מדינת ישראל נ' ב.א.

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירת סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיפים 13+ 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה") וכן עבירה של הספקת סם מסוכן, עבירה לפי סעיפים 13+ 19א לפקודה.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כדלקמן:

1. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום שימש השוטר בארי כוון, בלש בתחנת קריית מלאכי (להלן: "השוטר בארי"), מביים בעסקת סמים. כמו כן, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום החזיק הנאשם במכשיר פלאפון שמספרו 052-4523959 (להלן: "מכשיר הטלפון הנייד"), ובינו לבין דורמן גסטון יחזקאל (להלן: "גסטהון") קיימת היכרות מוקדמת במסגרת עבודתם המשותפת ב"שיבולים".

2. בתאריך 06/07/17 בשעות הצהריים המאוחרות, התקשר השוטר אורן חזן, ראש צוות בילוש בתחנת קריית מלאכי (להלן: "השוטר חזן"), למכשיר הטלפון הנייד של הנאשם, הזדהה כ"גל" וביקש לרכוש סמים מסוג חשיש בסכום של 100 ₪.

   בתגובה, שאל אותו הנאשם כיצד הגיע אליו, וזה השיב לו, "מהאזור". או אז, השיב לו הנאשם כי מגיע לקריית מלאכי בשעה 17:00 ושידברו בסמוך לשעה זו.

   בסמוך לשעה 17:00 התקשר השוטר חזן בשנית לנאשם, והשניים תיאמו מפגש סמוך לבנק לאומי ולדוכן מפעל הפיס ברחוב רש"י בקרית מלאכי (להלן: "המקום"), כאשר לשאלת השוטר חזן כיצד יוכל לזהותו, השיב הנאשם כי לובש מכנס ירוק וחולצה שחורה. מיד ובהמשך, יצא השוטר בארי לעבר המקום וחבר לנאשם. מששאל הנאשם את השוטר בארי האם הוא גל, השיב לו השוטר בארי בחיוב ומסר לו שטר של 100 ₪, ובתמורה מסר לו הנאשם מלבן קטן בצבע חום עטוף בנייר כסף אשר הכיל סם מסוג חשיש במשקל של 1.9562 גרם נטו.

3. בתאריך 04/07/17, במהלך עבודתם המשותפת של הנאשם וגסטהון, אמר הנאשם לגסטהון שבאפשרותו להשיג חשיש לו ולחבריו. בהמשך לאמור, באותו היום, סיפק הנאשם לגסטהון סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 0.9861 גרם נטו.

    

לבקשת הנאשם צורף תיק נוסף, ת"פ 16806-07-17, בו הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א)+(ג) רישא לפקודה.

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי בתאריך 21/04/16 בשעה 16:25 או בסמוך לכך, החזיק הנאשם בביתו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 90 גרם נטו, וזאת ללא כל אישור או היתר כדין.

תסקירי שירות המבחן

מתסקיר שירות המבחן מיום 17/04/18 עלה כי הנאשם, בן 43, נשוי ואב ל-2 ילדים שאחד מהם בעל צרכים מיוחדים, שוחרר ביום 02/10/17 ממעצר לקהילה טיפולית "הרטוב".

הנאשם סיים 12 שנות לימוד ובעל תעודת בגרות חלקית, עבד במשק החקלאי של הוריו עד שבשנת 2017 החל אף לעבוד במשרה חלקית בקייטרינג "שיבולים" כעובד כללי. הנאשם שירת שירות צבאי מלא כתומך לחימה.

הנאשם נעדר עבר פלילי, מסר כי עשה שימוש לא קבוע בסמים לאורך השנים לשם תחושת הנאה ורוגע. בתחילה שלל הנאשם נזקקות טיפולית, אולם בהמשך הביע רצון לבחון התאמתו למסגרת קהילה טיפולית.

עם השתלבותו של הנאשם בקהילה הטיפולית "הרטוב" דווח כי משתף פעולה, עומד בגבולות ומבצע את הנדרש, אך גם דווח על סגירות, התבודדות והתנהלות מרצה, ועלה רושם כי מצוי בשלבי טיפול ראשוניים בהם המוטיבציה לטיפול חיצונית.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל יכולות תקינות ומשפחתו מהווה עוגן יציב ומשמעותי בחייו, אולם תפיסתו העצמית החיובית נמצאת בפער אל מול חומרת העבירות שביצע, והוא בעל מאפייני אישיות ילדותיים שאינם תואמים את גילו ומצבו המשפחתי.

