אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' מוחמד

מדינת ישראל נ' מוחמד

תאריך פרסום : 26/05/2013 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
6163-09-12
19/05/2013
בפני השופט:
אברהם טננבוים

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
חרוב מוחמד
גזר-דין

גזר דין

הנאשם מר חרוב מוחמד (להלן: "הנאשם") הורשע על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות, עבירה בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה, התשכ"א- – 1961 (להלן: "הפקודה"); ובניגוד לתקנה 169 לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

הטענה העובדתית היא כי ביום 25.08.2012 בסביבות השעה 02:15 ברחוב הר חוצבים, נהג הנאשם בהיותו שיכור. בבדיקה שנערכה לו באמצעות מכשיר הינשוף, נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף שלו הוא מעל הכמות המותרת בחוק.

המאשימה בטיעוני לעונש ביקשה להשית על הנאשם את פסילת המינימום הקבועה בפקודת התעבורה.

כידוע ישנם דעות שונות בשאלת הענישה הראויה על נאשמים שנתפסו בנהיגה בשכרות. ככלל, נציגות המאשימה בירושלים (בניגוד גמור ומוחלט למדיניות המאשימה בשאר חלקי הארץ) סבורה כי על נאשמים שנתפסו נוהגים בשכרות יש להשית באופן גורף את עונש המינימום הקבוע בפקודה, ורק במקרים חריגים ביותר, ניתן להשית פחות. לצערנו, עד כה לא ברור לנו מהם אותם המקרים החריגים והקיצונים המצדיקים פסילה פחותה מעונש המינימום.

נציין כי באשר לטענתה של התביעה לפי בתי משפט לתעבורה עומדים על פסילת המינימום אין לה על מה שתסמוך. מחקר מעמיק שפורסם בחודש אוקטובר 2012 על ידי ד"ר שומרון מויאל ופרופסור מימי אייזנשטדט מראה כי אין הדברים כך. האיור הבא (הלקוח ממחקר זה) מראה את המספרים המקובלים ונצטט את הדו"ח כלשונו:

נתונים אלו מלמדים ששופטים מנהיגים בפועל מעין "מדרג שכרות," שבו משך הפסילה תואם את חומרת העבירה, הנלמדת בעיקר מרמת השכרות ו/או מסירובו של הנהג לעבור בדיקת שכרות. משך הפסילה הממוצע בקטגוריות ריכוז האלכוהול השונות מוצג באיור 1 להלן:

איור 1: משך פסילה בפועל בעבירות נהיגה בשכרות כתלות בריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף (שכיחות הקטגוריות באחוזים מוצגת בסוגריים)

מאפייני ההליך המשפטי.

תיקי השכרות (N= 1280) נשפטו על-ידי 28 שופטים בסך הכול, מתוכם 46% נשים (13 שופטות). התיקים נדגמו מארבעה בתי-משפט, עם ייצוג הנע בין 20 ל- 30 אחוז בכל בית משפט.

ברמת השכרות שלפנינו הרי הממוצע הוא 9.2. חודשי פסילה. במקרה שלפנינו החלטתי להחמיר עם הנאשם. דעתי היא שאין די בפסילה לבדה. מן הראוי שהנאשם גם יעשה משהו לטובת הציבור ועל כן הנאשם יבצע 250 של"צ. עונש השל"צ הוא עונש שאינו קל. 250 שעות התנדבות משמעותם למעשה כמעט חודש וחצי של עבודה ללא שכר. אין ספק כי באמצעות השל"צ יחזיר הנאשם לחברה חלק מהנזק שגרם לה.

אציין כי מחקר זה מראה שבניגוד לטענת התביעה בירושלים הרי מדיניות התביעה באיזורים אחרים שונה לחלוטין כנראה.

ככלל עמדתו של מותב זה היא שבהתקיים נסיבות מיוחדות במקרה הקונקרטי שלפניו רשאי הוא להשית פחות מעונש המינימום ולהורות שהפסילה חלקה תהא על תנאי. זאת בהתאם לסמכות שהוענקה לו בחוק.

לאמור נוסיף, כי בהתאם לתיקון 113 העיקרון שינחה את בית המשפט בבואו לחרוץ את דינו של הנאשם הוא עיקרון ההלימה לאמור בחינת קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה לבין מידת אשמו של הנאשם וסוג העונש שיוטל עליו בסופו של דבר.

עוד קובע התיקון (בסעיפים 40ב ו- 40ג) כי במכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול הוא את הערך החברתי שנפגע בגין ביצוע העבירה, וכן את מדיניות הענישה המקובלת לגבי הענישה במקרים אלה.

סעיף 40ג לתיקון קובע כי בית משפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור.

כידוע שיטת הענישה בשיטתנו הינה אינדיווידואלית ולא מכאנית שיטת המשקללת את נסיבותיו האישיות של כל אדם ואדם. בעניין מן הראוי להביא את דבריה של כב' השו' בדימוס ד' דורנר בע"פ 5106/99 אבו- ניג'מה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (1) 350, פסקה 7:

ענישת עבריינים אינה עניין מכאני. לא ראוי להטיל גזרי-דין לפי תעריפים. בגדר שיקול-הדעת הרחב שמוענק לשופטים בשיטתנו, שבה החוק קובע לרוב עונש מרבי, על השופטים מוטל לקבוע את העונש ההולם לנאשמים האינדיווידואליים העומדים בפניהם".

לאור האמור, השאלה הדרושה הכרעה היא האם במקרה שלפנינו יש נסיבות מיוחדות? התשובה היא כן.

במקרה של הנאשם לא התרשמתי כי העבירה בה הודה והורשע הנאשם מאפיינת את אורח חייו. הנאשם ציין לפניי כי נהג ברכב מאחר שלא חש כי הוא שיכור. הנאשם הדגיש חזור ושנה בפני בית המשפט כי העבירה אינה מאפיינת את אורח חייו, וכי הוא חש בושה ומביע חרטה מעומק ליבו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