מדינת ישראל נ' סאלחי

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות לאור אדום בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הטענה העובדתית היא שביום 03/10/11 נסע הנאשם בצומת הרחובות בן יהודה המלך גורג' בירושלים ולא ציית לאור אדום שהיה בכיוון נסיעתו.

מטעם המאשימה העידה השוטרת מורן טובול (להלן: "השוטרת") אשר ערכה את הדוח שנמסר לנאשם.

על פי עדותה וגם בנסיבות המפורטות בדוח, הנאשם נסע ברח' המלך גורג' לכיוון כללי יפו, ביצע פנית פרסה כאשר במקום סומן קו הפרדה רצוף. השוטרת אשר נסעה מאחוריו הבחינה בו מבצע את פנית הפרסה, התפרססה אחריו תוך שמירת קשר עין רציף עם רכבו עד לעצירתו.

השוטרת ציינה בדוח וגם בעדותה בפניי כי השוטרת שנסעה עמה בניידת רשמה את מספר הרכב בטרם פנית הפרסה ולאחר שעצרה את רכבו של הנאשם וידאה את מספרו.

בנוסף, ציינה השוטרת כי הנאשם פנה ימינה בצומת הרחובות יפו - בן יהודה והוא נכנס לצומת באור אדום בכיוון נסיעתו. השוטרת העידה כי עצרה אותו תוך שמירת קשר עין רציף לאחר שכרזה לו לעמוד בצד.

הנאשם העיד לבדו. לגרסתו הוא מודה כי ביצע פנית פרסה על גבי קו הפרדה רצוף אולם לטענתו הוא לא עבר באור אדום כטענת השוטרת. בנוסף, ציין הנאשם כי השוטרת לא יכלה לשמור על קשר עין רציף עם רכבו מאחר ולטענתו היא היתה כ-3-4 רכבים מאחוריו.

הנאשם טוען כי לאחר שעמד בפקק כ-10-15 דקות ברח' המלך גורג' הוא ביצע את פנית הפרסה על מנת להספיק לקחת את הילדים שלו מבית הספר שנמצא ליד צומת פת.

לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את עדויותיהם, באתי לידי מסקנה כי יש להעדיף את גרסתה של השוטרת על פני גרסתו של הנאשם.

השוטרת ציינה בעדותה כי היא היתה רכב אחרי רכב הנאשם ולא היה שום דבר בין הרכבים. כמו כן העידה השוטרת כי שמרה על קשר עין רציף עם רכבו של הנאשם, גם לפני פנית הפרסה וגם לאחר מכן.

עדותה של השוטרת בפניי היתה עדות שתאמה את הנסיבות שפורטו על ידה בדוח ואינני מוצא מקום לפקפק באמינות גרסתה.

הנאשם, אשר בהגינותו הודה בביצוע עבירה של חצית קו הפרדה רצוף, עבירה שגם היא חמורה בעיניי, לא ידע ליתן הסבר מניח את הדעת מדוע, אם פניו היו לכיוון צומת פת, הוא פנה ימינה לכיוון רח' בן יהודה ולאחר מכן ימינה לכיוון רח' עליאש – אגריפס. ההסבר שנתן הנאשם בסיכומיו איננו משתלב עם עדותו בפניי. בתחילה אמר הנאשם שהוא חשש להתעכב בפקק ולא להספיק לאסוף את ילדיו מבית הספר, אולם בסיכומיו אמר כי פנה ימינה על מנת לאסוף נוסע מכיוון השוק לכיוון צומת פת. גרסה זו נוצרה לטעמי על מנת לעשות מקצה שיפורים לתשובתו של הנאשם בעניין זה בחקירתו בפניי.

לא הוצג לפני כל נימוק שיש בו לבסס הנחה כי השוטרת טעתה או לא דיברה אמת. בהעדר טענות של ממש כנגד הגינותו של שוטר, מהימנותו אינה מוטלת בספק וביהמ"ש יכול לבסס עליה קביעות עובדתיות איתנות (ע"פ (י-ם) 2416/08 גלבוע נ' מדינת ישראל).

לאור האמור לעיל, אני מחליט להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ז סיון תשע"ב, 17/06/2012 במעמד הנוכחים.

נאיל מהנא, שופט

גזר דין

לנאשם נמסרה הודעת תשלום קנס ע"ס 1,000 ש"ח, בה יוחסה לו עבירה של אי ציות לאור אדום בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בעבירה הנ"ל.

שעה שנאשם בוחר לנהל משפט הוכחות בעניינו אין בית המשפט כבול לסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס (ע"פ (ירושלים) 2452/08 פדרמן נ' מדינת ישראל).