עוד התרשם שירות המבחן כי ההליך המשפטי וחווית המעצר מהווים גורם מרתיע ומציב גבולות עבור הנאשם, והומלץ על דחית הדיון למשך 3 חודשים לצורך בחינת השתלבות הנאשם בהליך הטיפולי.

ביום 16/05/18 דווח כי הנאשם התמודד עם קשיי הסתגלות קשים, עזב את הקהילה הטיפולית על דעת עצמו ביום 14/05/18, ולאחר מכן הובא על ידי משפחתו למשטרה לצורך הסגרתו, ונעצר.

מתסקיר אשר הוגש ביום 27/05/18 עלה כי הנאשם שיתף שלא תופס עצמו כמכור ושלל נזקקות טיפולית בתחום. הנאשם הודה בעבירות אשר ביצע ולקח עליהן אחריות, ונראה כי העבירות בוצעו על רקע מאפייני אישיותו וקשייו להפעיל שיקול דעת ולהבין השלכות מעשיו. הנאשם הביע חרטה וצער על התנהלותו, בין היתר בשל המחירים האישיים והמשפחתיים אשר משלם.

לאור האמור, לא ניתנה המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, והומלץ על מאסר מוחשי קצר ככל הניתן, מאסר מותנה, וקנס.

לאחר מספר דיוניים בבקשה לעיון חוזר שהוגשה לאור הפרת תנאי השחרור, בסופו של יום, הוריתי על שחרור הנאשם לחלופת מעצר, ושירות המבחן התבקש להגיש תסקיר משלים לעונש.

מהתסקיר אשר הוגש ביום 07/08/18 עלה כי הנאשם שולב בהליך טיפולי במחלקה לשירותים חברתיים במועצה האזורית יואב. דווח כי הנאשם ואשתו שולבו בהליך טיפולי זוגי ומשפחתי והנאשם מגיע כנדרש, אולם ניכר כי המוטיבציה חיצונית. בשלב זה, הומלץ לדחות מועד הדיון למשך 3 חודשים נוספים לצורך בחינת השתלבותו של הנאשם בהליך הטיפולי ועריכת בדיקות שתן.

מתסקיר עדכני אשר הוגש ביום 25/11/18 עולה כי הנאשם, אשתו וילדיו הגיעו בהתמדה לטיפול זוגי ומשפחתי. הנאשם משתף כי לא רואה עצמו כמכור לסמים, אולם מהשימוש לאורך השנים נראה כי עושה שימוש בסמים ממניעים רגשיים ובשל קושי ליצור קשרים חברתיים מגיל צעיר. להערכת שירות המבחן, גם בעבירות הנוכחיות עמד, בין היתר, הרצון למצוא חן בעיני סביבתו ולבסס מעמד חברתי.

שירות המבחן התרשם כי קשייו של הנאשם להשתלב בטיפול במסגרת הקהילה הטיפולית, אשר מבוססת על טיפול קבוצתי אינטנסיבי, מוסברים, בין היתר, בקשייו החברתיים מגיל צעיר ונטייתו להתבודדות.

הנאשם שיתף כי מרגיש טוב יותר כיום, כאשר נמנע משימוש בסמים וחווה השפעות חיוביות בשל כך גם על הקשר עם אשתו. 2 בדיקות סמים שמסר נמצאו נקיות משרידי סם, ונראה כי מכיר בצורך בהמשך טיפול משפחתי על מנת לסייע לו ולמשפחתו. עוד דווח כי נרשם בלשכת התעסוקה כמחפש עבודה בתחום המטבח.

לאור העדר עבר פלילי, שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, ההליך הטיפולי ותוצאות בדיקות השתן, וכן לאור המודעות של הנאשם להשפעות השימוש בסמים עליו ועל משפחתו והתועלת שיכולה לצמוח מהמשך הטיפול, המליץ שירות המבחן להימנע מהטלת מאסר מאחורי סורג ובריח ולהסתפק במאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, וכן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה אשר יכלול המשך טיפול ומסירת בדיקות שתן.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה עתר להטיל על הנאשם מאסר בפועל ברף הבינוני של המתחמים, לצד מאסר מותנה ארוך, קנס, התחייבות, פסילה ופסילה על תנאי.

