אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' מהרי(עציר)

מדינת ישראל נ' מהרי(עציר)

תאריך פרסום : 29/01/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום נתניה
48206-05-11
25/01/2012
בפני השופט:
חגי טרסי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
דוד נגוסה (עציר)
גזר-דין

גזר דין

כתב האישום:

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טעון בכתב אישום מתוקן בו יוחסה לו עבירה של תקיפה חבלנית בצוותא. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 15.5.11 בשעה 19:00 לערך, שהה הנאשם ביחד עם חברים נוספים (להלן: "האחרים"), בחניית בניין מגורים בנתניה. משהגיע למקום המתלונן, פנו אליו הנאשם והאחרים בדברים, ולאחר מכן תקפו אותו בצוותא, בכך שהנאשם הכה את המתלונן בפניו, בראשו ובבטנו והאחרים שברו על ראשו בקבוק זכוכית והכו אותו בכל חלקי גופו. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן חבלות וביניהן המטומות, חתך, שריטות ונפיחות בפנים, אודם ושטפי דם בעיניים, שריטות בגב וחבלות בבטן. המתלונן אושפז בבית החולים למשך מספר ימים ונזקק לתפרים ולטיפול רפואי.

תסקיר שירות המבחן:

במסגרת הסר הטעון, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן. מהתסקיר שהוגש בעניינו עולה כי מדובר בבחור צעיר, כבן 24, רווק בן העדה האתיופית. הנאשם השלים 12 שנות לימוד ואף שירת שירות צבאי מלא, אך זמן קצר לאחר שחרורו מהצבא נעצר בגין עבירת שוד ונדון לתקופת מאסר בת 20 חודשים. לאחר שחרורו עבד באופן קבוע לפרנסתו, עד שנעצר בחודש מאי 2011, בגין האירוע המפורט בכתב האישום הנוכחי.

הנאשם הודה בעבירות נשוא הדיון, אך טען בפני קצין המבחן כי כתב האישום אינו מגלה את מכלול הנסיבות ואת ההקשר בו בוצעו המעשים. לטענתו, פנה אליו המתלונן, שהיה בגילופין, וביקש ממנו כי יסייע לו לרכוש סם מסוג חשיש. הנאשם סירב, והמתלונן עזב את המקום וחזר כאשר הוא מצויד בסכין וניסה לתקוף אותו. אחד השכנים ניסה לפשר בין הצדדים וביקש מהם ללחוץ ידיים, וכאשר התקרב הנאשם למתלונן במטרה ללחוץ את ידו, ספג מכת אגרוף מן המתלונן, אליה הגיב בתוקפנות כמצוין בכתב האישום. לצד דברים אלה, ציין הנאשם כי אם יתקל במקרה דומה בעתיד, יברח או יערב את גורמי אכיפת החוק בטרם יפעל באלימות.

שירות המבחן התרשם כי מדובר בצעיר אשר מנסה לתמרן בין לחצים ודפוסים שרכש בשכונה בה גדל, ובין הדוגמה האישית אשר אחיו משמש עבורו לתפקוד תקין ולהצלחה; בעברו הישגים כהשכלה תיכונית מלאה, שירות צבאי בהתאם ליכולותיו ועבודה ויציבה וקבועה, ומולם הסתבכויות חוזרות בעבריינות. לאור כל אלה, ובהתחשב בתקופת המעצר הממושכת בה שוהה הנאשם במעצר, המליץ שירות המבחן להאריך את המאסר המותנה העומד לחובת הנאשם, ולהטיל עליו צו של"צ במקביל להעמדתו במבחן, במהלכו ישולב בסדנא לניהול קונפליקטים.

טענות הצדדים:

באת כוח המאשימה חזרה בטיעוניה על עובדות כתב האישום והדגישה את החבלות המרובות שנגרמו למתלונן כתוצאה מן האלימות שהופעלה נגדו. לביסוס טיעוניה אלה הגישה התובעת לעיוני את התעודה הרפואית מבית החולים ואת התמונות המתעדות החבלות בגופו של המתלונן – ראו המסמכים ע/2 ו- ע/1. התובעת טענה כי על פי הפסיקה הנוהגת יש להתייחס ביד קשה לאלה הבוחרים לפתור סכסוכים באלימות. במקרה זה אף לא ניתן להתעלם מכך שהתקיפה בוצעה בצוותא, ורק באורח נס הסתיים האירוע כפי שהסתיים. עוד התייחסה ב"כ המאשימה לעברו הפלילי של הנאשם, הכולל הרשעה מבית המשפט לנוער בעבירות אלימות וכן הרשעה בשוד מזוין בבית המשפט המחוזי, בגינה ריצה מאסר ממושך, וכן הוטל עליו מאסר על תנאי, אשר לא הרתיעו מביצוע העבירות בתיק זה.

