אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' חסדאי

מדינת ישראל נ' חסדאי

תאריך פרסום : 07/08/2017 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון ירושלים
6156-17
06/08/2017
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד דפנה שמול
המשיב:
דוד חסדאי
עו"ד אביחי חג'בי
החלטה
 

 

 

  1. לפניי בקשה לרשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' וינוגרד), בעמ"ת 66316-07-17, מיום 30.7.2017. בגדרה של החלטה זו, הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של המשיב בתנאים, הכוללים, בין היתר, מעצר בית לילי, בבית אמו בבית אל.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 8.6.2017, הורשע המשיב, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בביצוע שתי עבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). על פי עובדות כתב האישום המתוקן (להלן: כתב האישום הראשון), ביום 8.5.2016, שהה המשיב בביתו ביחד עם הקטין נ.ר., וזאת בניגוד להוראות צו שנחתם על ידי מפקד פיקוד העורף, מיום 18.1.2016. עוד נטען בכתב האישום הראשון, כי ביום 31.7.2017, נהג המשיב ברכב, אשר בו שהו נועם וונגר, מרדכי מאייר, ברכיה דביר ומשה אורבך, וזאת בניגוד להוראות צו פיקוח מיוחד, שנחתם על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון (להלן: המפקד הצבאי), מיום 12.1.2017. במסגרת הסדר הטיעון, צירף המשיב כתב אישום נוסף (להלן: כתב האישום השני). על פי עובדות כתב האישום השני, ביום 27.2.3013, שהה המשיב בסמוך ליישוב אחיה, וזאת בניגוד להוראות צו פיקוח מיוחד, שנחתם על ידי המפקד הצבאי, מיום 25.12.2012. במסגרת חיפוש על גופו של המשיב, התגלה כי הוא החזיק בכיסו אולר מסוג "לדרמן". בגין מעשים אלה, יוחסו למשיב עבירות של הפרה הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין; והחזקת סכין למטרה לא כשרה, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. בגדרו של הסדר הטיעון, הסכימו הצדדים כי המשיב יופנה לקבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות, וכי, ככל שהמשיב יימצא מתאים לכך, יעתרו הצדדים לעונש מאסר של חמישה חודשים, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות. מועד הטיעונים לעונש נקבע ליום 18.9.2017. יצוין, כי ביום 31.7.201 הגיש הממונה על עבודות השירות את חוות דעתו, לפיה המשיב נמצא בלתי מתאים לביצוע עבודות שירות.

 

          בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים במשפטו. ביום 1.2.2017, הורה בית משפט השלום בירושלים על שחרורו של המשיב ממעצר, בתנאים המפורטים בהחלטתו זו. המבקשת הגישה ערר לבית המשפט המחוזי על החלטתו של בית משפט השלום. ביום 2.2.2017, קיבל בית המשפט המחוזי, באופן חלקי, את ערר המבקשת, בקובעו כי המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית הוריו בבית אל. עוד נקבע, כי המשיב יהיה רשאי לצאת מביתו לצורך ביצוע עבודות שירות, אשר הוטלו עליו במסגרת ת"פ 55142-04-15. בהמשך, הודיעו הצדדים לבית משפט השלום על אודות הסכמתם, כי המשיב ישהה במעצר בית לילי, החל מהשעה 22:00 ועד לשעה 06:00, חלף מעצר הבית המלא, שעליו הורה בית המשפט המחוזי.   

 

          ביום 21.7.2017, הוגש נגד המשיב כתב אישום נוסף, בת"פ 49380-07-17, בגין הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין (להלן: כתב האישום השלישי). בעובדות כתב האישום השלישי נטען, כי ביום 17.7.2017, נפגש המשיב עם אחרים, וזאת בניגוד לצו שנחתם על ידי מפקד פיקוד העורף, מיום 8.6.2017.

 

          בעקבות התפתחות זו, הגישה המבקשת בקשה לבית משפט השלום לעיון חוזר ולחילוט ערבויות שניתנו על ידי המשיב, ובמסגרתה התבקש בית משפט השלום לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו. ביום 21.7.2017, התקיים דיון בבקשה זו בפני בית משפט השלום. במעמד זה, אמר המשיב: "אני מבקש לייצג את עצמי. גם אם בית המשפט ישחרר אותי אני לא אקיים את צו האלוף, כי צו האלוף הוא התעללות. אני כל שבועיים פה מחדש, על אותו צו [...] אני בעצמי לא רוצה להשתחרר כי אני לא אקיים את הצו גם אם בית המשפט ישחרר אותי [...] אז אני אחזור לפה עוד פעם ועוד פעם", ובהמשך הוסיף: "אני לא רוצה להסתבך עוד. כשאני בחוץ אני מסתבך. עוד תיק ועוד תיק, אז עדיף לי להיות בפנים". לאחר זאת, קבע בית משפט השלום, כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב הפר את צו האלוף, וכי בשים לב לדבריו של המשיב שפורטו לעיל, ולכך שהניסיון לשכנעו לקיים דיון בהיותו מיוצג על ידי עורך דין לא צלח, אין מנוס אלא להיענות לבקשה ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.   

