הנאשם הורשע לפי הודאתו בכתב-האישום בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973 והחזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) + 7 (ג) רישא לפקודה הנ"ל.
החל מחודש דצמבר 2017 ועד למעצרו בתאריך 17.2.18 שכר הנאשם חנייה פנימית ומרתף של בית ברמלה והקים בהם מעבדה לייצור והכנה של סם מסוג קנביס, אותה הפריד מן הבית באמצעות סגירת קיר גבס.
הנאשם צייד את המעבדה לצורך גידול הסם, בציוד שכלל מזגנים, מנורות, מפוח, שנאים, צינורות, מערכות השקיה, כפפות, אדניות וכפפות.
בתאריך 8.2.18 בשעה 18:30 התברר כי הנאשם הפיק, גידל והחזיק באותה מעבדה 191 שתילי קנביס במשקל 42.5 ק"ג.
לא נמסרו נתונים נוספים, שבדרך כלל מוסיפה המאשימה בכתבי-אישום שכאלה, כגון השווי המוערך של הסם וכיו"ב.
ב. מתחם ענישה:
התכליות העומדות אחר העבירות בהן פשע הנאשם הן מניעת הנזקים הנובעים לפרט ולחברה מתופעת הסמים המסוכנים, מניעת הפגיעה הרעה, הבריאותית, הכלכלית והעבריינית הנובעת מגידול והפצת סמים והמלחמה הכללית בנגע הסמים.
מתחם הענישה בעבירות אלו הינו תלוי נסיבות: יש לבחון את התקופה בה פעלה המעבדה, גוֹדלה, את ההשקעה הכספית, שכלולה, התשתית שבהקמתה, מספר המבצעים השותפים בה, מספר השתילים שגוּדלו, משקל הסם המוגמר שהופק, משקלם של השתילים שצמחו, השלב של גידולם וכיו"ב.
נוכח כתב-האישום המתאר את משך הזמן שבמסגרתו פעלה המעבדה, מהותה, גודלה, שכלולה, מספר השתילים ומשקלם, אומדן המשאבים שהושקעו, ונוכח עקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום, אני קובע כי מתחם הענישה בתיק זה הינו בין 10 – 36 חודשי מאסר בפועל.
קיימת פסיקה ענפה ורבה בתחום זה, כמעט יום-יומית, והיא אכן מלמדת על נפיצות התופעה.
אפנה לפסקי-הדין הבאים שאותם יש לאבחן לקולא או לחומרה (דוגמאות בלבד):
ע"פ 4285/17 יצחקי נגד מדינת ישראל (8.7.18) (אפנה לפרטים שהובאו בגזר דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז – כב' השופטת דנה מרשק, מרום – ת"פ 47627-07-15 מחוזי מרכז): שישה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, הוטלו על נאשמת אשר הורשעה בהקמת מעבדה לגידול קנביס, במסגרתה החל מאפריל 2015 עד יולי 2015 הפיקה במעבדה קנביס וגידלה 300 עציצים, 200 עציצים נוספים במקור נוסף, בחצר 500 עציצים, וכן נתפס קנביס במשקל של 9.1 ק"ג, סה"כ נתפס במעבדה קנביס במשקל של 100 ק"ג, תסקיר חיובי, נעדרת עבר פלילי.
זוהי מעבדה שהפיקה סם בהיקפים גדולים יותר ממעבדתו של הנאשם.
עפ"ג 49414-05-18 (מחוזי מרכז - הרכב בראשות כב' השופטת דנה מרשם מרום) מדינת ישראל נגד דוראל בנון (30.12.18): בעניינו של נאשם אשר הקים מעבדה לגידול קנביס, במסגרתה גידל 344 שתילים במשקל של כ – 12.3 ק"ג והחזיק פרחי סם בתפזורת במשקל 83 גרם, בעל חמש הרשעות קודמות, תסקיר חיובי הממליץ על דרך שיקומית, נדון ל – 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.
במקרנו הנאשם נעדר עבר פלילי.
רע"פ 6041/18 יוסי כהן נגד מדינת ישראל (22.10.18): נאשם, נעדר עבר פלילי, צעיר בגילו, הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של גידול קנביס במשקל 39.55 ק"ג קנביס (לא פורטו מספר השתילים) וגניבת חשמל בשווי 40,000 ₪. התסקירים שהתקבלו היו חיוביים המלמדים על הליך שיקום וגמילה מסמים.