בטיעוניו הפנה ב"כ המאשימה לחומרת העבירות ולעובדה כי את עבירות הסחר ביצע הנאשם כשידע שתלוי ועומד כנגדו תיק בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בה כמות הסם גדולה.

כמו כן, הפנה לכך שהנאשם שוחרר לחלופת מעצר לצורך השתלבות בקהילה טיפולית ממנה בחר לצאת על דעת עצמו.

לעניין מתחם הענישה טען ב"כ המאשימה כי בעניין עבירת הסחר המתחם נע בין 7-18 חודשי מאסר בפועל, בעניין עבירת ההספקה, המתחם נע בין 6-12 חודשי מאסר בפועל, ובעניין עבירת ההחזקה שלא לצריכה עצמית, המתחם נע בין 6-16 חודשי מאסר בפועל.

עוד טען ב"כ המאשימה כי לאור הפער בזמנים והשוני בקונים, יש לקבוע מתחם ענישה נפרד עבור כל אחד מהאישומים.

לעניין הפסילה טען ב"כ הנאשם כי קיימת חובת פסילה מאחר ומדובר בשני כתבי אישום.

ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה כתמיכה לטיעוניו.

ב"כ הנאשם עתרה להסתפק במאסר בפועל שיקוזז עם החודשים בהם שהה הנאשם מאחורי סורג ובריח במסגרת מעצרו, וכן בהטלת ענישה צופה פני עתיד, ולהימנע מהטלת קנס ופסילה.

ב"כ הנאשם טענה כי יש לשקול בעניינו של הנאשם את העובדה ששהה במעצר כמעט 3 חודשים, וכן שהה בקהילה טיפולית 7 חודשים בה עבר טיפול אינטנסיבי.

כמו כן, הפנתה להערכת שירות המבחן לעניין סיבת עזיבת הנאשם את הקהילה הטיפולית, הפנתה לעובדה כי הנאשם הסגיר עצמו למשטרה, וכן לעובדה כי לאחר ששוחרר למעצר בית מלא בבית הוריו לא הפר את התנאים אשר הוקלו רק לאחר 5 חודשים, והשתלב בטיפול זוגי ומשפחתי משמעותי שהעלה אותו על דרך המלך.

ב"כ הנאשם הוסיפה וטענה כי מדובר ב-2 עסקאות בכמויות מזעריות ובתמורה נמוכה, אשר בוצעו, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, על רקע קשיים חברתיים ולא בשל מאפיינים עברייניים, ללא תכנון מוקדם וללא תחכום ואשק גרמו לנזק מזערי.

עוד הפנתה ב"כ הנאשם לנסיבות חייו של הנאשם, לעברו הנקי, לכך שהביע חרטה ולקח אחריות בהזדמנות הראשונה, ולכך שההליך הפלילי מהווה עבורו גורם מרתיע ומציב גבולות, בדיקות שתן שמסר נמצאו נקיות ולא נפתחו כנגדו תיקים נוספים.

לאור סמיכות הזמנים עתרה ב"כ הנאשם להתייחס ל-2 האישומים כאירוע 1 וכמעידה חד פעמית של הנאשם.

לטענת ב"כ הנאשם, מתחם הענישה בעבירות עליהם נותן הנאשם את הדין כולל מספר חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

עוד טענה כי במקרה זה יש להימנע מהטלת קנס לאור המצב הכלכלי אליו נקלע הנאשם בעקבות ניהול הליך זה, וכן להימנע מהטלת פסילה מאחר והעבירות לא בוצעו באמצעות רכב.

ב"כ הנאשם הגישה פסיקה כתמיכה בטיעוניה.

