אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' מאיר

מדינת ישראל נ' מאיר

תאריך פרסום : 10/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
14042-10-10
03/06/2013
בפני השופט:
הדסה נאור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אלרואי מאיר
הכרעת-דין

הכרעת דין

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 11.2.09, סמוך לשעה 16:00, הגיע הנאשם אל בית מרחץ ברחוב תל שורק, בבני ברק. שם, על פי הנטען, תקף הנאשם שלושה צעירים אשר הגיעו לטבול בבית המרחץ, על פי התיאור הבא:

משך בזקנו של מנחם סנדרוביץ' (להלן:"סנדרוביץ"), שלא כדין וללא הסכמתו, לאחר שנתקל בסירובו של מנחם להיעתר לבקשתו לצאת מהמקווה.

משך בפאותיו של מנדל טאוב (להלן:"טאוב") ודחף אותו.

בעט במפשעתו של ישראל קורניק (להלן:"קורניק").

על כל אלה ייחסה המאשימה לנאשם, בפרק הוראות החיקוק שבכתב האישום, עבירה של תקיפה סתם, על פי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן:"חוק העונשין").

במענה לכתב האישום, הנאשם, באמצעות בא כוחו, טען כי באשר לעובדת נוכחותו בבית המרחץ, ביום ובשעה הנקובים בכתב האישום, אין ביכולתו לאשר ו/או לשלול, מאחר שנחקר כשמונה חודשים לאחר יום האירוע, אך הוסיף כי נוטה להגיע למקום "לעתים די תכופות" ובאשר למעשי התקיפה הכחיש את הנטען נגדו בכתב האישום וטען שלא היה אירוע בו תקף את המתלוננים.

מטעם המאשימה העידו, על נסיבות המקרה, קורניק וסנדרוביץ, והמאשימה ויתרה על עדותו של טאוב, לאחר שהסתבר לה שהלה עזב את הארץ.

לאחר שהמאשימה סיימה את הבאת ראיותיה, העלה ב"כ הנאשם טענה שאין להשיב לאשמה, מכוח סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ).

לאחר שבחנתי את עדויותיהם של קורניק וסנדרוביץ, ומבלי שנדרשתי לשאלת מהימנותן, דחיתי את בקשת ב"כ הנאשם והנאשם עלה להעיד להגנתו.

בעדותו בבית המשפט שב הנאשם על הכחשתו, הגורפת, את הטענות לפיהן תקף את קורניק, סנדרוביץ וטאוב, במועד ובנסיבות הנטענות בכתב האישום, או בכלל והוסיף, כבר בתחילת עדותו, פרט אותו לא הזכיר בחקירתו במשטרה: "אני ואחי ז"ל היינו באותו גובה, שחומי עור, רזים וכמעט נראינו אותו דבר... היינו כמו כפילים".

אם לא היה ברור, בשלב זה, מדוע מזכיר הנאשם לפתע את הדמיון בינו לבין אחיו, באה תשובתו, לשאלת ב"כ המאשימה, בחקירה הנגדית, הכיצד באים שני אנשים ומעלילים עליו, והבהירה כי הוא מבקש לטעון לאפשרות של טעות בזיהוי, נוכח הדמיון ביניהם, כשענה "אולי היה לו עניין עם אחי, והוא בטעות מאשים אותי".

התמיהה, מדוע החליט הנאשם לעשות שימוש בדמיון הלכאורי לאחיו, אף מתחזקת, כשבתשובה לשאלת ב"כ המאשימה, מדוע הוא מעלה זאת לראשונה בבית המשפט ולא טען זאת במשטרה, השיב "במשטרה עניתי על מה שנשאלתי. לא שאלו אותי אם אחי היה שם".

מבט חטוף על ההודעה מגלה כי הנאשם נשאל גם נשאל על מעורבות אחיו ואף באופן ישיר כך: "שלושה מתלוננים מוסרים כי אתה ואחיך הגעתם לבית המרחץ ותקפתם אותם, מה תגובתך לכך?" ואילו הוא השיב תשובה לאקונית, מבלי להתייחס לחלקו של אחיו, "לא נגעתי באף אחד".

מדוע, אם כן, מצא הנאשם לנכון להזכיר את הדמיון הרב שהיה, לדבריו, בינו לבין אחיו המנוח?

דומה שהתשובה ברורה, ניסיון נואש לגלגל את האחריות, למעשי האלימות, על כתפי אחיו, שנפטר, לאחר ששמע את עדויותיהם של עדי התביעה ובעיקר את עדותו של קורניק שהצביע עליו, ללא כל הסתייגות ובביטחון כעל אחד התוקפים.

ההגנה לא עשתה כל ניסיון לחזק את עדותו של הנאשם, לגבי הדמיון, הנטען, שהיה בינו לבין אחיו, שיכול היה אולי להטעות את קורניק - לאחר שקורניק לא אישר זאת, לבקשת ב"כ הנאשם, בחקירתו הנגדית - ולו על ידי הגשת תמונה של השניים, שיכולה הייתה, לפחות, לעורר את הספק בשאלת הזיהוי.

כתב האישום, כאמור, מייחס לנאשם שלושה מעשי תקיפה, במהלך אירוע אחד.

טאוב, שנטען, בעובדות כתב האישום, שהנאשם משך בפאותיו ודחף אותו, לא התייצב לעדות בבית המשפט ושני העדים שהעידו, קורניק וסנדרוביץ, לא סיפרו בעדותם שראו את הנאשם מושך בפאותיו של טאוב או דוחף אותו ומכאן שתקיפה זו לא הוכחה.

סנדרוביץ, שהעיד כמי שכפאו שד ושניכר היה, מהאופן שבו מסר את עדותו, שלא שש להעיד לפניי, ניסה בכל מאודו להרחיק עצמו מהאירוע, הן כעד והן כקורבן, כשהרבה לטעון שלא ראה ואינו זוכר את שהתרחש באותו יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