בבית משפט השלום נקבע מתחם שבין 18 – 36 חודשי מאסר ומתחם זה אושר בבית המשפט המחוזי. נדון ל – 20 חודשי מאסר בפועל וענישה נוספת.
עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (עפ"ג 47276-03-18) מלמד על פרטים נוספים, כגון שהנאשם שכר דירת גג בת חמישה חדרים לצורך המעבדה, הוא רכש ציוד ושתילים בשווי של 46,160 ₪, התחבר לחשמל פיראטי, בית-המשפט המחוזי הגדיר את המעבדה כ"מאובזרת היטב".
עיון בגזר דינו של בית משפט השלום (ת"פ 2008-09-16 כ"ס) מלמד כי התקופה הייתה לא יותר מחמישה חודשים וכי דובר בהחזקה של 39.55 ק"ג קנביס בתוצרו המוגמר (לא צמחים או שתילים).
על כן, בהחלט יש לאבחן את פסק-הדין הנ"ל ממקרנו, שבו הנאשם השכיר חניה ומרתף, ולא דירת גג על כל המשתמע מכך, לא התחבר לחשמל פיראטי, לא נמסרו היקפים כלכליים, לא הפיק את התוצר המוגמר.
עפ"ג 28423-01-16 (מחוזי מרכז) (בראשות כב' השופט שפסר) מיכאל לוי נגד מדינת ישראל (1.3.16)(ראו הפרטים שבת"פ 41186-05-15 שלום רחובות): נאשם אשר שכר בית, תמורת שכר דירה חודשי בן 6,000 ₪, אבזר אותו בציוד להקמת מעבדה לגידול קנביס, שילם לחשמלאי 7,000 ₪ כדי שיבצע עבורו עבודות חשמל, שיאפשרו לו לגנוב חשמל, במהלך החיפוש נתפסו בבית 252 שתילי קנביס בשלבי גידול שונים במשקל של 27.81 ק"ג, הודה, נקבע מתחם שבין 15 – 36 חודשי מאסר, בית המשפט ציין את התכנון והתחכום שליוו את הקמת המעבדה, בעל עבר פלילי הכולל הרשעה בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, נדון ל – 20 חודשי מאסר בפועל. בית-המשפט המחוזי המליץ למערער לחזור בו מן הערעור וכך נעשה.
אכן, במקרנו הנאשם נעדר עבר פלילי, לא שכר בית, לא שכר והפעיל בעלי מקצוע לא השקיע כספים כמתואר באותו מקרה.
רע"פ 8563/18 שרפוב נגד מדינת ישראל (12.12.18): בעניינו של נאשם אשר קשר קֶשֶר יחד עם אחרים להקים מעבדה לגידול קנביס בתמורה לקבלת 30% מן הרווחים, הפעיל אותה משך כשלושה חודשים, בין השאר, חיבר אותה לחשמל וצרך חשמל שלא כדין בשווי של 25,000 ₪, נתפסו בה 18 ק"ג קנביס המוערכים בשווי של 50,000 ₪ לק"ג, נעדר עבר פלילי, תסקיר חיובי, נדון ל – 10 חודשי מאסר בפועל.
במקרנו, לא הייתה חבירה יחד, לא נמסר אומדן שווי הסם, לא הייתה התחברות בלתי חוקית לחשמל בשווי שצוין.
עפ"ג 1559-02-17 (מחוזי מרכז) מדינת ישראל נגד פילברג (18.7.17): גידל 229 שתילים במשקל 19 ק"ג קנביס, צעיר, ללא עבר פלילי, תסקיר חיובי המציג שיקום ממשי ומוכח, היה עצור כחודשים וחצי, בבית משפט קמא נקבע מתחם שבין 12 – 36 חו' מאסר, נראה כי בית המשפט המחוזי אישר קביעה זו (ראו בפסקה ד') עונשו הוחמר ל –9 חו' מאסר בפועל (יתרת הרכיבים נותרו על כנם - 10,000 קנס, 25,000 חילוט).