קביעת מתחם העונש ההולם

קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

אירוע אחד או מספר אירועים-

בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29/10/14) התייחס בית המשפט העליון למבחני העזר שיש להיעזר בהם בהכרעה בשאלה זו. כבוד השופט דנציגר התייחס למבחן עזר צורני - עובדתי ולפיו "בשלב הראשון, לצורך המענה על השאלה האם תרחיש עובדתי מסוים מהווה "אירוע אחד" או "כמה אירועים", על בית המשפט להפעיל אך ורק את המבחן הצורני-עובדתי שפותח והשתרש בפסיקת בית משפט זה. כאמור לעיל, המבחן הצורני-עובדתי בוחן האם עבירות שבוצעו ברצף ובסמיכות יחסית של זמן ומקום ניתנות להפרדה או שמא מדובר במכלול אחד של פעולות שמאופיינות במחשבה פלילית אחת ובתכנון פלילי אחד. זהו מבחן לוגי של שכל ישר, אך אין ספק כי מדובר במבחן בעל אופי טכני, שמתעלם משאלות שבמהות – כגון מספר הקורבנות, הנזק שהסבה התנהגות העבריין, והאינטרסים החברתיים שנפגעו כתוצאה מהתנהגותו. סבורני כי מבחן זה תואם בדיוק את אופיו הטכני של השלב הראשון במלאכת הענישה". [ראו פסקה 29].

כב' הש' ברק –ארז, שבה על עמדת הש' דנציגר, לפיה המושג "אירוע" רחב מהמושג "מעשה", אולם טענה כי לתפיסתה "התשובה לשאלה מהם גדרי ה"אירוע" תיגזר מניסיון החיים, כך שעבירות שיש ביניהן קשר הדוק ייחשבו לאירוע אחד ... ברגיל קשר כזה בין עבירות יימצא כאשר תהיה ביניהן סמיכות זמנים או כאשר הן תהיינה חלק מאותה תוכנית עבריינית אף כאשר הן בוצעו לאורך תקופת זמן שאינה קצרה". כמו כן, ציינה כי "מבחן הקשר ההדוק בוחן את עוצמת הקשר שבין העבירות, ולא את השאלה האם הן ניתנות להפרדה. בהתאם לכך, כאמור, ייתכן כי עבריין יבצע מספר רב של פעולות שניתן להפריד ביניהן, ושהוא אף יכול היה לחדול לאחר ביצוע כל אחת מהן (כך שאין לראות בהן מעשה אחד), אך נכון יהיה לראות בהן חלק מתוכנית עבריינית אחת" [ראו פסקה 5-6]. כב' הש' וגלמן הצטרף לגישה זו.

בע"פ 2375/15 מדינת ישראל נגד נס (22/02/18), התייחס בית המשפט לגישות השונות וציין כי: "דרך ההבחנה בין 'אירוע' אחד לאירועים נפרדים לא הוגדרה בחוק, ואכן במקרים מסוימים ניתן לראות במעשים שונים, ביחס לקורבנות שונים ובמקומות שונים, כ"אירוע אחד" ובלבד שקיים ביניהם קשר הדוק".

לעניין המעשים המפורטים בכתב האישום בתיק העיקרי, כאשר מפעילים את המבחן הטכני, הצורני - עובדתי, ניתן אולי להסיק כי מדובר באירועים נפרדים, וזאת מאחר והמעשים ניתנים להפרדה ולכל אחד מהם קדמה מחשבה פלילית ותכנון פלילי נפרד.

עם זאת, אין ספק כי קיים קשר הדוק בין מעשי העבירות אשר ניתן להגדירם כחלק מתכנית עבריינית אחת, וזאת לאור זהות סעיף האישום, זהות הסם ושווי, המעיד על כמותו, והעובדה כי המעשים נעשו בפרק זמן קצר באופן דומה.

משכך, יש לקבוע מתחם ענישה אחד לעבירות והמעשים המפורטים בכתב האישום בתיק העיקרי.

עם זאת, אין ספק כי יש לקבוע מתחם ענישה נפרד לעבירה עליה נותן הנאשם את התיק בגין התיק המצורף, וזאת לאור השוני בין העבירות, פער הזמנים הממושך בין מועד ביצוען, והעובדה כי אין ביניהם קשר הדוק.

הערך החברתי אשר נפגע כתוצאה מעבירות הסמים עליהן נותן הנאשם את הדין הוא ההגנה על שלום הציבור, בריאותו ובטחונו מפני הנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים כתוצאה מהפצה ושימוש בסמים.

כבר נכתב רבות על חומרת העבירות מסוג זה. בע"פ 6373/06 מדינת ישראל נ' אלנשמי (06/09/06) צוין כי: "כאשר בעבירות סמים עסקינן, לא ניתן להתעלם מהחובה המוטלת עלינו כמערכת וכחברה להיאבק בנגע הסמים. פן חשוב של מאבק זה הינו הטלת עונשים מחמירים על מי שבוחרים לעסוק בסחר בסמים...".

