אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' מארון

מדינת ישראל נ' מארון

תאריך פרסום : 12/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה
1727-08-09
25/11/2009
בפני השופט:
שלמה בנג'ו

- נגד -
התובע:
מארון מארון
הנתבע:
מ דינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול גזר הדין וחזרה מהודיה.

הרקע לבקשה הינו הסדר טיעון שגובש בין הצדדים ביחס לכתב אישום אשר ייחס לנאשם עבירות שונות בשל אחריותו לתאונת דרכים אשר גרמה לחבלה ממשית לנהגת אחרת המעורבת בתאונה.

על פי הסדר הטיעון סיכמו הצדדים שלושה מרכיבים עונשיים, אותם ביקשו שבית המשפט יכבד:

פסילה – המאשימה תעתור לפסילה המינימלית הקבועה בחוק ואילו הסניגור יוכל לעתור להפחתת תקופה זו.

פסילה על תנאי – 3 חודשים למשך 3 שנים.

וקנס – בסך של 1500 ₪ שישולם בתשלומים.

הצדדים הסכימו על הגשת חומר הראיות לבית המשפט כדי שיתרשם מהתאונה ומנסיבותיה ויפסוק בשאלת משכה של תקופת הפסילה בפועל.

בבקשה טוען הסניגור כי מרשו הודה בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון וזאת על אף שהוא משוכנע כי הוא חף מכל אשמה. הסניגור גולל השתלשלות של דין ודברים שהיה לטענתו בינו לבין התובעת עמה ערך את הסדר הטיעון ושעל בסיסו, כך טען, נוצר מצג או ציפייה כי בית המשפט יורה על פסילה קצרה מהפסילה שבסופו של יום נפסקה לחובת מרשו.

למרות שהטענות שהעלה הסניגור אינן אלא אי שביעות רצון מגזר הדין שניתן בסופו של יום, סברתי כי מן הראוי לקבל את עמדת המאשימה למכלול הטענות שהעלה, וזאת נוכח הטענות בדבר מצג כזה או אחר מצד המאשימה לו גרס הסניגור.

בתגובת ב"כ המאשימה עו"ד מיכל פפקין - התובעת אשר ערכה את הסדר הטיעון עם הסניגור - מכחישה גב' פפקין את טענות הסניגור מכל וכל. בתגובה חזרה על פרטי ההסדר תוך שהיא מבהירה כי היה ברור כי מדובר בהסדר שהוא בחלקו "פתוח", ולכן ברור היה כי קיימת אפשרות שביהמ"ש יורה על פסילה ארוכה מזו לה עותר הסניגור. לדבריה, חזקה על הסניגור שהוא הבין כי הוא נוטל סיכון בעבור מרשו כי ההסדר אינו "סגור" ובית המשפט יהיה רשאי לפסול את מרשו לתקופה ארוכה יותר.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. להלן טעמיי לכך:

סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 קובע לאמור;   "חזרה מהודיה (א)  הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו. (ב) ...".   בפסיקה מהעת האחרונה, ע"פ 3165/08, 3914/08 עאמר עאסלה נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 8.9.08), סקר בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט א. רובינשטיין את הפסיקה הרלוונטית לעניין חזרה מהודיה. בנסיבות המקרה שם, חרף הטענות הקשות כביכול שהעלה הנאשם בדבר הפגימה ברצונו, לא התיר בית המשפט למערער לחזור בו מהודייתו. בדיון העקרוני לעניין חזרה מהודיה קבע כבוד השופט א. רובינשטיין כי חזרה מהודיה הינה תלויית נסיבות "משלא קבע המחוקק אמות מידה לנימוקים מיוחדים". בית המשפט הציג את הפסיקה ולפיה רק במקרים חריגים תותר חזרה מהודיה, כאשר הגישה המקלה נוטה לעבר חזקה מהודיה טרם מתן גזר הדין, ולאחר מתן גזר הדין יהא הדבר חריג ונדיר. בית המשפט העליון מסכם את דבריו ומדגיש:

"נשוב ונזכור כי החזרה מהודיה ניתנת, כמצוות המחוקק, אך בנסיבות חריגות, שהרי בית המשפט וההליך הפלילי אינם "תכנית כבקשתך" שהמטוטלת בה נעה באופן חופשי" (שם, בפיסקה י"א (9) לפסק הדין).

ומן הכללים לענייננו.

במקרה דנן, הסניגור הודה בשם מרשו בעובדות כתב האישום, ואף בית המשפט בירר מפיו של הנאשם את ההודאה בעובדות כתב האישום והנאשם אישר זאת. הדברים רשומים עלי פרוטוקול ומדברים בעד עצמם.

כאשר הנאשם מיוצג ע"י פרקליט יודע חוק ומשפט קשה לטעון, כי משמעות הודייתו לא הובהרה לו כל צרכה. חזקה על הסניגור המלומד שהוא מבין מהי משמעות ההודייה ומהן השלכותיה והוא הבהיר זאת למרשו ומסר לבית המשפט הודייה כנה מרצון חופשי (ראה לעניין זה פרשת עאסלה לעיל).

זאת ועוד, עיון בבקשת הסניגור מלמד כי עיקר טרונייתו של הסניגור היא על רכיב הפסילה שנפסק בסופו של יום. היינו, מדובר במקרה בו הנאשם לא מרוצה מהתוצאה הסופית, שכן מהבקשה עולה כי לו הפסילה הייתה למשך 45 יום לא הייתה לסניגור כל השגה על כך (סעיף 7 לבקשה).

הנה כי כן, זהו מקרה מובהק בו אל לבית המשפט להתיר חזרה מהודיה ולבטל בשל כך את גזר הדין, באשר זוהי התנהלות לא ראויה וחסרת תום לב, וכמאמר כב' השופט רובינשטיין בפרשת עאסלה גזר דינו של בית המשפט אינו "תוכנית כבקשתך", רוצה לומר: אם העונש מתאים לנאשם אזי הוא משלים עמו, ואם העונש לא נראה לו אזי הוא מבקש "לשבור את הכלים" ולחזור לנקודת ההתחלה. לא לשם כך קיימת ההוראה של חזרה מהודיה בסעיף 153 לחסד"פ, ויהא זה ניצול לרעה של הדין באם יתיר בית המשפט במקרה כזה חזרה מהודיה.

עוד אדגיש, כי עיינתי בחומר הראיות, וכפי שנכתב בגזר הדין לא מצאתי כל אמתלה לחרוג מפסילת המינימום עליה הורה המחוקק והקבועה בסעיף 38 (3) לפקודת התעבורה. מדובר בנהיגה רשלנית אשר הובילה לפגיעה חמורה בנהגת אחרת שהייתה מעורבת בתאונה ושניזקקה לטיפול רפואי. טענותיו של הסניגור בטיעונים לעונש אינן עולות כדי "נסיבות מיוחדות" שבגינן יסטה בית המשפט ממצוות המחוקק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