ע"פ 2194/14 בן שמעון נגד מדינת ישראל (10.9.14): גידול שיח קנביס במשקל 33.5 ק"ג, בעל עבר פלילי, ובכלל זה מאסר מותנה, 20 חו' מאסר בפועל.
ע"פ 856/02 מדינת ישראל נגד שמואל (4.4.02): גידול 45 ק"ג 240 שתילים, בעל עבר, ללא הליך שיקום, 18 חו' בפועל.
רע"פ 3154/16 אוחיון נגד מדינת ישראל (18.4.16), גידל קנביס במשקל 1,752 גרם, ובאישום נוסף ייבא זרעי סם, הוקל עונשו לשני חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.
רע"פ 7819/15 עופר סולר נגד מדינת ישראל (22.5.16): 45 שתילי קנביס במשקל 7,440 ג' נטו – 9 חודשי מאסר בפועל.
רע"פ 314/16 גיא בן צבי נגד מדינת ישראל (22.2.16) גידול קנביס במשקל 2.5 ק"ג ערעור על קולת העונש התקבל והוא נדון ל - 10 חו' מאסר בפועל.
רע"פ 1787/15 אדי עמר נגד מדינת ישראל (24.3.15): 9 שתילי קנביס במשקל 4,380 ג' נטו – 8 חודשי מאסר.
רע"פ 7005/14 עידו דגן נגד מדינת ישראל (30.11.14): גידול קנביס במשקל 2,721 גרם נטו – 10 חודשי מאסר.
רע"פ 4816/13 שלום מורדכי נגד מדינת ישראל (9.7.13) גידל 210 שתילי חשיש במשקל 902 גרם, נדון ל – 4 חו' מאסר בפועל.
רע"פ 6987/13 אברמוב נגד מדינת ישראל (21.10.13) גידל שתילי קנביס במשקל 10 ק"ג, נדון ל – 12 חו' מאסר בפועל.
רע"פ 4512/15 הרוש נגד מדינת ישראל (6.7.15) גידל 378 שתילי קנביס במשקל 283 גרם, הוקל עונשו מ – 10 חודשים ל – 7 חודשים לאור הליך טיפולי שאותו עבר.
רע"פ 5177/14 זוארץ נגד מדינת ישראל (31.12.14): 257 שתילים במשקל 9.4 ק"ג, הוקל עונשו, בין השאר ל – 6.5 חו' מאסר.
עפ"ג (ת"א) 46572-03-15 מדינת ישראל נגד זרובסקי (1.6.15): שלושה אישומי גידול סם המצטברים כדי 4.5 ק"ג, עונשו הוחמר מ – 6 חו' מאסר בדרך של ע"ש ל 12 חו'.
ת"פ 8843-02-15 (מחוזי מרכז) (כב' השופטת דנה מרשק מרום) מדינת ישראל נגד בוז'רנו (6.4.17): קשירת קשר בין הנאשם לאחרים, הקמת מעבדה בדירה בת 5.5 חדרים שאותה שכרו במיוחד, גידלו 283 שתילי קנביס במשקל 92 ק"ג, גנבו חשמל בשווי של כ – 31,000 ₪, צעיר, ללא עבר פלילי, התקבל תסקיר ובו המלצה שיקומית, הודה גם במשטרה ושיתף פעולה עמה, נקבע מתחם שבין 28 – 52 חודשי מאסר, בית המשפט קבע כי קיים חריג שיקומי וגזר עליו 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.
עפ"ג (ת"א) 21126-05-14 מדינת ישראל נגד חריט (12.1.15): גידול 50 שתילי קנביס במשקל 763 גרם עונשו הוחמר ל – 6 חו' מאסר בדרך של ע"ש.
עפ"ג (ת"א) 24376-07-14 עמר נגד מדינת ישראל (18.2.15), גידול 6.3 ק"ג, נדון ל – 8 חו' מאסר בפועל.
עפ"ג (ב"ש) 5065-01-15 אור בר עם נגד מדינת ישראל (20.4.15): הוקל עונשו לשלושה חודשי מאסר בע"ש.
עפ"ג (ת"א) 17796-10-14 מדינת ישראל נגד דדון (9.2.15), ביחס לאישום השני, גידול קנביס במשקל 25 ק"ג, הוחמר העונש ל – 20 חודשי מאסר.