כמו כן, לעניין עבירות הסחר וההספקה, בע"פ 1654/16 שרר נגד מדינת ישראל (27/02/17) נקבע כי: "חומרתן של העבירות שבהן הורשע המערער היא רבה. בית משפט זה עמד לא אחת על הפגיעות הקשות של נגע הסמים בחברה, ועל הצורך בניתוק שרשרת הספקת הסם על ידי נקיטת יד קשה מול הסוחרים".

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן בעבירות הסחר וההספקה מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן היא ברף הנמוך - בינוני, וזאת לאור סוג הסם, כמותו, מספר המכירות והיעדר התחכום אל מול העובדה כי בעבירת הסחר מכר הנאשם הסם לכל דכפין.

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן בעבירת ההחזקה שלא לשימוש עצמי מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן היא ברף הבינוני, וזאת לאור כמות הסם וסוגו.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בגין העבירות עליהן נותן הנאשם את הדין בתיק העיקרי מעלה כדלקמן:

• ברע"פ 7996/12 יוסף נגד מדינת ישראל (23/01/13) נדחתה בקשת רשות ערעור ובית המשפט הותיר את קביעת בית משפט השלום בקריות בו נקבע כי מתחם הענישה עבור כל עסקת סחר בסמים מסוג חשיש, במשקל של עד כ-6 גרם, הוא 7-18 חודשי מאסר בפועל. בגין 4 עסקאות של סחר בסמים אלה הוטלו על הנאשם, בין היתר, 21 חודשי מאסר בפועל.

• בע"פ (חי') 7319-08-12 סבח נגד מדינת ישראל (25/10/12) דחה בית המשפט את ערעורו של נאשם אשר הורשע ב-2 עבירות של סחר בסם מסוכן. בית המשפט אישר עונש של 18 חודשי מאסר בפועל שהושתו על נאשם שסחר ב-2 הזדמנויות בסם מסוכן מסוג חשיש במשקלים של 5.38 גרם ו- 2.93 גרם.

• בת"פ (רמ') 49401-08-15 מדינת ישראל נגד לוי (25/10/12) הורשע הנאשם בהתאם להודאתו ב-12 עבירות של סחר בסם מסוכן ועבירת החזקת סמים לצריכה עצמית, וזאת לאחר שמכר סמים מסוכנים מסוג חשיש וקנבוס במשקלים של כ-5 גרם בכל הזדמנות. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 6 חודשי מאסר, אשר יכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, ועד ל-24 חודשי מאסר בגין כלל עבירות הסחר והטיל על הנאשם, בין היתר, 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

• בת"פ (פ"ת) 44321-09-11 מדינת ישראל נגד איפרגן (01/02/12) הורשע הנאשם, בהתאם להודאתו, ב-2 עבירות של סחר בסם מסוכן ובעבירה של ניסיון לסחר בסם מסוכן, וזאת לאחר שמכר סמים מסוכנים מסוג חשיש במשקלים של כ-5.6 גרם ומשקל שאינו ידוע למאשימה, תמורת 200 ₪ בכל הזדמנות, וכן ניסה לסחור בהזדמנות נוספת שלא צלחה. בגין המפורט, הטיל בית המשפט על הנאשם, בין היתר, 8 חודשי מאסר בפועל.

   

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק) יש לתת את הדעת לתכנון שקדם לביצוע העבירות. במקרה זה, כמפורט בעובדות כתב האישום, מדובר בעבירת סחר ועבירת הספקה אשר הצריכו מידת תכנון מסוימת, אולם לא כזו אשר מעידה על תחכום או מורכבות כלשהם.

כמו כן, יש לתת את הדעת לנזק שנגרם מביצוע עבירת ההספקה, ולנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע עבירת הסחר. כפי שנכתב רבות בפסיקה, עבירת הסחר בסמים מובילה להפצת הסמים ועשויה לגרום לנזקים ישירים ועקיפים כתוצאה מכך.

כמו כן, יש לתת את הדעת אף לסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה, שמתסקיר שירות המבחן עולה כי מדובר במניעים רגשיים וחברתיים.

