אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' מוג'רבי(עציר) ואח'

מדינת ישראל נ' מוג'רבי(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 15/02/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום חדרה
8540-02-10
07/02/2010
בפני השופט:
משה גינות

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. מוהאב מוג'רבי (עציר)
2. מחמד ח'ליל (עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים.

על המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של גניבת רכב, בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 413 בצירוף לסעיף 29(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

על פי הנטען נגדם בפרק העובדות של כתב האישום, המדובר ב- 2 משיבים שהינם גיסים ומתגוררים בירושלים. בתאריך 30/1/10 בשעות הערב, הציע משיב מספר 1 למשיב מספר 2 לנסוע מירושלים לכפר פורדיס סמוך לזיכרון יעקב, על מנת לגנוב משאית. המדובר במשאית מסוג: "מאן" (להלן: " המשאית") השייכת למר מוחמד בשר (להלן: "המתלונן"). הלה נענה להצעה והמשיבים שמו פעמיהם לפורדיס במכוניתו של המשיב מספר 2. בהגיעם למקום קיבל המשיב מספר 1 מפתח משוכפל התואם את המפתח המקורי של המשאית. המשיבים הגיעו אל המשאית. המשיב מספר 1 מסר למשיב השני את המפתח והורה לו לעלות אל תא הנהג ולהתניעה. זה עשה כן, התניע את המשאית והחל לנסוע עמה כברת דרך קצרה. במקביל, המשיב מספר 1 נהג ברכבו של המשיב מספר 2, יחד עם אדם נוסף, לכיוון היציאה מן הכפר תוך שהוא נותן הוראות למשיב מספר 2 באמצעות מכשיר הפלאפון. משהחלה המשאית לנוע, זינקו לעברה, בנו של המתלונן ושכן נוסף והוציאו בכוח את המשיב מספר 2 מתא הנהג.

בנמקה את בקשתה, טענה המאשימה, כי מעבר לעובדה שיש בידה ראיות טובות להוכחת ביצוע העבירה, הרי שמדובר, לטענתה, בעבירה הטומנת בחובה מסוכנות רבה לבטחון הציבור ורכושו. המדובר, לטענת המאשימה, בעבירה שהפכה להיות "מכת מדינה" הפוגעת בביטחון הציבור וברכושו. עוד טענה המאשימה, כי יש בידה ראיות להוכיח כי המדובר בביצוע עבירה שבוצעה בשיתוף אנשים נוספים ובתחכום ומכאן שגם על פי דרישת הפסיקה יש להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

סניגורם של הנאשמים, עו"ד גבאי, לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה לצורך הוכחת האישום המופנה נגדם, אם כי לטענתו, המאשימה שגתה בניסוח האישום משהאשימה את המשיבים בעבירה מושלמת של גניבה בעוד שלטענתו המדובר בעבירה של נסיון לגניבה. עוד הוא טען, כי המשיבים טוענים שהמדובר בנסיעה תמימה לצורך נטילת המשאית לתיקון בירושלים.

לעניין זה אעיר למעלה מן הצורך, שכן ההכרעה בסוגיה זו תינתן על ידי המותב שישב בתיק העיקרי, כי לטעמי, הדין עם המאשימה שכן המשאית הוזזה ממקומה ונסעה כברת דרך קצרה, ומכאן שהתמלאו יסודות עבירת הגניבה כנדרש. (ראה בעניין זה ע"פ 490/70 פסק דין שייט וכן הפרק הרלבנטי בספרו של כב' השופט קדמי ).

לעניין טענת המשיבים שהמדובר בנסיעה תמימה, אעיר כי טענה זו מוטב היה שלא תעלה כלל שכן המדובר בטענה מגוחכת והזויה.

טענתו העיקרית של הסניגור הינה כי בנסיבות מקרה זה לא מתקיימת עילת המעצר ולפיכך מן הדין להורות על שחרורם של המשיבים מן המעצר ללא תנאי. בעניין זה הציג הסניגור מספר אסמכתאות בהם דנו בתי המשפט במקרים חמורים יותר ובסופו של יום הורו בתי המשפט על שחרורם של הנאשמים שם לחלופות מעצר בתנאים מגבילים. הסניגור הפנה לבש"פ 408/10 חאלד ג'אברין מפי כב' השופט אדמונד לוי; עמ"ת 36457-01-10 ספיאן נגד מדינת ישראל; פסק דין של ביהמ"ש המחוזי מרכז וכן ב"ש 6440/09 מפי כב' השופטת ארבל.

כאמור, אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה.