עפ"ג (ת"א) 12819-11-15 מדינת ישראל נגד בן ארצי (16.12.15): גידול 9 שתילים במשקל 2050 גרם, החמרת העונש ל – 10 חודשים.
עפ"ג 34383-10-16 מדינת ישראל נגד קדר (12.2.17): הקים יחד עם אחרים מעבדה לגידול קנביס, גידל קנביס במשקל 25 ק"ג, בעל 7 הרשעות קודמות, החמרה משישה חודשי מאסר בע"ש לשמונה חודשי מאסר בפועל.
ת"פ (מחוזי מרכז) 32746-11-09 מדינת ישראל נגד ביטון ואח' (12.7.10): גידול בצוותא חדא, כ – 90 ק"ג, מעבדה שכללה ציוד רב, 18 חו' מאסר.
ת"פ (ק"ג) 6800-09-13 מדינת ישראל נגד אגוז (6.4.14): גידול 22 שתילי קנביס במשקל 963 גרם, נדון ל – 4 חודשי מאסר בע"ש.
ת"פ 39579-01-14 (ק"ג) מדינת ישראל נגד צ'רנוב (23.6.15): גידול 7 שתילים במשקל 746 גרם, צו של"צ.
ת"פ (כ"ס) 32330-10-10 מדינת ישראל נגד ענבר (8.1.12): גידל 5 שיחי קנביס במשקל 4,650 גרם, נדון ל – 6 חו' מאסר בע"ש.
ת"פ 6132-03-16 (פ"ת) 6132-03-16 מדינת ישראל נגד ד.ד. (22.11.16): גידל 136 שתילי קנביס במשקל 6 ק"ג, וכן אישום נוסף של החזקת סכין, בעל עבר פלילי רלוונטי, נדון ל – 12 חו' מאסר בפועל.
ת"פ 51642-07-15 (שלום נתניה) מדינת ישראל נגד סלומון: גידל בשלוש חממות, נדון ל – 16 חו' מאסר בפועל.
ת"פ (ירושלים) 44400-01-16 מדינת ישראל נגד איגור (21.11.16): גידלו מריחואנה במשקל 1.5 ק"ג, נדונו ל – 6 חו' ו – 7 חו' מאסר בפועל.
ת"פ (ת"א) 13432-04-12 מדינת ישראל נגד אוזן (7.9.16): גידל 36 עציצים של קנביס במשקל 2424 גרן נטו, נדון ל – 4 חו' מאסר.
ת"פ 17462-06-14 (פ"ת) מדינת ישראל נגד אסולין (15.3.16): גידול 800 שתילי קנביס במשקל 25 ק"ג. נאשם 1 נדון לשישה חודשי מאסר בע"ש, עם ענישה נלווית, ואילו ביחס לנאשם 2, הוסכם כי המאשימה תעתור ל – 12 חו' מאסר בפועל יחד עם ענישה נלווית. נדון לענישה מותנית וענישה כלכלית.
ת"פ 13336-05-15 (ראשל"צ) מדינת ישראל נגד ווסרדם (3.3.16) 19 שתילי קנביס במשקל 868 גרם, והחזיק קנביס במשקל 124 גרם, 6 חו' ע"ש.
ת"פ 29504-09-13 (ראשל"צ) מדינת ישראל נגד זרקון (10.11.14): 48 + 119 שתילים, 3,400 גרם, והחזיק קנביס במשקל 884 גרם, 6 חו' מאסר בע"ש.
ת"פ 5391-02-14 (ת"א) מדינת ישראל נגד חנא (18.11.14): 176 שתילים, 16.77 ק"ג, 10 חו' מאסר.
ת"פ 29401-11-12 (ת"א) מדינת ישראל נגד לוין (25.2.13): 392 שתילים במשקל 24.4 ק"ג, גניבת חשמל, נעדר עבר פלילי, תסקיר חיובי, הודאה, נטילת אחריות 12 חו' מאסר (נקבע מתחם שבין 10 – 24).
ת"פ 47406-0512 (מחוזי נצרת) מדינת ישראל נגד קלופ (29.11.12): גידול 258 שתילים במשקל 24 ק"ג, ללא עבר, הודה, חרטה, נקבע מתחם שבין שנה לשש שנים, נדון ל – 30 חו' מאסר בפועל.