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג) מצאתי כי מתחם העונש ההולם בגין עבירות הסחר וההספקה עליהן נותן הנאשם את הדין במסגרת התיק העיקרי הוא בין 6 חודשי מאסר בפועל ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בגין עבירת ההחזקה שלא לשימוש עצמי מעלה כדלקמן:

• ברע"פ 2590/10 שגיא נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 08/04/10), אישר בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בטבריה שהטיל על הנאשם, בגין עבירת החזקת סמים מסוכנים מסוג קנבוס שלא לצריכה עצמית במשקל כולל של כ-270 גרם ובהחזקת כלים להכנת סם או לצריכתו, 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

• בת"פ 33125-01-14 מדינת ישראל נ' לבן ואח' (ניתן ביום 15/01/15) קבע בית המשפט כי מתחם הענישה בגין עבירת החזקת סמים מסוג חשיש וקנבוס, שלא לצריכה עצמית, במשקל של כ-94 גרם, הוא בין 4 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם, בין היתר, 8 חודשי מאסר בפועל.

• בת"פ 33125-01-14 מדינת ישראל נ' דהן (ניתן ביום 14/11/06) הטיל בית המשפט, בגין עבירת החזקת סמים מסוג חשיש, שלא לצריכה עצמית, במשקל של כ-143 גרם נטו, 18 חודשי מאסר על תנאי, וזאת בשל מצבו הרפואי של הנאשם והמלצת שירות המבחן לנהוג בו לפנים משורת הדין.

   

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק) יש לתת את הדעת לסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה, והנזק הפוטנציאלי הקיים מהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

בהתאם לתיקון 113 לחוק (סעיף 40 יג) מצאתי כי מתחם העונש ההולם בגין עבירת ההחזקה שלא לשימוש עצמי הוא בין מאסר על תנאי ל- 12 חודשי מאסר בפועל.

בשלב זה יש לציין כי עיון בפסיקה אשר הוגשה על ידי ב"כ הנאשם, ת"פ 11831-01-12 מדינת ישראל נגד מדינה (20/01/14) ות"פ 13306-12-16 מדינת ישראל נגד פלוני (12/09/18), לפיה בעבירת סחר בסם מסוג חשיש נמנעו בתי משפט השלום מלהטיל על נאשמים מאסרים וחלף כך הוטלו עליהם של"צ ומאסרים מותנים, יש לציין כי במקרים אלה שירות המבחן המליץ להימנע מהטלת מאסר בפועל, וזאת בשונה מהמקרה המונח לפניי. כמו כן, בת"פ 51410-12-15 מדינת ישראל נגד בן ארוש (20/09/16), אליו הפנתה ב"כ הנאשם, על אף המלצת שירות המבחן להימנע ממאסר בפועל גם בדרך של עבודות שירות, לאור חומרת העבירה, הטיל בית המשפט על הנאשם, בין היתר, 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.

חריגה מהמתחם

כידוע, סעיף 40ד(א) לחוק קובע כי אם מצא בית המשפט שהנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם - רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו.

במקרה דנן, שוכנעתי כי קיימים שיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם לקולא וזאת בשל שיקולי שיקום.

כלל ידוע הוא כי הענישה, גם לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 113, היא לעולם אינדיבידואלית.

ראו: ע"פ 433/89 אטיאס נגד מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 3/10/89) וכן ע"פ 10/86 זגל נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 9/6/86).

במקרה דנן, כפי שפורט לעיל, לאחר פרק זמן בו שהה במעצר, שוחרר הנאשם לחלופה בקהילה הטיפולית "הרטוב", וכבר עם השתלבותו דווח כי משתף פעולה, עומד בגבולות ומבצע את הנדרש, וזאת על אף קשיים חברתיים. הנאשם המשיך והתמיד בטיפול האינטנסיבי במסגרת במשך 7 חודשים, אשר אין ספק כי מדובר בפרק זמן ממושך המאפשר הליך טיפול משמעותי.

כמו כן, גם לאחר שהנאשם עזב על דעת עצמו את המסגרת בשל קשיי הסתגלות משמעותיים, הסגיר עצמו הנאשם, ולאחר ששוחרר לחלופת מעצר למעצר בית מלא, הקפיד לשמור על תנאי שחרורו ואף השתלב באופן מידי בטיפול במחלקה לשירותים חברתיים.

כפי שפורט לעיל, הנאשם, בת זוגו וילדיו שולבו בטיפול זוגי ומשפחתי משמעותי, והנאשם הקפיד להתייצב כנדרש ולשתף פעולה ובצורה כנה. כמו כן, הנאשם מסר 2 בדיקות שתן אשר נמצאו נקיות משרידי סם.

