משקבע בית המשפט כי משקלו של מוצג ת/2 נמוך מאוד, לא מוצא בית המשפט להעדיף את האמור ב-ת/2 על פני עדותו של הנאשם בפני בית המשפט.

    • זיקת הנאשם לבינוי

      • המאשימה מבקשת להרשיע את הנאשם בעבירה של בניית מבנה בשטח של 215 מ"ר בהיותו בעל הנכס והאחראי לביצוע העבודות (כמפורט בסעיף א(3) לכתב האישום). בכדי לבסס הרשעה בגין עובדות אלו, על המאשימה להוכיח את זיקתו של הנאשם לבינוי.

      • המפקח העיד בחקירה הראשית כי בעת הביקור במקום לא נכח בבינוי איש (עמ' 7, שור' 15-18).

      • אין בעצם התייצבות הנאשם לחקירה בפני המפקח כדי להוכיח כי הנאשם הוא בעל הנכס והאחראי לביצוע העבודות בו.

      • הודעת הנאשם בתשובתו לאישום ובחקירתו בפני בית המשפט כי הבינוי נבנה ובשימוש נכדו, לא הופכת את הנאשם לבעל הקרקע או כאחראי לעבודות שבוצעו בקרקע. קיומו של קשר משפחתי בין המשתמש בפועל בבינוי לבין הנאשם לא יכול ללמד על אחריותו של הנאשם לעצם ביצוע הבניה האסורה.

      • הראיה המיטבית והיחידה שהוצגה על ידי המאשימה, אשר קושרת את הנאשם לבינוי באופן ישיר, היא טופס החקירה המוצג ב-ת/2 בו תועד כי הנאשם אחראי על ביצוע הבניה.

        משקבע בית המשפט כי משקלה של הראיה המוצגת ב-ת/2 נמוך מאוד, לא ניתן להסתמך על האמור בה כדי להוכיח מעבר לספק סביר את בעלותו של הנאשם בקרקע או את אחריותו לביצוע הבניה בה.

         

         

    • סוף דבר

      ההליך מתבסס על ראיה יחידה - פרוטוקול חקירה של הנאשם במשרדי מחלקת הפיקוח על הבניה של עיריית ירושלים (מוצג ת/2). משקלו הראייתי של המסמך - נמוך מאוד.

      המסמך נעשה על ידי עד תביעה אשר בית המשפט מצא שגם מהימנות עדותו - נמוכה.

      משלא הציגה המאשימה ראיה נוספת/אחרת הקושרת את הנאשם באופן ישיר לבינוי, לא ניתן לקבוע כי המאשימה הוכיחה מעבר לספק סביר את האמור בסעיף א(3) לכתב האישום בדבר היות הנאשם בעל הנכס והאחראי לביצוע העבודות.

       

      התוצאה

      הנאשם מזוכה מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

      לא מצאתי להורות על זימון הצדדים להקראת הכרעת הדין בכדי שלא לגרום לנאשם אבדן זמן נוסף.

       

      זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

       

      ניתנה היום, ו' כסלו תשפ"א, 22 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.

       

      Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