 

          ביום 26.7.2017, הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של בית משפט השלום מיום 21.7.2017. בית משפט השלום דחה את הבקשה, בקובעו כי הפרת צו האלוף על ידי המשיב ביום 17.7.2017, מהווה הפרה של תנאי השחרור שנקבעו בעניינו, בהחלטתו של בית משפט השלום, מיום 23.5.2017. עוד נדחתה טענתו של המשיב, כי שניים מחבריו הפרו ביחד עימו את אותם התנאים, ונקבע לגביהם כי הם ישוחררו בתנאים מגבילים ולא יעצרו עד לתום ההליכים. בית משפט השלום קבע, בהקשר זה, כי ניתן להבחין בין עניינו של המשיב לבין עניינם של שני האחרים, שכן אחד מהם, יצחק אטינגר, הוא בגיר-צעיר, ואילו השני, י.ש, הוא קטין, בעוד שהמשיב מבוגר יותר. שוני נוסף נעוץ בכך שלמשיב עבר פלילי הכולל 5 הרשעות קודמות, בעוד שהאחרים לא הורשעו בכל עבירה. נקבע בנוסף, כי העובדה שהמשיב לא היה מיוצג בדיון זה, אינה משנה מחומרת מעשיו ומחומרת הדברים שנאמרו על ידו, במסגרת הדיון שהתקיים ביום 21.7.2017. בית משפט השלום עמד על כך שהמשיב הפר צווים שונים שניתנו בעניינו, בכך שהוא ביצע את ההפרה בעת שהיה עליו לבצע עבודות שירות, וכן בכך שכרטיס העובד שלו הוחתם במרמה באמצעות אחר, כאשר מסיבה זו הופקע צו עבודות השירות בעניינו. נקבע, כי בנסיבות אלה לא ניתן ליתן אמון בהצהרתו של המשיב, שנמסרה באמצעות בא כוחו, כי הוא יקיים את צו האלוף, ואין מקום לשנות מהחלטתו של בית משפט השלום מיום 21.7.2017.

 

          המשיב הגיש ערר לבית המשפט המחוזי, על החלטתו של בית משפט השלום מיום 26.7.2017. ביום 30.7.2017, קיבל בית המשפט המחוזי את הערר והורה על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים, הכוללים מעצר לילי בבית אמו בבית אל, בין השעות 22:00 ו-06:00. בית המשפט המחוזי קבע, כי לא קיים הבדל כה משמעותי בין המשיב לבין המעורבים האחרים, עד כי יש הצדקה להגיע לתוצאה שונה בעניינם. בית המשפט המחוזי הוסיף, כי "המעט שניתן לומר הוא שאם אלה שוחררו (ובכלל זה אותו מעורב שהוגדר על ידי המשטרה כיעד העיקרי), הרי שהותרת העורר [המשיב] במעצר מעוררת תחושה של אי נוחות". בית המשפט המחוזי נתן את דעתו להלכה, לפיה יקשה על בית המשפט ליתן אמון במי שהפר את החלטותיו, אך לשיטתו של בית המשפט המחוזי, יש לבחון, בהקשר זה, גם את נסיבות המקרה, את נסיבות ביצוע העבירה, את נסיבותיו של הנאשם, ואת טיב ההפרה. בית המשפט ציין, כי בענייננו המשיב הודה בכל המיוחס לו, והצדדים הגיעו להסכמה, לפיה הוא ירצה עונש מאסר על דרך של עבודות שירות לתקופה של חמישה חודשים, כאשר הדיון שנועד לטיעונים לעונש בעניינו של המשיב קבוע ליום 18.9.2017. בית המשפט המחוזי הוסיף עוד, כי יש ליתן משקל גם לעובדה, כי לא מיוחסת למשיב עבירה נוספת שבוצעה בעת ההפרה, לבד מעצם הפרתם של התנאים. לפיכך, סבר בית המשפט המחוזי, כי הותרתו של המשיב במעצר עד למועד הטיעונים לעונש, תעקר מתוכן את ההסכמה שאליה הגיעו הצדדים. לבסוף, הטעים בית המשפט המחוזי, כי אמנם לא היה מקום להורות על שחרורו של המשיב ביום 21.7.2017, לנוכח הצהרותיו בפני בית המשפט, אך לאחר שהוא התחייב כי בכוונתו לקיים את תנאי השחרור, לרבות את צווי האלוף, ובשים לב לאופי העבירות המיוחסות לו, ולטיב ההפרה, הותרתו במעצר עד לתום ההליכים נגדו, אינה נחזית להיות תוצאה מידתית. על החלטה זו הוגשה הבקשה לרשות ערר המונחת לפניי.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