שירות המבחן התרשם כאמור כי הנאשם עשה שימוש בסמים ממניעים רגשיים ובשל קושי ליצור קשרים חברתיים מגיל צעיר, וכי גם בעבירות הנוכחיות עמד, בין היתר, הרצון למצוא חן בעיני סביבתו ולבסס מעמד חברתי.

הנאשם אף שיתף, כמתואר לעיל, כי מרגיש טוב יותר כיום, כאשר נמנע משימוש בסמים וחווה השפעות חיוביות גם על הקשר עם אשתו, ומכיר בצורך בהמשך הטיפול, וכן דווח כי החל לחפש עבודה דרך לשכת התעסוקה בתחום המטבח.

עוד יש לציין נסיבות חייו של הנאשם, כמפורט לעיל, והעובדה כי נעדר עבר פלילי ולא נפתחו כנגדו תיקים חדשים.

כשאלה פני הדברים סבורני כי במקרה זה יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם שנקבע לקולא, וזאת בשל שיקולי שיקום של הנאשם.

באיזון כלל השיקולים לקולא ולחומרא, ובכלל זה מחד גיסא חומרת העבירות, מדיניות הענישה הנוהגת בהן ומאידך גיסא לקיחת האחריות מצד הנאשם, הבעת החרטה, היעדר עבר הפלילי, והליך השיקום המשמעותי אשר עובר, כמפורט, אני סבורה כי יש לחרוג כאמור ממתחם הענישה ולהסתפק בהטלת מאסר בפועל אשר יכול וירוצה בעבודות שירות, וזאת אף בשים לב לחודשים בהם שהה הנאשם במעצר, אשר לא יקוזזו עם תקופת המאסר שתוטל על הנאשם במסגרת גזר דין זה.

מעבר לנדרש, אציין כי אך לאחרונה ניתנה החלטת בית המשפט העליון בע"פ 6657/17 דווה נגד מדינת ישראל (11/11/18), בה קיבל בית המשפט ערעורה של נאשמת, והטיל עליה 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות חלף 24 חודשי מאסר בפועל אשר הוטלו עליה, וזאת לאחר שהורשעה בעבירת קשירת קשר לביצוע פשע, יבוא סם מסוכן בצוותא חדא וסחר בסם מסוכן, ובנסיבות החמורות מאלה העומדות לפניי היום, זאת לאור הליך טיפול משמעותי אותו עברה הנאשמת.

באשר לעונש הפסילה, מאחר ומדובר במספר עבירות חמורות של סחר, החזקת שלא לצריכה עצמית והספקת סם, בשים לב לצורך להרתיע היחיד והרבים שוכנעתי כי אין להקל בעניין זה עם הנאשם, ויש בהטלת סנקציה זו כדי להוות ענישה מוחשית ומרתיעה. אם כי לעניין אורך הפסילה אתחשב בהליך הטיפול שעבר הנאשם.

סוף דבר

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 6 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות.

   הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 7.5.19 עד השעה 08.00 במשרדי הממונה בעיר באר שבע. מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בכל תנאי הממונה שאם לא כן, יכול ותרוצה יתרת המאסר מאחורי סורג ובריח. במידת הצורך, ימסור הנאשם בדיקות שתן לגילוי סמים.

    

2. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור שוב עבירת פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973.

    

3. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור שוב עבירת עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב] התשל"ג – 1973.

    

4. מעמידה את הנאשם בהסכמתו תחת צו מבחן, וזאת למשך 12 חודשים מהיום.

   הובהרה לנאשם סמכות בית המשפט להפקיע הצו.

    

5. 5 חודשי פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה החל ממחר, 12.2.19 בשעה 08.00.

   מניין הפסילה יחל להימנות עם הפקדת הרישיון.

    

6. 7 חודשי פסילה על תנאי באם יעבור הנאשם, תוך שנתיים מהיום, עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג – 1973.

    

7. 1,500 ש"ח קנס או 15 ימי מאסר תמורת הקנס.

   הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים. תשלום ראשון תוך חודש ימים מהיום.

    

   הסם יושמד.

    

   זכות ערעור כחוק.

    

   ניתן היום, ו' אדר א' תשע"ט, 11 פברואר 2019, בנוכחות הצדדים.