אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' מגיזל

מדינת ישראל נ' מגיזל

תאריך פרסום : 26/03/2012 | גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה
4423-05-10
18/03/2012
בפני השופט:
שלמה בנג'ו

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יוסף מגיזל

החלטה

בפני בקשה לחיוב המאשימה בפיצוי הנאשם.

הרקע לבקשה:

הנאשם הובא לדין בגין נהיגה ברכב שניתנה עליו הודעת איסור שימוש. השוטר רשם לו דו"ח הזמנה למשפט לבית משפט זה ליום 7/6/10. הנאשם חתם על ההזמנה לדין, כעולה ברורות מעיון באישור המסירה שבתחתית הדו"ח.

בבית משפט זה נפתחו לנאשם ביום 7/6/10 שני תיקים בגין הדו"ח האמור: תיק זה, ותיק נוסף – 6784/05/10 (להלן: "התיק הכפול").

הנאשם לא התייצב לדיון חרף הזמנתו כדין לדיון.

בהעדרו, נשפט בהעדרו ונגזר עליו קנס בסך 1000 ₪ ו- 3 חודשי פסילה מותנים ל- 3 שנים.

בתיק הכפול לא נשפט בהעדרו. התיק נדחה להקראה נוספת ליום 16/11/10. במועד זה הזינה המזכירות מזכר לתיק לפיה נפתח באופן שגוי, שכן הנאשם נשפט בגין אותו תיק, בתיק הנוכחי (4423-05-10). התיק נסגר, איפוא, מנהלית ע"י המזכירות.

ביום 19/2/12 פנה הסניגור בבקשה אותה הכתיר "בקשה למתן הוראות". הוא ציין, כי נרשמו לחובתו של הנאשם שתי הרשעות בגין אותו כתב אישום, לפי הרישומים של משרד הרישוי נרשמו לחובתו חיוב הן בגין התיק הנוכחי והן בשל התיק הכפול. לדבריו, הוא פנה למשטרה ולמשרד הרישוי אך ללא הועיל.

ביום 22/2/12 נתן בית משפט זה החלטה לפיה הצהיר על כפילות הרישום הטכני, והורה למוחקה ולרשום לחובת הנאשם רק הרשעה אחת בגין התיק הנוכחי. כן ניתנה הוראה להעביר עדכון כזה למשרד הרישוי. בכך נראה היה כי באה הפרשה לסיומה.

ביום 5/3/12 פנה הסניגור בבקשה לחיוב המאשימה בהוצאות. לדבריו, כל פניותיו ונסיונותיו להסביר את התקלה למשיבה נתקלו בתשובה מזלזלת, כלשונו, וללא בדיקה של ממש. הנאשם נאלץ לשכור את שרותיו על מנת שזה יעשה לפתרון הבעיה, ועל כן יש לחייב את המאשימה לפצות את הנאשם על דרך שיפויו בגובה ההוצאה שהוציא.

טענות הצדדים:

הסניגור המלומד משתית את עתירתו לפסיקת פיצוי לנאשם במסגרת הליך פלילי זה, כשבפיו, כאמור, הטרוניה אודות שגיאתה של המאשימה בפתיחת שני התיקים נגדו והטענה כי המאשימה התרשלה במלאכתה. את בקשתו תמך במסמכים שונים, בינהם, רישום ידני אודות כפל ההרשעות וביטולו - רישום שנחזה להיות בידי מזכירות בית המשפט ונרשם ע"ג הזמנה להדרכת נהיגה נכונה אליה הוזמן הנאשם. בשני מכתבים שקיבל ממשרד הרישוי, לפיהן הסמכות לקבוע חיובים בדין היא של המשטרה ובית המשפט ולא של משרד הרישוי, כן צירף מכתב מאת המטה הארצי המבהיר לו, כי כל החומר נמצא בידי התביעה. כמו כן, צירף לבקשתו חשבונית מס מיום 4/3/12, דהיינו, חשבונית שהונפקה יום לפני הגשת הבקשה.

המאשימה מתנגדת לבקשה כשהיא מנערת חוצנה מהאחריות לפתיחת התיק הכפול. לטענתה האחריות בענין זה רובץ לפיתחה של המזכירות ולא של התביעה ולכן היא לא מבינה מדוע מפנה אליה הסניגור את חיצי ביקורתו.

דיון והכרעה:

לאחר העיון בבקשה, בתגובת המאשימה ובתיק בית המשפט החלטתי לדחות את הבקשה אך לא מטעמי המאשימה.

ראשית, ובכל הכבוד למאשימה, האחריות להגשת התיקים ופתיחתם בבית המשפט רובצת על כתפיה ואינה באחריות מזכירות תעבורה ואל לה להפנות את האחריות בענין זה למזכירות בית המשפט.

המאשימה, כמו כל בעל דין, היא זו הבוחרת את מי הוא תובעת ואת מי היא לא תובעת. המאשימה חייבת - לפי תקנות סדר הדין הפלילי - לחתום ולאשר את הדוחות אותם היא פותחת בבית המשפט. לא אחת בוחרת המאשימה שלא לאשר הגשת הדוח וסוגרת אותו במערכת ה"דותן" המשטרתית. משהגישה המאשימה את הדוחות לבית המשפט, והם נפתחו בתיקי בית המשפט, עליה החובה לוודא, בכל תיק ותיק, את 'צדקתו', הן מהבחינה הטכנית, דהיינו ששכתב האישום חתום, רשימת העדים תקינה ומלאה, פרטיו של הנאשם מלאים ונכונים וכו', והן מהבחינה המהותית, דהיינו, שיש בידי התביעה בסיס ראייתי ויסוד סביר להוכחת התביעה. האחריות לבחינת שני רובדים אלה רובצת לעולם לפיתחה של התביעה.

במקרה דנן, נפתחו לנאשם שני תיקים זהים, לאחר שהמזכירות "עלתה" על השגיאה, נסגר התיק 'הכפול' טכנית על ידה. כאמור, הגשת התיקים לפתיחתם נעשית ע"י התביעה, אך גם אם אניח כי המזכירות שגתה, עדיין מחובתה של התביעה היה, במועד ההקראה בתיק הכפול, להעמיד דברים על דיוקם ולהתריע על כך בפני בית המשפט. שהרי התקיים דיון בתיק הכפול, וברור למדי, שלא היה בידה תיק משטרה בגין תיק זה עקב הכפל בפתיחת התיקים. מכאן שהאחריות רובצת לעולם לפיתחה של התביעה בכל הנוגע להעמדה לדין.

שנית, וזה העיקר, הגם שקיימת למאשימה אחריות בהבאת הנאשם לדין בכל הנוגע לתיק הכפול, עדיין יש לבחון אם קיימים עילה ובסיס לחיוב המאשימה בפיצוי או בהוצאות. לטעמי, לא מתקיימים במקרה דנן העילות לפסיקת פיצוי ואף לא השתכנעתי כי יש מקום לפסוק הוצאות לטובת הנאשם מכח סמכותו הטבועה של בית המשפט, להלן נימוקיי לכך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