ג. שיקולי ענישה:
האירוע המתואר בכתב-האישום חמור ביותר.
הנאשם שכר חנייה פנימית ומרתף של בניין והקים בהם מעבדה לגידול קנביס לאחר שצייד אותה לשם כך, כמתואר בעובדות.
במסגרת המעבדה, הנאשם גידל מספר רב של שתילים - 191 שתילי קנביס במשקל רב - 42.5 ק"ג.
למרבה הצער, ניתן להגדיר את התופעה, שבמסגרתה עברו עבריינים אל התחום "החקלאי", העברייני, אל גידול שתילי הקנביס, תוך הקמת מעבדה מאובזרת ובה הם מגדלים שתילי קנביס, כתופעה נפוצה ואכן, ריבוי פסקי-הדין שהוצגו לעיל מוכיח זאת.
קיים אינטרס ענישתי רב משקל בהרתעת הרבים, כדי להדביר את התופעה העבריינית הפסולה הזו.
על כן, בצדק מציגה המאשימה עמדה ענישתית מחמירה בתיקים שכאלה וכך אני סבור שיש לנהוג בדרך כלל.
ואולם, ענישה אינה מהלך אוטומטי, שבמסגרתו מציבים נאשמים בתוך טבלאות של מתחמים וגוזרים את עונשם, אלא היא תהליך ספורדי, קונקרטי, של הפעלת שיקול דעת מחוּדש, לפי המקרה הנתון ובתהאם לנאשם המיוחד העומד לדיון.
ומי הוא הנאשם העומד בפני:
הנאשם יליד 1976.
הנאשם נעדר כל עבר פלילי, וזו הסתבכותו הראשונה עם החוק.
הנאשם הודה, לא ניהל משפט, חסך במשאב ציבורי ניכר (33 עדים צוינו בכתב-האישום).
מעבר לחסכון בזמן שיפוטי – ההודאה מלמדת על הכרה בפסול שבמעשיו.
מבלי להקל ראש בעובדות כתב-האישום, אין מדובר במעבדה מאובזרת מן הרף העליון, שהושקעו בה משאבים כספיים גדולים: הנאשם שכר חניה ומרתף והוא צייד אותם בציוד בסיסי בלבד.
אני סבור, כי במקרים שכאלה יש להעניק משקל נכבד יותר למספר השתילים המהווים מדד טוב יותר להיקפה של המעבדה ואילו משקלם של השתילים, שבדרך כלל מתקבל כמשקל ברוטו לפי התפיסה אינו משמש מדד מכריע.
יכול אדם לגדל אלפי שתילים המצויים בתחילת נביטתם, במשקל מועט ועדיין תחשב זו מעבדה שהושקעו בה שכלול, מחשבה וממון רב, למרות שהמשקל הכולל במקרה שכזה, מטבע הדברים, יהא נמוך. ולהיפך, ניתן למצוא מקרים בהם גידל אדם שתילים ספורים במשקל נכבד ביותר, המתקבל בין השאר מכך שהמשטרה תופסת את השתילים יחד עם שאריות האדמה שעל השורשים.
המאשימה לא מסרה, כפי שהיא נוהגת לעשות כן בכתבי-אישום שכאלה, מידע אודות שווי הסם המופק, היקף ההשקעה וכיו"ב נתונים ובדין התנגד ב"כ הנאשם לטיעוני המאשימה בעניין זה (עמוד 9 שורה 25).
הנאשם לא גנב חשמל פיראטי כפי שנהוג לראות במקרים שכאלה.
הנאשם לא שכר בעלי מקצוע שיסייעו בידו באופן המלמד על השקעה של ממון רב.
הנאשם היה עצור בין התאריכים 17.2.18 – 11.4.18 ויש בכך ענישה נכבדה בפני עצמה שיש להתחשב בה. לאחר מכן, משך מספר חודשים היה נתון בתנאים מגבילים קפדניים, עד שנמסרה לו הקלה מסוימת בתנאי השחרור.
הנאשם גידל את הסם בעצמו, ללא ביצוע בצוותא עם חלוקת תפקידים המלמדת על תכנית עבריינית סדורה ורבת היקף.
