מדינת ישראל נ' עזיזה(עציר) ואח'

החלטה (בעניינו של המשיב 2)

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום הכולל שני אישומים. האישום השני מייחס למשיב 2 ביצוע שתי עבירות של סחר בסמים, עבירה לפי סעיף 13 ביחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 ועבירה של נהיגה ללא רישיון, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961.

מכתב האישום עולה כי לאחר שמשיב 1 וסוכן משטרתי סמוי תיאמו ביצועה של עסקת סם, ביום 26.06.11, וביום 27.06.11 קבעו את מקום ושעת המפגש, נסע הסוכן ברכבו ובהנחיית משיב 1 אחרי רכב מסוג טויוטה בו נהג משיב 1 עד שהגיע ועצר מאחורי רכב מסוג ניסן בו נהג משיב 2.

משיב 1 ניגש אל משיב 2 שוחח עימו ולאחר מכן ניגש אל הסוכן אשר ברכבו היה רוכש נוסף אחר, שלמה חזיזה, לקח מהשניים את הכסף שסוכם בעבור הסם – 16,800 ₪ מהסוכן ,ניגש אל רכב הניסן וספר את הכסף בנוכחות משיב 2. לאחר שגילה כי חסרים 200 ₪ שב אל הסוכן לרכבו וזה השלים את החסר ושוב שב משיב 1 אל משיב 2 לרכב הניסן והוציא שקית ובה שתי קופסאות זהות ובהן הסם אותה מסר לסוכן, כאשר קופסה אחת לקח הסוכן והשניה נמסרה על ידו לשלמה חזיזה.

בהמשך התקשר משיב 1 לאחר, יהודה עמר (המופיע במסגרת האישום הראשון אשר יצר קשר עם הסוכן על מנת למכור לו כדורי MDMA בכמות שאינה פוחתת מ 1000 כדורים ודרך משיב 1 במסגרת האמור באישום הראשון התגבשה העסקה המיוחסת למשיב 1 באישום הראשון בין הסוכן, משיב 1 ועמר) וביקש להודיע לו על ביצוע העסקה ועמר הנחה אותו היכן להשאיר לו את הכסף.

המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה וביום 4.12.2011 קבעתי לאחר עיון בראיות ושמיעת טענות הצדדים כי קיימת תשתית ראייתית מספקת לשלב המעצר.

הוזמן תסקיר משירות המבחן .

על פי התסקיר , התרשם שירות המבחן כי המשיב גדל בסביבה נורמטיבית ונעדר כל מעורבות עבריינית בעברו, עד לפני ארבע שנים. המשיב בעל דימוי עצמי נמוך, מתקשה ליצור קשרים משמעותיים ובטוחים עם משפחתו הקרובה המאפשרים לבטא חולשה ונזקקות.המוקד בבסיס הסתבכותו החוזרת אינו אורח חיים עברייני אלא קושי בהתמודדות עם תחושת התסכול והאכזבה מכישלונו למלא אחר תפקיד האחראי במשפחה וליצור קשרים משמעותיים נפרדים ממשפחת מוצאו. לאור העובדה כי הסתבך בעבירת סמים נוספת זמן קצר לאחר מתן גזר דין בעבירה קודמת,קיים סיכון להמשך ביצוע עבירות סמים אלא שמעצרו הראשון וקשייו בהתמודדות במעצר מהווים גורמים ממתנים סיכון ולפיכך ניתן לשקול חלופת מעצר.

לאחר ששירות המבחן נפגש עם הערבים המוצעים המליץ לשחררו למעצר בית בבית הוריו , בפיקוחם ובפיקוח אחיו , ולהעמידו בפיקוח שירות המבחן.

ב"כ המבקשת טענה כי יש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

לטענתה, הכחשת המשיב הכרות מוקדמת עם גורמים עבריינים ושלילתו המוחלטת מעורבות שולית ועבריינית בהתנהלותו אינה עולה בקנה אחד עם הראיות בתיק לפיהן הגיע המשיב לביצוע עסקת הסמים כשאמתחתו כ-2,000 כדורי אקסטזי. ברקע לאותה עסקה קיימת שיחת טלפון עם משיב אחר שלקח חלק בעסקה, המעידה על תכנון מוקדם.

ללא המשיב עסקה זו לא היתה יוצאת אל הפועל.

המשיב דווח לשירות המבחן כי לא חזר להשתמש בסמים מאז 2007, אז השתמש תקופה קצרה בגראס, אלא שביום מעצרו, עת ערכו חיפוש בביתו של המשיב, נמצא חשיש בחדר שבו הוא מתגורר ביחד עם אחיו, אותו אח שמוצע כמפקח. המשיב טען בחקירתו כי הסמים הם שלו.

קצינת המבחן ציינה כי הבסיס להסתבכויותיו החוזרות של המשיב הוא קושי בהתמודדות וקושי ביצירת קשרים משמעותיים מחוץ למשפחתו הקרובה, חוסר יכולת להיעזר ולהיתמך במשפחתו ומהקושי לבטא מולם חולשה ונזקקות.

לא ברור איך אותה משפחה קרובה שבפניה הוא מתקשה לבטא את הנזקקות וממנה הוא צריך לקבל את אותה רשת ביטחון, יכולה לספק לו אותה. קצינת המבחן סברה כי קיים סיכון להמשך ביצוע העבירות בתחום הסמים. בני משפחתו של המשיב שמוצעים כמפקחים הם הוריו ואחיו, כאשר בביתם הוא התגורר עובר לביצוע העבירות, משם יצא לביצוע העבירות, הוא מתגורר עם אחיו באותו החדר, אחיו הצעיר ממנו שמוצע כמפקח. אותו אח משמש גם כמנהלו בעבודה, השניים עוברים בחברה משפחתית שברכבה של אותה חברה נסע המשיב למקום ביצוע העבירה ובאותו רכב גם הובא הסם אל מקום ביצוע העבירה. אותו אח שהוא כביכול הבעלים של הרכב, טען בחקירתו במשטרה כי לא ידע שאחיו לקח את הרכב, משמע, לא הביע שום אחריות על אותה נסיעה של אחיו ברכב השייך לעסק שהוא משמש כמנהלו לביצוע עסקת סמים.

ההלכה היא כי רק במקרים נדירים ובנסיבות חריגות יש מקום לשחרר סוחרי סמים לחלופת מעצר והם בעיקרם אותם מקרים בהם המשיב נעדר עבר פלילי, לא היה הרוח החיה מאחורי העסקה וקיימת המלצה של שירות המבחן לשחרור לחלופה.

המשיב היה הרוח החיה בעסקה, בלעדיו לא היתה יוצאת העסקה אל הפועל, למשיב עבר פלילי והמלצת שירות המבחן הינה בגדר המלצה בלבד.

בני משפחתו של המשיב אינם יכולים לפקח עליו ולפיכך יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

 ב"כ המשיב טען כי המשיב לא ריצה מאסר בפועל מעולם ולחובתו הרשעה אחת בגין אחזקת סם לשימוש עצמי.