באשר לתסקיר שירות המבחן, לטעמה של התובעת הוא מעיד על לקיחת אחריות חלקית מצד הנאשם, המייחס את פעולותיו "לתוצאות האירועים". לטענת התביעה, המלצת שירות המבחן אינה מנומקת, משרתת את צרכי הנאשם בלבד ואינה לוקחת בחשבון את האינטרס הציבורי המחייב התייחסות מחמירה לעבירת אלימות כה חמורה. נסיבות חייו של הנאשם והטענות הנוספות המפורטות בתסקיר אינן מספקות סיבה משמעותית להארכת המאסר המותנה. לפיכך ביקשה התביעה להשית על הנאשם מאסר ארוך ומרתיע, במצטבר למאסר על תנאי שיופעל, וכן מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

באת כוח הנאשם חלקה על גישת התביעה, וסברה כי גרסת הנאשם לגבי הרקע לאירועים כפי שבאה לידי ביטוי בתסקיר, אינה מפחיתה מלקיחת האחריות המלאה מצד הנאשם, אשר אף הדגיש בדבריו כי בסיטואציה דומה היום היה נוהג אחרת. הסנגורית טענה כי המתלונן היה נתון בגילופין בעת המעשה וכי בינו לבין הנאשם התקיים דין ודברים עובר לעימות הפיזי, כך שאין מדובר בתקיפה סתמית של אדם ברחוב. ביחס לחבלות שנגרמו למתלונן, הזכירה הסנגורית כי מקורן גם במעשי תקיפה שביצעו האחרים.

באת כוח הנאשם סברה כי על אף עברו הפלילי של הנאשם, זו הפעם ישנה הודיה ולקיחת אחריות מצידו, אשר מעלה אפשרות ממשית לשינוי דרכיו ולשיקומו. המדובר בבחור צעיר, בן למשפחה נורמטיבית, אשר מוחזק במעצר מזה תקופה ממושכת ועל כן ראוי, לשיטתה של ההגנה, לאמץ את המלצת שירות המבחן, להאריך את המאסר המותנה ולהטיל על הנאשם לבצע של"צ, בעוד כל הפרה מצידו תביא לדיון מחודש בעניינו. הנאשם עצמו הביע צער על מעורבותו באירוע, והביע תקווה כי יוכל להשתלב בתוכנית לשליטה בכעסים עם שחרורו.

דיון והכרעה:

מזה שנים רבות נאבקים בתי המשפט, בכל הערכאות, בהתפשטותה הבלתי נסבלת של תופעת השימוש באלימות קשה, לפיתרון מחלוקות וסכסוכים של מה בכך. על מנת לקדם מאבק זה ולפעול לצמצום מימדי התופעה, קבע בית המשפט העליון מדיניות ענישה מחמירה כלפי אלו הנוקטים במעשי אלימות חמורים ומותירים את חותמם בקורבנותיהם החבולים. על עמדה ברורה זו חזר לאחרונה הרכב בית המשפט העליון במסגרת ע"פ 8991/10 מכבי נ' מ"י, (טרם פורסם, 27.10.11):

"בית משפט זה קבע ושב וקבע, בפסקי דין רבים מספור, כי יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו. במלחמה זו מוטל על בתי המשפט תפקיד חשוב ביותר, שעיקרו הוקעת התופעה וגזירת עונשים מחמירים על אלו הבוחרים לנקוט בדרך האלימות. יפים לכאן דברים שנקבעו בע"פ 4173/07 פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 16.8.2007)):

"רבות נאמר בבתי המשפט על תופעת האלימות הפושה בחברה הישראלית ועל הצורך של איחוד כוחות של כל הרשויות לצורך מלחמה בתופעה זו. תפקידו של בית המשפט במאבק הוא הטלת עונשים מרתיעים ומשמעותיים על הנוקטים באלימות לפתרון סכסוכים, על מנת להעביר מסר, הן לעבריין האינדיווידואלי, והן לעבריינים הפוטנציאלים ולחברה כולה, כי אין החברה טולרנטית להתנהגויות מעין אלה" (שם, פיסקה 10; וראו גם: ע"פ 9630/09 זוהר נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 20.7.2010); ע"פ 3863/09 מדינת ישראל נ' חסן, פיסקה 21 ([פורסם בנבו], 10.11.2009))."