אשר לעילת המעצר - עבירת רכוש כשלעצמה אינה יוצרת מסוכנות סטטוטורית; בנסיבות המקרה דנן אין המדובר בעבירת רכוש סטנדרטית; המדובר בעבירה של גניבת משאית ולא ברכב רגיל; גם ביהמ"ש העליון התייחס לכך בעבר והביע דעה כי יש להתייחס בצורה שונה לגניבת משאית מאשר לעבירת רכוש רגילה.

"מקובלים עליי דבריו של ב"כ המשיבה, כי גניבתה של משאית אינה כגניבת רכב אחר, או כעבירות רכב אחרות של פריצת רכב וכו'. גניבת משאית דורשת תכנון מוקדם, שיתוף פעולה עם אדם נוסף ונדרש תחכום מיוחד לפרוץ אותה, להניעה ולהסיעה, מה גם שבנסיעתה מעוררת היא חשד רב יותר מאשר רכב רגיל. אין בדברים אלו כדי להקהות מחומרתן של עבירות הרכב האחרות, אלא אך כדי להצביע על חומרה מיוחדת ותעוזה מיוחדת הנדרשים לגניבת משאית."

(ב"ש 4556/05 מוחמד מליחאת נגד מדינת ישראל).

אשר לטענה שעבירות רכוש העומדות לבדן אינן יוצרות עילת מעצר, ראוי לצטט מתוך דבריו של כב' השופט עמית בבש"פ 45/10 פאדי מסארווה נגד מדינת ישראל כדלקמן:

"הפסיקה הכירה בכך שגם עבירות רכוש נמנות עם העבירות שעלולות לסכן את ביטחון האדם ואת ביטחון הציבור, מקום בו העבירות מבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, תוך התארגנות של מספר עבריינים או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים (ראו: בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268, 272 (1998); בש"פ 8611/09 וצ'יסלב סטבינסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 05.11.2009) והאסמכתאות שם)).

כשלעצמי, אני מתקשה לקבל את הטענה כי בכל מקרה של עבירת רכוש יחידה או עבירת רכוש לא מתוחכמת, לא קמה עילת מעצר. יש בגישה זו כדי לעודד בעקיפין ריבוי עבירות, שהרי כל שרשרת עבירות מתחילה בעבירה הראשונה, שמא יאמר העבריין לעצמו כי אין סיכון שייעצר ב"'מכה" הראשונה. "פתאום קם אדם בבוקר ומוצא..." שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה.

ודוק: אין בכוונתי להכניס בדלת האחורית את העילה של הרתעה מפני עבירות שהן "מכת מדינה", עילה שהמחוקק השמיט מחוק המעצרים. אלא שהעבירות של גניבת רכב או התפרצות לדירה, גם אם אינן "מתוחכמות", הן מסוג העבירות שיש בהן מסוכנות אינהרנטית נוכח הפוטנציאל להתפתחות אלימה. פריצה לבית או לחצרים מערערת את הבטחון האישי של הציבור וגניבת רכב עלולה, בהאידנא, להפוך חיש מהר למרדף משטרתי על כל הסכנות הכרוכות בכך.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה שהעבירה נשוא תיק זה בוצעה תוך שיתוף של מספר עבריינים שכן המשיבים אינם תושבי המקום והם קיבלו סיוע והכוונה משותפים אשר ישבו ברכב מסוג: טויוטה; זה ליווה את המשיבים לכפר ואף תדרך אותם והפקיד בידי אחד מהם מפתח משוכפל למשאית. מדובר במעשה מתוחכם. המדובר ברכוש רב ערך, כאמור משאית, ולא ברכב פרטי כאשר לצורך הגניבה הגיעו המשיבים מירושלים באישון לילה. ל- 2 המשיבים עבר פלילי. למשיב מוחמד חליל 2 הרשעות וביניהן בעבירה של פריצה לרכב. למשיב מוגרבי 2 הרשעות ו- 5 תיקי מב"ד פתוחים ובהם עבירות נגד הרכוש. אני סבור, כי בנסיבות המקרה שבפני גילו המשיבים תעוזה פלילית ובשילוב העבר הפלילי שנזקף לחובתם יש בכך כדי להעיד כי הם מהווים סיכון משמעותי לבטחון הציבור ורכושו, ומכאן מסקנתי כי קיימת עילת מעצר.

כידוע, גם בהתקיים יסוד הראיות לכאורה ועילת המעצר על ביהמ"ש לתור אחר חלופת מעצר.

לצורך בחינת חלופת מעצר הנני מורה לשרות המבחן להגיש תסקירי מעצר בעניינם של 2 המשיבים ובהם תבחן האפשרות לשחררם לחלופת מעצר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