התקבל בעניינו של הנאשם תסקיר חיובי ביותר. ניתן ללמוד ממנו, בין השאר, כדלקמן:
הנאשם בעל משפחה, הוא גדל במסגרת משפחתית מורכבת, הוא מגיע מרקע כלכלי ירוד, עובד כל חייו לפרנסתו בעבודות שונות, מקבל אחריות מלאה על מעשיו, הביע חרטה ובושה.
מסר, כי ביצע את העבירה כדי לממן את העלויות האקדמיות של בתו.
מצליח להתבונן באופן ביקורתי ומעמיק על מעשיו.
הוא בעל כוחות לתפקוד תקין.
אינו מאופיין בדפוסים עבריינים או שוליים.
הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית לעצורי בית, סיים אותה בהצלחה אמתית, הוא המשיך הלאה, והשתלב בקבוצה טיפולית, שיקומית נוספת ומביע מוטיבציה כנה להמשיך ולעשות כן.
מסר בדיקות שתן שלימדו על ניקון מסמים (ראו ההערה בעמוד 3 פסקה השלישית לתסקיר).
המלצת שירות המבחן היא להעמידו במבחן, להטיל עליו מאסר בדרך של עבודות שירות.
במילותיו האחרונות, הביע הנאשם פעם נוספת צער, חרטה ובושה כנים ממעשיו.
בתאריך 26.7.18 התקבל תיקון חוק העונשין מספר 133 (ספר חוקים 2742) המאפשר לבית-המשפט להטיל על נאשם 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, במקום 6 חודשים כיום (כניסתו של התיקון בתאריך 1.4.19). בדרך זו, הבהיר המחוקק כי אין זה רצוי להטיל על נאשמים ענישה בדמות מאסר בפועל לתקופה קצרה, שאינה משיגה בהכרח את מטרתה, אלא להיפך – גורמת לו לספוג דפוסי עבריינות מעבריינים מנוסים (בעקבות דוח "דורנר" - ראו בעניין זה הדוח מאת הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים – נובמבר 2015 בדבר חלופות מאסר ביחס לתקופות מאסר קצרות).
על כן, כאשר בית-המשפט מתלבט האם להטיל על הנאשם עונש בדרך של מאסר בפועל או בדרך של עבודות שירות, יש להביא בחשבון את רצונו של המחוקק בתיקון הנ"ל המתיישב עם טעמי ענישה בעלי משקל.
אזכיר פעם נוספת, כי הנאשם היה עצור בין התאריכים 17.2.18 – 11.4.18, כך שלצורך הדיון, גם אם תוטל עליו ענישה בדמות מאסר בפועל ממש, בתחתית המתחם, כיאה לנאשם נעדר עבר פלילי זה, היא תוביל, הלכה למעשה, לריצוי מאסר לתקופה קצרה יותר שטוב לאינטרס הציבורי אילו תרוצה בדרך של עבודות שירות.
איני מקבל את עמדת המאשימה במקרה זה, כפי המשתמעת בטיעוניה לעונש, כי ענישת בתי-המשפט בנוגע לעבירות של גידול סמים מובילה לכך שהעבירה היא "פעולה משתלמת חד וחלק" (עמוד 9 שורה 22) וכן: "...במילים פשוטות אפשר להגיד, וואלה שווה" (עמוד 10 שורה 9). וכן, שענישה מקלה תביא "תמריץ למעבדה הבאה לקום" (עמוד 10 שורה 11).
אכן, בהחלט יתכן שענישה מקלה במקרה של מעבדה משוכללת היטב, בהיקפים גדולים, של עבריין בעל עבר פלילי, שרגיל בהליכים פליליים, בעל דפוסים עברייניים מושרשים, תוביל לפגיעה בהרתעת היחיד והרבים.
ברם, אין לומר זאת ביחס לאדם, שמעולם לא הורשע בפלילים, שנחקר במשטרה, שהיה עצור פרק זמן שאין להקל בו ראש ושידון לענישה חלופית, למשל, בדרך של עבודות שירות ולקנס נכבד.
אכן, במקרה זה, הנאשם בהחלט הורתע מן ההליך הפלילי ואין כל עניין ענישתי, מבחינת האינטרס של הרתעת הרבים, למסור גזר-דין מחמיר (על גבו של נאשם זה) אשר יכה גלים ויעביר מסר חריף של הרתעת הרבים.
מסר של הרתעה יועבר, גם יועבר, על-ידי בית-משפט זה, אך במקרה מתאים אחר.
ד. סטייה ממתחם ענישה נוכח סיכויי שיקום:
בית-המשפט העליון קבע כי ניתן לסטות לקולה ממתחם הענישה נוכח שיקולי ענישה.
וכך נקבע:
ע"פ 6637/17 אליזבת קרנדל נגד מדינת ישראל (18.4.18):
"באילו נסיבות יכיר בית המשפט בקיומו של סיכוי של ממש לשיקום באופן שיצדיק חריגה ממתחם העונש ?...הובאו בחשבון, בין היתר, השיקולים המרכזיים הבאים: המוטיבציה שהפגין האדם שהורשע להשתקם: הליך של גמילה מהתמכרות שהוא עובר: השתלבות מוצלחת בהליכים טיפוליים שונים: אינדיקציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה: הבעת חרטה כנה על המעשים והפגנת אמפטיה כלפי נפגעי העבירה...אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים ..ניתן לציין ששילוב בין שינוי מהותי בהתייחסות הרגשית לאירוע העבירה המתבטא בנטילת אחריות, כפרה והבעת אמפתיה לנפגעי העבירה לבין אינדיקציות אובייקטיביות לקיומו של תהליך שיקומי-טיפולי מוצלח וחזרה לדרך הישר, עשוי להצביע על "סיכוי של ממש לשיקום" כלשונו של סעיף 40ד(א). דברים אלה זוכים למשנה חיזוק מקום בו מדובר באדם צעיר נעדר עבר פלילי".
ע"פ 2125/18 אברהם דוד נגד מדינת ישראל (18.12.18):
"בהתאם לסעיף 40ד לחוק העונשין שמאפשר לבית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם אם מצא כי הנאשם "השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם". בהקשר זה נפסק כי לשם סטייה מן המתחם יש להצביע על פוטנציאל שיקומי גבוה...".
וכן אפנה דברים שנקבעו בע"פ 4678/18 אנופרייב נגד מדינת ישראל (23.1.19): בסמכות בית המשפט לסטות ממתחם הענישה במקרה בו הנאשם השתקם או שיש סיכוי שהשתקם ועניין זה מוכח בעובדות, בראיות ובראשן תסקיר מאת שירות המבחן:
"...נקבע בפסיקה כי נדרשות עובדות וראיות ממשיות התומכות בסיכויי השיקום של הנאשם, ובראשם תסקיר שירות המבחן, וכי אין די בהעלאת טענות בעלמא בעניין זה".
אני סבור, כי במקרנו, נוכח השיקולים שפירטתי לעיל, הנאשם מקיים את דרישת הדין, כפי קביעת בית-המשפט העליון, לסטייה לקולה מתחם הענישה.
את האיזון היוצר לנאשם זה תמריץ כלכלי שלילי, והמבהיר לו את החומרה שבמעשיו, בדרך של ענישה קונקרטית, ניתן לערוך באמצעות הטלת קנס בשיעור נכבד.
בהערת אגב אומר, כי אילו היה תיקון החוק הנ"ל בתוקף, שבמסגרתו ניתן היה להטיל על הנאשם עבודות שירות למשך 9 חודשים, הייתי שוקל בחיוב לנקוט בצעד זה כלפי הנאשם ולאזן את מידת הקנס.
ה. תוצאה:
לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לפי חוות דעת הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז ברמלה, ולשם כך יתייצב בתאריך 28.2.19 בשעה 08:30 במפקדת הממונה על עבודות השירות מחוז מרכז.
ב. 6 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.
ג. קנס בסך 20,000 ₪, או 100 ימי מאסר תמורתו והקנס ישולם בארבעים תשלומים חודשים שווים, הראשון בתאריך 15.3.19 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן.
ד. הרכוש המפורט בכתב-האישום יחולט לאוצר המדינה או יושמד.
הסמים יושמדו.
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.
התיק סגור.
ניתן היום, ט' אדר א' תשע"ט, 14 פברואר 2019, במעמד הצדדים.