במקרה שלפני, חבר הנאשם אל כמה מרעיו ויחדיו היכו את המתלונן מכות נמרצות. הנאשם היכה את המתלונן בפניו, בראשו ובבטנו, בעוד חבריו שברו על ראשו בקבוק זכוכית והיכו אותו בכל חלקי גופו. בשל מעשים אלה נזקק המתלונן לטיפול רפואי ולאשפוז בבית החולים. התמונות שהוגשו לעיוני, בהן מתועדות פניו החבולות של המתלונן וכתמי הדם שעל בגדיו, משקפות את חומרת התקיפה, את הברוטאליות בה נהגו הנאשם וחבריו במתלונן ואת עוצמת האלימות שספג. נקל לשער את הפחד שאחז במתלונן, את הכאב העז שחווה ואת חוסר האונים שחש בוודאי כשהותקף, יחיד מול רבים, וספג בקבוק זכוכית בראשו ומהלומות בכל חלקי גופו. על כל אלה, ראוי לו לנאשם כי יושת עליו עונש הולם, אשר ישיב לו כגמולו. אמנם לא כל החבלות נגרמו ישירות על ידי הנאשם, וחלקן, מן הסתם, נבעו ממעשי חבריו, אך כשמדובר בתקיפה בחבורה, אין כל ספק כי גם על הנאשם מוטלת האחריות הכוללת למעשים שבוצעו במתלונן ולתוצאותיהם.

באשר לנסיבות שהובילו למעשי התקיפה, אין כל פירוט בעובדות כתב האישום, אך לנוכח ההודאה הבלתי מסויגת במיוחס לנאשם, ברי כי לא קמו לו במקרה זה הגנות כלשהן וכי לאלימות שנקט לא הייתה כל הצדקה שבדין. לפיכך, גם אם, כפי שטען הנאשם, קדמו לתקיפה האלימה מצידו ומצד חבריו מעשי התגרות כלשהם מצידו של המתלונן, אין בכך כדי להצדיק הקלה משמעותית עמו. באין סכנה ממשית נשקפת לשלומו, יכול היה הנאשם בכל שלב לעזוב את המקום, ולהימנע מעימות מיותר זה. הנאשם, לא רק שלא בחר בדרך זו, אלא גמר אומר לתקוף את המתלונן ביחד עם אחרים, באופן אלים ביותר. התנהגות זו מעידה על היעדר שליטה עצמית מצד הנאשם, ועל מסוכנות גבוהה.

לכל אלה מצטרף עברו הפלילי של הנאשם, אשר על אף גילו הצעיר נשפט בעבר פעמיים בגין עבירות אלימות, חלקן אף עבירות חמורות ביותר. בשנת 2005 נדון בבית המשפט לנוער בגין ארבעה אירועים שונים, אשר כללו, לצד עבירות רכוש, גם שלוש עבירות תקיפה, אשר אחת מהן אף בוצעה בצוותא וגרמה לחבלה של ממש. בהמשך, בתחילת שנת 2009, הורשע הנאשם בבית המשפט המחוזי בעבירה של שוד מזוין, שבוצעה אף היא בצוותא חדא עם אחר, ונדון לעשרים חודשי מאסר בפועל. בגין אותה הרשעה אף תלוי ועומד נגד הנאשם מאסר על תנאי בר הפעלה למשך 12 חודשים, אשר לא היה בו כדי להרתיעו מפני ביצוע המעשים עליהם נותן הוא את הדין היום. הנה כי כן, המאסר אשר ריצה זה מכבר, כמו גם המאסר על תנאי שהוטל עליו, לא הרתיעו את הנאשם ולא הביאו לשינוי דרכיו. בנסיבות אלה אין מנוס אלא להשית על הנאשם עונש מאסר ממשי מאחורי סורג ובריח, ולהורות על הפעלת מרביתו של המאסר המותנה במצטבר, כמצוות סעיף 58 לחוק העונשין.

דומני כי תסקיר שירות המבחן הרחיק לכת בהמלצותיו, וכי עצם לקיחת האחריות על המעשים וריצוי תקופת המעצר המשמעותית אין די בהם כדי להצדיק את הצעד החריג של הארכת תוקפו של המאסר המותנה והימנעות מהפעלתו. צעד מעין זה לא ישקף די הצורך את חומרת מעשיו של הנאשם ואת עברו הפלילי המכביד וישדר מסר מוטעה לנאשם ולאחרים כמותו, אשר פועלים למימוש דחפיהם בדרכי אלימות. ודוק, אין משמעות הדבר כי הודייתו של הנאשם, החיסכון בזמן ציבורי, לקיחת האחריות והנכונות להשתלב בהליך טיפולי לא יילקחו בחשבון. כל אלה מהווים שיקולים לקולא אשר ישוקללו במסגרת קציבת עונשו של הנאשם, ואף יביאו לחפיפה מסוימת בהפעלת התנאי. כמו כן, אתחשב לקולא בתיקון כתב האישום, בתקופת המעצר המשמעותית שכבר ריצה הנאשם, בגילו הצעיר ובתקווה כי זו הפעם ילמד את הלקח ולאחר שחרורו ימנע מהסתבכויות נוספות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